X

"רותם נאלץ לשכב תחת גופתה של אמו זמן רב"- אלפים השתתפו ביום הזכרון האזרחי

"מחאת העם" קיימה טקס במלאת 30 יום לטבח בדרום. בטקס בקריית ספר, נשאו דברים קרוביהם של נרצחים מקיבוצי הדרום. "כל הפסיפס של החברה הישראלית מיוצג ברשימה הארוכה כל כך של אובדן בלתי נתפס. הלב עדיין מסרב להאמין". אלפים צעדו בקריות להזדהות עם משפחות החטופים

הטקס בכיכר ספר החל היום (שלישי) בשעה שש בערב. אחרי שהקהל התאסף בככר לעצרת זכרון, רבים הניחו פרחים לזכרם של הנופלים והנרצחים והדליקו נרות. רוב הקהל לבש שחור ובמקום חולקו חולצות "שבעה באוקטובר״ ומדבקות לחולצות. משתתפי הטקס דרשו שלא לשכוח את החטופים ושלא לסיים את המלחמה בלי להשיבם לביתם. סביב הככרה פוזרו שלטים לציון שמם וגילם של חטופי החמאס, דוגמת, "עומר סימנטוב 4", "יונתן קוץ 16 נרצח", |מיכל רואימי נרצחה", "עילי עזר 18 נרצח", "נויה שרעבי 16, נרצחה".

"מחאת העם" פירסמו קישור לתרומות: https://meshulam.co.il/s/49ceeb7c-7705-99eb-f7cd-525ebbfab20e


הטקס בכיכר ספר
צילום: מחאת העם חיפה


אזכור את כולם", אמרה הרבה נעמה דפני קלן מקהילת אור חדש שבירכה ביום הזכרון לטבח שהתקיים הערב , יום שלישי, בכיכר קריית ספר. "את אנשי הקיבוץ ואת אנשי העיירה. את אנשי הכפר ואת החיילים בבסיס. את האזרחים ואת הלוחמים. את הגברים, את הנשים, את הצעירים במסיבה ואת הקשישים שיצאו לטיול."

"את המשפחות שנרצחו ואת הלוחמות והלוחמים שמסרו נפשם בעת קרב. בשבעה באוקטובר השכול פגש את כל מגוון החברה הישראלית מכל עדה ומוצא. מכל תפישה פוליטית מכל דת ומכל גיל. אלימות המרצחים לא הבחינה בין דת לדת. בין קיבוץ סוציאליסטי למשפחה דתית, בין ילדים רכים למבוגרים. כל הפסיפס של החברה הישראלית מיוצג ברשימה הארוכה כל כך של אובדן בלתי נתפס. הלב עדיין מסרב להאמין".

הטקס בכיכר ספר
צילום: מחאת העם חיפה

יובל סממה שדודיה נרצחו ב-7 לאוקטובר, אמרה, "חודש עבר מאז אותה שבת. ודודי שלומי מתיאס ודודתי שחר מתיאס שנרצחו בבית שבקיבוץ חולית שבעוטף עזה. קוראים לי יובל סממה, אני בת  17 ואני חניכה בקן מרכז כרמל של השומר הצעיר מזה המון שנים. אני לומדת בכיתה י"ב של בית הספר חוגים".

"בשבעה באוקטובר נרצחו דודי האהובים. דוד שלומי ודודה שחר שאני כל כך אוהבת. הם היו אנשים עדינים ואוהבים. אנשי חינוך ומוזיקה. הורים לשלושת ילדיהם האהובים. שיר, שקד ורותם. ביום שישי השישה באוקטובר הם באו אלינו לחיפה, לאמא שלי שהיא אחותו הגדולה של שלומי. ולסבא וסבתא שלי. סבא מיקי וסבתא סנדה. הוריו של שלומי, לארוחת שישי נחמדה עם כל המשפחה".

הם חזרו לביתם בלילה. הם יצאו בשעה עשר וחצי וחזרו לביתם סביב השעה אחת בלילה. מותשים מהנסיעה, הם הלכו לישון כל אחד בביתו. שיר ושקד הלכו למגורים שלהם, מגורי הצעירים בקיבוץ. ורותם עם שחר ושלומי בממ"ד".

הערב בכיכר ספר
צילום: מחאת העם חיפה

"ביום שבת, סביב השעה 6:20 בבוקר התחילו מטחי יריות מאוד כבדים. ואמא שלי כמו תמיד נכנסה לכוננות, כדי לוודא שהם יושבים בממ"ד והכל כשורה. היא שלחה לאחיה שלומי הודעה סביב השעה שש וחצי בבוקר ושאלה אותו מה מצבו".

"הוא ענה לה כמו תמיד, 'אנחנו בממ"ד והכל בסדר'. זאת היתה הודעתו האחרונה. סביב השעה שבע וחצי החלו להצטבר עוד ועוד דיווחים בקיבוץ על חדירת מחבלים. כולם הסתגרו בבתים ונעלו את הדלתות.גם שלומי, שחר ורותם. נעלו את דלתות הבית ונכנסו לממ"ד. שלומי ביקש מרותם להביא את המזרון ספייר שתמיד שכב בממ"ד"

"שלומי נשען על דלת הממ"ד כשהוא אוחז במזרן". ושחר דודתי נשכבה על רותם, ממש כיסתה אותו בכל גופה כדי להסתיר אותו. מה שבדיעבד הציל את חייו של רותם".

"המחבלים התפרצו לדירתם בסביבות השעה עשרה לשמונה בבוקר. כולם היו בשקט. אבל מרקו הכלב נבח. הוא שמע אנשים נכנסים לדירה. ואז המחבלים פרצו את דלת הממ"ד. זרקו רימון לתוך הממ"ד. הרימון התפוצץ ומילא את הבית אש ועשן. שלןמי צעק שהלכה לו היד. הוא ושחר ההתפתלו מכאבים. המחבלים ירו בהם".

טקס הזכרון בככר ספר
צילום: מחאת העם

"הכדור שהרג את שחר, עבר דרך גופה ופצע את רותם בן ה-17 ששכב תחתיה בבטנו. אך בגלל ששחר שכבה עליו, הכדור האט ולא היה קטלני. בין משפטיהם האחרונים לרותם בנם, הם אמרו לו שהם אוהבים אותו ושיהיה בסדר. המחבלים שרפו את הבית בכדי לוודא שלא פספסו דבר".

"ואז הם יצאו מהבית כשהם צוחקים מהמתרחש. רותם נפצוע נשאר תחת גופתה של אמו במשך זמן רב. לבסוף הוא נאלץ לצאת החוצה לשאוף אוויר. הבית היה אפוף עשן. לפני כן המחבלים נכנסו שוב ורותם נאלץ להעמיד פני מת, עם השמיכה שהיתה בממ"ד, מגואלת בדם הוריו".

"הוא שכב על הרצפה וחיכה שהמחבלים יצאו. העמדת הפנים הזאת קרתה פעמיים נוספות. רק סביב השעה ארבע אחר הצהריים נשמעו דפיקות נוספות על דלת הבית. רותם שהיה מותש, צעק בעברית 'אל תהרגו אותי'., אך היו אלה חיילים שבאו לחלצו. תחילה פינו אותו לבית השכנים שהיו חמושים ואחר כך לסורוקה"

אלפים מתושבי הקריות יצאו הערב (שלישי)  להביע הזדהות עם משפחות החטופים, והצטרפו לקריאה להשיב אותם הבייתה. במסגרת האירועים לציון 30 יום לשבת השחורה יצאו הקרייתים למוקדים שונים לאורך ציר המטרונית (צומת בית המשפט, הקריון, צומת צבר, צומת מוצרט וצומת הצריף).

הזדהות עם משפחות החטופים בקריות. צילום: מימון פאר

בכל אחד מהמוקדים התייצבו מאות תושבים כשהם נושאים תמונות של החטופים ומדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. מטה החטופים ימשיך לעדכן בפעולות השונות שיערכו בזמן הקרוב על מנת להאיץ את השבתם של החטופים לחיק משפחותיהם.





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות