שמעת מה שמעתי – הכוכב בא

ילדות צורחות, פלאפונים שלופים ונער בן 17 שמעיף את כולם באוויר. נדב גדג' השיק אלבום בכורה והוכיח שהוא כבר פופ-סטאר

גדג' שר אל מול הפלאפונים השלופים. מעניין מתי ייגמר המנהג המגונה הנ"ל, ויחזרו ליהנות מהופעה בידיים נקיות

גדג' שר אל מול הפלאפונים השלופים. מעניין מתי ייגמר המנהג המגונה הנ"ל, ויחזרו ליהנות מהופעה בידיים נקיות. צילום: ליאור פינקסון

ואז הציניות נעלמה. זאפה הרצליה, יום שני בשבוע ואי אפשר למצוא כיסא לשבת. המקום מפוצץ בקהל שמורכב מהורים, ילדים (בעיקר ילדות) ולא מעט צרפתים. הסיבה – נדב גדג', כן, ההוא מ"הכוכב הבא", האירוויזיון והגולדן בוי משיק אלבום בכורה.

סיפורו של גדג' הנתנייתי כבר דובר וסופר עד זרא, אבל עדיין קשה להאמין שרק שנה אחרי הפריצה שלו, וכשהוא רק בן 17, ההיסטריה סביבו כבר הופכת אותו לכוכב פופ רלוונטי. ההפקה סביבו, כיאה לטדי הפקות, גדולה ומרשימה. המעבד המוזיקלי הוא עמוס בן דוד, שמלווה את "הכוכב הבא" עוד כשנקרא "כוכב נולד" והצמיח כוכבים כמו נינט, שירי מימון, ליבי רן, רוני דלומי והראל סקעת, שאף שפט ב"כוכב הבא" והגיע לפרגן יחד עם שופטת נוספת בפאנל, קרן פלס. גם חברים נוספים מדרכו הקצרה של גדג' הגיעו לזאפה כמו נופר סלמאן, ניקי גולדשטיין, דורון מדלי והאיש שהביא את "כוכב נולד" עצמה לתודעה – צביקה הדר. הצרחות של הילדות למראה סקעת ושו"ת הזכירו, כי בכל זאת מדובר בסוג מסוים של הופעה – פופ שמתאים לגילאי 18 ומטה. אבל כאמור, הציניות נעלמה ברגע שגדג' עצמו, שלהזכירכם עומד בתנאי הסף הנ"ל, התאים את עצמו למאורע, לא חיכה יותר מדי להתחמם ופתח את ההופעה בסערה. נכון, הקול מעט רעד, ההתרגשות לא עברה לו עד השיר השלישי, אבל כשנרגע, תוך כדי קפיצות להזרמת האדרנלין (או בגלל שהוא בן 17 ויש לו אנרגיות של בן 17) – הפציץ עם never over שקיבץ את הקהל הצעיר סביבו, עם מצלמות הפלאפון שלופות (מעניין מתי ייגמר המנהג המגונה הנ"ל, ויחזרו ליהנות מהופעה בידיים נקיות)  ובעיקר ידע מרשים של מילות השיר.

בכלל, נדמה כי הדור הצעיר שהגיע להופעה, עשה שיעורי בית ובא מוכן. גדג' עצמו הפעיל אותם בחלק מהשירים (כך למשל בשיר good vibes, בו יכל לתת את המיקרופון לקהל וללכת לנוח כמה דקות) כמו פרפורמר ותיק, ולעתים היה נדמה כי הבמה קטנה עליו. הקהל שר, רקד, צעק וצרח בין השירים, ובעיקר השרה אווירה שמחה מהשנייה הראשונה ועד האחרונה בהופעה. הופעת פופ. כמובן שלא הכל היה חף מטעויות. לעתים כשירד גדג' לאוקטבות נמוכות הקול מעט "ברח" לו, ככל הנראה מההתרגשות, ופה ושם אף שכח את המילים, אך בכל פעם יצא מהמבוכה בחינניות.

נדב גדג', הראל סקעת וקרן פלס. השופטים הגיעו לפרגן

נדב גדג', הראל סקעת וקרן פלס. השופטים הגיעו לפרגן. צילום: ליאור פינקסון

הקטעים החזקים בהופעה באופן משמעותי, ואולי גדג' צריך לשים לב לנושא לקראת האלבום הבא, היו השירים בשפה הצרפתית: Elle mrend fou והקאבר ל-papautai של סטרומאה נשמעו קולחים יותר, ונראה היה שלגדג' נוח יותר בהגשתם. אין מה לעשות, גדג' אמנם חי את רוב חייו בארץ, אבל מותר להשתמש בשורשים הצרפתיים מעט יותר. שייקח את ריף כהן לדוגמה, ויראה איך ניתן להשתמש בשורשים בצורה נכונה, ולהישמע "חול"י" גם בארץ.

אגב קאברים, אמנם מדובר בהופעת השקה לאלבום בכורה, וצריך לספק לקהל תמורה לכרטיס, אך נדמה שהיה עדיף אם היה מעלה אמן נוסף לאירוח ל-3-2 שירים ומוותר על 3-2 קאברים. גדג' אמנם הגיע לתודעה מתוכנית שמהותה קאברים, אבל כפי ששם לב – הקהל כבר יודע את החומרים שלו, אפילו טוב מהמצופה, ומעדיף אותם על עוד קאבר. כך למשל make you mine שהדגיש את היכולות הווקאליות המרשימות שלו, לעומת just the 2 of us שאמנם הקפיץ את הקהל הבוגר יותר (למשל ההורים שליוו את הילדות המקפצות בשורה הראשונה), אבל פחות נתן לקהל את גדג' האמיתי, ויש לו מה לתת.

הירידה לטובת הדרן הייתה צפויה, למרות מיני-פדיחה בה הדליקו את האורות באולם. למרבה המזל הקהל ידע שאין לו לאן ללכת, כי ה-שיר טרם הגיע, ואכן גדג' חזר עם golden boy והרים את הקהל פעם אחת אחרונה. גדג' נהנה מהחווייה ובעיקר נתן שואו. גם אם יצטרך ללמוד לעבוד קצת יותר עם הקהל מלבד המוזיקה ובין השירים, בכל זאת הוא רק בן 17, ההופעה שלו הייתה בהחלט מה שאפשר לקרוא "בשלה". הוא מוכן לאתגר הבא, כוכב הוא כבר.

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין