שמעת מה שמעתי – מאינדינגב לאינדיסיטי

המדור חוזר מחופשת חגים ארוכה ומפסטיבל האינדינגב במדבר – לטובת פסטיבל האינדיסיטי שיתקיים השבוע בירושלים. נסו לעמוד בקצב

מה שהיה נשכח מזה, אבל מה שיהיה בהחלט משנה. החגים מאחורינו, ומילא הם – גם על פסטיבל אינדינגב, שחגג עשור להקמתו, ירד המסך. עשרות הופעות שהתפרשו בין הבמות השונות והביאו לקהל שכלל אלפי צעירים, צעירות, מבוגרים ופעוטות, רובם ככולם יפים, יפות, נכונים ונכונות, 48 שעות של חוויית מוזיקה מזוקקת. בלי הפרעות כמעט (או לפחות עד שנגמרה הבטריה בסלולרים), ללא פילטרים (האמן עושה לעצמו את הבאלאנס אל מול הקהל שבדיוק הגיע מהופעה בבמה אחרת) ובעיקר מגוון בלתי נתפס של ז'אנרים: פיוטים מרוקאיים לצד רוק מחוספס. היפ הופ בועט ואחריו קאנטרי-בלוז. ספוקן וורד ופואטרי סלאם שהולכים יד ביד (או לפחות במה לצד במה) עם מוזיקה אלקטרונית. חפלה מזרחית, תזמורת קלאסית בערבית והופעות זריחה שמגיעות רגע לפני הרגאיי, הסול והדאב שפתחו כל בוקר את המוזיקה במתחם.

 

מקבץ קצרצר על הופעות שעשו רעש, גם אם לעתים בוצעו בשקט: ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא שאירחו את איציק פצצתי ופרדו גראס והשליכו לעבר הקהל פצצות של מלל מתוחכם ומהיר בסגנון ספוקן וורד. The paz band שהביאו יחד עם הסולנית הכריזמטית גל דה פז את טקסס אל לב המדבר. אסף אמדורסקי שהביא את הצד האלקטרוני שבו והראה שגם הוא יכול להיות אינדי. זאב טנא שהוכיח כי זה אף פעם לא הגיל להישאר משורר רלוונטי ובועט. נצ'י נץ', שהתחיל לפני 4 שנים בבמה נידחת יותר ונתן בבמה המרכזית מופע שכל כולו מפגן כוח (אם רצה – יכל להשאיר את המיקרופון לקהל ולחזור בסיום הזמן הקצוב). פלד שהעיף את האינדינגב באוויר עם אולסקול היפ הופ קשוח. שלום גד הבלתי נגמר, עם עוד הופעה שנועדה בעיקר בשבילו ועל הדרך לקהל שנמצא ממול. Ehco & tito ft malox, כי מי שלא ראה את הרביעייה (המורכבת משני צמדים) המופרעת הזו על הבמה, לא הבין אדרנלין מהו. תמיר מוסקט עם הפרויקט החדש שלו – הלייבל APE – שלקח את הביטוי על גודל הציפיות – והפך אותו, כפי שאמרה הדוגמנית והדוגמנית מ"א, ב־360 מעלות, תוך שהוא מראה את כוחו דרך האמנים שעלו והופיעו: חברו מ"לא כוחות", גלעד כהנא, מרינה מקסימיליאן, A WA וכמובן שותפו לבלקן ביט בוקס, תומר יוסף.  Betzefer הוותיקה (עם סולן חדש) עשו בדיוק כפי שעשו חברי להקת "קין והבל 90210" בשנה שעברה – הפחידו את הקהל העדין למוות עם גראולינג ומטאל לפרצוף. Fortuna records ביחד עם kalbata בסט שכל כולו חפלה אלקטרונית. והכי חשוב – אבי עדאקי, כי אין אינדינגב בלי אבי עדאקי.

 

אך כפי שציין אריק איינשטיין המנוח (חפשו את הסמפול שעשו לו שב"ק ס') – מה שהיה היה, והפנים כבר קדימה לפסטיבל הבא: אינדי סיטי. המיקום: ירושלים. התאריך: 3-2 בנובמבר (רביעי-חמישי הקרובים)

הפסטיבל, שזו שנתו השישית, נותן פרשנות מיוחדת לביטוי "מוזיקת רחוב". הוא מתקיים ברחבי ירושלים, בין מרפסות, חלונות ראווה, חנויות עתיקות וברים נסתרים. במות מרכזיות לצד הופעות נידחות. אמנים ותיקים ומוכרים בצוותא עם אמנים שאם תחפשו טוב – תראו את האמא עומדת נרגשת בקהל, מצלמת בטירוף ומחכה עם סנדוויץ' לבן המוצלח שיירד בסוף ההופעה. הטוויסט המיוחד לפסטיבל האינדיסיטי הירושלמי – האמנים עצמם הקליטו קליפים ברחבי העיר, שיוקרנו במהלך הפסטיבל (חפשו למשל את הקליפ שביצעו בעבר echo & tito לשיר hey mama בסמטאות שוק מחנה יהודה, או את הביצוע המצמרר של שי צברי ל"מעליי דממה" של אהובה עוזרי במוזיאון מגדל דוד בעיר) ובערוץ 8.

 

ומה בתפריט השנה? טריו הקאנטרי-פולק ג'יין בורדו, שאיך אפשר שלא להתאהב בהם (שורה משיר שלהם, לא ציטוט שלי), לונא אבו נסאר המרגשת ותזמורת ארמון בזמן שכמעט אין כלי נגינה שלא נמצא בתוכם – הם למשל מהצד הרגוע והשקט של העסק. Ouzo bazooka – פרויקט הסולו הפסיכדלי של אורי בראונר כנרות מ"בום פם" ונגה ארז – הם כבר אוקטבה אחת למעלה לכיוון הפן הרועש. בינת אל פאנק ו-A WA יביאו את הגרוב התימני לעיר הקודש, כאל A WA תגיע תוספת בדמות קרולינה. ואם כל זה לא מספיק – אחרי ההופעות יגיעו האפטר פארטי (כן כן, ירושלמים ייאלצו להישאר ערים עד מאוחר באותו היום) בדמות סטים של עטר מיינר, הדואו בעל השם המשעשע R U O.K של איתי רזניק ועומר קינן שיראו מה אפשר לעשות עם סינטיסייזרים ותופים, וסטים שלgilli tha kid  ו-sigi smalles (אין מה להגיד, יש דגש על קופירטיינג בשמות) שישלבו באסים שמנים עם היפ הופ כבד.

אז קדימה, אם נסעתם עד מצפה גבולות בנגב – נסיעה לירושלים קטנה עליכם. רק אל תשכחו לזרוק עליכם איזה משהו חם, איזה פתק בכותל, או לפחות לקנות תפוח (אל חשש, כל אחד מהם מלמיליאן)

 

בשמחות – האזרח י' מאחל

ישראל גוריון חוגג 80 שנות יצירה. גוריון,  כוכב "שלוש ארבע חמש וחצי" לילידי האייטיז, החל בכלל כפנטומימאי ומוכר לכולנו כחצי מ"הדודאים" האהובים והזכורים לטוב ביחד עם בני אמדורסקי ז"ל. במהלך הקריירה שלהם חברו הצמד לאריק איינשטיין והפכו לגלגול השני של "שלישיית גשר הירקון", ומאוחר יותר שיתף הצמד פעולה עם ג'וזי כץ ב"הטוב הרע והנערה". פטירתו של השותף הנצחי לא גרמה לגוריון לנוח על פירות העבר. הוא המשיך ביצירה משובחת, כאשר הבולט מכולם הוא שיתוף הפעולה עם אמדורסקי ג'וניור ב"שרים הדודאים".


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין