X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

מחוזי חיפה: הורים לא יוכלו להביא לעולם ילד מזרעו של בנם שמת

הבן נפטר ממחלת סרטן. הוריו ביקשו להשתמש בזרעו כדי להביא לעולם ילד שיאומץ על ידי אחותו. בית המשפט קבע: מדובר בפעולה הנוגדת לחוק
דורון גולן פורסם ב:  01/02/22 , 12:13 מייל לכתב




  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4

 

סוגייה מעניינת הגיעה לסיומה בבית המשפט המחוזי בחיפה: הרכב של שלושה שופטים קבע כי זוג הורים, תושבי האיזור, לא יוכלו להשתמש בזרעו של בנם המנוח לצורך הבאת ילד לעולם בתהליך פונדקאות, שבסיומו יאומץ על ידי אחותו של המנוח.  בכך הפך בית המשפט המחוז את ההחלטה שהתקבלה לפני כחצי שנה.


הוריו ואחותו של גבר (38) שנפטר מסרטן הגישו לפני כחצי שנה תביעה לבית משפט השלום קריות, וטענו כי לנוכח רצונו של המנוח – יש להשתמש בזרעו על מנת להביא ילד בפונדקאות, וכי לאחר מכן האחות ובעלה, חשוכי הילדים, יאמצו את התינוק.




ההורים תבעו לאפשר להם לעבור הליך פונדקאות מלא, תוך שימוש בזרע של בנם המנוח ובתרומת ביצית, שבסופו יינתן צו אימוץ לפיו האחות ובעלה הם ההורים המאמצים.

 

תינוק. צילום אילוסטרציה: פיקסאביי

ביקשו להביא ילד לעולם מזרעו של בנם המנוח ומביצית של פונדקאית. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. צילום אילוסטרציה: פיקסאביי

 

בית משפט השלום קריות קיבל את התביעה, אך היועץ המשפטי לממשלה הגיש עליה ערעור שנדון בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בחיפה.

בערעור טען היועץ המשפטי לממשלה, כי קביעה מראש שלפיה הקטין יאומץ על ידי אחות המנוח ובעלה, כשלאף אחד מההורים אין קשר גנטי או ביולוגי אליו, עומדת בניגוד להוראות הדין הישראלי.

לדבריו, הפעולה נוגדת את חוק הסכמים לנשיאת עוברים וחוק האימוץ, תוך שהוא מתיר הלכה למעשה הולדת תינוק לצורך מסירתו לאימוץ ופותח פתח לסחר בילדים. עוד לטענתו, פסק הדין נוגד את ההלכה הפסוקה שלפיה, ככלל, בת זוגו של אדם שנפטר, והיא בלבד, רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא.

ההורים והאחות טענו כי ההורות העתידית המתבקשת אינה מבוססת על זיקה גנטית או על זיקה פיזיולוגית, שכן אחות המנוח אינה צפויה לשאת את ההיריון וממילא הזרע אינו של בעלה אלא של אחיה המנוח, אולם אין בטעמים אלה כדי למנוע הכרה בהורות על בסיס אימוץ הילוד העתיד להיוולד.

השופטת אספרנצה אלון ציינה כי פסק הדין משמעותו, הלכה למעשה, החלטה מראש לאימוץ יילוד עתידי שטרם נולד ולבטח טרם נמסר לאימוץ. לדבריה, החלטה זו סותרת את חוק האימוץ הישראלי שקובע הליך המוסדר בקפדנות ומקנה מעמד של הורות לאנשים נעדרי קשר גנטי או פיזיולוגי לילד. זאת ועוד, פסק הדין סותר את הלכת בית המשפט העליון שלפיה רק לבת זוג קיימת האפשרות להביא לעולם ילד מזרעו של בן זוגה המת, בתנאים מסוימים.

בנוגע לרצונו של המנוח להביא ילדים לעולם, נכתב בפסק הדין: "גם אם רצונו המפורש של המנוח היה כזה באופן ברור וחד משמעי, הרי שלא היה ברצון זה כדי להוסיף או להוריד לענייננו, וזאת כאשר אין דבר חקיקה המתיר פעולה שכזו, שהינה הלכה למעשה, יצירת יילוד לצורך אימוצו העתידי. רצון של מנוח, לחלופין רצון של אדם חי, אינו מהווה מקור נורמטיבי היכול ליצור יש מאין, ולבטח אינו יכול לתת היתר העומד בניגוד לחוק מפורש".

עוד קבעה השופטת כי לא היה מקום לנהל דיון על "טובת הקטין", ובכלל זה לבחון את מסוגלותם ההורים של האחות ובעלה, באין עדיין כל קטין אלא רק "קטין תיאורטי". השופטת הוסיפה כי ההסדר כובל את הנפשות הפועלות והגורמים המקצועיים, לרבות את גורמי הרווחה ואף הערכאה השיפוטית שעתידה לאשר את הליך האימוץ. לפסק הדין שקיבל את ערעור היועץ משפטי לממשלה הצטרפו השופטים חננאל שרעבי וניצן סילמן.






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט









<