שמעת מה שמעתי – מתנה לחג

אושיק לוי בשיר חדש, אנסמבל שם טוב לוי בביצוע ליונה וולך, מומין ססלר באלבום פיוטים וממשיכים להתכונן לאינדינגב. הפסקול השבועי

אושיק לוי – צא מן הבית

"חוזה לך ברח", "בלדה לשוטר", "זה מכבר", "יונתן סע הביתה", "אגדת דשא", "הסתלקי רות", "זה לא נורא" והרשימה רק הולכת ומתארכת לה. מה לעשות, אחרי למעלה מיובל של קריירה (כן כן, 50 שנה) זה סוג של פשע לכלול רק כמה שירים ספורים, אבל אנחנו לא ב"חיים שכאלה", ובאנו לדבר על ההווה, ההווה של אושיק לוי.

כאמור, 50 שנות קריירה מוזיקלית, קולנועית וטלוויזיונית עומדות מאחורי לוי (כשגולת הכותרת היא כמובן "בלי סודות") שגם כשחצה את גיל 70 לא איבד את התשוקה לשיר לקהל. כעת הוא מביא את "צא מן הבית", בלדת רוק שמשתלבת מצוין עם קולו המחוספס. לוי תמיד ידע להגיש טקסטים בצורה גברית: קול עמוק, נקי, בלי מניירות מתוחכמות ומתחכמות. השיר מוגש כמות שהוא, כשכלי הנגינה, כמו שהם צריכים להיות, מגיעים כליווי. לקראת סוף השיר מגיע סולו גיטרה של גבע אלון, אבל מלבדו הבמה היא כולה של לוי.

בתחילת השנה, במהלך ראיון שנתן מנהל גלגל"ץ, נדב רביד, טען כי הסיבה שחלק מהאומנים הוותיקים לא מושמע בתחנה הוא סוג של באשמתם. "אצל אמנים מבוגרים יותר, מה לעשות, השיא היצירתי כבר עבר. זו בעיה", טען, והקים עליו קול צעקה. בסופו של דבר, לאחר שירד האבק התקשורתי, ניתן לומר בשקט כי יש משהו בדבריו, מאחר ואומן שממשיך לחדש ולאתגר את עצמו – ימצא את עצמו עדיין בתודעה ולא משנה מה רשום לו בתעודת הזהות. לוי, שמביא בשיר שורות כמו: "מי שישכיל להשתנות עם הזמן…מי שיידע להסתכל, לדעת לאן…יסחוב את העדר, ישרוד", ומדגיש את המסר בפזמון "צא מן הבית, אל תפחד להתחדש…אל תהיה כמו כולם" – מבין כי כל עוד ימשיך ליצור – כל הסמטאות יהיו כולן שלו.

 

אנסמבל שם טוב לוי – שם יש

כשאני שומע את שם טוב לוי – אני נרגע. יש משהו נעים בסגנון של לוי לאורך השנים (ובלי עין הרע, כמו החבוב שבביקורת ממש מעליו, גם ללוי יש רזומה נדיב) שיודע להיות צנוע אך נוגע. גם כשלעתים הקצב מתגבר והחלילית מתחילה "להשתולל" – האווירה הכללית עדיין משרה שלווה. לוי, שמאחוריו הרכבים כמו "צליל מכוון", "ששת" ו"קצת אחרת", ושיתופי פעולה עם מי לא (אריק איינשטיין, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר וזה רק מה שקפץ ראשון לראש) הקים לפני למעלה מעשור את "אנסמבל שם טוב לוי", ששילב ג'אז ים תיכוני עם השפעות בלקניות (חפשו את "טווס הזהב" או "אפשר דומה" שביצע עם מיכה שטרית).

יצירות האנסמבל לאורך השנים היו בעיקר אינסטרומנטליות, אך כאן, לקראת אלבום חדש, מגיש האנסמבל את שירה של יונה וולך, "שם יש" – בו מושרות המילים העצובות של וולך, שבעצם מצביעות כמה טוב "שם" מבלי לומר מה יש "כאן" (מעין פרפראזה נוגה למערכון "אני רוצה להיות שם"). בהמשך יגיעו טקסטים של סמי שלום שטרית, חיים נחמן ביאליק, המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה, הפייטן דוד מנחם, יהודה קרני וישראל נגארה, נוסף כמובן על יצירות אינסטרומנטליות.

לפני 25 שנה נתן ברי סחרוף, במסגרת אלבום הסולו הראשון שלו "הכל או כלום", גרסה משלו לשיר של וולך. התוצאה הייתה אפלולית ואפילו מעט פסיכדלית. לוי והאנסמבל מביאים גרסה מעט רכה יותר, שיכלה להשתלב בקלות כטקסט ב"הילד הזה הוא אני" של יהודה אטלס. מצד אחד, התוצאה טיפה מעקרת את העגמומיות שבטקסט כפי שנכתב בזמנו, אך אולי טוב שכך, מכיוון שכעת הוא מונגש יותר לשומע שיכול למצוא את עצמו בו. התוצאה – כפי שצפיתי עוד בטרם שמעתי תו אחד מהשיר – מרגיעה.

 

שיר לוי – שלושה חדרים

שיר לוי כבר מזמן לא חי בלה לה לנד. "הבן של", שבמשך שנים סחב (ולעתים עדיין סוחב) צל ענק בדמות אבא ישי לוי על הגב (ונתי לוי כדוד על הכתף), ניסה, ופעמים רבות הצליח, לפרוץ בדרך שלו. הסגנון שלו, פופ ים תיכוני קליל ונעים (חפשו את "בית קפה קטן" וכמובן את הבלדה "יום אחד תבקשי") שונה שנות אור מרמות הרגש אליהם הרגילו אותנו האבא והדוד, אך מצד אחר האופטימיות שנוזלת מכל טקסט של לוי היא אולי התשובה האולטימטיבית. פחות דיכאון, עצב והרס עצמי. יותר תקווה לעתיד טוב ומואר יותר.

כך גם ב"שלושה חדרים", שנכתב לטובת קמפיין גיוס לקראת החגים לעמותת "פעמונים" – ארגון התנדבותי שמסייע למשפחות וליחידים בתחום ההתנהלות הכלכלית. בשיר עצמו, שמתאר בעצם מה עובר על משפחה שנקלעת למצוקה, לא "נתקע" לוי על הבעיה, כי אם מגיש את הפיתרון. השיר עצמו, כצפוי, מיחצ"ן את העמותה, אך חדי האוזן יבחינו כי לוי ג'וניור, שמסלול חייו לא היה קל לאורך השנים, מבצע סוג של אוטוביוגרפיה (לא כלכלית חלילה, אלא אישית) ובחר בדרך האופטימית כמסר לשומעים. "ובסוף היום, כשהבית נרגע/פתאום דפיקה בדלת, הלב נפתח לרווחה", נפתח הפזמון. "זה בדיוק מה שהיינו צריכים/כדי להאמין שיש עוד תקווה/קול פעמונים". טוב, את זה תמיד היה לו.

 

פרויקט מקודש מארח את עופר לוי, יניב בן משיח וזיו יחזקאל – עננו

איך אפשר בלי קצת מוזיקה יהודית לכבוד ראש השנה. נגן הקאנון והעוד, מומין ססלר, נמצא כבר עשרות שנים על קו ישראל-טורקיה. שיתופי הפעולה שלו, לרוב בז'אנר הטורקי והים תיכוני, כוללים את שרית חדד, משה פרץ, עופר לוי, התזמורת האנדלוסית ועוד. אגב, ססלר עצמו הוא בכלל צועני-מוסלמי.

לפני שנים ביקר ססלר בארץ, התאהב במוזיקה היהודית, וכעת הוא יוצא באלבום פיוטים שלם שכולו על טהרת המוזיקה הטורקית והביצוע הישראלי. הוא ביצע הקלטות אינסטרומנטליות בטורקיה, ואז הגיע ארצה כדי לגייס אמנים. התוצאה הייתה שטף של אמנים שרק רצו לקחת חלק, וביניהם אביהו מדינה, יובל טייב בביצוע ל"בן אדם", גיל רבי בביצוע ל"אדון הסליחות", ציון גולן וכמובן הביצוע לפיוט "עננו" של השלישייה עופר לוי, מי שנחשב ליורשו – יניב בן משיח וזיו יחזקאל – שהפך לכוכב דווקא ברשות הפלסטינית.

הביצוע עצמו, שלא בורח יתר על המידה מהנוסח המקורי, לוקח את השומע הישר אל התפילה בבית הכנסת, כשרק פתיח הקאנון של ססלר מזכיר את ההבדל בין אקפלה ליצירה מוזיקלית של ממש. הביצוע מעט איטי יותר מהמקור, אך נותן דגש למילים. לוי-בן משיח-יחזקאל שרים אחד אחרי השני, כשכל אחד "משוויץ" בתורו במעוול משלו. כשציינו שקנאת סופרים תרבה חוכמה – לכך התכוונו. הם משפרים אחד את השני, מאתגרים ווקאלית והתוצאה חזקה ועוצמתית. קנו לעצמכם מתנה לחג.

 

חשיפה לדרום

בעוד שלושה שבועות זה קורה – בתאריכים 29-27 באוקטובר פסטיבל "אינדינגב" חוגג עשור. הפסטיבל במצפה גבולות, שהחל עם מאות אנשים שרצו לשמוע מוזיקה שלא נשמעת בדרך כלל במקלטי הרדיו, ופגשו מספר ספור של הרכבים נידחים – הפך למפלצת עם אלפי אנשים שרואים עשרות הרכבים שרובם מוכרים לבאי הפסטיבל כבר לפני ההגעה. למרות הצלחתו, שמרו מפיקי הפסטיבל על צביונו העצמאי (אין חסויות מסחריות, הכל תוצרת בית כולל פרסים לאוספי בדלי סיגריות וכוסות בירה). מדי פעם "זלגו" אמנים מפורסמים כמו ברי סחרוף (שהגיע לבקר את הלהקה של הבן שלו), רמי פורטיס (שמי כמוהו יודע מה זה אינדי) ואביתר בנאי (שבא לנסות חומרים חדשים, ולא את להיטיו הרגילים), אבל בדרך כלל מדובר באמנים בתחילת דרכם, שלעתים חזרו שנה או שנתיים (או לעתים אפילו שבע) לטובת סבב ניצחון.

פולק, רוק, היפ הופ, דאב, אלקטרוני, פסיכדליה, חסידי – לכל ז'אנר יש מקום בין הבמות הרבות שפזורות ברחבי המתחם, כל אחד יכול למצוא את שחשקה נפשו בתוך הסופ"ש המוזיקלי העמוס.

לכבוד הפסטיבל, ניגע מדי שבוע בקטנה במספר הרכבים שטרם קיבלו חשיפה אבל כדאי לשמוע אותם. לאסף אמדורסקי, נצ'י נץ', ריף כהן ובצפר אתם הרי תגיעו בכל מקרה. הנה כמה שלא חשבתם בכיוונם, תודו לנו אחר כך.

 

Buttering trio

קחו את קרן דאן (אחותה של מאיה דוניץ), ערבבו אותה עם המפיק יובל רג'ויסר שמביא איתו תקלוטים על ציוד אנאלוגי ואבלטון (תוכנה לדי ג'יים שהופכת לכלי נגינה בעצמה) והוסיפו להם את בנו הנדלר (בלקן ביט בוקס, ברי סחרוף וכו') – וקיבלתם הרכב טריפ הופ עם סאונד אלקטרוני שלא תוכלו להשוות אותו למשהו ששמעתם. לופים עם סקסופון, סינתיסייזר ובס. פסיכדליה זה כאן.

 

AvevA

אחרי שהאחיות מרי, מלכה וכמובן איילה לבית אינגדשט, הביאו את הזמרות האתיופיות למרכז הבמה, ולא רק כחלק מהרכבים סטייל עידן רייכל ושלמה גרוניך, ובזמן שאסתר רדא חורכת את אירופה וספרד – מגיע תורה של אביבה דסה, שמביאה את ה-r&b מאפריקה אל המדבר. טקסטים בעברית-אנגלית-אמהרית על ביטים של סול וכריזמה שנבנית לה לאיטה. הכינו את האגן.

 

פירקת אל נור

קצת תרבות לא תזיק. פירקת אל נור (או בתרגום מערבית: תזמורת האור), היא התזמורת המובילה בארץ למוזיקה קלאסית מזרחית וערבית. יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים – לכולם יש מקום על הבמה ובטח בקהל. באינדינגב הם יעלו עם הזמרת אמל שאהין מופע, שיוקדש למוזיקה המצרית. "יא עווזי פלפילו", "סמרה יא סמרה", "סוואח" וכמובן "אינתא עומרי" – הכל שם. בואו בשלום.

 

בשמחות – האזרח י' מאחל

חנן יובל הגיע לשיבה וחוגג יומולדת 70. יובל, שגדל בקיבוץ משמרות ביחד עם שלום חנוך ומאיר אריאל, נדבק אף הוא בחיידק וליווה את פסקול המדינה בשלל קלאסיקות ומנגינות כמו "פגישה חצי פגישה", "אתם זוכרים את השירים", "ליל חניה", "שהשמש תעבור עליי", הבנתם את הפרינציפ – האיש עשה משהו במוזיקה הישראלית. לכבוד החג מצורף אחד השירים שלו שהוא גם איחול יפהפה. חג שמח. שנה טובה.

 

 

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • מה דעתכם על מחירי המנות לחתונות באולמות אירועים?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין