X

לקראת יום העלאת המודעות לאפילפסיה: על הסטיגמות, מה לעשות במקרה של התקף וכיצד אפשר לחיות לצד המחלה

שכיחות מחלת האפילפסיה בישראל נאמדת על כמעט 1 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. לקראת היום הבינלאומי להעלאת המודעות לאפילפסיה שיצוין ב-26.03, ד"ר פאדי רחאל, נוירולוג בקופת חולים מאוחדת, מסביר על מאפייני המחלה, דרכי הטיפול והחיים לצידה




  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4

מחלת האפילפסיה עלתה בימים האחרונים לסדר היום התקשורתי בגלל מותו המצער של עומר דץ ז"ל. לפי סקרים של ארגון הבריאות העולמי ישנם כמעט 50 מיליון חולים אפילפטיים בעולם. בישראל, השכיחות נאמדת על כמעט אחוז מהאוכלוסייה הכללית, לפי האיגוד הישראלי לאפילפסיה. השכיחות משתנה עם הגיל והיא הכי גבוהה בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים ומבוגרים מעל גיל 65.

"אפילפסיה היא מחלה כרונית שנגרמת בגלל פעילות חשמלית לא תקינה של המוח", מסביר ד"ר פאדי רחאל, נוירולוג בקופת חולים מאוחדת. "אותה פעילות עלולה להתבטא בכמה צורות: תנועות בלתי רצוניות בחלקים מסוימים של הגוף, לעיתים עם מעורבות של מצב הכרה ולעיתים עם התנתקויות שמערבות מצב הכרה לשניות ספורות, ולעיתים מעורבות חלקית של פלג גוף מסוים ללא מעורבות של מצב ההכרה".


ד"ר פאדי רחאל, נוירולוג בכיר במאוחדת. צילום: דוברות מאוחדת




כיצד ניתן לאבחן אפילפסיה?

ישנם סימנים מחשידים שמעידים על אפילפסיה, ביניהם: תנועות בלתי רצוניות, שינוי במצב הכרה והתנתקויות, קפיצות מהירות בגוף בנוסף להפרעה לא מוסברת בחושים (שמיעה, ראייה וכו'). כמו כן, להתקף אפילפטי כללי שמתבטא בנוקשות והתכווצות בגוף, יכולים להתלוות גם נשיכת לשון צדדית ואיבוד שליטה על הסוגרים. לאחר סיום ההתקף נכנסים למצב שנקרא פוסט-איקטלי שמתבטא בישנוניות, עייפות ולרוב בלבול. כדי לאמת את המחלה עורכים אבחון קליני, ומשתמשים בכלי עזר כגון הדמיית מוח, CT או MRI, בנוסף לבדיקת EEG.

כיצד נעזור לאדם בזמן התקף?

בזמן התקף יש להבטיח סביבה בטוחה למטופל. נרחיק ממנו חפצים חדים, חמים וכד' שעלולים לפגוע בו. אם מדובר בפרכוס כללי עם נפילה והתכווצויות מומלץ להפוך את המטופל על צידו השמאלי, להטות את ראשו בעדינות הצידה או כלפי מטה על מנת למנוע שאיפה לריאות או חסימה של דרכי הנשימה מהפרשות. במקרה של נעילת לסתות,  אין להכניס יד או כל חפץ אחר לפה. כמו כן, יש להזעיק עזרה רפואית במקרים הבאים: אם הפרכוס נמשך יותר מ-5 דקות, אם ישנם פרכוסים רציפים ותכופים, אם המטופל לא חוזר לעצמו בתוך פרק הזמן שהוא רגיל אליו או במקרה של פציעות.

כיצד ניתן לקיים שגרת חיים רגילה בצל המחלה?

היות שמדובר במחלה כרונית ההמלצה לחולי אפילפסיה היא לקחת בחשבון שהתקף יכול להתרחש בכל עת. לכן, מומלץ להתרחק מסיכונים שעלולים להביא לתוצאות קשות כמו נפילה מגובה, טביעה בעת פרכוס בזמן שחייה או צלילה. נוודא כי יש השגחה ונוכחות של צוותי הצלה המיומנים בטיפול במקרים אלה.

מהן המגבלות וכיצד ניתן להתגבר עליהן?

ישנן הגבלות בהתאם לדרגות שונות של המחלה כך שלחולה אפילפטי שאינו מאוזן ושחווה התקפים גם תחת טיפול חל איסור לנהוג. לעומתו, מטופל שבמשך שנה לא חווה פרכוסים זכאי לעבור ועדה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), שתבחן את זכאותו לרישיון נהיגה. לאנשים אפילפטיים זכויות שמומלץ למצות מול הביטוח הלאומי.

לסיכום, אפילפסיה היא מחלה שניתנת לטיפול ולאיזון וישנם טיפולים שמרניים וחדשניים להתמודדות איתה. מי שקובע את סוג הטיפול הוא הנוירולוג המטפל, וכל שינוי בטיפול או הפסקת טיפול חייבים בהתייעצות איתו. אני ממליץ להקפיד על שמונה שעות שינה בלילה, להימנע מאור מרצד ובכל שאלה לא להסס לפנות לרופא המטפל.






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בבריאות











<