עתיד מתוק

מה משותף לתחליף חלב אם המכיל אינסולין ולמשקפיים ייעודיים לחולי סוכרת? קבלו את פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת והשמנה בקריה הרפואית רמב"ם, היזם והממציא שעומד מאחורי פיתוחים אלה




 

נעמי כהן

פרופ' נעים שחאדה מצפה בדריכות רבה לחודשים הקרובים. שני פיתוחים עליהם עמל בשנים האחרונות עולים כיתה. האחד יקבל גושפנקא מחקרית בינלאומית והשני יהפוך למוצר שיווק מסחרי. פרופ' שחאדה, שמלבד היותו מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת והשמנה, נושא גם בכובעים נוספים כנשיא האגודה הישראלית לסוכרת (אי"ל) ופרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה בטכניון, מעיד על עצמו כמי שבתוקף תפקידו רואה חולי סוכרת בכל שלבי חייהם. לכן היה זה אך טבעי ששני הפיתוחים עליהם עבד ב-15 השנים האחרונות יתמקדו בילדות המוקדמת ובבגרות המאוחרת של מטופליו.

בתמונה: פרופ' נעים שחאדה. צילום: רמב"ם

אינסולין בתחליף חלב אם

פרופ' שחאדה: "עבודות אפידמיולוגיות רבות הראו כי הנקה של חלב אם מגינה מפני התפתחות של סוכרת נעורים. כלומר, יש משהו בחלב האם שמפחית  את הסיכון לפתח את המחלה. לאור ממצא זה החלטתי לבדוק אם חלב אם מכיל אינסולין, שהוא ההורמון, שבין היתר, אחראי לוויסות רמות הסוכר בדם. ואכן  גילינו רמות גבוהות של אינסולין בחלב אם בכל שלבי ההיריון  והלידה.

"בשלב הבא שאלנו את עצמנו האם לאינסולין הזה יש תפקיד מסוים. חוקרים מרמב"ם וממרכזים רפואיים אחרים מצאו שבמעי של התינוק יש קולטנים לאינסולין שנמצא בחלב אם. האינסולין נקשר לקולטנים אלו ומאיץ את תהליך הבשלת המעי של התינוק ובעיקר את תהליך הבשלת האנזימים האחראים על העיכול".

הצעד הבא היה לבדוק תחליפי חלב אם המצויים בשוק, שכביכול דומים מאוד לחלב אם. פרופ' שחאדה: "הפורמולות אמנם הכילו חלבונים, פחמימות, שומנים ומלחים בריכוזים דומים למה שיש בחלב אם, אבל מבחינתנו היו אלו 'חומרים מתים'. כדי שפורמולה תהיה דומה לחלב אם היא צריכה להכיל גם חומרים חיים כמו הורמונים ואנזימים. בכל הפורמולות שבדקנו לא נמצא אינסולין, בעיקר משום שמדובר בהורמון רגיש שנהרס בתהליך הייצור. בשלב זה עלה הרעיון למצוא דרך לייצר תחליף חלב אם עם חומרים חיים ולהוסיף אינסולין לפורמולה".

איך עושים את זה?

"הצלחנו לעשות תהליך מיקרואינקפסולציה של אינסולין בעזרת טכנולוגיות מהמחלקה להנדסת מזון בטכניון וחברת נוטריניה. למעשה, האינסולין נשמר במעין מיני קפסולה, הגורמת לכך שהוא יהיה מוגן ולא ייהרס במשך הזמן. כשמוסיפים את האינסולין לפורמולה מקבלים תחליף חלב אם שמכיל אינסולין בריכוז של 90 מיקרו יחידות למילילטר. לשם השוואה בחלב אם יש אינסולין בריכוז של 30 -100 מיקרו יחידות למיליליטר".

איך התבצע המחקר?

"החלטנו לבדוק את הפורמולה על פגים שנולדו לפני השבוע ה-30 להריון. מאחר והמעי של פגים לא בשל והם אינם מסוגלים לעכל אוכל או לספוג אותו דרך הפה, הם מוזנים בתחילת לידתם באמצעות הזנה תוך ורידית, הנמשכת כשבוע עד 3 שבועות. זה עולה המון כסף, מאריך את משך האשפוז וגורם לתחלואה ולזיהומים וסיכונים רבים של הפג".

מה היו מסקנות המחקר? 

"הראינו שמתן תחליף חלב מועשר באינסולין דרך הפה לפגים מאיץ בצורה משמעותית את תהליך הבשלת המעי שלהם ומקצר מאוד את הצורך לתת לפג הזנה תוך ורידית, מה שמקצר את משך האשפוז וחוסך כסף רב".

בשלב הראשון התבצע מחקר על עשרה פגים על מנת לבדוק את בטיחות המוצר, בשלב השני בוצע מחקר על שלושים ושלושה פגים ממרכזים רפואיים שונים בארץ, ואילו בשלב השלישי, המתקיים בימים אלו מבוצע מחקר בינלאומי בכמה מרכזים רפואיים בעולם  על למעלה מ- 200  פגים (למעשה, בסופו של דבר, ישתתפו במחקר למעלה מ-500 פגים).

בסוף השנה המחקר אמור להסתיים. "אני משער שהמחקר יצליח להוכיח את הקשר בין הבשלת המעי אצל פגים לבין מתן הפורמולה שפיתחנו" אומר פרופ' שחאדה, "אחר כך אנו אמורים לקבל  אישור של ה-FDA   ובשורת הפורמולה המכילה אינסולין שיוצאת מישראל תגיע לכל העולם, ותסייע, בסופו של דבר, לא רק לפגים אלא גם לתינוקות שלא יונקים".

בתמונה: פרופ' נעים שחאדה. צילום: רמב"ם

 

משקפיים ייעודיים לחולי סוכרת

הסוכרת היא בין המחלות הנפוצות בעולם. שיעור התחלואה במחלה נמצא בעלייה מתמדת. כ-400 מיליון חולי סוכרת יש בעולם, וכ-600 אלף חולים בישראל. אחת הבעיות העיקריות במחלה קשורה לתחלואה הנילווית לה: אי ספיקת כליות, פגיעה בעצבים, פגיעה בעיניים ועיוורון. הפגיעה בעיניים עלולה להתבטא בשתי צורות: האחת, כקטרקט (ירוד), עכירות בעדשת העין שמואצת יותר אצל חולי סוכרת או כפגיעה ברשתית העין  (רטינופתיה) שעלולה להוביל לעיוורון.

פרופ' שחאדה: "שאלתנו המחקרית הייתה למה כלי הדם ברשתית נפגעים, אך לא נראה פגיעה בכלי הדם סנטימטר אחד מאחורי הרשתית. הנחנו שהאור המתרכז בעין זה מה שמייחד אותה וייתכן שהקשר בין ערכי הסוכר הגבוהים והחשיפה לאור גורם לנזק. ההשערה הזאת התחזקה על סמך עובדות נוספות כמו זאת, שאנשים שעושים סקי ונחשפים לאור שמש חזק, עלולים לפתח פגיעה ברשתית דומה לפגיעה של חולי סוכרת אם לא יגנו על עיניהם. או העובדה שאצל חולי סוכרת הסובלים מקטרקט ומחליפים להם את העדשה העכורה בנקייה, נראה האצה בפגיעה ברשתית, מה שמרמז שהעדשה הטבעית העכורה הגנה, כביכול, על הרשתית מהאור החזק טוב יותר מהעדשה המלאכותית הנקייה".

כל אור גורם לפגיעה?

"לא. האור הנראה זה ספקטרום רחב של גלי אור באורכים שונים החל מאור אולטרא סגול ועד לאור אינפרא אדום. ההשערה שלי היתה שחלק מהאור הנראה, כלומר אורך גל מסוים הוא שגורם את הנזק לרשתית העין. שיתפתי בהשערה שלי את פרופ' אידו פרלמן, מומחה עולמי לחקר רשתית העין מהפקולטה לרפואה בטכניון, ובשמונה השנים האחרונות חקרנו את הנושא".

איך מתבצע מחקר כזה?

"הזרקנו לחולדות חומר שגרם להן להיות סוכרתיות. בשלב הבא חילקנו את האור הנראה לחלקים באמצעות פילטרים שונים שכל אחד בודק אורך גל אחר. חלק מהחולדות נחשפו לאור פלורסנט רגיל ולחלק אחד שמנו פילטרים שונים על המנורות בכלובים. התברר שחולדות, שהיו מוגנות מפני נזק ברשתית, היו אלו שחיו בתנאים בהם הפילטר חסם את גלי האור באורכים של 400 ל-530 נאנומטר" (יחידת מדידת אורך ששווה למיליארדית המטר. מיליארד נאנומטר שווים למטר אחד. רק עצמים הגדולים מ-400 נאנומטר נראים לעין האדם נ.כ) .

השלב הבא היה פיתוח משקפי שמש שמונעים מגלי אור באורכים של 400 ל-530 נאנומטר להיכנס לעין. המשקפיים נראים כמשקפי שמש רגילים לכל דבר. לאחרונה פותחה אף טכנולוגיה המאפשרת קיום פילטר כזה גם בעדשות שקופות. לקראת סוף השנה ישווק הפילטר האופטי הייחודי באופן מסחרי. פרופ' שחאדה: "בזכות הפיתוח הזה יהיה לחולי סוכרת טיפול מניעתי יעיל בנוסף לאיזון רמות הסוכר".

 

 

 


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בבריאות