שמעת מה שמעתי – טובים השניים

המדור השבוע בסימן דואטים: גבר ואישה, ישראלי ואיראני, כוויתי וטורקי, תפוחים ותימניות וחיים רומנו אחד. ככה זה כשיש שניים

The apples ft. A wa. השילוב מחמיא לכל צד בו בצורה אחרת

The apples ft. A wa. השילוב מחמיא לכל צד בו בצורה אחרת

The apples ft. A-WA wa-ismei ya d'a almaliha

 

­מתופף, קונטרה בסיסט, 2 די ג'יים, 4 נגני כלי נשיפה וסאונדמן נפגשים על במה אחת. נשמע כמו התחלה של בדיחה? חברי "התפוחים" דווקא לקחו את הרעיון ברצינות תהומית, לא שזה מנע מהם להרקיד את הקהל שמגיע בהמוניו לשמוע אותם.

התפוחים, או The apples כפי שהם מעדיפים להיקרא, הם תופעה שהקדימה את זמנה. היום אין להקה שלא תעלה על הבמה בלי חטיבת כלי נשיפה ראויה. הדג נחש, פאנקנשטיין, נבחרת הגרוב של המזרח התיכון וכן הלאה – כולם הכניסו את הפאנק והגרוב שמגיע עם אותם כלים, אבל התפוחים עושים זאת כבר מתחילת שנות האלפיים, כשהם משלבים את כלי הנשיפה עם סקארצ'ינג (טכניקה לנגינת תקליטים), ובצורה מעוררת כבוד בארץ ובעיקר בניכר. 5 אלבומים, מופע שיצרה להקת המחול "ורטיגו" לשירי הלהקה, שיתופי פעולה עם שלמה בר בארץ ופרד ווסלי (המנהל המוזיקלי של ג'יימס בראון המנוח) בחו"ל, וכמובן קאבר אלמותי ל-killing in the name of של rage against the machine שהפך להיסטריה עולמית.

כעת מתכוננים התפוחים לאלבום השישי בשם dragonz, אותו ישיקו בספטמבר (ב-17 הם בוונדרבר בחיפה) ומשתפים פעולה עם אחת השלישיות החמות בתעשייה כרגע – האחיות התימניות לבית חיים הידועות יותר כ-A WA, בשירWA-ISME’I YA D’A ALMALIHA ­ ששרה מרים צברי כבר אי שם בשנות השמונים.

השילוב מחמיא לכל צד בו בצורה אחרת. A WA מביאות את הווקאליות הסמי-אלקטרונית שלהן, ונשמע כאילו השיר נלקח מתוך אלבומם האחרון. חברי התפוחים מהצד האחר "מרככים" מעט את המקצב התימני החדגוני, ומוסיפים לו המון עומק מהצד התזמורתי כולל הסקראצ'ינג שחותך בין הבתים. הכי חשוב – אל תפספסו את הסולו מעוול המוזיקלי (כשתשמעו תבינו) שנכנס לקראת הסיום. אתם עוד תזמזמו את השיר הזה לא מעט.

https://www.youtube.com/watch?v=IwF1Rqe90DI&index=1&list=PL_Umren8B9gMTBaOysT2Fw8MrowCGHuwy

 

דודו טסה מארח את ברי סחרוף – לאן תקחי אותי היום

 

דודו טסה מארח את ברי סחרוף לשיר שכתב גלעד כהנא. סליחה על השפה הפשטנית, אבל זו פשוט המילה הראשונה שקפצה לי לראש אחרי ששמעתי את השיר לראשונה – אמאל'ה.

דודו טסה יוצא באלבום מספר 12. אותו ילד, שכבש את כולנו כבר בגיל בר מצווה עם "אני שר", הפך לנכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית תוך שהוא לא חושש לדלג בין שירי מיינסטרים כמו "היה לי חבר", "בדיוק בזמן", "זוזי", "מעליות", "בסוף מתרגלים להכל" ועוד ועוד, ובין מחוזות ניסיוניים יותר כמו "wayak", "פוג אל נחל" שכתב סבו, דאוד אל כוויתי ובכלל האלבומים "דודו טסה והכוויתיים" ו"עלא שוואטי".

כעת, לקראת האלבום "הגולה" שייצא בסוף החודש (ב-18 באוגוסט תוכלו למצוא אותו בפסטיבל הבירה בחיפה) מביא טסה את נסיך הרוק לעזרה, ובשנייה שסחרוף נכנס לשיר בבית השני – הקצב משתנה. אם ההתחלה היא "טסאית" טיפוסית, כולל האוקטבה הגבוהה בה הוא מתחיל (מה לעשות, יש כאלה שיכולים), מגיע ברי עם הדיסטורשן הווקאלי ומנחית את השומע למחוזות הנמוכים יותר. כשהשניים משתלבים, גבוה עם נמוך, קל להבין למה מתכוונים בקול ב'. הבעיה, או בעצם היתרון בשיר הנוכחי – שניהם קול א', שניהם בולטים ומפרים אחד את השני והתוצאה? במילה אחת – אמאל'ה.

https://www.youtube.com/watch?v=s-IYTJRM4Pk

 

דודו טסה. שניהם קול א', שניהם בולטים ומפרים אחד את השני והתוצאה? במילה אחת - אמאל'ה. צילום: דודי חסון

דודו טסה. שניהם קול א', שניהם בולטים ומפרים אחד את השני והתוצאה? במילה אחת – אמאל'ה. צילום: דודי חסון

 

שלום חנוך ושרית חדד – איך זה את

 

דואט הוא בעצם סוג של מערכת יחסים בזעיר אנפין. כל צד בה מגיע עם המטען שלו, הרצונות ובעיקר הסגנון שייחודי רק לו. החוכמה היא להתפשר, מבלי לוותר על מה שהביא כל צד למשוואה או לבטל חלילה מי מהשותפים. כשהדואט הוא בין גבר לאישה, וכעת תוסיפו למשוואה ששניהם מגיעים ושולטים בז'אנרים מוזיקליים שונים – תקבלו כור היתוך לא פשוט לעיכול. אלא אם לגבר קוראים שלום חנוך ולאישה שרית חדד.

בעוד שלום חנוך ביצע דואטים עם אריק איינשטיין, בני אמדורסקי והצ'רצ'ילים, חדד מצידה הביאה איתה לבמה את טיפקס, אייל גולן ודיקלה. הוא מחלוצי הרוק הישראלי, היא מחלוצות הז'אנר הים תיכוני (כולל חודש בירדן כזמרת פלסטינית בשם "סירִית חדאד אל-מוטרבת אל-כרמל") וכעת הם ביחד לכבוד אלבומו החדש של חנוך שייצא בתחילת החודש הבא.

המקצב ים תיכוני קלאסי, אולי אפילו קלאסי מדי, אבל קולו הצרוד של חנוך אל מול הצלילות של חדד פשוט משתלבים נהדר. המלל נועד מראש לדואט, כשהוא בעצם מספר על דו שיח בין בעל לאישה שאומרים בעצם את אותו הדבר, שורה אחר שורה, רק שכשזה מגיע מהבעל זה נשמע כך, וכשהאישה חוזרת על אותו הטקסט – התוצאה שונה לחלוטין. התגלית המפתיעה ביותר לגבי השיר היא, שמדובר בטקסט מ-99' שכתב חנוך לאיינשטיין ז"ל לטובת האלבום המשותף שלהם "מוסקט" ונותר על רצפת העריכה. "איך זה את נשארת איתי, איך זה שאת עוד אוהבת אותי" – זו זוגיות רבותיי, במשפט אחד.

https://www.youtube.com/watch?v=F-Y5aD1tPdg

 

יואב והאסיפה –touch you

 

ואם כבר דיברנו על שילובים בין צמדים שבאים מעולמות שונים, מה תגידו על שילוב תוך יבשתי בין אמן ישראלי ומקביל איראני? התוצאה – אלקטרונית אייטיזית עם נגיעות חליל.

יואב אסיף, שברזומה שלו נגינה בקלידים עבור יהודה פוליקר, שלומי שבת, ברי סחרוף וגידי גוב, החליט ללכת לקדמת הבמה ולצורך האלבום שבדרך החליט ליצור קשר עם מוזיקאי איראני בשם סעיד חוסייני. נפלאות הכפר הגלובלי והרשתות החברתיות חיברו בין השניים, שהחליפו טרקים דרך הפייסבוק והתוצאה לפניכם. בשירה מצטרפת לאסיף גם אלינור שריקי כשברקע גם חוסייני. השיר עצמו חוזר מספר עשורים טובים אחורה, אל מחוזות האייטיז שחשבנו שמאחורינו (לא, מסיבות עם שירים בני 30 שנה, או הופעות של דפש מוד לא מצביעים על הסנונית שמביאה את העשור הנ"ל בחזרה לחיינו), אבל התוצאה מעניינת.

https://www.youtube.com/watch?v=BGfaNHQM6Hc

 

 

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב – lets dance

 

לסיום קבלו שיתוף פעולה שהוא יותר עזרה מחבר, ועדיין התוצאה ניכרת בכל ריף של גיטרה (או בוזוקי, אבל זה בהמשך). נדמה שמועדון הקצב של אביהו פנחסוב, פצצת הופעות מהלכת שכובשת את הקהל דרך הרגליים והברכיים, נמצאת איתנו כבר שנים רבות. ההייפ סביב הלהקה, בה שותף חיים רומנו האגדי, שזו כבר סיבה לרוץ ולראות אותה, ובעיקר סביב הבוס, המנהיג והדמות, אביהו פנחסוב (לא רוצה להרוס את הפאסון של האיש, אבל שם המשפחה המקורי שלו הוא בכלל לנדוור. פנסחוב הוא שם משפחתו של גיטריסט של הלהקה, מארק) פשוט בלתי נתפס. פנסחוב עצמו התמכר לדמות שנדמה שיצאה מבוידעם בו שהתה מאז הסבנטיז. נכון, כבר היו "דמויות" שהצליחו כמו עוזי נבון והמכרים, ניסים והנפלאות (טל הפטר) ושפיטה (רותם שפי), אבל פנחסוב, למרות מה שנכתב עד עתה – הוא לא פוזה, אלא הדבר האמיתי. הדיאלוגים שלו עם הקהל פשוט מהפנטים, ובתמורה הוא מקבל אהבה בדמות מאות ששרים את "ליטל", "נשמה כפרה מאמי" ו"מצילה אותי" שהפכו לפריט חובה בהופעות.

כעת הוא מפציע עם קאבר לשירו של דיוויד בואי עליו השלום, בטוויסט פנחסובי משלו. אתם זוכרים את החבר שבא לעזרה בתחילת הטקסט? אז זהו לא פחות מרן שם טוב, סולן "איזבו" שיודע דבר או שניים על טוויסטים ואתגרים מוזיקליים. השילוב בין השניים, פנחסוב עם הקול העמוק ושם טוב עם הריף שכה מזוהה איתו ועם פועלו – גורמים לתהות איך הם לא השתלבו כבר קודם. כעת תוסיפו את סולו דרבוקות ובוזוקי של רומנו לחגיגה – ותבינו שאת השיר הזה מומלץ לשמוע ליד מזגן או מאוורר.

https://www.youtube.com/watch?v=h_yUQQmLHgg

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב. הוא לא פוזה, אלא הדבר האמיתי. צילום: זוהר שטרית

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב. הוא לא פוזה, אלא הדבר האמיתי. צילום: זוהר שטרית

 

 בשמחות – האזרח י' מאחל

 

אולי השם טל שגב לא אומר לחלקכם דבר, אבל הוא אחראי על שירים שאתם בטח מכירים כבר קרוב לשני עשורים. שגב ניגן עם רבים (מוניקה סקס, ירמי קפלן, ברי סחרוף, שלמה ארצי ועוד), הפיק לרבים (איגי וקסמן, בן ארצי, שוב שלמה ארצי ועוד) וכתב מילים ולחנים לאחרים (אייל גולן, שרית חדד, דיקלה, ישי גולן ואתם יודעים מה המילה הבאה). בין כל אלה, הספיק שגב להחלים ממחלת אוזניים נדירה שסיכנה את הקריירה המקצועית שלו ולהוציא 5 דיסקים כסולן.

לכבוד יום הולדתו ה-43 החל השבוע, מצורף אחד משירי הגעגוע היפים שנכתבו בשנים האחרונות, "יום אחרון". רק בריאות.

https://www.youtube.com/watch?v=WECGFvgUybU


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין