X

מיסוי 'רווחים כלואים' מחמיר את משבר הריבית על העסקים

הכלכלה הישראלית מצויה כיום במלכודת מדיניות חריפה, מצד אחד, בנק ישראל שממשיך לשמור על ריבית גבוהה, מצד שני, משרד האוצר, שמחיל כעת נטל מס חדש ומשמעותי על רווחים שנצברו ("רווחים כלואים")


הכלכלה הישראלית מצויה כיום במלכודת מדיניות חריפה. מצד אחד, הכוח המוניטרי (בנק ישראל) ממשיך לשמור על ריבית גבוהה, מה שדוחף את העסקים להתייעל ולצבור הון עצמי ככרית ביטחון. מצד שני, הכוח הפיסקאלי (משרד האוצר) מחיל כעת, באמצעות חוק ההסדרים 2025, נטל מס חדש ומשמעותי על רווחים שנצברו ("רווחים כלואים").

כרואה חשבון, אני רואה את הדיסוננס הזה בזמן אמת: הנגיד דורש מעסקים לשמור את הכסף; האוצר דורש מהם להוציא אותו. קריאות חוזרות ונשנות של המגזר המקצועי להורדת מס חברות כצעד מאזן נגד הריבית הגבוהה – נדחו. התוצאה היא נטל כספי כפול שמאיים למוטט את היציבות הפיננסית של חברות קטנות ובינוניות.


הון עצמי: המגן שהופך ליעד מס

הבסיס לבעיה נמצא בהבנה של תפקיד ההון העצמי בזמני משבר. הרווחים ה"כלואים" בחברה הם למעשה המימון הזול ביותר שלה. כסף זה שימש כבולם זעזועים מול עליית עלויות האשראי, ואיפשר לעסקים לשרוד תקופות של ריבית מאמירה ללא תלות מיידית באשראי בנקאי חיצוני.


כעת, המס החדש הופך את המגן הזה ליעד:


  1. קנס על חיסכון (מס 2%): סעיף 81א מחייב תוספת מס בשיעור 2% על רווחים צבורים שעוברים רף מסוים. זהו מס רגרסיבי על הכסף שהחברה בחרה לא לחלק, והוא יוצר דחיפה כפויה להוצאת נזילות קריטית מהמאזן.
  2. מיסוי שולי עד 50%: סעיף 62א מכביד על חברות מעטים (בעיקר שירותים וייעוץ), כאשר רווחיות גבוהה מ-25% מהמחזור תמוסה במס אישי גבוה, ובכך מבטל את היתרון הפיסקאלי של החברה בע"מ.

המשמעות היא פגיעה ישירה ביכולת החברה לספוג את מחירי המימון הנוכחיים.


ייקור כפול של האשראי

ההשלכות הכלכליות של המהלך הן הרסניות. השילוב בין המדיניות המוניטרית לפיסקאלית גורם להתייקרות אפקטיבית של האשראי בשתי דרכים:

  1. החלפת מימון: החברה נאלצת להחליף הון עצמי זול (עליו שילמה כעת מס) באשראי בנקאי חיצוני יקר – שנושא ריבית גבוהה.
  2. החמרה בתנאי האשראי: הקטנת ההון העצמי, בין אם כתוצאה מחלוקת דיבידנד או תשלום מס, מדרדרת את מאזן החברה. בעיני הבנקים, חברה עם מאזן חלש היא סיכון גבוה יותר. המשמעות היא תנאי ריבית פחות טובים ואפילו דחיית בקשות אשראי חיוניות.

המערכת דוחקת את העסקים הצידה. במקום להקל על הנטל הכלכלי, הוטל נטל מיסוי חדש שפוגע במשאב ההגנה האחרון שלהם.

היערכות לצעדים אסטרטגיים מיידיים

בתקופה זו, רואה החשבון חייב לפעול כקפטן הפיננסי של הלקוח. ההיערכות חייבת להיות אסטרטגית ומיידית:

  • תכנון דיבידנד ממוקד: יש לבחון כדאיות מיידית לחלוקת דיבידנדים בטרם כניסת המיסוי החדש לתוקף מלא, על מנת להימנע מתשלום המס של 2% על הרווחים הנצברים.
  • אופטימיזציית הוצאות: לוודא ניצול מרבי של כל כלי להקטנת ההכנסה החייבת, כולל בחינה מחודשת של כללי הפחת המואץ, כדי לצמצם את החשיפה למס רווחים כלואים.
  • בדיקת מבנה ארגוני: חברות עתירות יגיעה אישית חייבות לבחון אפשרות לשינויי מבנה שיצמצמו את הרווחיות הנתונה למיסוי שולי גבוה (עד 50%).
  • תזרים מזומנים חדש: יש לבנות תחזית תזרים מזומנים רגישה במיוחד, שתשלב את חבויות המס החדשות (כגון מס 2%) לצד תחזית תשלומי הריבית המאמירים.

הצורך בצעד מאזן

בעידן של עלויות מימון שיא, המדיניות הפיסקאלית בחרה להחליש את עמודי התווך של המשק. ללא צעדי נגד ממשלתיים, המלכודת שבין הריבית למס החדש תגרום להאטה חמורה יותר בצמיחה, ואף לקריסה של עסקים שהיו יציבים עד כה. המסקנה היא שיש צורך דחוף בבחינה מחודשת של תמריצי המס, ולו במינון ממוקד, כדי לאזן את הנטל הכפול שהוטל על המגזר העסקי בישראל.

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: יורם שיפר שותף מנהל במשרד רואי חשבון זיו שיפר ושות'

קרדיט התמונה: תמונה זו נוצרה על ידי NOVITA בינה מלאכותית

 






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בעסקים