משמורת בחזקת האב בגיל הרך האם אפשרית?

"חזקת הגיל הרך'" היא כלל משפטי הקובע כי אם הורים אינם מגיעים להסכמה בעניין המשמורת של ילדיהם, בית המשפט יורה על מסירת ילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם.




 

מה מקובל?

כאשר זוג מסתכסך ועובר לפסים של פרידה וגירושין, במידה ואין הסכמה ותמימות דעים ביחס למשמורת משותפת לגבי הילדים, הרי שעד עתה נהגו בתי המשפט לענייני משפחה עת זוג התגרש להותיר הילד בחזקת אימו. במאמר זה נציג את המגמה החדשה של בתי המשפט לענייני משפחה ביחס למשמורת הילד שעיקרה:" חזקת גיל הרך" הגורסת כי ילד עד גיל 6 יישאר בחזקת אימו אינה חזות הכול! וכי אנו נמצאים בעידן בו בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים משמורת משותפת ואף חורגים ממנהגם ומבקשים לפרסם את פסק הדין


מהי חזקת גיל הרך?

"חזקת הגיל הרך'" היא כלל משפטי הקובע כי אם הורים אינם מגיעים להסכמה בעניין המשמורת של ילדיהם, בית המשפט יורה על מסירת ילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם. לפי סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, לפיו ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם בהיעדרן של סיבות מיוחדות להורות כן.

עו"ד דוד מזרחי. צילום: מיכל קושרוב

מהי טובת הילד?

סעיף 24 לחוק הכשרות והאפוטרופסות קובע כי במידה והורים שהקשר ביניהם עלה על שרטון רשאים להסכים מי היה אפוטרופוס על הקטין היכן יתגורר והסדרי ראייה, שעתיד לקבל אישור של בית משפט לאחר שיבחן את טובת הקטין. ניתן לראות גם פסיקות שבהן בית המשפט שקל את טובת הילד בשאלת המשמורת, מבלי להתחשב בחזקת הגיל הרך.

האם ההחלטה של בית המשפט סופית?

החלטה בדבר משמורת ילדים לעולם אינה סופית וניתן לפתוח אותה מחדש בכל עת עם היוצר שינוי נסיבות. ובכללן גם בחינה מחדש של טובת הילד. אב שמשמורת הילדים אינה בידיו, יכול בכל עת להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, ולבקש שינוי בהסדרי הראיה הקבועים. בית המשפט עשוי להנחות את פקיד הסעד להמליץ לו כיצד למעשה לחלק מחדש את לוחות הזמנים בין ההורים. כאשר מסתמן כי אימו של הקטין משבשת את זכויות הביקור של האב, ניתן לבקש מביהמ"ש שהסדרי הראיה יתבצעו תחת פיקוח של עובדים סוציאליים על מנת לממשם.

האם ניתן לקבל משמורת גם כאשר הילד מתחת לגיל 6?

כיום בתי המשפט נוטים יותר לגישה שונה, המאפשרת משמורת משותפת, כך בפסק דין של כבוד השופט ארז שני מבימ"ש ת"א 29666-04-19 בעניינו של קטין בן 20 חודשים לאחר קבלת תסקיר שנערך ע"י עובדת סוציאלית מטעם משרד הרווחה המליצה על מפגש דו שבועי. לטענת האב, אם הקטין מחבלת בקשר בינו לבין בנו.

בהחלטתו כתב השופט שני כי חזקת הגיל הרך אינה השיקול היחיד. ואיננה  כלל בל יעבור, אלא אחד השיקולים החשובים אך לא השיקול הבלעדי.  וקטין בן 20 חודשים, אינו תינוק שיונק ומכאן אין יתרון למי מההורים על פני האחר וציין כי במקרה הנדון, לשניהם מסוגלות הורית טובה הן בבית האב והן בבית האם, יש לקטין חדר משלו מותאם לצרכיו, משחקים, חום אהבה וקשר הורי עמוק. על סמך הקשר בין האב והקטין, נקבעה משמורת משותפת. על הסדר המשמורת לאפשר לשני ההורים למלא חובותיהם כאפוטרופוסים שווים ביחס לקטין, לאפשר לו ליהנות ממסגרת יציבה, ללא שהורה אחד יחבל ביכולתו של ההורה אחר להבטיח קשר משמעותי ומיטבי בחייו של הקטין.

כמובן גם במקרים בהם מסתמנת הזנחה חוסר טיפול וחוסר הענקה כמו בפסק דין 62029-01-19 של כבוד השופט ארז שני מבית משפט לענייני משפחה בת"א, ממאי 2019 קבע בית המשפט משמורת משותפת נוכח הזנחה חוסר טיפול נאות ואי מתן חום ואהבה מצד האם כפי ביתה הקטינה בת השלוש.

שיקול חשוב: מניעת ניכור הורי

ניכור הורי, הוא מצב בו הורה מנצל את היתרון היחסי שיש לו כפי ילדו ומשתמש בו באמצעים שונים להדיר את נוכחות ההורה האחר מחייו, ולמעשה לגרום לקטין לחיות בנתק מוחלט להתעלם מעצם קיום ההורה האחר. אלמנט חשוב ביותר בשיקול בית המשפט ניכור הורי, בו האם שבעיני בית המשפט, אינו רק התעללות בקטין, אלא יש בו גם להגדיל את הסיכון למצבו הרגשי של קטין, שמא מנצלת האם את מצבו הרגשי של הקטין להשגת מטרותיה היא". כך כתב כבוד השופט ארז בפסק הדין 29666-04-19:

"…….כאשר אם מתנהגת כהורה מנכר, לאמור סרבנות לאפשר קשר שלא בפיקוחה, הסכמה לקשר מצומצם ביותר, הטחת האשמות שווא והדברים מוצאים ביטוי, כאמור, בהודעת שירותי הרווחה.

אין מדובר בתינוק יונק וכאשר מדובר באם שאינה מצייתת להחלטות בית המשפט שלא להתבטא בחריפות יתר והיא אומרת שאינה מצייתת כדי שאחרים, הוריה, ישתתפו בגידול הקטין – נפסקת העדיפות של חזקת הגיל הרך בהינתן כל הנסיבות הנ"ל.

גרוע מזה. בהינתן הודעת שירותי הרווחה והתנהלותה של האם, ספק גמור בעיניי האם ראויה האם למשמורת יחידנית, כאמור, בשל החשש הסביר כי מתן משמורת יחידנית לאם תביא חיש מהרה לניכור הורי, שהרי האם כבר הוכיחה כי הוראות הדין אינן עבורה אלא מעין המלצה שאין צורך לציית לה"

האם תיתכן אף משמורת יחידנית של האב?

בפסק דין 29666-04-19 התייחס כבוד השופט שני למשמורת יחידנית של האב, לא שלל זאת על הסף ורמז כי אילו היה דורש משמורת כזו, הרי שהיה שוקל זאת בכובד ראש.

"לאור האמור ולצורך סיום הדיון בחזקת הגיל הרך, אומר כי לטעמי, בנסיבות מקרה זה מתקיימים התנאים לסתירת חזקת הגיל הרך, אשר אינה מעניקה את המשמורת לאם באופן בלעדי, ואין בה לשלול כדי קיומה של משמורת בידי האב או בידי ההורים שניהם.

האב לא עתר למשמורת בלעדית ומשכך הדיון יתמקד באשר לקביעת משמורת משותפת אם לאו.

ואוסיף ואומר כי לאור התנהלות האם, אזי לו היה האב עותר למשמורת יחידנית שלו, הייתה הדרישה נשקלת בכובד ראש".

לסיכום:

שני פסקי הדין הללו מציגים את השינוי המשמעותי שיש בו משום תפנית לעומת שנים עברו בו פסקו בתי המשפט לענייני משפחה כי ילד עד גיל 6 יישאר בחזקת אימו באופן קטגורי. כעת שוקל בית משפט משמורת משותפת כאשר האב מציג מסוגלות  הורית דאגה רצון ליטול חלק משמעותי בחיי הילד מעורבות ומניעת ניכור הורי, מתוך ידיעה כי קטין נזקק לשני הוריו על מנת לצמוח ולגדול בפרט עת לא מדובר בקטין יונק. ולעיתים אף למשמורת יחידנית כאשר מדובר המקרה קיצון.

http://greenbook.co.il/card/8325/11517

משרד עורכי דין אריק מויאל ושות'                                                                   

רח' פל ים 11,חיפה | מיקוד:3309516                                              

פקס: 04-6626334 | נייד: 052-8744011                             

                                                     




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם בעקבות העלאת הריבית במשק תוותרו על רכישת דירה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט