הולדה בעוולה

בסוף אוגוסט 2015 הגיע התאריך האחרון בו ניתנת להורים ולילדיהם האפשרות להגיש תביעה בטענה של 'לידה בעוולה'. מדובר במקרים טרגיים של ילדים הסובלים מנכויות קשות, ואשר הטיעון שעמד מאחורי תביעתם היה: "טוב מותי מחיי" "ואילו הייתי יודע שכאלה יהיו חיי – הייתי מעדיף שלא לחיותם".




העליון התיר ארכה לילדים לטעון כי עדיף היה מותם  על חייהם

בסוף אוגוסט 2015 הגיע התאריך האחרון בו ניתנת להורים ולילדיהם האפשרות להגיש תביעה בטענה של 'לידה בעוולה'. מדובר במקרים טרגיים של ילדים הסובלים מנכויות קשות, ואשר הטיעון שעמד מאחורי תביעתם היה: "טוב מותי מחיי"  "ואילו הייתי יודע שכאלה יהיו חיי – הייתי מעדיף שלא לחיותם".

עד לפני כשנה הותר לילדים שנולדו עם נכויות קשות לתבוע את מי שהיה אחראי לנזקים אותם יישאו לכל ימי חייהם (רופאים בתי חולים וכו'), וזאת עד הגיעם לגיל 25 – כ-7 שנים לאחר שהגיעו לבגרותם על פי הלכה שכונתה 'הלכת זייצוב'.

בשנת 2012 בוטלה עילת 'הלכת זייצוב' והוחלפה בהלכה חדשה – 'הלכת המר', שההגיון מאחוריה אומר שלא ניתן, בהיבט המוסרי, לטעון שהחיים עצמם הינם נזק, ועל כן לא ניתן לתבוע פיצויים עבורם. במסגרת זו ובעקבות מספר פסקי דין מאוחרים יותר הותר לילדים להמשיך ולתבוע על פי ההלכה הישנה רק עד סוף אוגוסט 2015.

תחת זאת, מאפשרת 'הלכת המר' להורים לילד בעל מוגבלות, לתבוע פיצויים מאותם גופים עצמם – אך הפעם בשל ההוצאות הרבות שהפכו מנת חלקם, ובשל הנזקים לקריירה שלהם ולהכנסתם – כתוצאה מהטיפול האינטנסיבי הנדרש בילד בעל מגבלה. אך אליה וקוץ בה – התיישנותה של ההלכה החדשה מהירה הרבה יותר – כ- 7 שנים בלבד, ומשפחות רבות הועמדו בפני שוקת שבורה. גם תביעת ילדם נדחתה מפני שהלכת זייצוב התבטלה, ומצד שני, חלפו 7 שנים מאז שנולדו ילדיהם הפגועים – ועל כן ההלכה החדשה התיישנה.

בשלושה מקרים שונים של הורים וילדים שנפלו בין הכיסאות – ומצאו את עצמם ללא כל אפשרות לתבוע נזקים בגלל התיישנות ופקיעת עילת תביעותיהם – הגיעו לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון.

בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בערעורים קבע הרכב בן שלושה שופטים בראשות המשנה לנשיאה, השופט אלייקים רובינשטיין כי יש לנהוג עם המערערים בסלחנות, שכן מדובר במצב רגיש ועדין בו הצדדים לא ידעו מהו הכלל הקובע למיצוי זכויותיהם וזאת במיוחד במקרה בו בית המשפט העליון שינה באיבחת קולמוס הלכה בת עשרות שנים.

בנוסף, התקבלה קביעה עקרונית על ידי השופטים, לפיה אם תביעת ההורים שהתיישנה עד 28 באוגוסט  2015 (כלומר אם לילד מלאו 7 שנים בתאריך זה), יוכל הילד בעל המום להגיש תביעת "חיים בעוולה" עד 31 בדצמבר 2017 – ולא רק שנה לאחר התיישנות תביעת ההורים, כפי שנקבע בטרם התקבלה ההלכה החדשה.

מדובר בהחלטה דרמטית ביותר, שתאפשר למאות משפחות לילדים שנפגעו בלידתם, לקבל מהגופים שהתרשלו בטיפול בהם, לפצות אותם על הוצאותיהם הכבירות.

על פי אומדנים שפורסמו בעבר – הוצאות הטיפול בילד בעל מגבלה נעות בין 10-20 אלף שקלים לחודש למשפחה. בנוסף, רבים מההורים לא יכולים לשלב בין קריירה לטיפול בילד, הדורש לעיתים השגחה רציפה וליווי לטיפולים רפואיים לא מעטים – כך שהכנסתן של המשפחות הללו גם היא נפגעת מאד, כתוצאה מהגורל שפקד אותן.

בתי המשפט פוסקים פיצויים של מיליוני שקלים בתביעות של רשלנות בהיריון ובלידה שנמצאות מוצדקות, ולא בכדי. חיי המשפחות הללו הופכים לגיהנום, והמאבק הסיזיפי והיומיומי סביב הילד דורש משאבים עצומים.

חשוב מאד לתת פרסום לחלון ההזדמנות שביהמ"ש העליון פתח לאותן משפחות – חלון שעשוי לסייע להן רבות אם רק ימהרו וינצלו אותו להשבת זכויותיהן.

מאת עו"ד דוד פייל – רשלנות רפואית http://www.df-law.co.il




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • לאור תחרות הדגלים הלאומנית - האם תשקלו לתלות דגל ברכב/דירה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט