בדלתיים פתוחות

עורך דין רונן בנדל בטור אישי באשר לפרסומים פוגעניים באתרים חברתיים, בבלוגים שונים, באתרים פרטיים. הפגיעה כיום הנה פגיעה עצומה וודאית, כל בר-בי-רב אשר חפץ לחסל עסקו של יריב, או אשה אשר חפצה לפגוע בבן זוגה אשר נטש אותה, יכולה לעשות כן, ללא מאמץ ניכר.




מאת :עורך הדין רונן בנדל

עורך הדין רונן בנדל צילום:עצמי

עורך הדין רונן בנדל צילום:עצמי

עקרון פומביות הדיון מעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה וסעיף 68 לחוק בתי המשפט. פרסום החלטותיהם של בתי-המשפט ופרסום שמותיהם של הנוטלים חלק בהליך המשפטי הם חלק מעקרון הפומביות, הדיון. בתי משפט כבר הרחיבו רבות בדבר מעמדו של עקרון זה כבעל מעמד חוקתי, על-חוקי, במשפט הישראלי.


סעיף 70(ד)) לחוק קובע כאחד החריגים לעקרון פומביות הדיון את סמכותו של בית משפט לאסור פרסום בקשר לדיוני בית המשפט לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות נאשם, עד או צד שלישי לדיון: " בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט , במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, בתוך כך גם הנאשם .

הלכה למעשה לא נשתנה דבר. מה עם ה"זכות להשכח".

בפס"ד אשר דן בשאלת מחיקת פסק דין מן האינטרנט בעניינה של אשה אשר הוכרה כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי ולאחר עשור בשנים לא הצליחה למצוא תעסוקה וזאת בשל פסק הדין אשר נחשף במנועי החיפוש השונים בכלל ובגוגל בפרט. די היה בהקשת שמה של הגברת, כדי לקבל את פסק הדין נשוא תביעתה. בית המשפט באופן יוצא דופן הורה על הסרתו.

על שולחני הונחה בקשה של נאשם שהוכה עד זוב דם ע"י האסירים השוהים באותו אגף וזאת בשל העובדה כי אחד מהאסירים אשר יצא לחופשה, הקיש את שמו של מרשי במנוע החיפוש  גוגל. וגילה כי זה הורשע באונס, משחזר מחופשתו, הוא וחבריו לתא הכו עד זוב דם, את מרשי שאבד את הכרתו.

מקורה של הזכות לפרטיות במשפט הישראלי הינה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981- "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו המפורשת או מכללא. פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, על-ידי פרסום של עניין הנוגע למצב בריאותו של אדם, או הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם". חקיקה נוספת הנוגעת בזכות לפרטיות  והופכות אותו לזכות יסוד הינה  חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו  מתוך כבודו של אדם נגזרת זכותו לפרטיות וצנעת חייו וביתו.

אלא שהלכה מחד ומעשה מאידך. עו"ד חיפאי שנחשד באונס תוך שהחשד הופרך לאחר מספר ימים, הרי שדי באיזכור שמו במנוע החיפוש והרי לכם הכותרות וההד התקשורתי קודם להפרכת החשד. עובדה אשר קרוב לוודאי פוגעת קשות בזכות עורך הדין לפרטיות, יתירה מזו, שוו בנפשכם כי אותו עו"ד אלמונימעוניין להכיר פלמונית. כלום יעלה על הדעת לאחר שהדבר הפך לשגרה, תיאות אותה פלונית להיעתר לחיזוריו, לאחר בדיקה קצרה ומהירה במנועי החיפוש. ומה עם שכיר במקום העבודה, או מועמד פוטנציאלי?

ומה באשר לפרסומים פוגעניים באתרים חברתיים, בבלוגים שונים, באתרים פרטיים.

הפגיעה כיום הנה פגיעה עצומה וודאית, כל בר-בי-רב אשר חפץ לחסל עסקו של יריב, או אשה אשר חפצה לפגוע בבן זוגה אשר נטש אותה, יכולה לעשות כן, ללא מאמץ ניכר. הדוגמאות הללו הנן פרדיגמות, כאשר הדמיון יכול להרחיק לכת תוך פגיעה בכל כך הרבה גופים ועסקים גם כאשר אין ולו קצה קצהו של אמת בנתונים הללו. כלום דמם של אנשים אלו הפקר?

ראשית, , תפוצת המידע רחבה יותר באופן כללי. ניתן כיום להגיע לקהל רחב ביותר באופן חוצה גבולות, על-ידי שליחת המידע לשומרי-סף שונים הנמצאים בעמדות כוח שונות באינטרנט. שנית, מהירות התפוצה של הפרסום ברשת האינטרנט גבוהה בהרבה מאשר אי-פעם בעבר, ועלות מעבר המידע נמוכה יותר לאין שיעור. שלישית, יכולת פרסום המידע תלויה באופן משמעותי מאוד ברצונו וביכולותיו של הפרט עצמו. אם בעבר הסתמך הפרט על מתווכי תקשורת שונים (כגון עורכי עיתונים) על-מנת לפרסם ביטויים, כיום, בעידן האינטרנט, התעצמה מאוד יכולתו של הפרט לפרסם את דבריו מבלי להיות תלוי בשיקול-דעתו של מתווך זה או אחר — לדוגמה, על-ידי הקמת אתר פרטי והעלאת מאמרים או פריטי מידע אחרים באופן עצמאי, או על-ידי פרסום בקהילות וירטואליות שאין להן מנהלים ואשר הכול מועלה בהן אוטומטית ללא צנזורה.

מה עם צנזורה?

הקושי של הצנזורה לפעול  אינה דווקא בגלל העיתונות האינטרנטית הישראלית המוסדרת , הגישה של גולשים לעיתונים מעבר ים , או פתיחתם של קהילות חדשות מביאות סיפורים שאינו נאכפים על ידי הצנזור הצבאי .אתר רוטר וחדשות בזמן אמת בתפוז הם דוגמא טובה לכך, כל רגע מפרסמים אנשים ידיעות על מידע שנחשפו אליו מבלי שעבר צנזורה צבאית , באתרים מסוג זה פורסם מקרה החטיפה של גלעד שליט טרם הסרת הצנזורה.

הקושי של הצנזורה לפעול  אינה דווקא בגלל העיתונות האינטרנטית הישראלית המוסדרת , הגישה של גולשים לעיתונים מעבר ים , או פתיחתם של קהילות חדשות מביאות סיפורים שאינו נאכפים על ידי הצנזור הצבאי .אתר רוטר וחדשות בזמן אמת בתפוז הם דוגמא טובה לכך, כל רגע מפרסמים אנשים ידיעות על מידע שנחשפו אליו מבלי שעבר צנזורה צבאית , באתרים מסוג זה פורסם מקרה החטיפה של גלעד שליט טרם הסרת הצנזורה.

בשנת 2002 פנה אל"מ (מיל.) אלדר לבית המשפט המחוזי בתל אביב והגיש בקשה להסיר את צו איסור הפרסום בנושא הפשרה ובנושא השינויים בספר במתכונתו החדשה לבקשתו צירף פרסומים מתוך העיתונות הכתובה ומתוך אתרי האינטרנט השונים אשר פרסמו מידע בנושא. טענתו העיקרית של אלדר היא שבעידן האינטרנט בו מתפרסם המידע ברבים, אין טעם לאסור עליו לדבר ולכתוב בנושא.

אלדר מציג כי קטעים מתוך הספר שנאסר רשמית לפרסום, וכן דיונים ביחס אליו, הופיעו בצורות שונות באתרי אינטרנט שונים.  בדיון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי ציין בית-המשפט העליון כי "עיון במוצגים שהוצגו בפני בית המשפט, מעלה מסקנה ברורה לפיה בעיתונות הכתובה (ולא רק באינטרנט) פורסמו דברים מפי גורמים ביטחוניים רשמיים בכירים ולפיהם בספר 'דקר' נערכו שינויים בעקבות דרישת המדינה. לפיכך, לא יכולות כיום רשויות הביטחון לעמוד על כיבודו של הצו האוסר על פרסומם של דברים אלה". אולם בסופו של דבר המשיך בית-המשפט העליון את הסטטוס-קוו של איסור הפרסום, ופסק כי "אין לומר כי בקשר לעניין זה חלו התפתחויות חדשות המצדיקות את הסרתו של צו איסור הפרסום עם זאת, למרות האיפול הרשמי על צו איסור הפרסום, התפרסם פסק-הדין באתר האינטרנט של בית-המשפט העליון עצמו, כך שהיה נגיש לכל דכפין

לפרשת אלדר היו היבטים נוספים שהדגישו את השפעת האינטרנט על חופש הביטוי והצנזורה. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשותו של חבר-הכנסת מיכאל איתן, קיימה ב- 7.6.2004 דיון במקרהו של אלדר. הפרוטוקול של דיוני הוועדה צונזר, אך לא על-ידי הצנזור הצבאי הראשי, שסבר כי אין כל צורך בצנזור שכן ממילא פורסמו קטעי הספר באתרי אינטרנט שונים בארץ ובעולם, אלא על-ידי פרקליטות המדינה, אשר ביקשה להטיל את הצנזורה מטעמים של בטחון המדינה, כפי שהיא נוהגת לעשות בשנים האחרונות. רק בעקבות מחאתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן הסכימה הפרקליטות להסיר את צו איסור הפרסום שהוטל על הפרוטוקולים. עם זאת יישמה הפרקליטות את הצנזורה עצמה, על-ידי צביעה בשחור של תוצאות החיפוש המתקבלות מהקשת השם "מייק אלדר" במנוע החיפוש של "גוגל". איסור כזה הינו חסר משמעות, שכן בניגוד לאפשרות להטיל צנזורה על עיתונות כתובה, למשל, אין דרך יעילה למנוע נגישות של המשתמשים לתוצאות אשר קיימות ממילא ומופקות על-ידי מנועי החיפוש, בהנחה שמנועי החיפוש עצמם לא צנזרו את המידע.

בעבר הכלי המרכזי לעקיפה של צווי איסור הפרסום והצנזורה הצבאית היה מסירת המידע לעיתונות הזרה (בכל הנוגע לקורא העברית, לעתים הושלמה העסקה הסיבובית בדרך של ציטוט הדברים בעיתונות הישראלית בנוסח "הטיימס הלונדוני מדווח כי…"). עם הזמן נעשתה התקשורת גלובלית יותר מבחינת דרכי הממסר, והאזרח אינו נדרש עוד לרכוש עיתון זר, אלא רק ללחוץ על המספר המתאים בממיר הכבלים או הלוויין כדי לצפות בערוצי חדשות זרים. בעניין קם-בלאו הודגמה הבעייתיות של צו איסור הפרסום בתכנית ראיונות ברשת פוקס (בהשתתפות העיתונאית ג'ודית מילר, שחשפה חלק גדול מן הפרשה בעיתונות האמריקנית), שבה פנה המנחה ישירות אל הקהל הישראלי, בידיעה ששידורי פוקס משודרים גם בישראל. אין ספק כי אשליית התקשורת החדשה סוגיית צו איסור הפרסום בפרשת ענת קם מעוררת שאלה באשר לאפשרות ליישם את כלי הצנזורה בעידן המקוון. השתלשלות הפרשה וחשיפתה בציבור מלמדת על הרכב התקשורת המקוונת בישראל ועל היחסים הסימביוטיים שלה עם התקשורת הכתובה.

מנוע החיפוש של גוגל לא עצר את פעולתו בשל צו איסור הפרסום, לכן כל מי שביקש מידע על הפרשה והיה מוכן להשקיע שלוש דקות של חיפוש ולקרוא אנגלית, יכול היה לעשות זאת בקלות רבה. ואולם במהרה נהפכה הפרשה לשעתו היפה של עולם הבלוגים הפוליטיים בעברית, שאינו נמצא על הפלטפורמות המרכזיות של הבלוגים, השייכות לחברות התקשורת והעיתונות. בלוגים עצמאיים – שכותביהם בעלי מניעים אידאולוגיים שקופים ומוצהרים ועמדה פוליטית חברתית ברורה, המקיימים קישורי גומלין עם בלוגים אחרים בעברית ובשפות אחרות ועם העיתונות הממוסדת בארץ ומחוצה לה – שימשו כוח משלים לשיח הציבורי כמו שבא לידי ביטוי בתקשורת הממוסדת, ואמצעי תקשורת חברתית כגון קבוצות בפייסבוק השלימו את המהומה מתן צו איסור פרסום לשלושה חודשים הוא החלטה שיפוטית בעייתית שבעידן של תקשורת זמינה וחוצת גבולות חסרונותיה אינו רלבנטי. בשבוע הבא אציג פתרונות אפשריים.




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • לאור תחרות הדגלים הלאומנית - האם תשקלו לתלות דגל ברכב/דירה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט