שמעת מה שמעתי – מזל טוב ארה"ב

לכבוד הפעם ה-20 בה חוגג הדוד סם בת מצווש (240 לכל מי שטרם נכנס לתוכנית 5 היחידות של משרד החינוך) המדור הפעם בסימן יוצרים ישראלים שהחליטו כי עדיף להם לזמר דווקא באנגלית. look and listen

יוסלס איי די – state is burning

כשמדברים על פאנק בישראל – יש בעיקר שם אחד שקופץ ישר לראש. נכון, הם לא האבות המייסדים כמו "קילר הלוהטת" מהכרמל, או רמי פורטיס ו"מים חמים". אפילו לא משינה, כן כן משינה, שהביאה להיטי פאנק כמו "רכבת לילה לקהיר", "מדברים עליך" וכמובן "הכל התחיל בנאצר". מדובר בלהקה שקיימת כבר לא פחות מ-22 שנה. שני עשורים וקצת עברו מאז שהחלו יותם בן חורין, גיא כרמל ושו"ת את דרכם אי שם בחיפה עם להקת useless I D והפכו לשם דבר לא רק בישראל אלא גם באירופה, ארצות הברית ואפילו יפן. הם שיתפו פעולה עם להקות ענק כגרין דיי והפו פייטרס, הוציאו אינספור אלבומי אולפן וספליט (מספר להקות שחוברות לאלבום אחד). אגב, חובבי המיינסטרים יזהו את עבודתם גם ב"לא רוצה להתבגר", שמוכר יותר כשיר הפתיחה של הסדרה "רמזור", אבל בואו נחזור למוזיקה.

חברי יוסלס חוזרים עם אלבום חדש ומקוצר (פחות מחצי שעה אורכו) שכולל 15 שירים חדים, חלקם פוליטיים ורובם ככולם בועטים (חפשו את land of idiocracy, borrowed time וכמובן את שיר הנושא כדי להבין שחברי ההרכב לא מתכננים להיכנס לפלייליסט של סוף שבוע רגוע בגלגל"צ). בשנים האחרונות צצו להם הרכבי פאנק כגון להקת הילדים מסביון "ביט 69" וכמובן "ויתרתי" של איתי זבולון (יניר האחמ"ש למי ששכח). הם אמנם עשו פאנק, ואפילו בעברית, אבל לא שרדו את מבחן הזמן. יוסלס איי די שורדים, ובהצלחה, כבר למעלה מ-20 שנה. להלן הסיבה.

https://www.youtube.com/watch?v=09_9o3w1c-I

 

יוסלס איי די שורדים, ובהצלחה, כבר למעלה מ-20 שנה. להלן הסיבה.

יוסלס איי די. שורדים, ובהצלחה, כבר למעלה מ-20 שנה. להלן הסיבה

 

 

 

מיקה שדה – birds and guitars

להיות "בת של" יכול לפתוח לא מעט דלתות, אך יכול גם לשים מעצור בפתח שלהן. הציפיות, ובעיקר ההשוואות לדור הקודם תמיד יהיו למעמסה, אלא אם את מצליחה לתעל את עצמך למקומות שונים, ש"ישכיחו" מהקהל מי את ומאיזו משפחה את מגיעה. מיקה שדה, הבת של זמר האופרה גבי שדה והאחיינית של השחקנית סנדרה שדה (ואפשר להכניס למשוואה את דוד מוני ובן הדוד מיכאל) היא דוגמא חיה לתופעה. שדה פרצה לתודעה כבר לפני למעלה מעשור בעונה השנייה של "כוכב נולד", ולאחריה אף הופיעה עם זמר הפולק גבע אלון. אך לאחר ששכך אור הזרקורים הלכה לאחור כדי לאסוף חומרים בשביל עצמה. הם אמנם הניבו 2 אלבומים בעברית, אך קשה לומר שהותירו את חותמם. כעת החליטה שדה כי הגיע הזמן לעבור ללעז, ודווקא כאן נדמה שמצאה את מקומה. מה לעשות, כנראה שפולק עובד טוב יותר באנגלית. לא קשה לפספס את הדמיון בסגנון של שדה לאגדת הפולק הקנדית ג'וני מיטשל בשירים כמו little things ו-your garden, אבל זה לא נשמע כחיקוי אלא כפרשנות אישית. גם ב-wonderfull gifts מגישה שדה מינימליזם ופשטות, שמוכיחים שרעש וצלצולים, בס וסלסולים – מתאימים לסגנון מוזיקלי אחר. לטובת האלבום גייסה שדה שמות גדולים כאבי סינגולדה, הקונטרה-בסיסט אדם בן עזרא, קרן טננבאום על הוויולה וסתיו בן שחר מ"חיה מילר" על התופים, כשהתוצאה – אלבום נעים לאוזן, גם אם קצר (פחות מ-25 דקות) שאמנם היה מתאים יותר לימי החורף, אבל בעצם, מה רע בימים של שקט באמצע החום הזה.

https://www.youtube.com/watch?v=5RHrV9hYPLo

 

בלקן ביט בוקס – shout it out

נתחיל מהשורה התחתונה – מי שלא היה בהופעה של בלקן ביט בוקס בימיו, לא מבין מהי עוצמה של פרפורמר. תומר יוסף, שהתחיל את דרכו בכלל כקומיקאי ב"פלטפוס" המיתולוגית (אגב, גם שם היה לו תפקיד מוזיקלי בתור "עובדיה", המתופף של להקת התוכנית שיש לו ציפורן חודרנית ברגל), מסתובב כבר שנים ברחבי הארץ והעולם, ומטיף את משנתו באמצעות המוזיקה. הדבר כולל ארבעה אלבומי סולו, שותפות בהרכב "החצר האחורית" עם יענקל'ה רוטבליט, איתמר ציגלר וגדי רונן וכמובן הפקת שלישיית האחיות חיים ומיתוגן מחדש כ-A WA. אך גולת הכותרת היא להקת הבלקן ביט בוקס, שכבשה מאז הקמתה לפני למעלה מעשור כל פסגה אפשרית כולל הסמפול שעשה ג'ייסון דרולו ל-hermetico בשירו talk dirty. השואו שנותן יוסף על הבמה מעצים את השירים, שהגדרה מעורפלת שלהם תיקרא "הבלקן השחור של המזרח התיכון", והופך אותם, ביחד עם הקהל הרב שגודש כל הופעה – לחגיגה אחת גדולה. בל נטעה, השירים אמנם מקפיצים וקשה לסיים הופעה באותו דופק בו התחלת אותה, אבל המסרים היו, ותמיד יהיו שם – חדים, מחאתיים ולעתים אנטי ממסדיים. לראייה הקליפ שהוציאו חברי הבלקן לשיר לקראת אלבומם החמישי, בו המלל מוזרם באמצעות אמן הגרפיטי הצעיר מקס רינקה שפשוט מורח את שורות השיר על קירות שונים. רוצו לשמוע את השיר, אבל בעיקר – חפשו את ההופעה הקרובה. הדופק לא יהיה אותו דבר אחריה.

https://www.youtube.com/watch?v=LDYlMsGhdi8

קשה לסיים הופעה באותו דופק בו התחלת אותה

בלקן ביט בוקס. קשה לסיים הופעה באותו דופק בו התחלת אותה

 

 

להקת יוסי סאסי – roots and roads

שילוב בין סגנונות מוזיקליים תמיד עבד עליי. היכולת ליצור הכלאה בין סגנונות "קלאסיים" ששמרו בקנאות על המבנה וההגשה, כך שכל מאזין הדיוט יוכל לסווג את מה שהוא שומע בקלות, ולהפוך אותה ל"מבלבלת" לאוזן – לעולם תהיה מאתגרת ומעניינת יותר. אין רע בעוד מאותו הדבר, אבל כשיצירתיות פורחת לנגד העיניים קשה להתעלם. חברי להקת "אורפנד לנד", שהחלו בכלל בבת ים, הביאו כבר לפני 25 שנה את ה"אוריינטל מטאל" שקשר את הפרוגרסיב מטאל עם המוזיקה המזרחית. התוצאה – הצלחה היסטרית במדינות ערב באמצעות מוטיבים יהודים, נוצרים ומוסלמים (חפשו את el nora alila). אחד ממייסדי הלהקה, יוסי סאסי (שפרש ממנה לפני כשנתיים), הוא חלוץ בעצמו מבחינת כלי נגינה כשהביא לעולם את ה"בוזוקיטרה" – שילוב של גיטרה חשמלית משולבת עם בוזוקי וגיטרה אקוסטית. סאסי חקר, ולרוב גם פרץ את גבולות הסאונד פעם אחר פעם, כשבכל פעם ניסה להמציא עוד דבר חדשני שיתווסף ליצירה שלו. כעת הוא מגיע עם אלבום שלישי ללהקתו, להקת יוסי סאסי, כשהסגנון הוא אותו "אוריינטל רוק" עם טוויסט מעניינים, כפי שמצופה מסאסי (הפתיחה ההודית ב-wings, והשילוב הטורקי ב-mr nosoul ו-rizes kai dromoi). המלצה – כדאי לשמוע את השירים מספר פעמים, במידה ופספסתם משהו בשמיעה הראשונה והשנייה. אלבום למביני עניין.

https://www.youtube.com/watch?v=mqT32mu2Ko8&list=PLXuHBJs2250P9JA_c5D-GWgXPiFPZnVyC

 

אסתר רדא – cry for me

את נולדת בקרית ארבע להורים שעלו מאתיופיה, עוברת בגיל צעיר לנתניה, משתתפת בהצגות, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה ואז בגיל 28 מוציאה EP בכורה ובום – את היסטריה עולמית. את יודעת, life happens.

אסתר רדא היא כבר מזמן לא תגלית, היא תופעה. EP הבכורה שלה מ-2013 בהפקתם של סאבו וקותי גרף הצלחה חסרת תקדים והוציא אותה לטור בלתי נגמר ברחבי העולם. גם אלבום הבכורה שיצא שנה לאחר מכן ו-EP הקאברים שעשתה לנינה סימון שנה לאחריו רק הגבירו את ההייפ סביב הבחורה והגרוב. בכל מקום בגלובוס רק חיבקו את רדא, ששילבה ג'אז ומוזיקה אתיופית במוזיקה שלה, ורצו עוד ועוד ממנה. מי האמין שסול כזה יכול לצאת מגרון ישראלי?

כעת מפציעה רדא בשיר לקראת אלבום חדש, כשהסגנון הפעם מזכיר מלכת סול יהודייה אחרת שהלכה לעולמה החודש לפני חמש שנים, איימי וויינהאוס. הנוכחות הווקאלית של רדא (רוצו להופעה שלה, הנוכחות הבימתית אף חזקה יותר) והפלואו, וסליחה מראש שאין מילה בעברית שתוכל לתאר את הדרך בה מגישה רדא את השיר (לא, זרימה פחות זורם), רק מוכיחים שרדא ממשיכה לנסוק כלפי מעלה.

https://www.youtube.com/watch?v=Bah_e3gTg6o

אסתר רדא. מי האמין שסול כזה יכול לצאת מגרון ישראלי? צילום: לוסי סאסיאת

אסתר רדא. מי האמין שסול כזה יכול לצאת מגרון ישראלי? צילום: לוסי סאסיאת

 

בשמחות – האזרח י' מאחל

המוזיקאי נתן כהן חוגג השבוע יומולדת 65. מבין שלל פעילויותיו, הידועה שבהם היא חברותו בלהקת "הנשמות הטהורות" – אותו הרכב מיתולוגי שהוציא אלבום אחד מופתי ב-1972, ונעלם. ב-2002 יצאה מהדורה מחודשת לאותו אלבום, שרק הוכיחה את גאוניות שירים כמו "אחכה לך", "שלא ייגמר לי הלילה", "קפה אצל ברטה" וכמובן השיר המצורף – שיא הנושא של האלבום, הנושא גם את שם הלהקה. מזל טוב נתן.

https://www.youtube.com/watch?v=LcxeE3t4dHU


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין