"עצם השתתפותי בתוכנית הישרדות הייתה להראות שאני יכולה, שאני לא ה״ברבי״ שכולם חשבו שאני, ואני חושבת שהוכחתי בעיקר לעצמי וזה החלק החשוב ביותר."

בר זומר הודחה מהתכנית הישרדות אבל הרושם העז שהותירה הביא את המעריצים הרבים שלה להגיב על פוסט הפרידה שלה, ולאחות, לצמוד ולחברים שלה מהתכנית לכתוב לבר מילים מרגשות ואף הרבה יותר מזה- מעריצות.




פוסט מרגש מהאחות. מורן וטל זומר. צילום פייסבוק בר זומר

הברבורית החיפאית היפה והמתוקה, בר זומר, סיימה את דרכה במשחק הגדול של תכנית הריאליטי הישרדות ועברה לתפקיד המושבעת בשבת האחרונה וממש לאחר ההדחה בסיום הקרנת הפרק, כתבה בר פוסט מרגש על התקופה האחרונה ובהמשך היום זכתה גם לפוסטים מרגשים שכתבו אחותה הגדולה, מורן זומר והחבר הצמוד אביב כהן וכן, בנוסף נכתבו הרבה מאוד מילים חמות ומעריצות מהחברים שהשתתפו איתה בתכנית.

וכך כתבה בר למעריצים הרבים שלה:  

״ ושוב אותו ניגון ששרת לי פעם שיר ערש
הוא מתנגן בלב מזכיר דברים משם,
שם אל מול אותו הים כשהחולות היו לי בית
והרוחות לחשו לי שאני לא לבד .״
אז המשחק עבורי נגמר , אבל דרכי כמושבעת רק מתחילה.
תקופה ארוכה באי , מלאה בחוויות, ריבים, הפתעות וקשיים.
עברו עליי ימים לא קלים שבהם אני נמצאת בסערת רגשות אחת גדולה.
נתחיל מהאיחוד המדומה שאחרי כל הסבל ואחרי כל הקשיים גרם לי לחשוב שאני מתאחדת עם שניים מחבריי הטובים שנותרו במשחק,נמשיך לגשמים העזים שפקדו אותנו באותו הלילה, המסר מהבית שגרם לגעגוע להתחזק והמשבר הגדול מכל ,שאני מבינה שלא מדובר באיחוד והחסינות השבטית שוב על הפרק.
לא רק שהופתענו לגלות על משימת החסינות , זכינו בהפתעה נוספת לאחר ההפסד- משימת החסינות האישית יוצאת לדרך, וכמובן שזה לא מספיק וחייבים סיומת מושלמת שהיא ההדחה עצמה. נותרו לי דקות בודדות עד היציאה למועצת שבט.
אז בדקות הבודדות האלו כל שנותר לי הוא לדבר עם מיכל שתעשה צדק ותצביע ביחד איתי ותשלח אותי ואת נתי לקרב אש. ומכאן, שהטוב ביותר ינצח.
אך מיכל בחרה בדרכה שלה, ואני הודחתי והגעתי לאי המתים.
חיכתה לי הפתעה נעימה שבה פגשתי את חברי הטוב יוסי ועוד שני אנשים שלא הספקתי להכיר במהלך המשחק אבל התגלו לי באי המתים כמדהימים.
אחרי דקות בודדות גילינו שאנחנו יוצאים למשימה נוספת שהיא בעצם הגורלית ביותר- חזרה לאיחוד.
אני להבדיל מחבריי הטובים שנלחמים על מקומם בדיוק כמוני, הגעתי חסרת כוחות וטרם הספקתי להתאושש מהדחתי ומכאן, אתם יודעים את ההמשך…עוד משימה לנגד עיניהם של תשעה מתמודדים שעד לפני רגע, אני הייתי המתמודדת השמינית.
באתי למשחק הזה כאנדרדוג, ועדיין הוכחתי יצר הישרדותי, על אף חסרוני הפיזי הכי משמעותי במשחק.
בעצם כל מה שכתבתי כאן זה כדי להבהיר לכם-הצופים מעט ממה שאנו חווים שם ומנקודת מבטנו.
אני יוצאת מהמשחק היישר לןוילת המושבעים, מעט מאוכזבת אך מאוד גאה, מסופקת ומלומדת יותר.
עצם השתתפותי בתוכנית הישרדות הייתה להראות שאני יכולה , שאני לא ה״ברבי״ שכולם חשבו שאני ,ואני חושבת שהוכחתי בעיקר לעצמי וזה החלק החשוב ביותר.
עברתי שיעור גדול לחיים, צברתי חברים חדשים ,חציתי גבולות והכי חשוב…הצבתי מטרה חדשה , היישר אל היעד הבא?
תודה רבה לכולם על התמיכה והאהבה, מעריכה כל אחד ואחת מכם , מדהימים ומחממים את הלב.
ותודה ענקית להפקת הישרדות שבחרה בי מבין אלפים.
שלכם תמיד!

החבר אביב כותב לבר שלו:

שירת הברבור. ההרפתקה הגיעה לסופה. באופן רשמי וחתום. ללא עוד טוויסטים, ללא גלגלי הצלה אחרונים. זה הסוף. הפרח היפה הזה שבתמונה היא בת הזוג שלי. היא גם החברה הכי טובה שלי. היא גם הבחורה שאסיים איתה את חיי וביום מן הימים גם האימא של הילדים שלי. לאחרונה, הפרח היפה הזה שבתמונה היא גם המודל לחיקוי שלי. מעבר לחודשיים השלמים של הנתק המוחלט, מעבר לימים והלילות הארוכים של רעב חסר תקדים, מעבר להפגנת יכולות פיזיות הזויות לאור המחסור האדיר ולצד התעלפויות ואפיסת כוחות של גוף שעל פניו נראה כחלש ביותר- מעבר לכל אלו, עומדים הערכים. חברות שהתמזגה למשפחתיות שלא ראיתי כדוגמתה, נאמנות בלתי מתפשרת לברית שנרקמה לה בכמה ימים. חיוך שתמיד נמצא שם, גם בזמן הדמעות של הגעגוע, השבר, ההתרגשות וגם האכזבה העמוקה. בר הוכיחה לי מרביעי לשבת ושוב לרביעי שלא רק שהיא הצליחה לשבור מוסכמות ולנפץ סטיגמות זולות אלא בעיקר להראות לעצמה שהיא שווה מול האסטרטגים הגדולים, הגופים השריריים והבריתות הכי חזקות. אני גאה בך בר, גאה להיות ״הצמוד של״, גאה להיות ״הצלם של״, גאה להיות בן הזוג שלך, גאה להיות החבר הכי טוב שלך, גאה להיות מי שגאה בך יותר מכולם. יאללה, להרפתקה הבאה

מורן זומר כותבת לאחות הקטנה, בר:

אחות קטנה, נסיכת האי, אפרוחית שלנו.. ברור שלא קל לצפות בפרקים האחרונים, ישר עולות המחשבות שזה לא פייר, שמגיע לך להישאר, נלחמת עד עכשיו, שיחקת בצורה הוגנת מבלי להתלכלך, אז למה דווקא את? חשוב לזכור שמדובר במשחק, ובמשחק כמו במשחק יש מנצחים ויש מפסידים. יש שמגיעים רחוק ויש שמגיעים רחוק יותר. אבל, לא משנה מה השלב הרשמי אליו הגעת במשחק, בשבילי ניצחת את זה ובגדול. אחותי הקטנה, האפרוחית, השברירית, הנסיכה הקטנה והמפונקת של הבית, הגיעה להישרדות. פאקינג הישרדות. ולא סתם הגיעה, נלחמה כמו לביאה, שרדה כמו פנתרה, עם אש ורעל בעיניים, עם רצון ויכולת להתקדם ולהגיע הכי רחוק שאפשר, והוכיחה לכולם שהגודל או המראה לא קובעים ושהתעלפות או רעב לא יפריעו לך בדרך לניצחון. הפכת למודל לחיקוי להרבה נשים, ילדים, דוגמניות ובעיקר בשבילי- מודל של חוזק, עוצמה, כוח רצון, נחישות, שאפתנות ולחימה. עברת דרך לא פשוטה, נלחמת כדי להגיע להיכן שאת נמצאת היום, ואני יודעת ובטוחה שמפה רק תצמחי, תעלי ותגיעי הכי גבוה שאפשר. נהניתי מכל שנייה שלך על המסך, מהמשחק הנקי, הנכון, שלא דורך על אנשים אחרים כדי להתקדם, שערכי החברות והנאמנות אצלו הם ערכים עליונים, שתמיד היית שם כדי לתמוך ולעזור לא משנה מי היה זקוק לכך, מהממת ביופייך החיצוני אך יותר הפנימי, מהפנטת איתך את כל הצופים. התפוצצתי מגאווה שזאת אחותי הקטנה שם על המסך וגאה בך לאורך כל הדרך. אוהבת אותך מאוד אחות קטנה ויקרה, תמשיכי פשוט להיות את, איתך תמיד.

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com


עוד בחברה