המנה המנצחת- גמל ממולא בארבעה טלאים

גמל ממולא בטלאים ושנצלה במשך יומיים על האש – זו הייתה רק אחת המנות שכיכבה בכנס תרבות האוכל הישראלי שנערך באוניברסיטת חיפה, כנס ראשון מסוגו באקדמיה הישראלית




ד"ר נוף זוכת מאסטר שף: "תמיד רציתי לנסות את הבישול של הגמל הממולא"

ד"ר נוף זוכת מאסטר שף: "תמיד רציתי לנסות את הבישול של הגמל הממולא"

גמל בינוני שממולא בארבעה טלאים, שממולאים בעשרים תרנגולות שממולאות בארבעים קילו עגבניות שממולאות ב-150 ביצים שלוקות. זו המנה "המנצחת" של כנס תרבות האוכל הישראלי שנערכה בשבוע שעבר באוניברסיטת חיפה. יחד איתה כיכבו גם "קצף חוביזה", תרבות הבארים התל אביבית לצד תרבות בתי הקפה ואפילו הדיאטה של ימי המקרא.
מעורר תאבון – זה הביטוי שראוי יותר מכל לסיכום הכנס הראשון שנערך אי פעם באקדמיה הישראלית בנושא תרבות האוכל. הכנס, שנערך לכבודה של דליה למדני, "האם המייסדת" של הכתיבה העיתונאית בנושאים קולינריים, שהחלה לפרסם את מדורי הבישול בעיתון "לאישה" כבר בשנות ה-70, משך אליו מאות חובבי קולינריה שהגיעו לשמוע על הקשר שבין תרבות, חברה ואוכל.
הכנס נפתח בטקס מיוחד עבור למדני, שתרמה את אוסף הספרים שלה בנושאי אוכל ותרבות האוכל לספריית האוניברסיטה. בטקס אמרה למדני כי רק מעט מהספרים בספרייה שלה הם ספרי בישול, וכי רוב הספרים עוסקים בתרבות האוכל. "אף פעם לא הייתי אספנית ספרים. אספני ספרים מעוניינים ברכישת הספר. הם רוצים שהספר יהיה בבעלותם. לי תמיד היה חשוב מה יש בתוך הספר", אמרה למדני.
אז מה היה בתוך הספרים? למשל, המתכון לגמל ממולא, סעודה ל-150 איש שמצאה למדני בספר שעסק במטבח הערבי. לקראת סוף הכנס התברר שהחלום של למדני, לטעום פעם אחת את המנה האקזוטית, הוא לא בלעדי. ד"ר נוף עתאמנה אסמעיל זוכת התוכנית "מאסטר שף" סיפרה שגם היא תמיד חלמה לנסות את המתכון, שזמן צלייתו אגב הוא יומיים – עד שהבשר נהייה רך. בהרצאתה סיפרה עתאמנה אסמעיל על תרבות האוכל הערבית בישראל ועל כיווני ההתפתחות האפשריים של המטבח הערבי בישראל.
"כולם חושבים שהערבים מתעוררים בבוקר ודבר ראשון אוכלים צלע כבש עם כוס קפה, זה ממש לא כך. המטבח הערבי הוא מטבח שהבסיס שלו טבעוני לגמרי. כמעט רוב המתכונים שלו לא מבוססים על חומרים מהחי", סיפרה נוף.

הפך להיות החלום הקולינרי בכנס

הפך להיות החלום הקולינרי בכנס

פרופ' גיא בר-עוז, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ואחד ממארגני הכנס לקח את הקהל 2000 שנים לאחור, לדיאטה הארץ-ישראלית בימי המקרא. המקור לידע שלנו לגבי הדיאטה של אבות-אבותינו, אם למישהו היה עניין לדעת, הוא בבורות האשפה של הערים הקדומות. "סוג האשפה והרכב האשפה שנמצאים בחפירות הארכיאולוגיות השונות, נותנים לנו מידע ומדד חשוב על המצב החברתי והמצב הכלכלי של האנשים שזרקו את האשפה. האשפה, מספקת מידע על הזהות האתנית של האנשים שחיו באותה תקופה ומה היו מנהגי האכילה שלהם. האשפה שאנחנו זורקים היום, היא חומר הגלם של הארכיאולוגים מחר", הוא סיפר. לדבריו, כבר בימי המקרא התבססו אבותינו על אכילת מזון טרי, לא מעובד ולא משומר, בעיקר על דגנים, פירות, ירקות וקטניות, ופחות על בשר.
אבל זה היה בעבר – ומה קורה היום? פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג של החברה הישראלית ומארגן נוסף של הכנס סיפר שישראל של שנות ה-2000 הפכה למדינה של בתי קפה, "אנחנו רוצים לשבת בבית קפה כדי לנעוץ מבטים ולשטוף את העיניים", אמר. דרך תרבות האוכל העכשווית הדגים פרופ' אלמוג את ההבדלים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית: בסופרמרקט החילוני המוצר המבוקש ביותר הוא הלחם, ואחר כך חלב ודגני בוקר. בסופרמרקט החרדי, לעומת זאת, המוצר המבוקש ביותר הוא החיתול, ורק אחר כך לחם וחלב.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך