שמעת מה שמעתי – פותחים שנה

אביאור מלסה הופך מתגלית לפוטנציאל ממומש, פטריק סבג באלבום שלישי, ספי ציזלינג באלבום בכורה ופלד מגיע להעיף את הוונדרבר בחיפה. הפסקול השבועי

אהרון ירימי – רק האמת

ניצול הזדמנויות זה דבר חשוב, בכל תחום בחיים. רגע לפני שתעלה עונה חדשה של "האח הגדול"- צפו לראיון מקיף עם אחד הניצולים מהעונות הקודמות. דמות חשובה הלכה לעולמה? מיד יצוצו להם כל ה"חברים הקרובים" שיחפשו כל מיקרופון פנוי כדי לדבר על המנוח, ובעיקר עליהם (חפשו את דף הפייסבוק "המנוח ואני"). טיימינג הוא קריטי, מכיוון שברגע שהוא נעלם – ואיתו הרלוונטיות – אי אפשר להשיג אותה בשנית. הצרה היא, שלעתים מריחים את המאמץ מקילומטרים והתוצאה המאולתרת נראית, נו טוב, מאולתרת.

ביום רביעי האחרון עלו לאתר של גנזך המדינה אלפי מסמכים שכללו תיקים ופרוטוקולים בנושא ילדי תימן החטופים לכאורה. מלבד הרעש ברשתות החברתיות ובערוצי המדיה השונים היו שהחליטו לנצל את העסק מוזיקלית. ינון חסן, שגורל אחיו, שלמה, לא נודע עד היום, החליט להוציא סינגל בשם "רק האמת" שנוגע לפרשה. העיתוי: יומיים לאחר פרסום המסמכים. התוצאה, למרבה הצער, נשמעת בדיוק כמו שיר שנעשה ביומיים.

אז מה בכל זאת מציל את השיר? המבצע. לא פחות מאהרון ירימי מלהקת "צלילי הכרם". ירימי, שהחליף בזמנו את חיים משה שפרש מהלהקה והיה סולן שני ביחד עם דקלון, מציג את האיכויות הווקאליות שלו, בעיקר בפזמון, ומחזיק את השיר. הקול העמוק של ירימי מכניס את השומע אל תוך הסיפור, וגם אם המילים והלחן גנריים למדי – יש תחושה שטוב שהוא שם.

ניצול הזדמנויות זה דבר חשוב, אם עושים אותו כהלכה. מצד אחר, אם היו עמלים על השיר חודש־חודשיים – אף אחד לא היה עושה את הקישור הנדרש. איכות מול מהירות? תחליטו אתם.

 

 

אביאור מלסה – הכל

לפני שנתיים היה בן בלאקוול (בן שחר בן ישראל במקור) הדבר הגדול הבא. בלאקוול, יליד טבריה שעבר לבאר שבע, הביא עימו היפ הופ ו־R&B אמיתי, כמו בארצות הברית של אמריקה. היה לו את הסוואג, את הכריזמה ואת הקול ולרגע קט הוא פרץ. למרבה הצער בתודעה הארצית הוא לא נשאר, אך הדבר שיותר מכל היה מזוהה איתו – הקול השונה, החו"לי, שלמרות שהיה מדובר בצבר – הרגיש בין־לאומי.

שנתיים עברו, וקול מובחן אחר, גם הוא מבאר שבע, מגיע אל גלי האתר – אביאור מלסה. מלסה כבר הפציץ בקיץ עם "קיץ" שאיים בכל עת על ראש מצעד הפזמונים, וכעת מביא את הבלדה "הכל" לקראת אלבום הבכורה שבדרך. למלסה יש את אותה התכונה כמו בלאקוול – הזרות שמבצבצת בקולו ומשווה לו ניחוח אחר. חשוב לציין כי מלסה הוא הדבר האמיתי. כלומר, השיר לא נשמע כמו זמר ישראלי שמחקה אמניR&B  מארצות הברית, אלא פשוט מבצע את הסגנון בעברית. בעידן שבו זמרים רבים שרים בלעז, ולא מבינים שבארצות המוצא של אותם סגנונות יש עוד אלפים כמוהם, נעים לשמוע זמר שלוקח סגנון ומעברת אותו (וכן, חלק מהעברות הוא להוסיף כינור שמסלסל ברקע. בכל זאת ים־תיכון). זה אחר, זה מאתגר ובעיקר זה ייחודי. מלסה כבר היה התגלית של 2016, עוד תראו כמה טוב יהיה איתו בשנה הבאה.

 

 

פטריק סבג – מרחב מוגן

"זמן דמדומים", "מכור אליה" וכמובן "צל כבד". זאת הקונוטציה הראשונית שעולה לראש כאשר שומעים את השם פטריק סבג, חבר להקת הרוק הניינטיזית "כשניקו תתחיל לדבר". סבג, שבזמן שהלהקה תפקדה קרא לעצמו בכלל סגב, חזר לאחר פירוקה לשמו המקורי ועבר לאחורי הקלעים לתפקיד המפיק (דוד ד'אור, ארז לב־ארי, אתי אנקרי, שלמה ארצי ועוד). הוא הוציא שני אלבומי סולו ואלבום בשם "העץ הבודד" ביחד עם לב־ארי וכעת, 8 שנים לאחר האלבום האחרון, הוא מגיע עם "מרחב מוגן" לקראת האלבום השלישי בו ייקחו חלק שותפו ארז לב־ארי, אמיר דדון, אורן ברזילי מהקספרים, אור אדרי, זואי פולנסקי וריף כהן.

סבג שבימים כתיקונים תומך באמנים השונים, נזקק כעת לתמיכה שלהם בפרויקט שלו – והם התייצבו. לצורך העניין בשיר הנוכחי מגיעים אמיר דדון, עדי ויינברג והדס קליינמן לעשות לסבג קולות.

סבג מודה שהעבודה על האלבום מחזירה אותו לימים של "כשניקו תתחיל לדבר", אך השיר עצמו, גם אם טבול באווירה הסמי־מלנכולית משנות התשעים, כולל הקולות שלא היו נוכחים באלבום ההוא לפני עשרים שנים, נשמע מהוקצע יותר, אלקטרוני יותר ואפל פחות. מצד אחר עברו 20 שנים של ניסיון. אין מה לעשות, בוסר אי אפשר לשחזר. אם ינסה להיצמד לחלק מהנוסחה שעבדה לו, עם אין־ספור הזמרים שהפיק להם אלבומים במהלך השנים – התוצאה תהיה בהחלט איכותית, מכיוון שבכל זאת מדובר במפיק מהשורה הראשונה. אבל אם ישוב לאותה אפלה של "צל כבד" ו"מכור אליה" – ואין צורך להחליף שוב בין האותיות בשם המשפחה – המעריצים מפעם ינהרו מחדש. הימור או מרחב מוגן? בשיר הבא שישחרר.

 

 

פלד – לא רוצה לישון

בשנייה הראשונה שפשפתי את האוזניים – זה פלד? לאחר ששופשפו בשנית נרגעתי – זה פלד בהחלט, הוא פשוט מאוהב. האיש ש"בא בבום", שמגיע לכל מקום עם "באסים בבגאז'". הראפר שהכניס ספוקן וורד לשיר של הדג נחש ובדרך כלל מעדיף את הקהל שלו "על עננים" – מה לו ולבלדת R&B חורפית?

השנה שחרר פלד את אלבום הסולו השני שלו, "הכל עליי", והשיר "אין יותר טוב מזה" טיפס לו במעלה המצעדים השונים. כעת עם "לא רוצה לישון" מראה פלד שאפשר להפציץ גם בשקט. הסגנון הוא "פלדי", כלומר חיתוכי מילים על הביט, והפתעה בין שורה לשורה מבחינת המקצב והמהירות בה הוא מטיח את המילים. להפקה אחראי, כמו תמיד, אורי שוחט, כשהפעם מגיע לעזרה במילים ובלחן מיכאל כהן מ"כהן@מושון". הדבר ניכר בעומס חיובי של אפקטים, באסים ופזמון עדין שמלווה את השיר. נכון, כאן אין פזמון שירים את הקהל, והשיר נע על מי מנוחות לכל אורכו, אבל אל תטעו לחשוב שמדובר בשיר פולק חלילה. הראפ עדיין ישנו, פשוט בקצב אחר.

לפני כמעט עשור הוציא סידי (דותן מלול), מחלוצי הז'אנר בארץ, את "לילה של חורף". גם שם נעשה השילוב המוצלח בין הבלדה להיפ הופ. פלד, מבכירי הדור הצעיר, מראה שהוא בהחלט למד לשלב בין השקט לסערה. את התוצאה תוכלו לראות בסוף השבוע הקרוב (7.1) בוונדרבר בחיפה. בואו, יהיה סוער.

פלד במופע להקה חשמלי, 7.1, וונדרבר חיפה

 

 

ספי ציזלינג – beyond the things I know

לא לחרצץ ולא לחצרץ – לחצצרץ. ספי רמירז ציזלינג, האיש והחצוצרה, בדרך לאלבום בכורה. ציזלינג, שם נרדף לשילוב בין חצוצרה למוזיקה שחורה. לאורך השנים "חטא" גם בג'ז קלאסי ובבלוז, אבל הווייבים של הסול, הרגאיי וה־Fאנק הם נותני הטון ביצירותיו. ביחד עם החצוצרה היה שותף להרכבים אין־ספור: אלון עדר והלהקה, קותימאן אורקסטרה, גילי יאלו, MONC וכמובן ביחד עם ה"אחים" שלו עוזי (פיינרמן) רמירז ואיתן (אפרת) רמירז, בהרכב "האחים רמירז".

רוצים עוד ניים דרופינג? ציזלינג נתן בנשיפות גם למשינה, הדג נחש, קרולינה, תומר יוסף ויהודית רביץ. ודי, הבנתם את הרעיון.

כעת, לאחר 15 שנים בליווי של אחרים, החליט ציזלינג לעשות צעד קדימה ולהוציא אלבום בכורה בהפקתו של אחד מהמפיקים העמוסים כיום בארץ, יובל ריג'ויסר. לטובתו פתח קמפיין הדסטארט ברשת, בו סיפר לתורמים כי האלבום ינוע בין ג'ז, מוזיקה אפריקאית והיפ הופ, כלומר, הז'אנרים בהם שחה ושוחה ציזלינג במהלך השנים. השבוע, רגע לפני שהשנה התחלפה לה, הודיע ציזלינג כי הקמפיין השיג את מטרתו. עכשיו רק נותר לשמוע את התוצאה.

 

 

בשמחות – האזרח י' מאחל

דני רובס חגג בימים אלה 59. רובס, אשר פרץ לחיינו בתחילת שנות השמונים עטור רעמת שיער וחמוש ברזומה בתור נגן ליווי של אריק סיני, שלמה ארצי ועוד. רובס פרץ עם "מסגרות", דיסק בכורה משובח במיוחד שהגיע למעמד פלטינה רק ב־2008, ומאז הוציא 7 דיסקים. רובס עדיין מסתובב בינינו, עדיין מוכשר ובלי אותה רעמה, מצויד באותו קול מדויק ובארסנל שחלקו הגדול הפך לקלסיקה, ולא במקרה. מצורף "אני לא מפסיק להתרגש ממך", אחד הלהיטים הגדולים שהוציא רובס בשנים האחרונות.

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין