שמעת מה שמעתי – מתכוננים לאינדינגב

מתיסיהו בשיר חדש, הדס לחר מגשימה חלומות, תמיר מוסקט בפרויקט חדש ותת מדור חדש – מתחילים להתכונן לאינדינגב. הפסקול השבועי

Matisyahu – love born

מסע מעניין עשה מתיסיהו (מתתיהו שאול מילר למי שמעדיף את המקור) בקריירה המוזיקלית שלו עד כה. הצעיר הניו יורקי, שהחל להכיר את עצמו מוזיקלית דרך להקת "פא דלת" היהודית איתה ניגן, גילה את הרב שלמה קרליבך ז"ל ואת חב"ד וחזר בתשובה. המראה השתנה, הזקן ארך והציציות השתרבבו, אך המוזיקה לא הלכה לרגע. גם כאשר גילח את הזקן וחזר בשאלה לפני מספר שנים. לאורך הדרך שילב רגאיי, היפ הופ, דאב וראפ בשפות אנגלית, עברית ואפילו יידיש, כשלאט לאט התקדם במעלה המצעדים עם אלבומיו ובעיקר עם שירים כמו Jerusalem, sunshine וכמובן המפורסם מכולם one day.

מקומה של ישראל לא נפקד לרגע, ולצד ביקורים רבים, הופעות תכופות ושיתופי פעולה עם הדג נחש, שב"ק ס', נצ'י נץ' ודניאל זמיר (אותו הוא מכיר כבר שנים, כשלמדו יחד בניו סקול בניו יורק), הוא אחד מתומכיה הגדולים ואף עורר סערה, כשסירב לבקשת מארגני פסטיבל רגאיי בספרד להצהיר על תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית כתנאי להופעתו – שבוטלה עקב כך. לאחר התערבות משרד החוץ הספרדי התנצלו מארגני האירוע, ומתיסיהו הסכים להופיע, ואף ביצע את Jerusalem למגינת ליבם של תומכי ה-BDS, שהיו אלה שניסו להפריע מלכתחילה. מתיסיהו גם הופיע באו"ם באירוע כנגד תנועות החרם השונות, ובגדול מראה בכל פעם שהוא בצד שלנו.

אבל באנו לעסוק במוזיקה. לקראת הופעה בבריכת הסולטן ב-13 באוקטובר, משחרר מתיסיהו את love born מתוך אלבום חדש. השיר עצמו כבר יצא בארצות הברית, הגיע עד למקום השני במצעד הרגאיי של הבילבורד וכעת מגיע גם לשמיעה באוזן ישראלית. השיר עצמו משלב את סגנון הרגאיי הידוע של מתיסיהו, שבעיקרו שייך לרסטפארי עם נגיעות דאבסטפ בהתחלה, ואפילו פזילה לקטעי ראפ במהלך הבתים. אין מה להגיד – אהבה נולדה.

 

Hadass laher – dreaming

"זה פתאום תופס אותי. 27. איך הגעתי לגיל 27 כבר בלי שעשיתי דבר? איך הגעתי לגיל 27 בלי שעשיתי דבר משמעותי, שעזרתי למישהו, שהשארתי חותם, שהקמתי הרכב? איך הגעתי לגיל 27 והספקתי לדחות כל כך הרבה תוכניות וחלומות למתישהו, איפשהו ואיכשהו – העיקר לא עכשיו".

לא, לא מדובר בשיר ההמשך ל"למה לא עכשיו" של טונה, אלא לחלומות של נערה ירושלמית בת 27 בשם הדס לחר. 3 שנים עברו, והיא בהחלט יכולה להגיד שחלק מהמשימות הושלמו.

לחר אינה "רגילה" בנוף. מצד אחד יש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה, מצד אחר היא בוגרת "רימון". מצד אחד היא מגישה פולק עדין, חורפי שכזה – ואז מוציאה אותו בלב חודש ספטמבר. השיר עצמו, שנולד מתוך קורס ב"רימון", משקף לטענת לחר את נדודיה בין מקום למקום, בין בית לבית, מעין מסע של בדידות וחיפוש עצמי. משמיעת קולה, במיוחד בסיומי שורות בהן היא עולה, אך לא בצעקה אלא דווקא בעדינות חצי פלצטית, המאזין ממש רוצה ללכת ולחלום יחד איתה. יש לה מעין כריזמה שקטה, אך לא כזו שנבלעת. "you say you need me in your own special way" פונה לחר אל אותו אהוב נעלם, ואולי זו גם הגישה שצריכה להיות כלפיה – לאהוב אותה בדרך המיוחדת שלנו.

לקראת החורף תוציא לחר מיני אלבום בן 6 שירים, אך מסתבר שגם בקיץ יש מקום לשירים שכאלה. "הגעתי לגיל 27 וזה הזמן למתישהו, איפשהו ואיכשהו. עכשיו, כאן ובאמצעותי. עכשיו רק שאני אתפוס את זה". הדס בת ה-30 יכולה לענות להדס בת ה-27: בהחלט תפסת.

 

Ester Rada – It's On You

סינגל שני לאסתר רדא, שלא נותנת להצלחה המטאורית לבלבל אותה, וממשיכה לחדש ולאתגר את עצמה. אחרי מאות הופעות ברחבי העולם (והכוונה באמת רחבי העולם, שכולל את אוסטרליה, אירופה, ארצות הברית וישראל) הכיוון הפעם – אפריקה, או ליתר דיוק פסטיבל הג'ז ביוהנסבורג עם הופעה נוספת במאוריציוס. (אל חשש, היא לא נטשה אותנו לגמרי ותחזור בסוכות במסגרת פסטיבל התמר בים המלח). הכיוון המוזיקלי דווקא נותר זהה לסינגל הקודם שהוציאה, cry for me, ובעצם למה לשנות משהו טוב? הרבה בסים, לא מעט רקע של כלי נשיפה וקול אחד שמאחד את כולם לכדי יצירה אחת שלמה. הג'ז האתיופי שרדא מביאה הוא ייחודי, ועל כן זוכה להצלחה הכבירה לכל מקום שהוא מגיע. הטוויסט המערבי שנותנת רדא לסגנון האפריקאי. אמנם הייתה אחת כזו לפניה, אפילו יהודיה, בשם איימי (כן, למיטיבי הלכת של המדור – הנתון הנ"ל כבר ניתן בביקורת השיר הקודם), שהצליחה להביא את הסגנון הישר משנות השישים והשבעים אל תוך שנות האלפיים, אבל רדא היא ממש לא חיקוי של וויינהאוס המנוחה. היא צועדת בנתיב שלה, עם הניואנסים הקטנים שלה, והוא מואר לאורך כל הדרך.

 

marina maximilan – my boy

תמיר מוסקט הוא טיפוס מוכשר. ככה, בפשטות, בלי הרבה ניפוח נתונים והצהרות – מוסקט הוא פשוט מוכשר. כשהוא נוגע בפרויקט חדש – צריך לרוץ ולהקשיב, מכיוון שבלא מעט פעמים זה יהיה דבר שלא שמעת עד כה. כך היה במסגרת "איזבו" של רן שם טוב, כך כמובן ב"בלקן ביט בוקס" עם תומר יוסף, כך ב"לא כוחות" עם גלעד כהנא, כך בהפקות אלבומים ייחודים כמו "שכול וכישלון" של הבילויים, "אה אה אה אהבה" של אפרת גוש, "תרגיל בהתעוררות" של שלומי שבן. טוב נו, הבנתם את הרעיון, הטיפוס מוכשר.

כעת ייסד ביחד עם אייל גרונברג את ape records, שילוב בין לייבל ובית הפקות שמטרתו להביא את הסאונד מישראל לרחבי העולם. עוד ייחוד ל-ape היא העובדה שהם לא מוציאים אלבומים, אלא רק סינגלים כבודדים (החלטה נבונה לאור העובדה שכיום כמעט ולא שומעים אלבומים שלמים כקונספט) וכעת יוצא הראשון שביניהם – my boy.

השיר נפתח, כשם הלייבל, בצעקה של קוף. ואז מגיע קולה של הזמרת. משמיעה ראשונה דווקא עלה לי לראש קולה של אקו מורגנשטרן (AKA אקו מהצמד "אקו וטיטו"), אבל אז החלה הוורסטיליות הווקאלית והבנתי – זו מרינה מקסימיליאן שהגיעה להשתלט על השיר. השאר היסטוריה. סגנון השיר מזכיר במקצת את מייק פאטון, סולן faith no more שכל הקריירה שלו היא ניסוי מוזיקלי אחד גדול (מספיק שתשמעו את mr bungle דיינו). מוסקט בהחלט הולך בדרך הזו, וממשיך לחקור, לגוון ולהשתנות מפעם לפעם. לנו רק נותר להמשיך לעקוב.

 

חשיפה לדרום

בעוד חודש זה קורה – בתאריכים 29-27 באוקטובר פסטיבל "אינדינגב" חוגג עשור. הפסטיבל במצפה גבולות, שהחל עם מאות אנשים שרצו לשמוע מוזיקה שלא נשמעת בדרך כלל במקלטי הרדיו, ופגשו מספר ספור של הרכבים נידחים – הפך למפלצת עם אלפי אנשים שרואים עשרות הרכבים שרובם מוכרים לבאי הפסטיבל כבר לפני ההגעה. למרות הצלחתו, שמרו מפיקי הפסטיבל על צביונו העצמאי (אין חסויות מסחריות, הכל תוצרת בית כולל פרסים לאוספי בדלי סיגריות וכוסות בירה). מדי פעם "זלגו" אמנים מפורסמים כמו ברי סחרוף (שהגיע לבקר את הלהקה של הבן שלו), רמי פורטיס (שמי כמוהו יודע מה זה אינדי) ואביתר בנאי (שבא לנסות חומרים חדשים, ולא את להיטיו הרגילים), אבל בדרך כלל מדובר באמנים בתחילת דרכם, שלעתים חזרו שנה או שנתיים (או לעתים אפילו שבע) לטובת סבב ניצחון.

פולק, רוק, היפ הופ, דאב, אלקטרוני, פסיכדליה, חסידי – לכל ז'אנר יש מקום בין הבמות הרבות שפזורות ברחבי המתחם, כל אחד יכול למצוא את שחשקה נפשו בתוך הסופ"ש המוזיקלי העמוס.

לכבוד הפסטיבל, ניגע מדי שבוע בקטנה במספר הרכבים שטרם קיבלו חשיפה אבל כדאי לשמוע אותם. לאסף אמדורסקי, נצ'י נץ', ריף כהן ובצפר אתם הרי תגיעו בכל מקרה. הנה כמה שלא חשבתם בכיוונם, תודו לנו אחר כך.

 

ETMX ((echo & tito vs malox

צמד ההיפ הופ-אלקטרוני אקו (אקו מורגנשטרן) וטיטו (תום עידן) נפגשים עם הצמד מאלוקס (אייל תלמודי בעד הסקסופון וחמת החלילים, רוי חן נגד התופים) להופעה שכולה אקסטזה אחת צרופה. הכוח הנשי של אקו, הטירוף של תלמודי, התיפוף המשוגע של חן והאווירה שנותן טיטו מאחור – יביאו אתכם לקפוץ מתחילת ההופעה עד סופה. להם יש את האנרגיות, מניסיון. השאלה אם אתם תחזיקו מעמד.

 

ערן זמיר

אינדינגב היא גם שעתם של היצירתיים מבין המוזיקאים. זמיר, שהחליט פשוט להמציא כלי נגינה הוא אחד כזה. הרכבה של צוואר עוד על גוף של גיטרה חשמלית כבר מבטיח צליל שונה ומעניין. הכיוון: אלקטרוני משולב עם רוקנ'רול. השעה: זריחה. התוצאה: לפניכם.

 

סילבי ז'אן

בחירת שם ללהקה הוא נושא מורכב למדי. צריך להיות מושך, אך לא אקצנטרי מדי. משהו שיהיה לאנשים קל לזכור. נגיד להקדיש את שם הלהקה לכוכבת כדורגל הנשים הגדולה ביותר בישראל בכל הזמנים. להקת הבריטפופ הפסיכדלי בעל השם הקליט הוציאה אלבום שלם באורך של פחות מרבע שעה, או כפי שהם מגדירים את עצמם – מהר, קצר, טוב.

 

בשמחות – האזרח י' מאחל

אריאל זילבר חוגג השבוע פעמיים. גם איחוד היסטורי ל"תמוז" וגם יומולדת 73. זילבר, בנה של הזמרת ברכה צפירה ז"ל, לוקח חלק בפסקול חיינו מאז תחילת שנות השבעים, ובהצלחה מרובה. למרות כל הכותרות הלא מוזיקליות שיצר לעצמו זילבר במהלך השנים, הוא עדיין נחשב כאחד מאבות הרוק הישראלי.
בנוסף לאיחוד המדובר, זילבר מצוי בימים אלה באחד משיאי הקריירה שלו, הכוללת הכרה מחודשת מהקהל ומהממסד. מצורף נציג לדיסק האחרון, "מישהו" – אולי אחד השירים הכי כיפיים שיצאו פה בשנים האחרונות.

 

 

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • מה דעתכם על מחירי המנות לחתונות באולמות אירועים?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין