עשה ואל תעשה בזיכרון דברים

פעמים רבות לקוחות שואלים האם כדאי לחתום על זיכרון דברים ומה כדאי לרשום בו, המלצתי הכללית ללקוחותיי היא לא לחתום על זיכרון דברים. לעיתים אדם מצוי בסיטואציה אשר מדרבנת אותו לבצע את המכירה או הרכישה תוך לקיחת סיכונים פוטנציאליים, מטרתי היא להסביר את הסיכונים ולאפשר לקיחת סיכון מדעת תוך צמצום מרבי עד כמה שניתן של הסיכון הנלווה.




 זיכרון דברים (זכ"ד) בעסקת מקרקעין בין הרצון לתפוס את העסקה ובין הסיכון לתפוס עסקה רעה

 מאת: עו"ד דור צפריר-צורי

  1. זיכרון דברים – הסכם מחייב

דור צפריר-צורי, עו"ד צילום יחצ

במקרים מסוימים זיכרון דברים נעשה בלהט הרגע או מתוך הרצון לתפוס את העסקה, עם זאת עלינו לזכור כי בהרבה מאותם המקרים החתימה עליו נעשית במעמד הפגישה הראשונה בין הצדדים ומבלי שהתייחסו לכל הסוגיות בעסקה. מצב זה מונע מהצדדים לעבור חרטת רכישה או מכירה ולעיתים אף מקבע כל צד בתנאיו ובפועל מקטין את הרצון לפשרה.


אם זיכרון הדברים הכיל סכום מסוים לפיקדון או לפיצוי מוסכם הצד החפץ לבטל יהיה חשוף להוצאות אשר יכולות להגיע לכדי 10% (עשרה אחוזים) ממחיר העסקה או ללוחות זמנים של תשלומים או מסירת הנכס המהווים גורם נוסף להוצאות בלתי צפויות.

קיימים מצבים בהם שני הצדדים חפצים לבטל את העסקה אך אף צד לא רוצה לוותר על דמי הקדימה, בין אם מתוך חרטת רכישה ובין אם מתוך שיקולים סובייקטיביים או אמוציונאליים כמו הטרחה שבמעבר דירה או היקשרות רגשית לנכס. בכל מקרה במצב בו צד אחד איננו מעוניין בביצוע העסקה נוצרת רגישות ודינמיקה מתוחה אשר יכולה לסבך ולהאריך את תהליך המו"מ ואף לסכן את קיומה של העסקה לאחר תהליך ארוך ומאכזב לשני הצדדים.

  1. תרמית – יותר נפוץ ממה שחשבתם

תפקידם של עורכי דין הוא לחשוב על הגרוע מכל, על תרחישים שליליים שחלקם סבירים יותר וחלקם סבירים פחות, עם זאת חשוב להבין שתרמיות הן דבר נפוץ במיוחד בעסקאות מקרקעין. במקרה אחד של חתימת זיכרון דברים בין צדדים אשר נפגשו לראשונה ביום חתימת ההסכם, הציג עצמו הרוכש כאזרח זר, המוכרים קיבלו את פניו באדיבות, כיבדו את האורח בקפה ועוגה, ערכו לו סיור בממכר. לאחר ההיכרות והסיור הצדדים ניהלו מו"מ על תנאיה המהותיים של העסקה: המחיר, תנאי התשלום, מועד הפינוי, דמי קדימה ותאריך לחתימה על הסכם סופי. כל אלו יחד עם פרטי הצדדים והנכס נכתבו על גבי זיכרון דברים אשר יכול להוות הסכם מחייב והוסכם כי דמי הקדימה יועברו ביום שלמחרת.

אציין כי בשלב זה נעשו שתי טעויות קריטיות: הטעות הראשונה – בשל "ההתקדמות הטכנולוגית" העביר הרוכש צילום שחור לבן של דרכונו באמצעות הוואטסאפ, נשמע טבעי והגיוני אך מדוע שחור לבן? מדוע האדם אינו מסתובב עם המקור על גביו? למעשה אין שום יכולת לאשר כי מדובר בצילום של דרכון או צילום זיוף של דרכון. הטעות השנייה – ניתן לרוכש העתק של זיכרון הדברים מבלי שהופקדו דמי הקדימה ומבלי שיכלו לאשר את זהותו. כפי שניתן להבין מאופיו של מאמר זה, אותו "רוכש" כבר נעלם ביום שלמחרת והדבר היחידי שהיה בידיהם הוא אותו צילום חלקי בשחור לבן של דרכון, מספר טלפון מנותק וחסימה בפייסבוק ובוואטסאפ. לעומת זאת ה"רוכש" נותר עם זיכרון הדברים ועם היכולת לרשום הערת אזהרה ולנסות ו"למכור" את הנכס לצד שלישי תם לב אשר אינו מודע לתרמית שבוצעה.

במצב זה המוכרים יאלצו להתמודד עם עלויות משפטיות של פנייה לערכאות לצורך קבלת סעד הצהרתי לביצוע רישום או מחיקה של הערות אזהרה אך לעובדה כי באותו פרק זמן קיימת בעייתיות לבצע עסקת מכירה ולעוגמת הנפש והאכזבה אין פתרון משפטי מלבד העצה הכללית אשר פתחה מאמר זה – לא לחתום על זיכרון דברים.

אם בכל זאת בחרתם לחתום על זיכרון דברים ישנם כמה דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכון: הקפידו  לוודא את זהות הצד השני ובמקרה של אזרח זר יש לבקש פרטי איש קשר ישראלי או מייצג מקצועי כמו עורך דין או מנהל עסקים. במידה ואתם המוכרים אל תעבירו העתק של זיכרון הדברים עד לקבלת תשלום דמי הקדימה וקבלת צילום ת.ז. מאומת, ניתן לבצע את העברת תשלום דמי הקדימה כנגד קבלת העתק. עצה נוספת אשר יכולה לסייע בהקטנת הסיכון היא ציון מועד לחתימה על הסכם סופי בצירוף לתניית ביטול עסקה במידה ולא נחתם הסכם כאמור.

משרדו של עורך הדין דור צפריר צורי מתמחה בנדל"ן ובייעוץ לעסקים ולפרטיים 

 לשאלות ניתן לפנות במייל – dor.z.z@windowslive.com 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • לאור תחרות הדגלים הלאומנית - האם תשקלו לתלות דגל ברכב/דירה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט