החברה הקבלנית תפצה את הרוכשת

כבוד השופט אבי סתיו מבית משפט השלום שדן בתיק קבע כי החברה אכן הפרה את ההסכם ואת התחייבויותיה, בכך שלא העמידה ערבות בנקאית על התשלום הראשון לתובעת. בשל כך פסק השופט לרוכשת את מלוא הפיצויים שדרשה, לרבות הוצאות משפט, אך למעט פיצויים בגין עוגמת נפש – בסך הכל כ-75 אלף שקלים.




פסק דין: החברה הקבלנית תפצה את הרוכשת משום שסרבה לתת לה ערבות בנקאית

עו"ד עמנואל יוזוק ינאי צילום יחצ

בתביעה אותה הגיש עוה"ד עמנואל יוזוק לביהמ"ש השלום בראשון לציון, נטען כי התובעת התקשרה בחוזה עם חברת בנייה, העוסקת בהקמת בתים באמצעות יצירת יחידות בטון שמובלות לאתר ומורכבות שם. במסגרת החוזה, הזמינה הרוכשת מבנה הכולל שתי יחידות, תמורת 372,408 שקלים.


לוח התשלומים נקבע לפי שלבים שונים, כשבמעמד החוזה שילמה הרוכשת 35,000 שקלים. עוד נכתב בחוזה, כי בעבור כל צ'ק שתעביר הרוכשת תעביר לה החברה צ'ק בטחון, וכי כל סכום שיתקבל ממנה – תקבל עליו הרוכשת ערבות בנקאית על פי חוק המכר.

אלא שלאחר שהרוכשת הודיעה לחברה, כי המודד מטעמה סיים את עבודות ההכנה של המגרש (שלפי החוזה היה על הרוכשת לבצע), וביקשה לדעת מתי תתחיל החברה את חפירת היסודות – היא נענתה כי עליה להסדיר קודם את התשלום הבא על פי ההסכם.

בתגובה ציינה הרוכשת כי תעשה זאת בכפוף לקבלת ערבות בנקאית, שטרם קיבלה על התשלום הראשון. החברה השיבה, כי הערבות הבנקאית ניתנת רק כנגד התשלומים הקשורים לעבודות הבנייה. בנוסף, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לתכניות הקונסטרוקציה: לטענת הרוכשת, החברה לא סיפקה אותן, מה שעיכב את העבודה, ולטענת החברה – התכניות מוכנות אך הרוכשת היא זו שסירבה לקחת אותן.

לאחר דין ודברים שלחה החברה מכתב לרוכשת תחת הכותרת "הודעת ביטול", ובו הודיעה לרוכשת על ביטול ההסכם עקב הפרתו מצד הרוכשת.

מנגד, טענה הרוכשת כי החברה היא זו שהפרה את ההסכם.

הצדדים ניסו לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, אך העניין לא צלח, ובאמצעות עו"ד עמנואל יוזוק הגישה הרוכשת תביעה נגד החברה, לבית משפט השלום בראשון לציון.

בתביעה דרשה הרוכשת את השבת המקדמה ששילמה במעמד החוזה, בסך 35,000 שקלים, וכן את הסכומים ששילמה לקבלן ולמדידות במסגרת ההסכם. בנוסף, תבעה הרוכשת פיצוי על עוגמת נפש, והחזר הוצאות עבור חוות דעת מומחה מטעמה. סך הפיצויים שתבעה באמצעות עו"ד יוזוק הועמדו על 73,650 שקלים.

כבוד השופט אבי סתיו מבית משפט השלום בראשון לציון שדן בתיק קבע כי החברה אכן הפרה את ההסכם ואת התחייבויותיה, בכך שלא העמידה ערבות בנקאית על התשלום הראשון לתובעת. בשל כך פסק  השופט לרוכשת את מלוא הפיצויים שדרשה, לרבות הוצאות משפט, אך למעט פיצויים בגין עוגמת נפש – בסך הכל כ-75 אלף שקלים.

בתביעה אותה הגיש עוה"ד יוזוק נגד החברה, נטען כי ביטול ההסכם על ידה עולה כדי הפרה של ההסכם. בגין הפרה זו, תבעה הרוכשת מהחברה את השבת הסכום ששילמה בסך 35,000 שקלים; פיצוי בסך 22,000 שקלים ששילמה לקבלן עפר עבור עבודות ההכנה במגרש; פיצוי בסך 3650 שקלים ששילמה עבור ביצוע בדיקת חוזק למבנה; פיצוי בסך 8000 שקלים בגין עוגמת נפש, וכן פיצוי בסך 5,000 שקל על הזמנת חוות דעת מומחה מטעמה. סך הפיצויים שתבעה הרוכשת באמצעות עו"ד יוזוק הועמד על 73,650 שקלים.

כבוד השופט אבי סתיו מבית משפט השלום בראשון לציון שדן בתיק, קבע לעניין הערבות הבנקאית, כי אכן היה על החברה להעמיד לתובעת ערבות בנקאית גם על הסכום הראשון ששילמה במעמד חתימת ההסכם, בסך 35,000 שקלים.

"לשון החוזה ברורה: כל סכום שיתקבל מהלקוחה – תקבל עליו ערבות בנקאית על פי חוק המכר, והלקוחה תשלם את הוצאות הערבות הבנקאית", כתב השופט בפסק דינו. "בניגוד להבחנה שניסתה הנתבעת ליצור, בין תשלומים המיועדים לכיסוי עלויות בנייה לבין תשלומים אחרים, הרי שהתנייה שהוספה בכתב יד מתייחסת לכל הסכומים שיתקבלו לפי ההסכם, בלי ליצור הבחנה בין סוגי התשלומים".

גם לגבי המחלוקת השנייה בין הצדדים – מהו המועד בו היה על החברה להעמיד את הערבות הבנקאית בגין התשלומים האחרים – פסק השופט לטובת התובעת. "ההסכם אינו קובע במפורש מתי תועמד הערבות הבנקאי, אלא אומר כי הדבר יעשה לגבי כל סכום שיתקבל מהתובעת", קבע השופט. "במישור הלשוני, הדבר מרמז כי על הערבות להינתן בד בבד עם התשלום".

בדיון בפני השופט טענה החברה, כי לו היתה מעבירה את הערבות הבנקאית בד בבד עם התשלום, היא היתה חשופה לסיכון – אך השופט לא קיבל טענה זו. לדברי השופט, ניתן היה לחשוב בקלות על מנגנונים שיבטיחו כי לא יתרחש סיכון, כגון הפקדת הערבות הבנקאית בנאמנות למשך מספר ימים, עד שיתברר שהצ'ק של התובעת מכובד.

טענה נוספת שהעלתה החברה היא כי ההתחייבות שלה היתה להעמיד "ערבות חוק מכר", ובערבות מסוג זה מקובל כי היא תנתן עד 14 יום לאחר התשלום. אולם השופט קבע, כי עיון בהוראות חוק המכר מלמד בדיוק ההפך. "יתרה מזאת", קבע השופט, "מהדיון שהתקיים בתיק עולה, כי לא מחלוקת כנה על פרשנות התניה בדבר המצאת ערבות בנקאית היא זו שעמדה ביסוד סירובה של הנתבעת להעמיד ערבות בנקאית בד בבד עם התשלום – אלא העובדה שהנתבעת התחרטה על הסכמתה להעמיד ערבות בנקאית, לאחר שהבינה את משמעות הדבר".

לפיכך, קבע השופט, כי החברה הפרה את ההסכם בכך שסירבה להעביר לתובעת ערבות בנקאית עבור התשלום הראשון. "די היה בכך על מנת להשעות את ביצוע חיובי התשלומים של התובעת על פי ההסכם, עד שתתוקן הפרה זו", קבע השופט. "כל עוד הנתבעת סירבה לקיים את החיוב שהוטל עליה, לא התגבשה חובת התשלום מצד התובעת".

לאור כל זאת, קבע השופט כי התובעת לא הפרה את ההסכם, בכך שלא שילמה את התשלום השני, וממילא הודעת הביטול עלתה כדי הפרה של ההסכם מצד הנתבעת – ללא כל עילה מצדה. מסקנה זו, פסק השופט, מייתרת את הצורך להכריע בטענה להפרה מטעם הנתבעת בכך שלא הועברו תכניות הקונסטרוקציה.

לפיכך, קבע השופט כי על החברה להשיב לתובעת את הסכום הראשוני ששילמה, בסך 35,000 שקלים. בנוסף, פסק השופט כי אין לנתבעת זכות להשבה, בגין העבודות האדריכליות שסיפקה במסגרת החוזה שבוטל על ידה – מכיוון שהיא הצד המפר. עוד קבע השופט, כי התובעת זכאית לפיצוי עבור הסכום ששילמה על בדיקת חוזק המבנה, ועבור הסכום ששילמה לקבלן על ביצוע עבודות העפר. "התובעת הוכיחה כי עבודות העפר במגרש בוצעו במיוחד לצורך ביצוע החוזה הספציפי שהופר", קבע השופט. מנגד, לא מצא השופט לנכון לפסוק לתובעת פיצויים בגין עוגמת נפש.

בסיכומו של דבר, הסכום שנפסק על ידי השופט, כי על הנתבעת לשלם לתובעת בגין הפרת החוזה, הינו 60,650 שקלים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. בנוסף, נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות חוות הדעת מטעמה בסך 5000 שקלים, וכן הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.

עו"ד עמנואל יוזוק ממשרד עורכי הדין יוזוק-מלכין-אשל http://www.yme-law.co.il/ מתמחה בעסקאות מקרקעין וייצוג חברות ובודדים בתביעות אזרחיות




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • לאור תחרות הדגלים הלאומנית - האם תשקלו לתלות דגל ברכב/דירה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט