יקירי העיר 2017

קריית ביאליק בחרה את יקירי העיר  לשנת 2017. נעמי צעירי נשאה את דברי ברכה בשם יקירי העיר

בתמונה: יקירי העיר עם ראש העירייה. עלו על הבמה לקבלת האות תוך הקראת קורות חייהם ונימוקי הוועדה שבחרה בהם

בטקס חגיגי העניק ראש העירייה, אלי דוקורסקי, יחד עם חברי הוועדה שבחרה את הזוכים , את התואר המכובד של יקיר העיר לשישה תושבי העיר שבלטו בתרומתם לקהילה – אלי אדלר, נעמי צעירי, בטש מסודי, לאה מולז', שרה בן יעקב ועדנה הברפלד ז"ל.

ראש העירייה, אלי דוקורסקי, בירך את היקירים על עשייתם רבת השנים והתנדבותם ברחבי העיר למען הקהילה:" יקירות ויקירי העיר, איש מכם לא עשה את שנות התנדבותו למען קבלת הפרס אלא למען העשייה עצמה. אולי עקב כך אתם ראויים מכל לקבלו. השנה יותר מ – 30 מועמדויות הוגשו לוועדת הפרס. הבחירה היתה קשה, אך בסיכומו של דיון ההחלטה התקבלה פה אחד ואתם נבחרתם. רבות ורבים עשו חייל בשטח ההתנדבות ואתם עליתם על כולם. אנו תושבי קריית ביאליק, אסירי תודה על פועלכם". דוקורסקי ביקש לכבד את זכרה של עדנה הברפלד ולהעניק לבני משפחתה את התואר יקירת העיר שלמרבה הצער לא זכתה לקבל בחייה.

לא בכדי יום ירושלים נבחר להענקת התואר יקיר העיר, ציין דוקורסקי: " ירושלים היא עיר המקודשת לכל הדתות, אך בראש ובראשונה היא בירתינו, בירת מדינת ישראל לנצח נצחים והיום אנו מציינים 50 שנה לאיחודה".

יקירי העיר עלו על הבמה לקבלת האות תוך הקראת קורות חייהם ונימוקי הוועדה שבחרה בהם. נעמי צעירי נשאה את דברי ברכה בשם  יקירי העיר.

בטקס נכחו סגני ראש העיר ,חברי מועצת העיר, משפחות של יקירי העיר ואורחיהם.

להקת קולות אורט ביאליק הנעימה בשירים לציון יום ירושלים החל ביום זה. בסיום הערב נהנה הקהל מסיפורים ושירים על ירושלים במופע "תוצרת הארץ" עם  המוסיקאי ניב קאופמן והזמרת אנה שפיץ.

אלי אדלר

אלי אדלר, יליד שנת 1924,נולד בעיר ברסלאו גרמניה,

בן 92 וחצי כיום. בשנת 1933 עלה לישראל  ומשנת 1935 מתגורר ברחוב כנרת בקרית ביאליק.

בין השנים 1945-1943 שירת בצי הבריטי במלחמת העולם השנייה.

בין השנים 1945-1948 שירת ב"הגנה", השתתפות בשמירות על קרית ביאליק ביום ובלילה.

בין השנים 1948-1950, מלחמת השחרור, התגייס לצה"ל, שירת בגדוד 122 בחטיבת כרמלי, אזור צפון עכו, מלכיה.

בין השנים  1973-1950, שירת במילואים בגדוד 33 כקצין אפסנאות, במסגרת זו השתתף בפעולות התגמול באזור הצפון, מבצע קדש 1956, מלחמת ששת הימים 1967, השתתף הגדוד בכיבוש הגולן.

אלי כקצין אפסנאות של גדוד 33 היה אחראי על אספקת המזון והתחמושת בזמן כיבוש הרמה, כמו כן שירת במילואים בהתנדבות גם לאחר שהיה זכאי להשתחרר מפאת גיל.

בין השנים 1973-1982 שירת בהג"א כקצין אפסנאות אחראי על מחסני החירום בקרית ביאליק, תפקיד זה מילא גם במלחמת יום כיפור.

בשנות השבעים, כיהן אלי כחבר בוועדת תחבורה במועצת קרית ביאליק.

בשנות השמונים, התנדב כפעיל קבוע במשמר האזרחי בקרית ביאליק.

בין השנים 1951-1989 עבד במספנות העוגן, ה"ימה" מספנות ישראל בע"מ, עבודה בתעשייה הישראלית, בניית אוניות אזרחיות וצבאיות תוצרת "כחול לבן", תיקוני אוניות  ישראליות  וזרות, וביצוע פרויקטים נוספים לקידום ופיתוח התעשייה בישראל.

בשנת 1989, פרש  לגמלאות.

בין השנים 1990-2015 עבודה התנדבותית בביטוח לאומי במסגרת חוק הסיעוד לקשישים.

אלי סייע לתושבי הקריה והכל בסתר, אלי אדם צנוע  ועניו, קיים מספר פעמים בית פתוח בשבת אומנים שם הציג את יצירותיו המיוחדות.

נעמי צעירי

נעמי צעירי, נולדה בשנת 1944 בקיבוץ גליל ים.

נשואה, אמא ל-3 ילדים וסבתא ל-10 נכדים.

במקצועה גננת, עבדה בתנועה הקיבוצית ובגני ילדים בקרית חיים, בכישוריה הרבים תרמה רבות בטיפוח דור ההמשך ובקליטת עלייה.

עם פרישתה לגמלאות, עוסקת ב-15 השנים האחרונות בפעילות התנדבותית למען חיי הקהילה בקרית ביאליק.

מתנדבת במרכז בריאות הילד במרפאת זבולון.

מתנדבת בעמותת א.ש.ק ,במרכז היום לקשישים "גאולים".

נעמי יזמה פרויקט לשימור סיפורי מסע חייהם והוציאה על הכתב, בתמיכתו של א.ש.ק. שני ספרי תיעוד חייהם: "נגיעות קטנות", ו"מדור לדור".

במקום זה נעמי מהווה אוזן קשבת ויוצרת קשר אישי ועמוק ומסייעת להם בפתרון מצוקותיהם.

נעמי חברה פעילה בחבורת הזמר "הקול פתוח", במועצת נשים ובבני ברית, שם היא מרכזת את נושא התרבות.

עוסקת במיזמים רבים בעיר: סביבה בריאה לגיל המבוגר, "ישראל נגלית לעין"

שהוא חלק ממיזם ארצי של יד בית צבי, בשיתוף העירייה לתיעוד תמונות המספרות על חיי הקהילה המהווים את פנייה של ישראל ושימור המורשת של הקריה בהקמתה ועד היום.

נעמי זכתה בפרס ארד על פעילותה ההתנדבותית.

נעמי בעלת כישורים מיוחדים ואישיות חיובית, המשדרת לסובבים אותה אנרגיות חיוביות ואהבת האדם. תורמת רבות לזולת ולתושבי הקריה בפרט.

בטש מסודי

העלייה ארצה בשנות ה-60 ממרוקו הייתה מלווה בתלאות.

במשך 30 שנים עבדה בצה"ל, ובמקביל התנדבה באגף לקשיש בביטוח לאומי ובסיסי צה"ל .

זכתה לתעודות הוקרה ולכתבות בעיתונות על פעילותה ההתנדבותית ותרומתה הרבה לחיי הקהילה.

ראש העיר אלי דוקורסקי כתב בשנת 1985 בעיתון "הד הקריות" כתבה על פעילותה הענפה של גברת מסודי בטש.

וכך כתב: "בימים שבהם בצור שלום לא היה מתנ"ס, קיבצה מסודי בביתה נשים מבוגרות מהשכונה שלמדו עברית בסיוע מורה מתנדב."

מידי יום נהגה לבקר קשישים שהיו מרותקים למיטתם.

היא מהוה דוגמה ומופת בחברה כמתנדבת ותרומתה לאיכות החיים של הקשישים בקהילה לאורך שנים רבות.

לאה מולז'

הגברת לאה מולז, נולדה בשנת 1929 בפולין בעיר לודז', ניצולת גטו לודז'.

עלתה ארצה בשנת 1947 לאחר מלחמת העולם השנייה ונישאה ליוסף ז"ל ולהם נולדו 2 ילדים, 7 נכדים ו-6 נינים.

משנת 1959 הגיעו לקריית ביאליק והשתקעו בה עד היום.

בשנות ה-80 וה-90  החלה לפעול נמרצות בנושא הסמים באזור הצפון.

לאה ובעלה יוסף ז"ל  ייסדו והתנדבו בעמותת מנ"ס – משפחות נפגעי סמים באזור הצפון, אשר חרטה על דגלה לסייע למשפחות נפגעי הסמים.

בהתמודדות היום-יומית הקשה מנשוא, לימים הפכה לאה ליו"ר העמותה.

החומות שהוצבו בפניה וחוסר שיתוף הפעולה מצד גורמים שונים, לא עצרו מבעדה להמשיך ולהילחם עבור הצלתם של קורבנות הסמים, בתקופה בה שרר חוסר מודעות כמעט מוחלט והתכחשות לנושא הסמים, תופעה שרק הלכה והתעצמה. לאה חזרה וטענה כי הסם אינו מבחין בין שכבת אוכלוסייה זו לאחרת וכי התופעה הפכה לבעיה לאומית מוכרת. היא אף זומנה לנאום בכנסת ישראל במטרה לעורר מודעות לנושא ולבקש סיוע.

לאה הקדישה את מרצה ומאווייה במשך שנים, לעזור למאות משפחות אשר נפגעו משימוש בסמים, היא התנדבה בעיקר באזור חיפה, הקריות והגליל המערבי.

על פועלה במסירות, בהתמדה ובאחריות, בחשיבות ובשקדנות ובשל תרומתה הרבה, נמצאה לאה מולז' ראויה לקבל את מגן שר העבודה והרווחה למצטיינים מתנדבים לשנת 1991 בתחום הגמילה מסמים.

בדבקותה היא סייעה למשפחות בהתמודדותם היום יומית בצלם של הסמים. במסגרת התנדבותה בעמותת מנ"ס היא פעלה לקיום קבוצות תמיכה של משפחות אשר הפכו להיות קורבן לנפגעי סם. לאה לא חסכה כל מאמץ כדי לאתר נפגעי סם ולהפנותם למוסדות אשר יטפלו בהם, בארץ ובחו"ל.

עדנה הברפלד ז"ל

עדנה, במקצועה אדריכלית, בוגרת הטכניון ומתמחה בתוכניות בניין עיר.

עם פרישתה לגמלאות, הקימה ב-8 שנים האחרונות את תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר) בקריית ביאליק, בתמיכתו ועידודו של ראש העיר מר אלי דוקורסקי ובשיתוף עם סמי בנישתי, רכז המתנדבים בקרית ביאליק.

לאורך השנים, הקימה צוות עבודה שהתגבש ויחד הצליחו לגייס הן מתנדבים והן מקומות להתנדבות.

עדנה הקימה מועדון חברים, בעידודו של ראש העיר שהביא לגיבוש המתנדבים ולצידו דאגה לפעילות חברתית, סדנאות העצמה, חוגים ועוד….

כיום, מונה הסניף של תנועת של"מ בקרית ביאליק כ-500 מתנדבים וכ-20 רכזים איכותיים המובילים תחומים שונים ומגוונים.

בין הדברים שנכתבו עליה לקבלת תואר יקיר הקריה  "עדנה בצנעה, אינה נחה לרגע, חולמת ומיד מקימה קבוצת מתנדבים נוספת, ועוד אחת, ועוד אחת… "ונלחמת" כלביאה על תקציבים לפעילויות לרווחתם של המתנדבים, תוך שיתופי פעולה עם פרנסי העיר."

בזכותה, סניף תנועת של"מ בקרית ביאליק, נחשב לאחד הסניפים הפעילים יותר ברמה ארצית.

עוד נכתב כי עדנה "אינה שוקטת על השמרים ומחפשת כל הזמן אפיקי התנדבות נוספים המסייעים לעיר ולתושביה"

לפני חודש בדיוק, בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התבשרנו בתדהמה על פטירתה של עדנה זכרה לברכה בטרם עת בביתה.

שרה בן יעקב

שרה בן יעקב, הגיעה כילדה יתומה בגיל תשע וחצי מרומניה לחופי ארץ ישראל, משם גורשו ע"י השלטון הבריטי לקפריסין.

בקפריסין שהתה במשך שנה וחצי ובשנת 1947 הגיעה דרך נמל תל-אביב לקיבוץ רמת יוחנן.  .

לימים נישאה, ונולדו להם 3 בנים 7 נכדים ונינה אחת

עבדה רבות לפרנסת המשפחה:  17 שנים עבדה במחסן ביצים.

ובמשך 10 שנים טיפלה בקשישה וטיפלה בילדים.

ילדיה ונכדיה התחנכו באורט קרית ביאליק.

לאורך שנים סעדה את בעלה שעבד שנים רבות בבתי זיקוק.

ב-10 השנים האחרונות עוסקת בהתנדבות באור ירוק ובשל"מ חינוך בבית ספר קדימה.

שרה מהווה דוגמה לנתינה ולמסירות אינסופית. בכל יום מקבלת את פניהם ומושיטה את עזרתה לתלמידים ובמיוחד לתלמידים התקשורתיים המגיעים בהסעות.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בקרית ביאליק