X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

מנהל המחוז במשרד החינוך: "לכל ילד יש זכות לקבל חינוך – בין אם הוא מחוסן ובין אם הוא לא נבדק"

בראיון מיוחד ל"ניוז חיפה קריות" מספר מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, ד"ר סער הראל, כי מערכת החינוך מוכנה לפתוח את שעריה באחד בספטמבר
דורון גולן פורסם ב:  24/08/21 , 1:23 מייל לכתב

  1. 1

 

מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, ד"ר סער הראל, הוא ללא ספק אחד האנשים העסוקים ביותר בימים אלו, שבוע לפני תחילת שנת הלימודים.


מלבד הסידורים האירגוניים המלווים כל שנת לימודים, השנה הוא מתמודד עם זן הדלתא של נגיף קורונה.




"מערכת החינוך מוכנה, ערוכה, אנחנו מתכוונים, רוצים ומתרגשים לפתוח", אומר היום (שלישי) ד"ר הראל: "אנחנו עושים את כל המאמצים ורוצים מאוד לפתוח ואני מאמין שהשנה תיפתח כסדרה".

מודה שנגיף הקורונה הכניס את מערכת החינוך לעולם חדש ומורכב יותר, אך הוא מציין כי שנת הלימודים שחלפה הייתה שנה של הישגים דר סער הראל בראיון לניוז

השנה יצטרכו התלמידים הלא מחוסנים לעשות בדיקת אנטיגן לפני החזרה לבית הספר וד"ר הראל מסביר: "הערכות של בדיקת אנטיגן יגיעו למזכירות של בתי הספר וההורים יבואו וייקחו ויעשו את הבדיקה. התחלנו היום לחלק את הבדיקות. זה מבצע לוגיסטי נרחב וארצי. לגבי הגני ילדים, זה יגיעו לרשות המקומית שתחלק לגנים".

 

ד"ר סער הראל, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך. צילום: דוברות משרד החינוך

ד"ר סער הראל, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך. צילום: דוברות משרד החינוך

 

ד"ר הראל מודה שנגיף הקורונה הכניס את מערכת החינוך לעולם חדש ומורכב יותר, אך הוא מציין כי שנת הלימודים שחלפה הייתה שנה של הישגים.

"זו הייתה שנה מאוד מאוד מורכבת, היינו בתוך הקורונה וכל מה שקשור ללמידה מרחוק. היינו ביציאה וכניסה לסגרים", אומר ד"ר הראל.

"יש כמה נקודות מרכזיות שהמחוז עשה בהן עבודה מאוד מיוחדת. שמנו דגש על האוכלוסיות החלשות יותר, בנינו תוכניות ייחודיות כדי לא לאפשר להן לפתוח פערים גדולים מדי כמו בית ספר עד הבית, קמפוס מומחים, מרכזי למידה פנים בית ספריים.

כל הסוגייה של תלמידים שהיו צריכים תשומת לב והתאמה של תוכניות, עשינו את זה באופן משמעותי במחוז לאורך השנה הזו והשקענו בזה משאבים מחוזיים רבים.

"זו הייתה שנה מאוד מאוד מורכבת, היינו בתוך הקורונה וכל מה שקשור ללמידה מרחוק. היינו ביציאה וכניסה לסגרים", אומר ד"ר הראל.. צילום: דוברות משרד החינוך מחוז חיפה

ניהלנו כמה מבצעים מאוד מורכבים שעמדנו בהם ברמה האירגונית והמהותית, כמו חלוקת מחשבים. חילקנו יותר מ-18 אלף מחשבים לילדי המחוז".

גם צוותי הוראה לא נמלטו מהשפעות הנגיף, כפי שמסביר ד"ר הראל: "עשינו כל מה שקשור בליווי ותמיכה של הצוותים. עשינו תהליכים מלווים באופן משמעותית עם קבוצות, קשר פתוח, תקשורת מלווה וגם זה נתן את אותותיו בזה שליווינו ותמכנו ואפשרנו עבודה מקומית בבתי הספר. תמכנו באוכלוסיות המיוחדות שלנו, גם בחינוך המיוחד וגם ילדים בסיכון באופן מלא ושוטף לאורך כל השנה".

לדבריו: "בסופו של דבר אנחנו נמצאים בכניסה לשנה הזאת כשאנחנו כמובן נצטרך להתמודד עם הקשיים הרגשיים של השנה הזו אבל גם צמצום פערים וגם עבודה ממוקדת לאפשר לנו לפתוח אותה. אנחנו ערוכים גם להתמודדות הזו".

 

מחכים לתחילת הלימודים. צילום אילוסטרציה

 

השפעות הקורונה על מערכת החינוך נוגעות בשתי נקודות מרכזיות של בעיות רגשיות ובעיות פדגוגיות ואיתורם של התלמידים שסובלים מההשפעות הללו.

"זה אתגר גדול להתמודד עם בעיות רגשית ופדגוגיות שמתגלות עם הזמן. אנחנו חושבים שהתמודדות הזאת תיעשה בכמה רבדים. להיות קשובים, רגישים לאתר את הילדים שנמצאים במצוקה או בקושי רגשי גדול וגם את הילדים שנמצאים בפערים גדולים בפן הלימודי", מסביר ד"ר הראל:

"האיתור הזה נעשה בתוך בתי הספר, על ידי הצוותים המעולים שיש לנו מנהלים ויועצות ומחנכים, הם עושים את זה בפועל. הם יודעים לאתר מצוקה של ילד, לאתר פער לימודי ואחרי זה הנגשת מענים מותאמים. לכל בתי הספר במחוז יש פינה של ייעוץ, לכולם יש יועצות שמקבלות פיתוח מקצועי ותומכות בצוות.

אנחנו מהדקים את הקשר שלנו עם הרשויות המקומיות כדי לראות את התמונה המלאה של אותו ילד. זה לא רק עניין בית ספרי אלא משהו שנוגע לכל היום של הילד.

ד"ר סער הראל מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, בראיון מיוחד ל"ניוז חיפה קריות"

כל הסוגיות האלה הן חלק מהתמיכה הרגשית ובסוף במקומות שבהם אנחנו מזהים שיש משברים יותר רחבים ועמוקים אנחנו מנגישים גם משאבים מותאמים, תמיכה מקצועית מותאמת וגם התמודדות שעוזרת לצוות בפיתוח מקצועי ותמיכה רגשית ועבודה עם ההורים והסביבה".

כשנכנס לתפקידו, לא חשב ד"ר הראל שייאלץ להתמודד עם נגיף מיקרוסקופי שישנה את העולם:

"לא תיארתי לעצמי שאתמודד עם בעיה רפואית", הוא אומר: "אנחנו עושים פה עבודה משותפת ועמוקה עם משרד הבריאות. אני אמון על הצד הרגשי הפדגוגי, הטיפול הארגוני, הפיתוח המקצועי של הצוותים. בטח שלא יכולתי לחזות שזה יהיה האתגר של השנתיים האלו.

אני חושב שהמערכת עשתה תהליך למידה מאוד משמעותי. מורים, מנהלים הוכיחו חוסן ויכולת למידה  ויצירתיות ומחויבות עמוקה כלפי הילדים והקהילות שלהם ואני חושב שיש נקודות של חוזק עם הרבה מאוד אופטימיות".

 

"לכל ילד יש זכות לקבל חינוך – בין אם הוא מחוסן ובין אם הוא לא נבדק". צילום אילוסטרציה

 

על השפעת הקורונה על מערכת החינוך אומר ד"ר הראל:

"משברים גדולים, חוץ מהאופן שבו הם מטלטלים את המערכת, הם גם הזדמנות לצמוח ובאמת משבר הקורונה איפשר לנו גם להתבונן, ללמוד להצמיח ולצמוח. המבחן הגדול יהיה מה לשמר מתוך הדבר הזה ועם מה נוכל להמשיך גם אחרי ומה למדנו כמערכת ומה ניתן לשפר.

בעיניי, אנחנו כל הזמן צריכים להשתפר, להיות ביקורתיים כלפי עצמנו, לשפר את עצמנו, לתמוך בצוותי ההוראה, להאמין בהם ולאפשר להם לתת לילדים את ההזדמנות הטובה ביותר בתוך מערכת החינוך".

על פי הפרסומים בתקשורת, יש כ-31 אלף אנשי הוראה בכל הארץ שלא התחסנו נגד נגיף הקורונה. על פי נתוני מחוז חיפה, יש במחוז כ-2700 אנשי הוראה שלא התחסנו. "הסוגייה נמצאת בדיון משפטי. אין לי שום בעיה עם מורה שלא התחסן אך מסכים להיבדק", אומר ד"ר הראל: "מי שייבדק יבוא לבית הספר. חלקם לא התחסנו מבעיות בריאותיות, חלקם מתפיסות עולם, אנחנו מדינה דמוקרטית. אבל החובה היא להיבדק כשאתה מגיע לעבוד עם ילדים. איש חינוך שלא רוצה להתחסן מסיבותיו שלו, ייבדק ויבטיח שהוא לא מסכן ילדים".

ד"ר הראל מדגיש כי מדובר במיעוט של אנשי הוראה שאינם רוצים להתחסן. "מי שלא יסכים להיבדק, לא התחסן לא יסכים להתחסן או להיבדק, על זה עכשיו דן משרד המשפטים. לגבי זה אנחנו צריכים קבל הנחיות סדורות ממשרד המשפטים.

רוב המורים מפגינים אחריות מלאה מבינים את התהליכים ואת המשמעויות, התחסנו ומי שלא התחסן ונבדק, אין עם זה שום בעיה", הוא אומר ומוסיף: "אני מעדיף להתמודד עם מילוי מקום על ידי מורים מחליפים, מאשר להתמודד עם מי שאינו מוכן להתחסן או להיבדק".

במקביל ישנה קבוצה של הורים שאינם מוכנים לחסן או לעשות בדיקות לילדים ועל כך אומר ד"ר הראל:

"כל הילדים כולל כולם מגיעים לבית ספר, יש חוק חינוך חובה. מול הילדים אנחנו לא נפעיל לעולם סנקציות, לא נמנע את ההגעה שלהם, אין שום יכולת כזאת ואין כוונה כזו. אנחנו מחוייבים כלפי כל הילדים גם אם יגיעו ילדים שלא נבדקו או לא התחסנו.

אנחנו משתדלים מאוד שהרוב, דרך הסברה, יהיו מחוסנים ויהיו מוגנים. גם אם ילד יגיע לא מחוסן ולא ניבדק, אבל רוב הסביבה שלו מחוסנת  ונבדקה אז הם יהיו מוגנים. אני מקווה מאוד שיהיו מעט כאלה. ככל שיהיו כאלה השיטה טובה ביותר היא הסברה ויצירת מודעות".

לגבי אלו שהוריהם אינם מוכנים לחסן או לעשות להם בדיקות מתוך השקפות עולם כמו שהחיסון אינו יעיל, או שהמגפה אינה קיימת, או שמדובר במזימה עולמית וכדומה, אומר ד"ר הראל:

"אנחנו מודעים לזה שבסופו של דבר יהיו גם אחוזים מסויימים שלא יסכימו להתחסן, נצטרך להכיל אותם, כי אין שום דרך אחרת להתמודד עם זה בתוך מדינה דמוקרטית, אלא להכיל אותם מתוך תפיסת עולם חינוכית שכל הילדים יש להם את הזכות לקבל חינוך, בין אם הוא מחוסן ובין אם הוא לא נבדק. זה חלק מהאתגר. כלפי ילדים יש אחריות ומחוייבות מלאה לקבל. העבודה שלנו לשכנע, להסביר לייצר מודעות ולהגן על המסה הקריטית של הילדים. אין דרך להגיד לילד: 'אתה לא חוסנת, אתה יושב בבית', אין דבר כזה".

תקופת הקורונה הביאה עימה גם ביקוש גדול יותר לחינוך ביתי. על פי נתוני המחוז יש כ-300 ילדים שלומדים כיום בחינוך ביתי במחוז חיפה.

"אנחנו מכבדים את הזכות הזו של ההורים לחנך את הילדים בחינוך ביתי ככל שזה עומד לפי הנהלים שלנו, אז אנחנו מאשרים את זה", אומר ד"ר הראל: "יש סט מאוד ברור של נהלים והקפדה שזה נעשה באמת מתוך אכפתיות וכוונות אמתיות, עם תפיסת עולם סדורה". לדבריו "יש לזה יתרונות וחסרונות מהיבטים חברתיים ועד היבטים של הפריה הדדית והוראה מקצועית שנעשית על ידי מורים".

ד"ר הראל תומך בפתיחת שנת הלימודים באחד בספטמבר והוא אומר: "חד משמעית, צריך לפתוח באחד בספטמבר. המשמעות של לדחות את שנת הלימודים היא נמוכה מאוד. צריך לחזור לשיגרה, לאפשר לילדים לחזור ולמערכת להתארגן על עצמה. המורים כבר מוכנים".






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות


















<