"מכפר באת ואל כפר תשוב"

מוזיאון ינקו דאדא, השוכן בכפר האמנים עין הוד, מבקש לראשונה להתמודד עם העובדה שהכפר הציורי השוכן ברכס הכרמל, הוקם בשנת 1953 על חורבותיו של הכפר הערבי הנטוש עין חוד.

ראידה אדון לעברהחומות צילום וידיאו

מוזיאון ינקו דאדא השוכן בכפר האמנים עין הוד מציג תערוכה המעמתת את הנרטיב היהודי עם זה הפלסטינאי בשנת ה-50 לכיבוש. מכפר באת ואל כּפר תשוב

From a village you are and to a village you will return

11 אמנים: 6 ערבים ו-5 יהודים, פתיחה שבת 27.5.17 בשעה 12:00

התערוכה תימשך עד 30.9.17

אוצר התערוכה: ראפת חטאב, – Raafat Hattab

מוזיאון ינקו דאדא, השוכן בכפר האמנים עין הוד, מבקש לראשונה להתמודד עם העובדה שהכפר הציורי השוכן ברכס הכרמל, הוקם בשנת 1953 על חורבותיו של הכפר הערבי הנטוש עין חוד.

בתערוכה בה משתתפים 11 אמנים: 6 ערבים ו-5 יהודים אותם בחר האוצר ראפת חטאב. התערוכה מציפה שאלות בנוגע למערכת היחסים המורכבת בין ישראל/פלסטין באופן כללי והמשמעויות הנובעות ממנה בקשר לכפר עין-חוד/עין-הוד באופן ספציפי.

פטמה שנאן צילום יחצ

אף אחד/אחת מהמשתתפים בתערוכה אינו תושב עין הוד/עין חוד, מבט חיצוני זה מאפשר מרחב תגובה בין אם ישירה או עקיפה – כולנו, ישראלים ופלסטינים, נושאים בקרבנו את המתחים, החרדות, והמשקעים אתם אנו גדלים ואלה באים לידי ביטוי בהתנהלותנו היומיומית ועל אחת כמה וכמה ביצירה ובאמנות.

שם התערוכה מתייחס לקללת אלוהים לאדם: ״מעפר באת ואל עפר תשוב״  המסמלת את מעגל החיים והמוות, ואת מהות הקיום האנושי כארעי ובר-חלוף. עצם היות האדם מעפר, קושרת אותו קשר הדוק לאדמה, עד שעם חלוף הזמן האדם החל לסגל אחיזה בקרקע במקום חיבור והגדיר טריטוריות גאוגרפיות ומנטליות, הוא השתעבד לנרטיבים כך שלכל תרבות יש נרטיב ייחודי משלה, שברוב המקרים סותר נרטיבים של אחרים. הבדלי נרטיבים (דתיים, היסטוריים, ותרבותיים) הם מקור לשנאה ולסכסוך כאשר כל צד טוען לבעלות בלעדית על האמת המוחלטת.

הצהרתה הנועזת של גולדה מאיר ״הזקנים ימותו והצעירים ישכחו״ הייתה אמורה להיות סוג של נבואה, נבואה לגורלם של הדורות הבאים של הפלסטינים שייוולדו הן בישראל והן במחנות הפליטים. כאילו לא ידעה או לא הייתה יכולה לדעת שהפלסטינים יתעקשו דווקא לזכור. הארץ המובטחת עליה חלמו אלפיים שנה בני-ישראל מבלי לראות אותה, הכירוה ואהבוה רק דרך תיאורים וסיפורים הופכת להיות הארץ המובטחת של הדורות הבאים של הפליטים הפלסטינים שחולמים על זכות השיבה, אכן הזקנים מתים והצעירים חולמים לחזור לארץ אבותיהם למרות שמעולם לא ראוה או דרכו על אדמתה.

התערוכה מעמתת את הנרטיב היהודי עם זה הפלסטינאי בשנת ה-50 לכיבוש. המפגש בין שני הצדדים לא יניב צדק היסטורי ואף לא פוליטי, אך העלאת נושא עין הוד/עין חוד כל פעם מחדש היא הכרחית ובלתי נמנעת כל עוד מקום זה משמש כהר געש רדום.

מחמוד קייס מיצב צילום רפי ונציאן

אסתר כהן מציגה סדרת עבודות העוסקות בטקסים, בנרטיבים ומטענים תרבותיים וביחסים בין הטבע למעשה ידי אדם. כהן מציירת ורושמת פרחים וצמחים המזוהים עם ישראל/פלסטין הן מבחינה בוטנית והן סימבולית על גבי מפות גאוגרפיות הלקוחות מספרי אטלס צמחי ארץ ישראל, הם גם צמחי פלסטין ובכלל צמחי המזרח התיכון, וסמליותם משותפת ואינה בלעדית לתרבות אחת.

מחמוד קייס מציג מיצב גדול ממדים המדמה פיגום שכולו עשוי עץ. הפיגום הוא מקצועי ובנוי על-פי כללי הבניה הקבועים בחוק ובכל זאת אין הוא נגיש ואינו מאפשר טיפוס. על גבי קורות העצים מבצבצים פקעות של צמחים מבטון, זכר לדבר מה שהיה פעם בחיים והתאבן כאילו עצר הזמן מלכת. החיבור אינו טבעי, הפיגום הופך להיכל זיכרון שרוצה להגיד בנייה וצמיחה ועתיד אך בסופו של דבר משדר דממה, התאבנות ומוות.

תמיר צדוק חקר את הנרטיב ההיסטורי הדומיננטי בישראל והתבונן בו לצד הנרטיב ההיסטורי של ירדן ושל מצרים ועמד על השימוש באמצעים זהים כדי לספר סיפור הפוך.

פאטמה שנאן  מציירת לפי מסורת הציור הקלאסי המערבי, גם כאן מבטה של האמנית הוא חיצוני למרות שהיא מתעדת את כפר הולדתה ואת סביבתה הקרובה.

אסי משולם מציג רישום קיר גדול ממדים בהשראתו של התבליט האשורי המציג את כיבוש לכיש. רישום המתאר את החזרתיות הנצחית של סכסוכים טריטוריאליים וממחיש את תהליכיה המחזוריים של ההיסטוריה.

אסתר כהן עין הוד צילום אבי אמסלם

חליל בלבין בהדפסיו מנהל דיאלוג ישיר עם דימוי עצי זית הלקוחים מרישומים וציורים מוכרים, מנכס אותם לעצמו ומוסיף עליהם דימויים מעולמו האישי, כמו ילד שמצייר על ציורים של אמנים מפורסמים. פעולה המאירה זרקור על הסמל מעורר המחלוקות בין הישראלים לפלסטינים, וחושפת את טבעו כדימוי סימבולי השייך לכולם ולכל אדם הזכות להשתמש בו כרצונו, הוא משחרר אותו מבעלותם של שני הצדדים.

רובא סלאמה מציגה וידאו ציני וביקורתי המראה אדם מנגב חומוס. התחושה הרווחת בקרב החברה הפלסטינית הרואה בעין ביקורתית את מערכת היחסים המורכבת בין ישראלים לפלסטינים (בתוך הקו הירוק) בייחוד בערים המעורבות, הסובבת סביב אוכל. ביקור בכפר עין חוד-החדשה יכול להיתפס כחסר משמעות אם לא עברת באחת משתי המסעדות הטובות באזור.

הייא ג׳ובראן מתחקה אחר השימוש הרווח בעלי הצבר וחקירתו כסמל וכחומר אורגני באמנות פלסטינית. כבישתו בצנצנות, שלא בהכרח מלאות בחומץ או מי-מלח אלא בחומרים שונים ומגוונים, הופכים את תהליך הכבישה למעבדת מחקר של הזהות הפלסטינית שלה עצמה. בנוסף ג׳ובראן מבקשת להעצים את זהותו ואת זיקתו של הצבר כסמל פלסטיני ע״י עבודת רקמה פלסטינית-מסורתית, פעולה שפוצעת את העלה.

ראידה אדון עוסקת בריבוי זהויות הבאות לידי ביטוי בדמויות שהן מעין רוחות רפאים העוסקים באיזשהו טקס, מתהלכים במקומות שנדמים מוכרים ולאחר מכן נראים זרים לחלוטין. אדון כאילו מקרינה את עצמה והופכת לאחת מאותן דמויות עסוקות מתהלכות בסמטאות ובין החומות כדי להגיד שהזיכרון חי בתוכנו, אנחנו חלק מהעבר, והעבר חלק מאתנו.

עדי עוז ארי מציגה עבודות צילום אשר חורגות מגבולות הצילום המקובל והדימוי הוא אינו בהכרח התוצאה הסופית אלא חלק מתהליך מתמשך, חיפוש המתחיל מחוסר שקט פנימי המבקש לערער את הסדר הקיים, עוז-ארי מפרקת את המציאות דבר המאפשר לה לבחון אותה מנקודת מבט חדשה, חיצונית ומציעה רצף חדש לדברים.

אשרף פואחרי  אשרף פוואחרי חוקר את זהותו דרך הדימוי של החמור המופיע במרבית עבודותיו פסלו של פוואחרי הוא מעין מגן דוד בצבע כחול ממנו יוצאים שני ראשי חמורים לשני כיוונים שונים, לצד היותו סמל ציוני, מגן דוד הוא סמל ינטרי עתיק המופיע בתרבויות המזרח הרחוק ומסמל בין היתר האחדה. אם נקרא את העבודה בדרך זו אזי הפסל רוצה להגיד ששני הצדדים הם שני צדי המטבע, שני הצדדים חמורים על כל המשמעויות הנובעות מכך.

בתערוכה מוצגת פינת עיון המציעה קריאה היסטורית של אזור עין-הוד/עין-חוד, ספרים, מאמרים, סרטים המובאים מתוך מחקרים שנעשו בשטח בשנים האחרונות באדיבות עמותת זוכרות.

שעות הפתיחה במוזיאון ינקו-דאדא: ימים א' – ה' בשעות 10:00 – 15:00

יום ו' וערבי חג בשעות10:00 – 14:00

שבתות וחגים בשעות 10:00 –15:30

מחיר כניסה: 24 ₪ למבוגר; הנחות לאזרחים ותיקים, ילדים, חיילים ועוד

מוזיאון ינקו-דאדא,

כפר האמנים עין הוד,

ד"נ חוף הכרמל 30890.

טל': 04-9842350

www.jancodada.co.il




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • מה דעתכם על המטרונית בחיפה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בתרבות ופנאי