מחקר: מערכת החיסון בנשים וגברים

צוות מחקר מיוחד שנערך בבית החולים "כרמל" ובטכניון מצא שהבקרה האפיגנטית הינה תלוית מין. זאת אומרת קיימים הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים בבקרה ההדדית האפיגנטית-גנטית




 

פרופ' אריאל מילר והסטודנטית שימרת ממרות. הניחו תשתית למחקר על זוגות תאומים. צילום: אלבום פרטי

צוות המחקר בראשותו של פרופ' אריאל מילר מבית החולים כרמל מנהל היחידה לטרשת נפוצה במחלקה הנוירולוגית וחוקר בפקולטה לרפואה בטכניון, יחד עם הסטודנטית לדוקטורט שימרת ממרות, הניח את התשתית למחקר על זוגות תאומים במחקר מקדים מהראשונים בעולם אשר מיפה את הביטוי האפיגנטי ( Methylome ) ויחסי הגומלין שלו עם הביטוי הגנטי (  Transcriptome) בתאי מערכת החיסון. צוות המחקר מכרמל ומהטכניון מצא שהבקרה האפיגנטית הינה תלוית מין. זאת אומרת כי קיימים הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים בבקרה ההדדית האפיגנטית-גנטית. המשמעות הינה שנשים וגברים מושפעים ברמה הגנטית באופן שונה מאותם גורמים סביבתיים. תוצאות המחקר העידו בנוסף על כך שתאים שונים, ברקמות שונות, מגיבים באופן שונה להשפעות האפיגנטיות.

פרופ' מילר מכרמל מעדכן כי בשנים האחרונות ישנו ענין מיוחד בענף מדעי חדש יחסית, האפיגנטיקה, העשוי להאיר הסוגיות של ההשפעות ההדדיות של גורמים סביבתיים והגנטיקה על מצבי בריאות וחולי. כיום נחקרים מגוון מנגנונים אפיגנטיים במסגרת בירור השפעת גורמים סביבתיים, בשילוב עם מאפיינים גנטיים אישיים (גנוטיפ) על התבטאות מחלות (פנוטיפ) . אחד המנגנונים הביולוגיים המסבירים השונות בין תאומים זהים , גם בנטיה לחלות במחלות, הוא הביטוי השונה של האללים השונים בגנים מסוימים. אנליזות אפיגנטיות חדשניות, ברמת המתילציה של ה- DNA, שינויים בהיסטונים ומיקרו RNA, מהוות כיום כיילים  לבחינת האופן השונה שגורמים סביבתיים משפיעים על הביטוי השונה באללים השונים.

תוצאות חלק זה של המחקר פורסמו בעיתון המדעי Epigenetics 2015. ממצאי המחקר הוו הבסיס למחקר התאומים אשר פורסם לאחרונה בעיתון Autoimmunity , והינו הדיווח הראשון של פרופיל מתילצית DNA במחלת המיאסטניה גרביס (MG) , תוך שימוש בגישה הבודקת ומשווה בין תאומים זהים, אשר רק אחד מהם חולה והשני ללא סימני מחלה. תוצאות המחקר הצביעו על חשיבות גנים מסוימים המתבטאים באופן ייחודי בתאי מונוציטים של מערכת החיסון והינם בעלי חשיבות בתהליכים דלקתיים, ובנטיה לחלות במחלת המיאסטניה גרביס, תחת בקרה אפיגנטית. ממצאי המחקר הינם בעלי משמעות להבנת התרומה היחסית של גורמי סביבה – אפיגנטיקה-גנטיקה לתחלואה, לפיתוח עתידי של סימנים ביולוגיים למחלת המיאסטניה גרביס, ויעדים מולקולריים לטיפולים עתידיים במחלה זו ומחלות אוטואימוניות ונוירולוגיות נוספות

במחקר היו שותפות גם  החוקרות ד"ר נילי אבידן וד"ר אליזבת סטאון- רם, במסגרת פרויקט מחקר במימון של האיחוד האירופי .

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בבריאות