מתנה או הלוואה?

עובדת בנק לשעבר העבירה למכר 150 אלף שקל לעזרה במשכנתא. משסירב להשיבם בטענה כי מדובר במתנה – תבעה אותו.




צילום: אילוסטרציה

ביהמ"ש העליון פסק בסוגיה בימים אלה קבלת מתנות יקרות ערך בלי לצפות לתמורה כובשת לאחרונה את כותרות התקשורת. בימים אלה קיבל ביהמ"ש העליון ערעור של קשישה אשר העבירה לחברה השיפוצניק 150 אלף שקל לעזרה במשכנתא, ללא הסכם כתוב –  אך זה סירב החזירם – בטענה כי מדובר במתנה.

בצר לה פנתה הקשישה לעוה"ד אודליה אלטמן ואביב הראל אשר הגישו בשמה תביעה נגד השיפוצניק וגרושתו לבית משפט השלום.


השופטת רחל ערקובי מבית המשפט השלום קיבלה את טענותיה של התובעת, והצביעה על כך שהצ'ק אותו העבירה לידיו של השיפוצניק נרשם לפקודת הבנק ולא לפקודתו באופן אישי. השופטת ערקובי קבעה שהנתבע לא הצליח להוכיח כי אכן קיבל מתנה, ולכן עליו להשיב לקשישה את הסכום שקיבל – בתוספת ריבית והצמדה.

השיפוצניק, שטען במשפט כי השבת הכספים תגרום לו לפשיטת רגל, הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז – אשר קיבל את ערעורו והפך את ההחלטה.  כבוד השופט גינת מבית המשפט המחוזי החליט להפוך את החלטת בית משפט השלום על פיה, וקבע כי נטל ההוכחה מונח דווקא על כתפי הקשישה ולא השיפוצניק, וכי הקשישה לא הצליחה להוכיח כי מדובר בהלוואה.

השופט התייחס לעברה ולניסיונה רב השנים של הקשישה כפקידת בנק, וקבע כי היה עליה לערוך רישום מסודר לגבי מסירת הכספים, לו אכן התכוונה לתת את הכסף כהלוואה. לפיכך, קבע כב' השופט גינת על פסק הדין של בית משפט השלום להתבטל, ובנוסף – חייב את הקשישה לשלם לשיפוצניק ולגרושתו הוצאות משפט על סך 44 אלף שקלים.

הקשישה לא אמרה נואש, ובאמצעות עוה"ד אלטמן והראל הגישה ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדון לאחרונה בפני הרכב של שלושה שופטים (נ. הנדל, מ. מזוז, נ. סולברג), אשר קבעו בימים אלה (25/1/18) פה אחד כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ולהשאיר על כנה את החלטת בית משפט השלום.

כב' השופט הנדל ציין בפסיקתו כי כאשר אין קירבה משפחתית בין הנותן למקבל, קיימת הנחה כי הנותן מצפה לתמורה. כמו כן, קבע השופט הנדל כי מבחני הפסיקה כבר קבעו בעבר כי כל עוד אין קשר משפחתי יש להתייחס אל מתן כספים ללא הסכם כאל הלוואה.

כב' השופט מזוז הסכים עם השופט הנדל, והוסיף כי לא התקיים נוהל של מתן מתנות בין התובעת לנתבע – ועל כן לא סביר כי הכספים ניתנו כמתנה.

כב' השופט סולברג הסכים עם חבריו להרכב, וקבע כי שהמקרה הנוכחי אינו מתאים, אף לא קרוב להתאים, להחלת 'חזקת המתנה'.

לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את הבר"ע, ואת הערעור עצמו, קבע כי יש להשאיר את החלטת בית משפט השלום על כנה, ולחייב את השיפוצניק להשיב לקשישה את מלוא הסכום שקיבל, בתוספת ריבית והצמדה.

על פי התביעה שהוגשה בראשונה לביהמ"ש השלום בתל אביב, הקשישה שכרה את השיפוצניק למספר תיקונים בביתה. השניים המשיכו לשמור על קשר גם לאחר סיום העבודות. השיפוצניק פקד את ביתה, סייע לה, התנדב להסיעה למקומות שונים, ואף לסעוד עמה.

עוה"ד אביב הראל ואודליה אלטמן שייצגו את הקשישה, טענו בתביעה כי השיפוצניק רכש את אמונה של הקשישה, וסיפר לה שעליו לשלם את חלקו במשכנתה המשותפת לו ולגרושתו, ואף הציג מסמכים המוכיחים זאת. הקשישה, הסכימה להלוות לו 150,000 שקלים, ללא הסכם כתוב – תוך שהיא סומכת לדבריה על הבטחתו, כי הכסף יוחזר לה במהלך חודשי החורף, בהם הוא משתכר יותר.

עו"ד אביב הראל צילום יחצ

משהגיע החורף דרשה הקשישה את כספה חזרה, אך השיפוצניק התנער לדבריה מהבטחתו, וטען כי הכסף ניתן לו במתנה.

בצר לה, פנתה הקשישה לעורכי הדין אלטמן והראל, אשר הגישו נגד השיפוצניק תביעה לבית משפט השלום בתל אביב. במהלך הדיונים, חזר השיפוצניק על הטענה כי הכסף ניתן לו כמתנה, לאחר שהשניים הפכו ל"ידידי נפש", כלשונו.

לדברי השיפוצניק, הקשישה שוכנעה לתבוע אותו על ידי קרובי משפחתה, המנסים להשתלט על רכושה. עוד אמר השיפוצניק כי "אם אחזיר את הסכום, אכנס למעגל העוני".

הצ'ק ניתן לפקודת הבנק ולא לפקודת השיפוצניק

כבוד השופטת רחל ערקובי מביהמ"ש השלום בתל אביב קבעה כי "הראיות, העדויות וההיגיון הכללי מצביעים על כך שלא הייתה בכוונת התובעת להעניק לנתבע מתנה, אלא רק לחסוך ממנו את ההצמדה והריבית אשר נגבתה ממנו על ידי הבנק".

השופטת ערקובי הסבירה כי בקביעתה התבססה על מספר עובדות. אחת מהן, היא כי הצ'ק נרשם לפקודת הבנק. "אם המדובר בסכום שניתן כמתנה, הדעת נותנת כי היה ניתן לפקודת הנתבע", קבעה השופטת ערקובי, "מתן צ'ק לפקודת הבנק, מצביע על חוסר אמון מסוים בכוונת הנתבע לעשות בצ'ק את השימוש שלשמו ניתן".

עוד ציינה השופטת ערקובי, כי עדותה של הגרושה מחזקת את גרסת הקשישה. "הגרושה לא אמרה כי הנתבע אמר לה בזמן אמת שמדובר במתנה", קבעה השופטת ערקובי.

השופטת ערקובי התייחסה גם לעיתוי הגשת התביעה – בסוף חודש דצמבר: "לטענת הקשישה, הובטח לה כי כספה יוחזר בחודשי החורף. עיתוי הגשת התביעה מעיד על חששה כי ההלוואה לא תוחזר, וכי אכן דובר על הלוואה".

השופטת ערקובי סיכמה את פסק דינה בכך ש"קשה לקבל את גרסתו של הנתבע, שעה שאין כל אסמכתה מלבד טענותיו הוא", ולכן פסקה כי על השיפוצניק להחזיר לקשישה 150,000 שקלים, בתוספת ריבית והצמדה.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור השיפוצניק וגרושתו

השיפוצניק הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז – שהתקבל. בהחלטת ביהמ"ש המחוזי ציין כבוד השופט גדעון גינת כי נטל ההוכחה על כך שמדובר בהלוואה ולא במתנה מוטל על הקשישה, ולא השיפוצניק. "אני סבור כי השאלה על מי ראוי להטיל את נטל ההוכחה כי מדובר במתנה, תלויה בראש ובראשונה בנסיבות העובדתיות הרלוונטיות" קבע השופט גינת בפסק דינו. "לעניינינו, מדובר במערערת שעבדה שנים רבות בבנק ומכירה היטב את ענייני הכספים והיחסים שבין בנק ללקוחותיו. גם בהנחה שהיו יחסי ידידות ואמון קרובים בינה לבין השיפוצניק, הרי שעדיין היעדר תיעוד כלשהו לגבי נסיבות מתן הצ'ק, מעורר סימני שאלה בכל הנוגע לטענת ההלוואה שבפי המערערת".

בנוסף מפרט השופט גינת את החלטתו וטוען כי אם אכן מדובר בהלוואה כגרסת הקשישה, האם לא סביר היה לקבוע גם בדרך כלשהי ואפילו בעל פה את מועד ודרך הפרעון? "המערערת ממלאת פיה מים בכל הנוגע לנושאים אלה", מציין השופט גינת בפסק דינו.

"האם לא ניתן היה לצפות מפקידת בנק מנוסה לשעבר שתערוך רישום לגבי מסירת הכספים, אם אמנם גרסה כי מדובר בהלוואה?", תוהה השופט גינת. לפיכך, פסק השופט גינת מביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז, כי נטל ההוכחה רובץ דווקא על כתפי הקשישה – אשר לא הוכיחה את טענת ההלוואה, ו"די בכך כדי לדחות את התביעה".

וכך, בניגוד לעמדת בית משפט השלום, שקבע כי לו אכן מדובר בהסכם מתנה היה על השיפוצניק לדאוג לעגן זאת במסמך כלשהו, בעיקר משום שאינו בן משפחתה של הקשישה – בית המשפט המחוזי החזיק בעמדה שונה – לפיה ראוי לקבוע, כי מי שמוסר סכום יחסית גבוה לאחר, ידאג לציין את תנאי ההחזר, אילו ציפה לקבלם בחזרה.

השופט גינת מסכם את פסק דינו בקבלת הערעור, מבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, חייב את הקשישה לשלם למערערים שכנגד את הוצאות המשפט בשתי הדרגות, בתוספת ריבית והצמדה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 44,000 שקלים.

שופט העליון: כשאין קשר משפחתי בין הצדדים, ההנחה היא שמדובר בהלוואה

אך הקשישה לא אמרה נואש. באמצעות עוה"ד אלטמן והראל היא הגישה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, אשר נדון בימים האחרונים לפני הרכב של שלושה שופטים – אשר קיבל פה אחד את הערעור, ביטל את פסק הדין המחוזי – ושב ואישר את פסק דין ביהמ"ש השלום.

כבוד השופט נ' הנדל מבית המשפט העליון קבע, כי במצב שבו יש קשר משפחתי בין הצדדים, ההנחה היא כי העברות של כסף או נכסים התבצעו כמתנה. בניגוד לכך, הרי שבמצב שבו אין קשר משפחתי, ההנחה היא שכאשר אדם נותן נכס לזולתו הוא מצפה לתמורה, או להשבה של הנכס.

"על פי מבחני הפסיקה בנושא, היחסים בין הקשישה לשיפוצניק אינם עולים, ואף אינם מתקרבים, לכדי יחסי הקרבה המיוחדים המקימים את חזקת המתנה", קבע השופט הנדל. "על כן הנטל להוכיח את טענת המגן בדבר קיומה של מתנה מוטל על המשיב – אשר לא הוכיח באופן פוזיטיבי שאכן מדובר במתנה, ועל כן בהתאם לפסיקת בית משפט השלום – יוצא שמדובר בהלוואה ועליו להשיב את הכסף". לפיכך, החלטת השופט נ' הנדל הינה לקבל את בקשת הערעור, להפוך את החלטת בית המשפט המחוזי ולהשאיר על כנה את פסיקת בית משפט השלום.

גם כבוד השופט מנחם מזוז פסק כי לא מדובר במתנה. "אמנם היה קשר קרוב בין המבקשת למשיב, אך לא הוכחה מערכת יחסים שכללה הענקת מתנות ותמיכה כספית, ומכלול הנסיבות הנוגע להעברת הכספים הנדונה אינו מצביע על כך שמדובר במתנה. בנסיבות אלה אף אני סבור כחברי שלא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בהכרעתו, העובדתית בעיקרה, של בית משפט השלום" קבע השופט מזוז בהחלטתו.

כבוד השופט נועם סולברג הצטרף לחבריו להרכב, ופסק באופן דומה. בהחלטתו ציין השופט סולברג כי "התוצאה מקובלת עלי, במובן זה שהמקרה הנוכחי אינו מתאים, אף לא קרוב להתאים, להחלת 'חזקת המתנה'. הנטל להוכיח כי סכום הכסף שניתן למשיב הינו בגדר מתנה מונח על כתפיו, והוא לא עמד בו. על כן אני מסכים כי דין הערעור להתקבל, וכי יש לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולהשיב על כנו את פסק הדין של בית משפט השלום".

וכך, בהחלטה פה אחד, פסק בית המשפט העליון כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהשאיר על כנה את החלטת בית משפט השלום, קרי: לחייב את השיפוצניק להשיב לקשישה את הסכום שניתן לו, בסך 150,000 שקלים, ובתוספת ריבית והצמדה.

עורכי הדין אביב הראל ואודליה אלטמן http://www.avivharel.co.il/ עוסקים במאבקי גירושין, ירושה ודיני משפחה. השניים בעלי ניסיון רב בדין הפלילי, ובשילוב בין הדין האישי והחוק הפלילי בישראל.




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • לאור תחרות הדגלים הלאומנית - האם תשקלו לתלות דגל ברכב/דירה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט