שמעת מה שמעתי – מיובל דיין ועד דה לוקו

יונתן רזאל מתחבר לקראת אלול, יובל דיין בחותם ווקאלי, אלון דה לוקו מראה לצעירי הז'אנר מי היה פה קודם ומזל טוב לגלעד כהנא. הפסקול השבועי

יונתן רזאל – נווה תלאות

"יש לנו הפתעה הלילה", מצהיר יעקב שוואקי בקליפ לאחת מהופעותיו באמפי קיסריה, שהפך לאחד הוויראליים ביותר בציבור הדתי. ההשלמה היא כמעט אוטומטית: "יונתן רזאל, איפה אתה?". הדואט של השניים לשיר "והיא שעמדה", שלקוח מתוך הגדה של פסח ללחן התזמורתי של רזאל, הפך לקאלט של ממש והעביר את האחרון אל קדמת הבמה.

השם רזאל היה מוכר במשך שנים בעיקר בזכות אחיו אהרון, שהיה הראשון ש"העז" להכניס מימדים חדשניים וחילוניים של ג'ז ובלוז למוזיקה החסידית. רזאל הגדול (בכל זאת הפרש של שנה בין השניים) הופיע בהתחלה עם אחיו (הופעת "להקת רזאל" בפסטיבל הכליזמרים בצפת הייתה לרוב סולד אאוט. מבחינת קהל, בכל זאת כניסה חינם), אך יצר לעצמו דרך משלו כמעבד בלהקה צבאית ואף ניצח על התזמורת הקאמרית ובסימפונט רעננה. בהמשך נטש את המוזיקה לטובת רעיית צאן (סיפור אמיתי), אך כנראה שכשהחיידק טבוע בך – אתה אבוד. רזאל חזר למוזיקה, ובגדול.

"קטונתי", "אשירה" וכמובן "והיא שעמדה" הפכו ללהיטי ענק שמיצבו את רזאל כאמן איכותי, כזה ששיתוף פעולה שלו עם אביתר בנאי (חפשו את הקליפ לשיר החדש שלו, "פרגולה") נשמע טבעי מאין כמוהו.

כעת הוא מגיע עם "נווה תלאות", סינגל ראשון לקראת אלבום חדש שמדבר על הניסיונות, המכשולים, הנפילות והשאלות שמוצבות בפנינו בחיי היום-יום. השיר מעצם שמו מורכב, שכן מה לתלאות ולנווה? אבל זה כל היופי ברזאל – הכבוד שהוא נותן למילה הכתובה והמושמעת בשיריו. "השקיפה ממעון קדשך מן השמים/וברך את עמך את ישראל", מבקש רזאל בציטוט מספר דברים. גם כשהתזמורת מסביבו רועמת, הוא פונה בעדינות, בצניעות כלפי מעלה ואומר. "יורד אל הים לבכות בעדי ובעד ביתי". ברוח חודש אלול שהגיע – אין שיר מתאים ממנו לפתוח אותו.

 

יובל דיין – לילותיי

חותם ווקאלי הוא מצרך נדיר במוזיקה. היכולת להגיע למצב בו אדם יושב במכונית, שומע רדיו וברגע שמתחיל שיר יודע בדיוק מי המבצע/ת שלו – הוא נדיר. יש להבדיל בין חותם ווקאלי לחותם מוזיקלי. כאשר מדובר בשני – הדבר לעתים לגנותו של האמן, שפשוט חושש לחדש ולברוח מהטוב והמוכר וכך רוב שיריו פשוט נשמעים אותו דבר. בנוגע לחותם ווקאלי – כאן התמונה אחרת לגמרי, תשאלו את כל מי ששמע צליל מיתר אחד מיובל דיין.

כשהחליטה לפרוש בחצי הגמר של העונה הראשונה ב"דה ווייס", החשש הגדול ביותר של מפיקי התוכנית הייתה מצניחת רייטינג עקב פרישתה של המועמדת המובילה לזכייה. צחי הלוי הוקפץ במקומה לגמר, ולמרות שהפסיד לקטלין רייטר דווקא הצליח לטפח קריירת משחק ומוזיקה לא רעה כלל. דיין עצמה דווקא לא חששה, הלכה עם האמת שלה ולאט לאט בנתה את עצמה באופן עצמאי עם "מסונוורת", "יותר מדי", "אל תאמר" וכמובן "לאסוף". לפני מספר חודשים הוציאה את אלבומה השני, "ליבי ער", מתוכו יוצא הסינגל "לילותיי".

ההגשה של דיין מדויקת, הסלסולים העדינים שלה (עד היום קשה להשתחרר מהפתיחה ל"שאריות של חיים", שביצעה באודישן שהפיל את השופטים מהרגע הראשון) והיכולת שלה לעבור מטונים בינוניים לגבוהים במהירות היא פנטסטית. בנוגע למלל – קשה לנתק את השיר מאותה עונה ראשונה ב"דה ווייס", למרות שחלפו מספר שנים מאז. אולי לא לכך התכוונה הזמרת הצעירה (בסך הכל בת 21, ועוד לא הגיעה לירח), אבל כשהשיר נפתח במילים כמו "שוב התחלת ואמרת/תנו לה זמן, תנו לה זמן/כשעצוב לי אז בורחת" – כל אחד יכול לתת לשיר את הפרשנות שלו. על דבר אחד אין ויכוח – כבר מהמילה הראשונה מרגישים שזה שיר שלה. כאמור, מצרך נדיר.

 

אלון דה לוקו – אוהבת רגאטון

"מנסים להיות כמוני/להתלבש להתנהג כמוני/מנסים לזוז כמוני/ But dem always them alook phony ". את הלהיט הזה כתב אלון דה לוקו (כהן, אם אמא שלו קוראת את המדור) כבר לפני למעלה מעשור וחזה את העתיד.

אור בוחבוט עם "ריו". קטריקס ודורון ביטון עם "בא לה לרקוד". בן אל תבורי ורון "סקיי" נשר עם "דובי גל", גל מלכה והחצי השני של הצמד, סטטיק, עם "בא לה לרקוד" וכן הלאה. הלהיטים הגדולים של התקופה האחרונה, שנשענים ברובם המוחלט על סגנון הרגאטון, יכולים להגיד תודה לאלון "סיזיפוס" דה לוקו שלא התייאש ודחף את הז'אנר עד שהצליח.

כשדה לוקו פרץ עם "אור", "מאמאסיטה" ועוד, לא היה נביא בעירו. הסגנון שהביא לארץ הקודש לא התיישב טוב בפלייליסט, ודה לוקו וחבריו היו מוכרים באותו הזמן רק למביני עניין. אך הוא לא הרפה לרגע, חרך מועדונים, הקים לייבל עצמאי, שיתף פעולה עם מי לא, לימד ברייקדאנס ואפילו השתתף, וזכה, בתוכנית הקאלט "חי בלה לה לנד". כיום כבר ביסס דה לוקו את מעמדו, ומלבד להיטי רחבות חדשות כמו "ליקאותם", "תרימו יד" וקאבר ל"סיוון" של יגאל בשן, הפיק גם שירים לזמר הצעיר רועי סנדלר, לזוכת "אקס פקטור" דניאל יפה וללהיט התורן נועה קירל. כעת הוא יוצא בשיר חדש, "אוהבת רגאטון", בו הוא משתף פעולה עם זמר הרגאטון מקובה, ג'וני אנג'ל, ומראה לכל הצעירים מי היה פה קודם. "נגן נגן אחי למד אותם את הסגנון/ועד שכולם ילמדו אני הייתי הראשון", מסביר דה לוקו לחובבי הז'אנר מי ייבא אותו אל לב המיינסטרים. או אם נחזור לשיר שפתחנו בו: "בגד ג'ל בפוני ושרשר על הצוואר/חושבים שהם כמוני חושבים שזה עזר/אז אולי כבר תתעוררו למציאות תחזרו/תתרכזו בעצמכם ורק אז אולי תראו/שאתם שם עומדים וואל לא אני מולכם".

 

נופר סלמאן – אחכה לך בכל מקום

כשנינט זכתה ב"כוכב נולד" הראשון – היה ברור שכל, או לפחות רוב מדינת ישראל מחכים למוצא פיה המוזיקלי. כך קרה גם לצמד ההראלים של העונה השנייה, ליהודה סעדו בשלישית ולג'קו אייזנברג ברביעית (כמה חבל שהוא ניצל את הבמה בזמנו שלא לצרכים מוזיקליים). מאז נפרץ ז'אנר תוכניות הריאליטי המוזיקליות לכל עבר עם "דה ווייס", "אקס פקטור", "בית ספר למוזיקה", "אייל גולן קורא לך" ושו"ת, שכמו שתמיד במדינתנו הקטנה לכל מוצר מצליח – לא ידעו מתי ללחוץ על הברקס. כתוצאה מכך – הלך זוהרם של הזוכים והתעמעם, כשזכייה בתוכנית, או אפילו הגעה לשלביה המאוחרים – לא הבטיחה בהכרח הצלחה.

התוצאה: מי שהשכיל לברור את צעדיו, לבחור את מנהליו וחומריו – פרץ. מי שלקח את הזמן "לאסוף חומרים" – המשיך למלצר ברחבי תל אביב. נופר סלמאן, פיינליסטית העונה האחרונה של "הכוכב הבא לאירוויזיון", החליטה ללכת על אופציה א', וחודשים ספורים לאחר סיום התוכנית יוצאת עם הסינגל "אחכה לך בכל מקום", בהפקתו של עידו אוחיון (אליו נגיע תיכף) ולמילים ולחן של נתן גושן. התוצאה: שילוב מעניין, שמראה כיצד היה נראה אלבום של גושן אם היה פוזל לז'אנר הטורקי. כאן נכנס אוחיון, שעבד עם אחת מגדולות הז'אנר בישראל – דיקלה. (אגב, במהלך התוכנית ביצעה סלמאן קאבר, לשיר "שבע בערב" של האחרונה). סלמאן, בניגוד לדיקלה שמעדיפה לשרוט בכל תו וצליל, לקחה את השיר לצד מעט יותר בומבסטי בפזמון. אולי זה הגיל הצעיר שעדיין לא ממקד, בכוונה, את הז'אנר. אולי בגלל שכיום מעטים הזמרים, ש"מתמחים" רק בסגנון אחד מהחשש לאבד קהלים אחרים. בשורה התחתונה – בתור סינגל בכורה התוצאה מוצלחת, לאט לאט תגבש סלמאן את האופי המוזיקלי שלה ומי יודע – אולי באחת מתוכניות הריאליטי המוזיקלי הבא (לא, הן עדיין לא נעלמו מהמסך. מסתבר שבמדינה של מספר מיליונים ספורים, יש עדיין כישרונות שטרם ראינו) יעשו גם לה קאבר.

 

S U R V I V E – RR7349

קונספירטורים, חובבי התסכית "מלחמת העולם" וברי חמיש – להתפקד. לאחרונה כמעט אין מי שטרם שמע על stranger things, סדרת האימה החדשה של נטפליקס שמשלבת כוחות על, חייזרים, יקום מקביל וכמובן את וינונה ריידר. הסדרה, מעין מחווה לסרטי האימה משנות ה-80 של ספילברג וסטיבן קינג, מחזירה אותנו לתקופה שבאמת פחדנו בסרטים עד כדי סיוטים, ולא רק נגעלנו מהם במקרה הרע או צחקנו עליהם במקרה הרע יותר. אך מכיוון שכאן לא מדור ביקורת טלוויזיה – נתמקד בפסקול האפל והגותי שיצרו קייל דיקסון ומייקל סטיין, חברי הלהקה הטקסנית S U R V I V E, שעוקב אחרי הסדרה ומוסיף לה את הנופך המרתיע וההכרחי לה.

הסגנון האייטיזי של S U R V I V E כל כולו נשען על סינתיסייזר אנלוגי (כאילו תמיר קליסקי וזאב נחמה לא התכסחו מספיק לאחרונה), שבניגוד לזה הדיגיטלי מפיק את הצליל המתכתי שלו באמצעות מתנד הרמוני שיוצר גל באמצעות העברת מתח חשמלי (סליחה אם איבדתם אותי) ולא דרך מחשב. התוצאה אפלה, לא נוחה בעליל למאזין שמעז לשמוע את השירים בחשיכה ויש שיאמרו אפילו מטרידה. מצד שני, מדובר בפסקול לסדרה אפלה, לא נוחה בעליל ומטרידה, אז כנראה שהמטרה הושגה. המלצה: לשמוע אותם באור יום.

https://survive.bandcamp.com/album/rr7349

 

בשמחות – האזרח י' מאחל

גלעד כהנא הוא כבר מזמן לא רק סולן "הג'ירפות". בשנים האחרונות הוא אחראי, לרבים מהשירים המככבים בפלייליסטים המתנגנים במקלטי הרדיו שלכם. לכבוד יום הולדתו ה-46, מצורף אחד הנציגים מהתקופה האחרונה, "דבר איתי באביב" של יהודית רביץ, מתוך הדיסק הבא ומעורר הציפייה שלה. הטקסט של כהנא (ביחד עם דודו טסה) והלחן של טסה מביא לנו את יהודית רביץ במיטבה. מסוג השירים שמזכיר לנו למה גם היום, אחרי כמה עשורים, היא רלוונטית מתמיד.

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין