שמעת מה שמעתי – קח את שנות ה-90
רינת גבאי – קצוות
"רינת בארץ המילים", "גינת הפלאים של רינת", "רינת ויו-יו יוצאים לטייל". אם השורה האחרונה נשמעת לכם כג'יבריש – אין ילדים בסביבכם. רינת גבאי, מגה סטארית של עולם הילדים: הצגות ילדים, פסטיגלים, דיבובים לסרטים מצוירים והרשימה רק מתמלאת מרגע לרגע. ועכשיו סטופ, כי המדור הזה עוסק במוזיקה – הידעתם שגבאי בכלל החלה כזמרת אופרה?
לאורך השנים שילבה גבאי בין כישרון המשחק שלה לזה המוזיקלי. כבר ב-1990 הופיעה בפסטיגל עם "בוא אהובי", וב-1998 הוציאה את אלבום הבכורה "מצאתי טוב". בהמשך יש ברזומה שלה עוד פסטיגלים, פסטיבלי זמר לילדים וקלטות אינספור, וכאלו שנוצרו לאחר שהחלה תהליך התחזקות וכוללות מחרוזות שירי שבת, שירי חנוכה, פורים ועוד. הקול הגבוה של גבאי נדמה שלעתים "מתבזבז" על שירים לילדים, אך מדי פעם היא נזכרת בכך ומוציאה שיר "למבוגרים" כמו זה הנוכחי, שמגיע אחרי למעלה מעשור.
מבחינת הפקה אפשר למצוא דמיון לזמרת אחרת, שירי מימון, ובפזמון אפשר לשמוע במעט את "רגעים" שלה שחוגג השנה בר מצווה, ובעיקר מזכיר כמה קלה לגבאי העלייה הווקאלית מתי שבעצם היא חפצה בה. הקול של גבאי צלול וחזק, כמעט חצי יובל לאחר שפרצה. ואולי הסנונית הזו מהאלבום החדש תיתן לה את הדחיפה, לעשות עוד שירים לטובת אלו שלא הכירו את השורה שפתחה את הטקסט הנוכחי.
עפר לוי – שלום בית
מה עוד אפשר לומר על עפר לוי, האיש שבמחי יד ממלא את קיסריה ובאותה יד נעלם, כי בא לו. מה שזלאטן איברהימוביץ' לכדורגל, לוי הוא למוזיקה. כישרון יש, ובשפע. שיגעונות ומגלומניה, גם אם לרוב מוצדקת – גם כן יש. לוי פועל כבר מסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, והאהדה שצבר בקרב חובבי המוזיקה הטורקית והערבית היא בלתי נתפסת במושגים ישראליים, גם אם לעתים הוא לא זוכה בתקשורת להערכה לה הוא ראוי. קהל המעריצים שלו נוהה אחריו לכל מקום (סתם לדוגמא: חפשו את ההופעה שלו באולפן השקוף של ערוץ 24 בבת ים לפני כמעט עשור, ותבינו טירוף מהו) ומכיר כל תו ואקורד מלבד "מאוהב בגשם", "רוח ים", "הכל פתוח" ו"יום הרווקים" שמוכרים גם לאלו שלא מחוברים לז'אנר.
לפני שנתיים חבר לוי לירון בכר לפרויקט שהוציא כבר שלושה סינגלים: "קישוטים עזובים", "כפתור ופרח", "בא לי לשיר לך" וכעת מגיע "שלום בית". הקול העוצמתי של לוי, עם המנעד שמראה שאפשר לעלות ולרדת אוקטבות מבלי לצעוק ולשרוט את מיתרי הקול, והמילים של עינת הולנדר שנשארת נאמנה למילה הכתובה ולא "מנמיכה" את המלל כנהוג למרבה הצער לאחרונה, אלא מותירה אותו גבוה כמו אז בשנות התשעים – רק מראים את גודל הסטנדרטים שמנסה, ואף עומד בהם לוי לאורך כל הקריירה. מומלץ לא רק לחובבי הז'אנר, אלא בכלל לאנשים שרוצים להבין מקצוענות מהי.
אטרף – מדינה בפיתה
אחת הבעיות הגדולות העומדות בפני כל מבקר מוזיקה באשר הוא (או היא) -לברור את המוץ מהתבן. לא מעט סינגלים ואלבומים מתגלגלים לפתח ולעתים האוזן לא מצליחה להכיל ולבדל שיר אחד מרעהו. אך לעתים יש את הטוויסט – קול מיוחד של זמר, ריף מעניין של גיטרה ולעתים, למרבה הצער רחוקות, סגנון מוזיקלי שטרם תפס. החוכמה – לגלות את זה מוקדם ככל האפשר, לפני שיגיעו כל החקיינים בדרך (כן, פאר טסי ודרך השלום היוו את הסנונית שהביאה את המבול שבסופו הגיעה הפארודיה של דדי דדון מ"ארץ נהדרת").
כאלה היו רובנס (רובן סלמון), ויקטור אזוס ואהרוני בנארי שהקימו רגע לפני פתיחת שנות התשעים את להקת "אטרף" שהצליחה לשלב רוק, ג'אז ומוזיקה קובנית. התוצאה הייתה שמחה, והדגש היה על המוזיקה ופחות על המילים שאמנם היו קליטות, אך מלכתחילה לא התכוונו להיות העיקר (מלבד שירים כמו "ענבל" המלנכולי או "שולה" הפרובוקטיבי). הלהקה ביצעה גם קאברים רבים שהפכו ממש לשלהם, כמו "אין כמו יפו בלילות", "רינה", "קפה טורקי" ועוד.
לפני כשלוש שנים חזרו חברי הלהקה מתהום הנשייה, וכעת התאחדו רשמית לטובת אלבום חדש נטול רובנס, שהפעם מגיע רק על תקן יוצר ולא זמר, ובמקומו – ארתור כץ. השיר הנוכחי רוכב על הגל האחרון של שירי המחאה ("ובפרלמנט מאה ליצנים ועוד עשרים סטנדאפיסטים" או "קבלנים לרוב שגונבים את הנוף. ניצולים מחטטים בפחים"), רק שהוא מגיע בסגנון "אטרפי" חינני. המסר אותו מסר, ההגשה קלילה ונגישה יותר. אולי זה מסר למתכנני המחאה החברתית הבאה. אם אתם כבר עושים אותה בקיץ – תעשו אותה בקצב.
איפה הילד – רומנטיקה
הימים ימי הניינטיז, ובימים ההם אין מלך בישראל אלא מלכים רבים: חמי, ירמי, שי, מאור, ערן, אהד, יהלי, אבי ועוד ועוד. שנות ה-90 היוו את הכר הפורה ביותר לרוק בישראל. "מוניקה סקס", "מופע הארנבות של ד"ר קספר", "נושאי המגבעת", "זקני צפת" וכו' חרכו את מועדון ה"רוקסן" ברמת החייל יחד עם להקה אלמונית דאז בשם "רדיוהד". את יריית הפתיחה לתקופה ההיא נתנו צמד חברים מגבעת ברנר, חמי רודנר ואסף שריג, שהקימו את "איפה הילד", וחרכו את הבמות עם להיטים (ככה קראו פעם לשירים מוצלחים) כגון "מה שעובר עליי", "נפלת חזק", "לבן בחלום שחור", "מישהו שומע אותי" וקצרה היריעה. וכעת נדלג עשרים שנה קדימה. הלהקה אמנם התפרקה ב-1998, אך התאחדה עשור לאחר מכן ואף הוציאה ב-2012 אלבום חדש בשם "בני המאה העשרים". החברים לא נחו על זרי הדפנה, ואחרי "גוונים של זהוב" מוציאים את "רומנטיקה", כסינגל שני מתוך האלבום "מתוק בחשיכה".
צריך להצדיע ללהקות מהדור "ההוא" כמו הקספרים (3 אלבומים) ומוניקה סקס (2.5 אלבומים) שלא מסתפקים בהופעות עם שירים מהעבר, שבהחלט יכולים להביא את הקהל אליהם פעם אחר פעם, אלא מתעקשים להתקדם ולחדש. גם "רומנטיקה" הנוכחי (מחווה ל"מלנכוליה" של חמי מהתקופה שאחרי הגירושין מאיגי וקסמן?) אמנם בועט ורועש פחות מ"איפה הילד" של שנות ה-90, הגיטרות עדינות אך הקול של רודנר עדיין עם אותה צרידות שורטת שעשתה ועושה לנו טוב עד עכשיו. חידוש מוזיקלי פורץ דרך? לא ממש, אבל כפי שאומר הפזמון "אולי חסרה קצת רומנטיקה להוסיף אקורד לאהבה הזאת שלנו".
חיים לרוז – יהלום
והנה עוד "פליט" ניינטיז, רק מצד אחר של המפה. חיים לרוז, סנדק הסול, בוגר להקת "רעש" ומקים הצמד "ביקיני" עם קרני פוסטל השתדל בכל חייו המוזיקליים שלא "להיתקע" על סגנון מסוים אחד. הוא התנסה ברוק, רגאיי, גרוב מדברי, דאב, בלוז תימני, אלקטרוניקה מזרחית וסליחה מאחד הסגנונות אם פספסתי בדרך. בעלי הדלקן מוזמנים לנסוע ולחפש את ההופעות שלו בקונטיינר בנמל יפו, בו הוא מופיע לפחות פעם בשבוע ובעיקר מנסה חומרים על הקהל שצמא רק לעוד.
ולכן, אחרי ההקדמה הנ"ל, קצת מוזר לכתוב ביקורת על "יהלום", שהוא בעצם קאבר. מצד שני, מדובר בשיר שלו שכתב והלחין לברי סחרוף לטובת האלבום "חם על הירח" ב-1995.
לטובת הגרסה המחודשת הביא לרוז את ג'קסון ג'ודה מהצמד "אקסום" ואבבה דסה, זמרת חדשה במגמת פריצה (כשיוסי פיין מפיק לך את האלבום, כנראה שפוטנציאל כבר יש לך). השיר עצמו, מטבע המשתתפים בו, נלקח לכיוון הרגאיי כשהכניסה של דסה מזכירה קצת את קרולינה בתחילת דרכה מבחינה ווקאלית ואפילו את נועה פארן מבחינת הביט עליו היא יושבת מדי פעם. המקור של סחרוף ולרוז משנות התשעים מהיר הרבה יותר, ולוקח את השיר למחוזות הניסיוניים שנקראו בעבר "מוזיקת עולם". מאז התקדם לרוז והתחדש, וכך גם השיר עד כדי שמדובר בשתי גרסאות שונות, וטובות, של אותו יהלום.
בשמחות – האזרח י' מאחל
כבר מזמן לא רק אחות של. אל מול הצלחתו בשנים האחרונות של אחיה שלומי, עשתה לאה שבת, עם כל הכישרון שניחנה בו, דווקא את הדרך ההפוכה ולא הצליחה לחזור את לב ליבו של הקהל הישראלי, מקום אליו היא כה ראויה. לאה שבת חוגגת השבוע 59, ולמרות שיכולנו לשים כאן את אחד משלל להיטי העבר המצוינים שלה, אנו חיים בהווה ולכן מצורף פה "בית" – שיר שהוציאה בחודשים האחרונים, חדר את תקרת הפלייליסט, ומזכיר לנו עד כמה היא חסרה פה.
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com
עוד במגזין
-
אין דבר שעמד כנגד הרצון של עורך הדין לירום סנדה
האם רק אדם שצמח ממשבר כמו עורך הדין לירום סנדה יכול להגיע כל כך רחוק? ״לדעתי האישית כל אדם שמנסה למתוח את הגבולות שלו עד הקצה יכול להגיע הכי רחוק שרק אפשר" – בואו לקרוא כתבת מגזין מרתקת ומעוררת השראה -
הנישואים מזיקים לזוגיות לפי ד"ר קרן אור חן - מרצה לזוגיות מובילה בחיפה
"לא אתחתן עם בן זוגי" מבהירה ד"ר קרן אור חן, מרצה בכירה לזוגיות באוניברסיטת חיפה ובטכניון – בראיון מגזין מיוחד היא מספרת שאי הקיבוע ואי הכנסת הקשר לתבנית פורמלית, רק מעוררים את התשוקה ומעצימים אותה -
הכי חיפאית והשווה של חיפה
כולכם מכירים את שירי לוינקופף ויצנר כבעלת "קבוצת השוות של חיפה" בפייסבוק ובעלת עמוד האינסטגרם "חיפאית" – אבל בטח לא ידעתם שהיא נולדה בירושליים ובעצם שנאה את חיפה כשהגיעה להתיישב פה בעקבות אהבה – והאהבה לחיפה באה דרך הרגליים והסיורים -
הקאמבק של זליג אהרונוביץ': "אף אחד לא הכין אותי ליום בו חרב עלי עולמי"
אף אחד לא הכין אותו לאותו יום ארור בו בישרו לו הרופאים שחלה בלוקמיה. שנתיים וחצי קשות וחשוכות עברו על איש התקשורת המקומית, זליג אהרונוביץ' אך בחודשים האחרונים נדלק אצלו האור הפנימי והוא מספר כי מצא סוף סוף את ה"גיים צ'יינג'ר ששינה את חייו". כיום, כמאמן מנטלי שאף הקים קליניקה פרטית, הוא צולל אל עולם הפסיכולוגיה החיובית ואומר: "כל אחד רוצה שינוי, אבל לא כל אחד רוצה להשתנות. איך אני יודע? הייתי שם" -
חלומה של החיפאית (26) שאביה נהרג מטיל חיזבאללה
נטלי שטרנשוס, צעירה מחיפה שאביה נהרג מטיל של חיזבאללה כשהייתה בת 12, השתתפה בסדנה מרגשת של עמותת "משפחה אחת" וכעת חולמת על הפצת רעיון לתרפיה מסוג חדש בעולם -'Selfimage' -
היומן של מיכל: התמדה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על החשיבות של התמדה בכל תחומי החיים -
היומן של מיכל: דייטים בימי קורונה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על אהבה בימי קורונה – איך עושים את זה? -
היומן של מיכל: חיסון כן או לא
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על החיסון לקורונה והאם כדאי להתחסן או שלא -
היומן של מיכל: הישרדות
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת על היצר ההישרדותי שקיים אצלנו ואיך הוא קשר לתקופת הקורונה -
היומן של מיכל: די לאלימות נגד נשים
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת טור מיוחד לציון יום המאבק לאלימות נגד נשים -
היומן של מיכל: חוסר ערך ואהבה עצמית
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על אהבה עצמית ללא תנאי -
היומן של מיכל: הקול בראש
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על רגשות, ועל כמה שהקול בראש -
היומן של מיכל: חמלה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על יום הכיפורים במציאות הקורונה החדשה -
היומן של מיכל: שנה טובה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מספרת על השנה החדשה והמאתגרת שעברה על כולנו, ואיך אפשר תמיד לראות את הצד החיובי -
היומן של מיכל: מגדריות תודעתית
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא חושבת לעומק על הנושא המגדרי, ועל שוויון אמיתי >>> -
היומן של מיכל: ילדות נשכחת
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת בטור נוסטלגי על הגעגועים לילדות >>> -
היומן של מיכל: ט"ו באב
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת על חג האהבה ועל חגיגת האהבה לחיים עצמם >>> -
היומן של מיכל: ט' באב
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת קצת על אהבת חינם >>> -
היומן של מיכל: מדורת השבט שלי
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, חברתה הטובה של מיכל, מיכל מוזס, מספרת קצת על תחושת השייכות המשפחתית שלה >>> -
היומן של מיכל: התחלות
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על: התחלות וש"כל סוף הוא התחלה חדשה". >>> -
היומן של מיכל: לחץ
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על לחץ, המחלה הבולטת ביותר של השנים האחרונות >>> -
היומן של מיכל: סקס והעיר הגדולה בפעם השנייה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא חוזרת לצפות בסדרה המדוברת ומגיעה למסקנות >>> -
היומן של מיכל: חודש הגאווה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת טור מלא גאווה, שעל כולנו להיות גאים, קודם כל בעצמנו >>> -
היומן של מיכל: השראה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת טור מלא השראה >>> -
היומן של מיכל: חתונה ממבט ראשון
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, לקראת פרק הסיום של חתונה ממבט ראשון, היא מדברת על התהליך שעברו הזוגות ואיתם גם הצופים >>> -
היומן של מיכל: מתוך חצי אני
הטור השבועי של מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני": והפעם, לכבוד יום השנה של הספר, היא משתפת בפרק שהשפיע עליה במיוחד >>> -
היומן של מיכל: מכלום להכל
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא כותבת טור על החיים, שיותר חזקים מהכל >>> -
היומן של מיכל: מסכות
היומן של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על היתרונות בחבישת מסכה בעקבות ההנחיות של משרד הבריאות, וכן, היתרונות קיימים >>> -
היומן של מיכל: יום הזיכרון ויום העצמאות
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על יום הזיכרון ויום העצמאות, הימים המשמעותיים כל כך עבור עם ישראל >>> -
היומן של מיכל: מבחן הזוגיות
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא מדברת על מבחן הזוגיות בצל ימי הקורונה >>> -
היומן של מיכל: היום שאחרי
הטור של מיכל שחר: והפעם, בטור אופטימי במיוחד היא מדברת על היום שאחרי הקורונה >>> -
היומן של מיכל: טור של יום הולדת
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא חוגגת יום הולדת מיוחד עם הרבה תובנות מהשנה שעברה >>> -
היומן של מיכל: עשרת הדיברות לקורונה
היומן של מיכל: והפעם, חברתה לי זיו מספרת על עשרת הטיפים שלה להתמודדות עם מגפת הקורונה בפן האישי, אצל כל אחד מאיתנו >>> -
היומן של מיכל: ללמוד לשחרר
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, חברתה הטובה עינת בטור מיוחד שמדבר קצת על ללמוד לשחרר, בעיקר בתקופה הזו של מגפת הקורונה >>> -
היומן של מיכל: קורונה
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, היא תדבר קצת על המגפה שהפכה את העולם, ששני פנים לה >>> -
היומן של מיכל: טור הקדשה לאבא
מיכל שחר בטור השבועי, והפעם: היא מקדישה את הטור לאביה שנפטר, ושולחת מסר לכל אותם ילדים וגם עבור הורים שהיחסים שלהם אינם פשוטים אחד עם השני >>> -
היומן של מיכל: דת
הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם, נדבר על דת, הדבר שמחבר בינינו אך גם יכול לפלג >>> -
היומן של מיכל: אהבת אמת
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, לכבוד יום האהבה הבינלאומי, נדבר קצת על אהבת אמת >>> -
היומן של מיכל: רשתות חברתיות
היומן של מיכל: והפעם, היא מדברת קצת על הרשתות החברתיות, ששינו את חיינו מקצה לקצה >>> -
היומן של מיכל: הפרעות אכילה
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, כותבת הטור היא חברתה מורן משה, שמספרת בגילוי לב על מה שעברה בצעירותה >>> -
היומן של מיכל: הורים ילדים
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, היא מדברת קצת על המורכבות של יחסי הורים וילדים >>> -
היומן של מיכל: גזענות
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, היא מדברת על הנושא הבוער גם בשנת 2020 >>> -
היומן של מיכל: פאודה!
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, היא מדברת על הדבר הכי לוהט בטלוויזיה >>> -
היומן של מיכל: חזון עתידי
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, היא פותחת את הלב, ובטור חושפני היא מספרת על התקווה האישית שלה -
היומן של מיכל: ניסים ונפלאות
היומן של מיכל: והפעם, איך נהיה מחוללי הניסים של עצמנו? >>> -
היומן של מיכל: אור וצל
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, קצת ממחשבותיה הנודדות על ההתמודדות בחיינו עם אור וצל >>> -
היומן של מיכל: הגבר ההיברידי
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, חברה הטוב ירין אלמוג מנסה לכתוב טור ,כי יש לו הרבה מה לומר על בנים בנות ומה שביניהם -
היומן של מיכל: קעקועים
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם היא מספרת על הרצון להתקעקע ועל הפחד >>> -
היומן של מיכל: כסף
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, היא מדברת קצת על כסף, עד כמה הוא משמעותי בחיינו כאמצעי לשפע ולחיים טובים >>> -
היומן של מיכל: אמונה
הטור השבועי של מיכל שחר: הפעם, היא תספר לנו על האמונה הפרטית שלה -
היומן של מיכל: הצד שלו
מיכל שחר בטור השבועי: והפעם, היא יצאה לבדוק מה חושבים הגברים על גיל הרווקות המאוחר? >>> -
היומן של מיכל: אחדות
מיכל שחר בטור השבועי, והפעם: תדמיינו לכם קצת אהבת חינם בעולם -
היומן של מיכל: חברים
מיכל שחר בטור השבועי, והפעם היא מדברת על חברים: "אני לא יודעת מי זה שהגה את הביטוי שמשפחה לא בוחרים , אבל הוא טעה" >>> -
היומן של מיכל: נסיעה לאומן
היומן של מיכל: מיכל שחר בטור השבועי, והפעם, היא משתפת אותנו במסע המרגש והעצמתי שלה לאומן >>> -
היומן של מיכל: מתי לעשות את זה?
מיכל שחר בטור השבועי: סקס הוא חלק מהחיים של כולנו. אז מהם החוקים בכל מה שקשור לנושא? >>> -
היומן של מיכל: יום כיפור
מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני" בטור השבועי, והפעם קצת על יום כיפור, יום הסליחות >>> -
היומן של מיכל: ראש השנה
מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני" בטור השבועי: "אנחנו כל הזמן עסוקים במרוץ החיים , עד שלעיתים אנחנו שוכחים לעצור לרגע וממש לזכור שיש לנו חיים" >>> -
היומן של מיכל: פחדים
מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני" בטור השבועי: "בואו נדבר על פחדים, אבל לא על פחדים רגילים" >>> -
היומן של מיכל: בחירות
מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני" בטור השבועי: אז למה כדאי ללכת לבחור? -
היומן של מיכל: האקס המיתולוגי
"לכל אחד הייתה מערת יחסים שהשאירה את חותמה. אנחנו נפגשנו באוניברסיטה בשיעור פסיכולוגיה חברתית, את הפסיכולוגיה לא ממש טרחנו ליישם, אבל את הקטע החברתי בהחלט כן"; מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני" בטור השבועי, והפעם הוא על האקס המיתולוגי -
היומן של מיכל: התקפי חרדה
"אני מגדירה התקף חרדה כמו ריקוד עם מלאך המוות , וזה לא סקסי כלל וכלל. עד היום פחדתי לדבר על זה, אבל הבנתי שאין ממה לפחד", מיכל שחר בטור השבועי >>> -
היומן של מיכל: אתרי היכרויות
אז איך משתמשים באתרי היכרויות? בטור השבועי של מיכל שחר היא נותנת עצות איך להתנהל בתוך אתרי ההיכרויות הרבים >>> -
היומן של מיכל מתוך "חצי אני": ט"ו באב
"לא מעט אנשים מתפתים לחשוב שאהבה היא כזאת שצריכה להיות גדולה מהחיים, ממש כפי שאנחנו רואים בסרטים, או קוראים בספרים. בשבילי אהבת אמת היא משהו אחר לגמרי": הטור השבועי של מיכל שחר מתוך ספרה "חצי אני" בהוצאת צמרת -
היומן של מיכל: ג'ניפר לופז
"גם אני נכחתי בין כל ההמונים בהופעה של ג'ניפר לופז. היא לא הפסיקה לקפץ, לרקוד, לעשות פירואטים באוויר, ואני לא מבינה למה צריך לצאת מהפיג'מה?" יומנה של מיכל מתוך "חצי אני" >>> -
הבחור שלא רצה ילדים היומן של מיכל מתוך "חצי אני"
"לפני מספר ימים דיברתי עם בחור שהכרתי ב-OK קיופיד. אחרי שיחה נחמדה הבחור אמר שהוא אינו מעוניין בילדים. אני אישה רווקה בת 30+, מה גורם לך לחשוב שגם אני לא?!" הטור השבועי של מיכל שחר כותבת הספר "חצי אני" -
היומן של מיכל מתוך "חצי אני": פרידות
"אז נכון שהוא פגע בי, ונכון שהרגשתי לידו קטנה ולא נחשבת וכל הקשר הזה סבב סביבו, אבל איך לכל הרוחות אני אמורה להתחיל מחדש בגיל שלושים פלוס?" הטור השבועי של מיכל שחר מתוך ספרה "חצי אני" בהוצאת צמרת -
היומן של מיכל מתוך "חצי אני"
"כולם הרי יודעים שחיי הרווקות לאחר שנות השלושים ממש לא נראים כמו בסדרה סקס והעיר הגדולה. למה עולם הדייטים כזה מתיש, ולמה תמיד אני חושבת שאני יכולה לשנות את אלו שאומרים שהם לא מחפשים קשר מחייב?" הטור של מיכל שחר מתוך ספרה "חצי אני" בהוצאת "צמרת. -
קליש רותם: "כמות המחבלים סביבי עצומה"
בראיון ראשון לתקשורת המקומית מאז נבחרה, מדברת ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, על הכל. על שלטון יהב: "נעשו כאן דברים לא תקינים. בקרוב אחשוף הכל לציבור", על מצב הרווחה העגום בעיר: "חיפה הרבה יותר ענייה ממה שחשבתי", על הביקורת שחטפה מכל עבר: "דברים ישתנו במהלך הקדנציה" וגם: על פינוי המפעלים המזהמים, הקמת נמל המפרץ, ההתבטאויות המקוממות של רג'א זעתרא, נציגי הליכוד שנותרו מחוץ לקואליציה ועל קשריה הקרובים עם משרד ראש הממשלה -
איך מטפלים בהזעה בעונת הקיץ?
הקיץ הזה יהיה נעים יותר: הכירו את המכשיר החדשני שמקל על אורח החיים, מכשיר המירה-דריי לטיפול בהזעת יתר וריח רע בבית השחי -
רגע לפני עונת הרחצה: הכל על ניתוחי חזה
בחזה מורם: הקטגוריה המבוקשת ביותר בתחום הפלסטי היא שינוי גודל וצורת החזה; הפלסטיקאי ד"ר צח שרוני מנהל מרפאת כללית אסתטיקה מסביר הכל על ההליך -
"הותקפתי מינית והחלטתי שזה בחיים לא יקרה שוב"
מיומנה של סטודנטית: אחרי שלירז הותקפה מינית, היא החליטה שאיש לא יוכל לפגוע בה יותר -
"למי את מחכה? את כבר לא ילדה. תתפשרי"
מיומנה של סטודנטית: יש גיל מסוים שכבר מוזר להיות לבד. האם זה אומר שחייבים להתפשר? -
"אם את נכנסת מהר מדי למיטה את זורמת. אם לא, את שמרנית"
מיומנה של סטודנטית: נכנסתם למיטה והוא לא התקשר? -
מה עושים כאשר מפחדים להתאהב?
איך מתמודדים עם הפחד מהתאהבות ומפגיעה, ופותחים שוב את הלב בפני האדם המיוחד? -
"התחלתי לצאת עם מישהו, והחברה הכי טובה שלי כועסת עליי"
היינו עושות הכל ביחד. יוצאות, מבלות, מדברות על הכל. עכשיו התחלתי לצאת עם מישהו, ואני מרגישה שהיא כועסת עליי בגלל זה