"שפת גוף"

הגוף שלנו מדבר. הגוף שלנו תמיד מדבר, זה אנחנו שלא תמיד מקשיבים, מבינים או רוצים להבין. תחילה, הגוף יסמן לנו בעדינות ואח"כ, ידרוש את תשומת ליבנו בעוצמות מתגברות.




להיות חכ"מ

חצי הכוס המלאה צילום עצמי

חצי הכוס המלאה צילום עצמי

המיסטיקנית אורנה וידאל בטור השבועי והשבוע: הגוף שלנו מדבר. הגוף שלנו תמיד מדבר, זה אנחנו שלא תמיד מקשיבים, מבינים או רוצים להבין. תחילה, הגוף יסמן לנו בעדינות ואח"כ, ידרוש את תשומת  ליבנו בעוצמות מתגברות. לרוב זה יקרה כשאנחנו לא שומרים עליו כראוי, לא מתחשבים בו, ולא מקשיבים הקשבה עמוקה לנפש השוכנת בתוכו הקשורה אליו ומזינה אותו, משפיעה ומושפעת בחיבור הדדי.

השפה של הגוף, אינה מופנית רק פנימה אלא גם החוצה, לאן שעינינו רואות. אנו מרבים להשתמש במונח "שפת גוף". זו השפה שבה הגוף יביע את שהנפש מרגישה. הדבר יתבטא בתנוחת הגוף, טונוס השרירים והבעות הפנים. הגוף יספר את מה שאנו מנסים להסתיר או לשכוח.

היא באה להתייעץ והגוף שלה דיבר הרבה לפני הפה. ברור היה שהיא לא מרוצה מעצמה ומנסיבות חייה. הליכתה הייתה כפופה ועייפה, כתפיה שמוטות, נשימותיה שטוחות וכל בית החזה שלה מכונס פנימה. התלוננה שכבר תקופה ארוכה סובלת מצוואר תפוס ושכמות כואבות. ניסתה הכל ואין לה מושג מה יעזור. למעשה, היא לא הפסיקה להתלונן. הכל לא טוב. שום דבר לא הולך ולא מסתדר. העבודה, המשפחה, הזוגיות שלה, זה לא מה שרצתה, לא מה שציפתה. החיים מבחינתה הם אכזבה מתמשכת.

אנו מביטות בקלפים והם, כאילו להכעיס, ובאופן לא מפתיע מראים את נקודות האור הקיימות בחייה, שאותן, משום מה היא לא רואה.

5 גביעים צילום עצמי

5 גביעים צילום עצמי

קלף 5 גביעים מונח מולה כמראה, משקף אותה לחלוטין. בעולם קלפי הטארוט גביעים מייצגים את יסוד המים, את עולם הרגש, את כל מערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסביבה.  כמוה, גם הדמות בקלף כפופה ומכונסת, שקועה בכאב, חרטה ואכזבה, צער על מה שהיה ולא צלח. הדמות בקלף מביטה בשלושת הגביעים שנשפכו. מאחוריה, שני גביעים מלאים, מהם היא מתעלמת.  כתפיה רחבות באופן יחסי לראשה ונראה כאילו כל כובד העולם על כתפיה. הדמות שקועה בעולמה בתחושת אכזבה עצומה, בדיוק כמו האישה שישבה לפני. זוכרים את הצוואר והשכמות התפוסות? הנפש מדברת את הגוף, העומס הרגשי מתבטא בעומס פיזי. עד שלא נקשיב לשיח הזה, לא יושג ריפוי.

הדמות בקלף מכוסה בגלימה שחורה. שחור הוא צבע מעניין. המוח שלנו מפרש כל שטח שאין בו אור כשחור. כלומר מה שחסר בחיי הדמות בקלף ובחיי האישה שהגיעה אלי הוא אור. היעדר אור מסמל העדר תקווה ואופטימיות מציאותית (על כך דיברנו בטור הקודם) -יכולת לראות את העולם בצורה חיובית ובונה. לראות את ה"יש" בחיינו ולא את ה"אין".

השיעור שמלמד הקלף מדבר על הצורך לצאת מבור הרחמים העצמיים, לקחת אחריות על הרגשות, להתמודד ולהמשיך הלאה,  ומעל לכל, למצוא את החיובי בכל מצב, קשה ככל שיהיה. התמקדות בחסרונות משאירה אותנו תקועים בממלכת ה"אין". הגישה הזו שואבת אותנו מטה כמו אל חור שחור. תלונות לא מקדמות אותנו ולא מעניקות לנו כוחות התמודדות.

מה כן?

להיות חכ"מ .  ללמוד לראות את חצי הכוס המלאה.  הפסימי רואה את החצי הריק ואילו האופטימי רואה את החצי המלא.  ואני חושבת, שהכוס כולה מלאה!  חציה מלא בנוזל וחציה באוויר, ובלעדיו מה היינו עושים? ההבנה הזו עוזרת לנו להתאושש ולהמשיך הלאה. כמו במצלמה, תמיד נחשוב היכן ממוקם הפוקוס של העדשה במכלול התמונה הרחבה. אל לנו לשכוח את היכולת שלנו לבחור במה  להתמקד  ומה לראות.

הגוף מדבר, גם הנפש…כל מה שצריך הוא רק להקשיב,  בחכמה.

אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים.

vidalorna@walla.com   מייל

http://www.ornavidal.com/    אתר

https://www.facebook.com/vidalorna פייסבוק

http://www.ornavidal.com/#!blog/jbelh   בלוג

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחברה