בקצות האצבעות

בקצות האצבעות: כל מה שצריך לדעת על חיפוש מידע ברשת גוגל הוא הפתרון האולטימטיבי הגאוני של זמננו, בכל הקשור לחיפוש מידע – החל ממידע יומיומי וכלה בחיפוש אחר דמויות היסטוריות. הבעיה מתחילה, כשצריך למצוא מידע מעט יותר מעמיק, יותר מכוון או יותר אקדמי. עבור זה יש ברשת מאגרי מידע ייעודיים, המכילים כמויות עצומות של מידע מהימן המחולק לפי נושאים וקטגוריות, והם ללא ספק המקום הטוב ביותר לחיפוש מידע מעמיק.

כל אחד עם פלאפון יכול לפרסם מה שבא לו ברשת

לרוע המזל, אין דבר כזה "משטרת גוגל", שיכולה לתפוס כל אדם שמפרסם מידע לפי מה שמתחשק לו, או לפי מה שמתאים לו, מקדם אותו או מבליט אותו. לצורך העניין, כל עקרת בית מעיירה שכוחת אל באיזה חור במקסיקו, יכולה להעלות "מחקר" שהיא המציאה, עם עשרות מרואיינים (שהיא כנראה המציאה גם), ולהציג את המחקר הזה בתור מחקר רציני, וסטודנט אקראי שבדיוק מחפש חומר בנושא הזה, יגיע ל"מחקר" הזה וייקח את המסקנות שלו ברצינות. אז מה עושים? נכנסים למאגרי מידע אלקטרוניים ממקור אמין כמו מאגרי המידע של הספרייה הלאומית, שם יש תוכן אינסופי בתחומי רבים ומגוונים, שכולם ממקור מהימן.

להבין איך גוגל חושב

כשאתם מחפשים מידע ברשת, עליכם להבין שהוא לא מופיע לכם באופן אקראי. יש מערכות ענק מתקדמות של סוכני רשת, חברות קידום מידע ויחצנים, שכולם רוצים לקדם את התוכן שלהם לעמוד הראשון. לגוגל יש את הדרכים שלו לסנן באופן ראשוני, אבל האמת היא שרוב מקדמי האתרים יודעים איך להתמודד מול גוגל. מה זה אומר בתכלס? שכל המידע שאתם מוצאים כשאתם מחפשים נושא מסוים, צריכים להילקח בספקנות מסוימת. לדוגמא: סטודנטית לקרימינולוגיה שמחפשת פסקי דין בתחום פשע מסוים, עלולה להגיע שוב ושוב למשרדי עורכי דין שמתמחים בסוג ההגנה הספציפית הזו. הלינקים האלה לא יעזרו לה כלל בעבודה שהיא צריכה לכתוב, והיא תבזבז זמן רב בניסיון להבין לאן היא הגיעה, מה זה נותן לה, איזה חיפוש חדש היא צריכה לערוך ועוד. אם היא הייתה נכנסת מראש למאגר מידע אלקטרוני מהימן בנושא שהיא חיפשה, ולא מבצעת חיפוש רחב עם יותר מדי מילות מפתח, היא כנראה הייתה מגיעה לתוכן הרבה יותר רלוונטי עבורה.

תוכן שלילי ופוגעני

שיטוט ברשת אחרי נושאים מסוימים, עלול להוביל לעוד שתי תוצאות לא רצויות:

הראשונה היא, שלאחר שתסיימו את החיפוש ולא תזדקקו יותר לתכנים האלה, גוגל והרשתות החברתיות ימשיכו להציע לכם אותו בדמות של פרסומות קופצות. לדוגמא: אם ביצעתם חיפוש על "משטר דיקטטורה בסין של ימי הביניים", אתם עלולים למצוא את עצמכם טובעים בפרסומות שמציעות לכם טיול לסין, נסיעה לסין, מלון בסין – ועוד.

דבר שני, יש את עניין המלכודות האלקטרוניות:  אתה מחפש מונח מסוים או תוכן ספציפי, מגיע לאתר מסוים ופתאום בום. וירוס. נלכדת. זה קורה הרבה באתרים בחו"ל, ולמרות שאנשים חושבים שזה קורה רק באתרי פורנו, זה יכול לקרות מחיפוש תמים של מונח כמו אירופה בשנות השבעים. לכן נחזור שוב על ההמלצה: רק מקורות מידע אמינים, של מוסדות גדולים וידועים, יתנו לך את המענה המבוקש באופן שיתברר תמיד כמדויק, אמיתי, לא "טרולים ברשת" וללא וירוסים ומלכודות רשת.

 

שמירה על זכויות יוצרים זו לא המלצה, זו חובה

בישראל יש את תרבות ה"יהיה בסדר", וזה לגמרי תקף גם בכל נושא הזכויות יוצרים. אנשים מעתיקים מחקרים שלמים מהרשת, מורידים תמונות, לוקחים ציטטות של אנשים אחרים, וכל זה בלי לבדוק אם על כל הדברים האלה יש זכויות יוצרים. הקנס על הפרה של זכויות יוצרים הוא מאד גדול, יכול להגיע גם לסכומים של עשרות אלפי שקלים או דולרים, גם אם אתה לא חברה אלא אפילו אדם רגיל מהיישוב. לתשומת לבך, כל דבר ברשת כמעט מוגן בזכויות יוצרים, או בחוק הגנה כלשהו. אם למשל הורדת תמונה של מקום כלשהו, נגיד ארמון או אוניברסיטה או כל דבר אחר, ומצולם שם אדם שלא ידע שמצלמים אותו – זו עבירה על החוק. אם הורדת תמונה כלשהי, זו עבירה על החוק, אלא אם כן בפירוש כתוב שזו תמונה השייכת למאגר תמונות חינמי.

 

 

 

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com


עוד בצרכנות