חופשיה

המיסטיקנית אורנה וידאל בטור השבועי והשבוע חג הפסח מתקרב בצעדי ענק. בטלוויזיה משדרים ללא הפסקה פרסומות על כל מה שאנחנו פשוט חייבים לקנות לחג הזה. בחנויות מתקפת מבצעים לאמיצים בלבד והשיחות כולן עוסקות בניקיונות פסח. מעבדות לחירות כבר יצאנו לא?




אם נפזר את מסך העשן המסחרי ונרגיע את שגעון הניקיונות נזכר בהיבט החשוב ביותר בחג הזה, סיפור יציאת מצרים. בפסח אנחנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות! חגיגה של יציאה משעבוד ואפילה לאור גדול, המהולה באומץ, אמונה וניסים. יציאת מצרים מגלמת בתוכה כוח של עם שלם והתגלות אלוהית שגורמת  לנו להתגעגע לניסים גלויים בעולמנו. הזמן בשנה שבו נחגג פסח, עם ריחות הפריחה והאביב המתפרץ מכל עבר, מזכיר לנו שוב ושוב שמהות החג היא בהתעוררות, לידה מחדש, מרחבים פתוחים פיזיים ונפשיים ובעיקר בחירות, בחופש.

מעבדות לחירות צילום עצמי

מעבדות לחירות צילום עצמי

בילדותי, ערב לפני ליל הסדר, אבי ז"ל היה עורך ביעור חמץ כהלכתו. הוא נהג לעבור עם נר שהוחזק במעמד עתיק ומיוחד ביד אחת, ובשנייה החזיק  נוצה ארוכה ולבנה, תוך שהוא מחפש את החמץ בפינות הבית. הטקס הזה חרות בזיכרוני עד היום, ויותר מכל הוא מזכיר לי את הצורך לבער את החמץ מחיינו, עד לפירור האחרון.

הגיע הזמן להכיר בעובדה שבסופו של דבר, אנחנו עבדים של ה-חמץ בחיינו. אנחנו מתנהלים ביום יום  ממקום של ח-חייב ממוכרח צצריך. חג הפסח מזמן לנו נקודת זמן שבה אפשר להביט בעין בוחנת על חיינו, התבוננות עמוקה כנה ואמיתית. זו הזדמנות פז לממש את השאיפה העמוקה שלנו ולשחרר את המיותר, הזדמנות לעשות סדר ולצאת לחופשי.

בהיבט האישי, פסח מאפשר לי לחשוב מחדש על כל הדברים שאני חייבת/ מוכרחה/ צריכה/ לעשות כי כך מצופה ממני או מתוקף תפקידי בעולם הזה, בכל הכובעים השונים שאני חובשת. אני מבינה שיש דברים שאני חייבת לעשות כי הם חיוניים לאיכות חיי וחיי משפחתי, אך יש  לא מעט דברים שמסתבר שאני כבר לא חייבת. ואולי הכי חשוב, אני לא חייבת לאחרים אלא בראש וראשונה לעצמי.

אני מבינה שאני ממש לא צריכה לעשות הכל בעצמי, או לא צריכה לעשות הכל בכלל ואין בכך שום פיחות במעמדי או ערעור על יכולותיי. אני לא צריכה לדעת הכל, וזה לגמרי בסדר. מה שאני לא יודעת אני משתדלת ללמוד, כל יום משהו חדש.חופשייה תמונה שניה

אני לא מוכרחה לקנות שום דבר, גם אם הוא "במבצע", אלא אם אני רוצה. לפעמים, עם יד הלב, מסתבר אחר כך שטעיתי וזה מיותר ואז, אני ממש לא צריכה לכעוס על עצמי, אלא פשוט לקבל את היותי אנושית. אני כן חייבת, מוכרחה וצריכה  לשאוף להיות שלמה עם עצמי, וזו משימה כל כך חשובה, עבודת מודעות בלתי פוסקת, כל יום מחדש.

ברור לי כי "אנחנו בני האדם, אדוני הזמן החולף ומשרתיו" (מקור לא ידוע). לכן אני משתדלת שלא להיות עבד של הזמן, לא לרוץ אחרי הזנב שלי, אלא ללמוד לנצל את הזמן לטובתי. לפעמים אני מצליחה ולפעמים פחות, מודה ומתוודה.

בפסח אני עושה ביעור חמץ בחיי, מבינה שוב מחדש (אני פשוט שוכחת לפעמים), שאני צריכה מעט מאוד כדי להיות מאושרת. בעיקר אני צריכה להיות חופשייה מכל עבדות שהיא.  חופשייה ללמוד ולהתפתח, להתפרנס בכבוד, ליהנות מעבודתי, לחלום ולממש חלומות, פשוט חופשייה להיות.

יוצאים מעבדות לחירות, כל פעם מחדש.

אורנה וידאל – טארוט ונומרולוגיה. ייעוץ והכוונה, קורסים וערבי נשים.

vidalorna@walla.com     מייל

http://www.ornavidal.com/      אתר

https://www.facebook.com/vidalorna   פייסבוק

http://www.ornavidal.com/#!blog/jbelh     בלוג

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחברה