מגזין

שמעת מה שמעתי – מדור הזהב ועד "זהב"

דקלון וסגיב כהן עושים כבוד למואיז'ו, סטטיק ובן אל תבורי חוזרים לתלם, לילי פרנקו מגייסים לאלבום השלישי ושלומי שבת מחכה שתשפטו את השיר החדש שלו. הפסקול השבועי

עדי לרנר פורסם ב: 01/02/17 , 10:01 מייל לכתב

דקלון וסגיב כהן – זה לא חלום

שלושה עשורים (וקצת) מפרידים בין יוסי לוי AKA דקלון וסגיב כהן. שלושה עשורים עמוסים במסורת, סגנון ודפוסי התנהגות בימתית שונה. ההבדל בין כרם התימנים לפרדס חנה, ובין אלה שחלמו על ההצלחה לאלה שהגיעו אליה מוכנה – גלוי וידוע, ועדיין, אחרי כל המילים הללו – החיבור בין השניים פשוט עושה את העבודה. לאחר אלבום בכורה מוצלח יצאו השניים בשנה שעברה במופע ברחבי הארץ, בו ניגנו משיריה של אהובה עוזרי (לה היה קשר משפחתי עם דקלון – אחיה היה נשוי לאחותו) ואף אירחו אותה בכמה הופעות – דבר שגרר לא פחות מהיסטריה רבתי בקהל (מבוסס על סיפור אמתי). למרבה הצער עוזרי נפטרה לאחרונה לאחר מאבק ממושך במחלה, אך הכבוד שעשו לה השניים לא יישכח.

כעת הם משחררים סינגל חדש "זה לא חלום", מתוך אלבומם החדש שייצא בתחילת מרץ. גם כאן מדובר בגרסת כיסוי, הפעם לשייך מואיז'ו (שם הבמה של משה עטיה), הפייטן האנדלוסי שהנגיש את המוזיקה האלג'יראית לאוזניים ישראליות. צריך לזכור שעטיה אמנם הביא לארץ את המוזיקה האלג'יראית, אבל הוא במקור בכלל ממרוקו ולאחר שעלה לארץ התיישב במעברה בקרית חיים.

ההבדל בין הגרסה של מואיז'ו ובין זו של דקלון וכהן גדול. בעוד בשניהם הפתיחה היא ערבית קלסית, כלומר נותנת משקל לכלי הנגינה שיובילו את השומע אל תוך השיר עד לבוא המלל – בעוד אצל מואיז'ו היו אלה הגיטרות שהחזיקו למעלה מדקה וחצי, דקלון וסגיב השתמשו דווקא בחצוצרות וזמן ההשהייה היה קצר יותר. מצד אחר, הקהל שהאזין בעבר הוא לא הקהל הנוכחי. גם בשיר עצמו ניכר הבדל בין קולו העמוק של עטיה לקול הצלול של כהן, ואפילו המבטא הכבד של מואיז'ו מתחלף במנעד התימני והנקי של כהן @ דקלון.

אבל חשוב להדגיש – שתי הגרסאות, המקורית והמכסה, טובות כשלעצמן. אפשר לומר שדקלון (שקרוב יותר בגילו לעטיה) וכהן עשו חידוש כמו שצריך לשיר – הם לקחו את המקור, וחידשו אותו. בראבו לתוצאה.

לילי פרנקו – אלבום שלישי

יש רוק, עכשווי, בעברית. אחזור שוב – עכשווי. לא קאמבק מהניינטיז, לא חיקוי לועזי, לא מיקס ים תיכוני-רגאיי-היפ הופ-אלקטרוני עם נגיעות של דאבסטפ. פשוט רוק קלאסי של גיטרה (עירא נוסבאום)-בס (דרור תשובה)-תופים (מייקי גלס). חברי להקת "לילי פרנקו" (על־שם איזו מורה שלהם מהתיכון, אל תתפסו אותי במילה) בדרך לאלבום שלישי, והחליטו ליזום קמפיין הדסטארט שרק צפייה בקליפ המלווה אותו תגרום לכם גם אם לא לתרום – לפחות ללכת לחפש את ההופעה הבאה שלהם. בקליפ מתארחים מירי רגב וחנוך דאום בתור פלקטים, שלמה ארצי עם פאה נשית, עודד קטש בתפקיד עצמו ועוד. אבל אם נהיה לרגע רציניים – לילי פרנקו לוקחים את עצמם ברצינות בכל הנוגע לפן המוזיקלי (חפשו את "אשת קשת" ו"בתאבון"). הם חרשו את הארץ, ובכוונה לא פזלו כמו שאר הלהקות לסבב חסר תכלית בחו"ל. הסיבה – הרוק שלהם, כפי שנאמר בתחילת הפסקה, מוכוון עברית. הם שכללו את הסגנון מאלבום לאלבום, ונטו לעתים לכיוון הרוק המתקדם, ובעיקר צברו מעריצים ומעריצות שרק מתרבים מהופעה להופעה. אם אתם רוצים לפרגן ליצירה ישראלית – פנקו את לילי.

קמפיין ההדסטארט לאלבום השלישי, אל תגידו שתרמתם במשרד. https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=22019

שלומי שבת – מאוהב מדי

קשה להאמין, אבל תוכנית הריאליטי המוזיקלית "דה ווייס" נכנסת למדור בשבוע השני ברציפות. הפעם מגיע תורו של השופט שלומי שבת לעלות לדיון בשל הסינגל החדש שלו, "מאוהב מדי", סנונית לקראת אלבום חדש.

נדלג ברשותכם על הביוגרפיה הענפה של שבת במהלך 40 שנות קריירה (קראתם נכון), כי אתם פשוט מכירים אותה. שבת כבר מזמן לא "האח של", ואחרי שיתופי פעולה אין־ספור ושינויי כיוון מוזיקליים שרק הוכיחו שלאיש יש מלבד גרון גם אומץ לא קטן – שבת מגיע בשיר חדש.

את השיר כתב והלחין דודי בר דוד שברזומה שלו השיר "לילותיי" של יובל דיין (למי ששכח – ה־מתמודדת של שבת שהייתה אמורה לתת לו את המקום הראשון בעונה הראשונה והחליטה לפרוש בחצי הגמר כדי לפצוח בקריירה לא רעה) ו"תשים תשים" של השופטת לצידו של שבת בעונה הנוכחית – מירי מסיקה.

השיר עצמו נפתח בסגנון הטורקי הישן של שבת, וממשיך לבלדה כשהוא מאיץ לקראת הפזמון (למרות שציפיתי ל"בום" גדול יותר, בטח עם המנעד של שבת). בפזמון עצמו שר שבת לאהובתו הלא מושגת "עוד פעם זה קורה לי/איתך אף פעם לא יוצא לי/טבעי כמו שאני". אני חולק עליו, דווקא הטבעיות היא שמחזיקה את השיר.

השאלה הטריוויאלית שעולה – האם היו מסתובבים לשבת בתוכנית בה הוא שופט? נכון, הפזמון, שבדרך כלל הוא זה שגורם לכיסאות להסתובב, דווקא לא מרים את הבית, וחבל. מצד אחר, הקול העמוק של שבת מוביל את השיר בבטחה וייתכן שכבר בשלב הבית היה זוכה לכיסא שיסתובב לעברו. אם הוא היה יושב בכיסא השופט – הוא בטוח היה מסתובב.

שלומי שבת, 22 במרץ, אודיטוריום חיפה

סטטיק ובן אל תבורי – זהב

הם חזרו. קשה לקרוא לסינגל לא מוצלח "משבר", אבל לאחר ההצלחה שקשה להגדיר אותה בסופרלטיבים שלא יקטינו אותה – סטטיק ובן אל תבורי הוציאו סינגל "חלש". השיר "סתם", כשמו כן הוא, ניסה לצאת ממחוזות הרגאטון לכיוון הדאבסטפ האפל. אפעס לא הלך כל כך. נכון, ההשמעות מטבע הדברים היו רבות מכיוון שכולם רק חיכו ל"כביש החוף" או "ברבי" החדש, אבל התוצאה אכזבה, בטח במונחים של הצמד שחרך כל בת מצווש, פסטיגל או תוכנית ריאליטי. כעת הוציאו צמד השופטים מ"הכוכב הבא" את הסינגל החמישי (בלבד, יש לציין) שלהם – עם השם המחייב "זהב", וגם הפעם הלכו על ניסיון מעניין – שנות ה־50.

הקליפ סכריני מעט מבחינה ויזואלית, יש יאמרו אפילו פוזל יותר מדי לילדות בגילאי העשרה המוקדמים, אבל מבחינה מוזיקלית חמד וצמד יכולים להירגע – הם שוב פיצחו את הקוד לשיר פופ שיתפוס חזק במצעדים. הסגנון מזכיר מאוד את הזמרת מייגן טריינור (ואת השיר "all about that bass" במיוחד), שהביאה את הטוויסט של שנות ה־50 אל המאה ה־21, אבל אם זה הלך לה בניכר – זה בוודאי ובוודאי יילך לסטטיק ובן אל, כשעל ההפקה נמצא כמו תמיד ירדן (ג'ורדי) פלג.

סטטיק ובן אל תבורי חשבו שהגיע הזמן להתבגר, אבל הם צריכים להבין שיש להם עוד זמן להיות ילדים מ־גניבים. מלכי הכיתה צריכים להמשיך לנצל עוד קצת את המומנטום. השירים המהורהרים עוד יגיע יומם, בינתיים אפשר ליהנות. ואם נדחוף עוד קלישאה אחת אחרונה ברשותכם – אם השיר "סתם" היה סתם, לכו באינטואיציה שלכם עם שם השיר הנוכחי.

צאו בחוץ – המלצה מקומית שבועית

חיפה היא מקום גדול, וכך גם סביבותיה. בשל כך – לשים המלצה אחת בלבד תעשה עוול לדור ה־FOMO, ועל כן תקבלו כמה. לבחור? ללכת לכולן? תלוי בכם.

3.2 (שישי) נולה סוקס חיפה: איתי פרל, כבר מזמן לא רק ההוא מ"איתי" של קרן פלס. אחרי שירים לאריק סיני, בועז מעודה וכמובן לחברה הטובה של החברה הטובה מירי מסיקה, פרל מסתובב בארץ עם "מסע בלוז". את סגנון ההופעה נראה לי שהבנתם לבד.

5.2 (ראשון) זאפה תל אביב: החיפאי משה בונן, שאת עיקר יוקרתו קנה בתור מגיש "מוזיקה היום" ו"המקור" בגלי צה"ל, משיק את אלבומו בעיר הולדתו כשהוא מארח את שלום חנוך, אלי מגן, ו־3/2 מ"מה קשור", אסי ושלום. מיינסטרים היא לא מילה גסה.

בשמחות – האזרח י' מאחל

לאסף אמדורסקי לא הייתה ברירה אלא להיות זמר. אם אתה הבן של בני אמדורסקי, האפשרויות העומדות בפניך מובילות למקום אחד. אמדורסקי החל את דרכו בסוף שנות ה־80 כחבר בלהקת "תערובת אסקוט", שהוציאה דיסק אחד מפורגן בביקורות אך פחות במכירות. חצי עשור לאחר מכן החל אמדורסקי בקריירת סולו מוצלחת, שלמעשה נמשכת עד היום. אמדורסקי, שכבר נטש את עמדת "הילד הרע של הרוק הישראלי", נחשב לאחד מהמפיקים המוכשרים והעסוקים בתעשייה, ובשנים האחרונות אף משתף פעולה עם ישראל גוריון, שותפו הנצחי של אביו. כדי להשלים את הצ'ק־ליסט, עובר אמדורסקי תהליך של התחזקות בשנים האחרונות, ומשמש כיום כשופט בריאליטי האירוויזיון "הכוכב הבא". אמדורסקי חוגג השבוע 46, ואנחנו מציינים את האירוע באחד משיריו היפים "הרי את". מזל טוב א"א!