X

האחיות הקיבוצניקיות שלקחו את אליפות ישראל ומתכוונות לכבוש את העולם

תמר (15) ויעל (12) הרמן, אחיות מקיבוץ שמרת מתחרות בנבחרת ישראל בענף ג'ו ג'יטסו ושתיהן זכו באליפות ישראל. אביהן גל הרמן: "המסר המרכזי שילד צריך להיות באתגר לבנות את עצמו לקראת משהו, לא להיתמך על ידי הסביבה"


"תדאגו שהילד שלכם יעסוק כספורט תחרותי". משפחת הרמן בתחרות בחו"ל. צילום: אלבום פרטי

שתי אחיות מקיבוץ שומרת, תמר בת 15 ויעל בת 12 מתחרות בענף ג'ו ג'יטסו בנבחרת ישראל וגם מוגדרות אלופות ישראל, כל אחת בקטגוריה המתאימה לגיל שלה. מה זה בכלל ג'ו ג'יטסו? זו אומנות לחימה הכי מתפתחת בעולם, שעוסקת בהכנעות. מתחילים ממצב עמידה כמו בג'ודו, אבל המטרה היא להכניע. הפלה היא הדרך הראשונה ואחר כך ממשיכים לעבודת קרקע. ג'ו ג'יטסו עדיין לא נכנסה לענף אולימפי, אבל הוא ענף מאוד מוכר בעולם.


אביהן, גל הרמן, מספר בהתרגשות: "יש את האיגוד הישראלי ויש כל חודש תחרות בישראל, שם הבנות לוקחות תארים ויש נבחרת ישראל צעירה והן יוצאות סביב 4-5 פעמים בשנה לתחרויות בחול, באירופה או אליפות עולם. בית הנבחרות של האיגוד נמצא בנתניה, הבנות מתעמלות שישה ימים בשבוע, שלושה אימונים בשבוע בנתניה".



איך הן הכירו את הענף הזה?

"לפני שלוש וחצי שנים באתי ואמרתי להן שאני כאבא מבקש ששנה אחת מהחיים יקדישו לספורט תחרותי, יש מקום להכנה שלנו כהורים לתת לילדים להתנסות במשהו תחרותי אמיתי, לא כפיתי עליהן כלום, הגדולה הייתה אז בחוג קרקס, תמר הסתכלה בגוגל ובחרה את הענף הזה ויעל בחרה טניס, בסופו של דבר יעל פחות נהנתה בטניס, ונרשמה לשיעור ניסיון שם ומהר מאוד נדלקה על זה. תמר באותו הזמן הגבירה לארבע אימונים בשבוע ויעל התקדמה לתוך זה, ככה התחיל כל הסיפור".

איך זה מרגיש להיות אבא לספורטאיות ברמה כזו?

"בשלושת החודשים האחרונים אנחנו נעזרים במאמן מנטלי. גם אני יש לי שיחות איתו והוא אמר שאחת התכונות הלא איכותיות של בן אדם זה גאווה, אפשר להרגיש מסופק או שמח, אבל גאווה זה כמו חטא, אני מאוד שמח בחלקי שזו הדרך שהן בחרו את ניצול הזמן לעסוק בספורט ולא במסכים".

גם אתה בא מתחום של ספורט?

"עסקתי בספורט אבל לא בצורה מקצועית, תמיד שיחקתי טניס וכדורסל, אבל  לא גדלתי להיות ספורטאי. היום אני מאמן קבוצת כדורגל ילדים ומאוד אוהב ספורט".

מה היה האתגר הכי גדול שלהן?

"האתגר המרכזי להמשיך ליהנות ולאהוב ולא להסתכל על הספורט כעל משהו הישגי, לא הכול קם ונופל על תחרות אחת או אימון אחד, זה האתגר המרכזי. בעולם במדינות המובילות הילדים ברמה גבוהה ועושים 2-3 תחרויות ביום".

איך הן מאזנות בין ספורט ללימודים?

"זה אתגר מאוד גדול אצל שתיהן, תמר נכנסה לכיתה י' והיא במגמת ספורט בשילוב של ביולוגיה, אנחנו עוברים דרך היועצים של בית הספר ומקבלים ליווי. יש מורים פרטים שעוזרים ומסייעים.  במימד החברתי אצל תמר זה יותר בולט, והיא לא חלק מהמסגרת הבלתי פורמאלית בקיבוץ כי אין לה את הזמן לפתח את הקשרים שם, היא מפתחת קשרים בתוך הספורט, היא מוצאת קשרים אחרים מטבע הדברים, יעל נמצאת במרחב עם החברות של הקיבוץ בינתיים והן שתיהן מסתדרות לחלוטין".

באיזה תארים הן כבר זכו?

"בתחרות במסגרת המקומית הן זכו בנבחרת ישראל, שתיהן מוגדרות אלופות ישראל כל אחת בגיל שלה, מעבר לזה יוצאים לתחרויות בחול, האחרונה הייתה אליפות אירופה בקפריסין בלרנקה בשבת שעברה, יעל זכתה בתואר סגנית אלופת אירופה ותמר במקום השלישי. אני יוצא איתם לכל מקום. אני במילואים בעזה מנובמבר, ביקשתי מהמג"ד להשתחרר לשלושה ימים וגם פה מגיע שאפו שלם לסגל שלנו".

האם הן שואפות להגיע לאולימפיאדה?

"יש משחקי עולם שזה מקביל לאולימפיאדה וזה מתקיים פעם בארבע שנים, הן שואפות להגיע לשם כמובן, אם אולימפיאדה תכניס את הספורט הזה כענף שזה בהחלט יכול להיות, אז גם לשם".

מסר שתרצה להעביר לילדים אחרים שרוצים לעסוק בספורט?

"אני חושב שהמסר הגדול להורים- תדאגו שהילד שלכם יעסוק כספורט תחרותי, לא כמקום של למלא קיר של מדליה, שההתמודדות נמצאת בכישלון או ההצלחה, המסר המרכזי שילד צריך להיות באתגר לבנות את עצמו לקראת משהו, לא להיתמך על ידי הסביבה".

"אני עושה הרבה פעמים ברכבת את שיעורי הבית". תמר הרמן. צילום: גל הרמן

תמר, איך זה מרגיש ככה להתחרות שלוש פעמים בשבוע ולנסוע מסביב לעולם?

"זה מאוד מרגש ומאוד כיף גם, שלוש פעמים בשבוע נוסעות לנתניה והשאר מתאמנות בנהריה. אנחנו טסות לתחרויות כמה פעמים בשנה, מתאמנות אימונים עם הנבחרת, עם המאמנים המעולים שלנו".

ואיך את מסתדרת עם חיי החברה?

"די קשה לשלב עם הלימודים, אני עושה הרבה פעמים ברכבת את שיעורי הבית ובין לבין את העבודות והחברות יש בבית הספר ונוצרו גם הרבה חברויות באימונים ובנבחרת. מאוד כייף להתאמן עם החברה".

הסביבה תומכת?

"כן המשפחה כמובן תומכת וגם חברות, גם המשפחה המורחבת מאוד מעודדת, מנסים לעזור במה שאפשר, סבתא לוקחת לאן שצריך וההורים טסים איתנו, חברות עוזרות להשלים דברים מהבית ספר ולהתגמש עם רוצים להיפגש. סך הכל אני מאוד נהנית מזה".

"כשגדלתי התחלתי להבין שזה כייף". יעל הרמן. צילום: גל הרמן

יעל, לא קשה בגיל כזה צעיר להתחרות?

"זה קצת קשה. בהתחלה כשהייתי בת 11 היה לי קצת קשה. הייתי לחוצה לפני תחרויות ורציתי ללכת הביתה אבל כשגדלתי התחלתי להבין שזה כייף, תמיד יש מישהו שיתמוך בי גם אם לא אצליח".

אחותך הגדולה עוזרת ותומכת?

"כן תמיד שנוח שיש אחות גדולה. כן גם לפעמים טסתי לבד רק עם הנבחרת בלי ההורים, זה קשה אבל מתחילים להתרגל לזה בסוף להיות יותר עם הנבחרת ולהיות יותר עצמאית".

לאחיות יש גם עמוד אינסטגרם שבו ניתן לעקוב אחרי ההישגים שלהן: https://www.instagram.com/herrmann_sisters_bjj/

 






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בספורט










<




















<