X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

בואו לספוג אמנות במוזיאוני חיפה

שעות פעילות המוזיאונים ימי א', ג', ד': 10:00-16:00 יום ב': המוזיאונים סגורים יום ה': 10:00-18:00 יום ו': 10:00-14:00 יום שבת: 10:00-16:00 הכניסה למוזיאון הרמן שטרוק היא ללא עלות (המוזיאון סגור בימי שבת וחג). מוזיאון מאנה-כץ סגור לצורך הנגשתו. *יש לשריין מקום
פורסם ב:  13/10/24 , 3:19 מייל לכתב




  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4

שעות פעילות המוזיאונים
ימי א', ג', ד': 10:00-16:00

יום ב': המוזיאונים סגורים
יום ה': 10:00-18:00
יום ו': 10:00-14:00
יום שבת: 10:00-16:00


 




הכניסה למוזיאון הרמן שטרוק ללא עלות (המוזיאון סגור בימי שבת וחג).

 

מוזיאון מאנה-כץ סגור לצורך הנגשתו.

 

מוזיאון חיפה לאמנות סגור לצורך הקמת תערוכות חדשות.


שעות פתיחת המוזיאונים לקהל בחגים – אפריל 2025
ערב פסח, יום ש', 12.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום (מוזיאון שטרוק סגור) 10:00-14:00
חג הפסח, יום א', 13.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום (מוזיאון שטרוק סגור) 10:00-18:00
חוה"מ פסח , יום ב', 14.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום 10:00-18:00
חוה"מ פסח, יום ג', 15.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום 10:00-18:00
חוה"מ פסח, יום ד', 16.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום 10:00-18:00
חוה"מ פסח, יום ה', 17.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום 10:00-18:00
חוה"מ פסח (ערב חג), יום ו', 18.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום 10:00-14:00
שביעי של פסח (חג), יום ש', 19.4.25 | כל המוזיאונים פתוחים ללא תשלום (מוזיאון שטרוק סגור) 10:00-18:00
*הכניסה למוזיאונים בין התאריכים 14-18.4.25 בחסות בנק הפועלים

 

 

*יש לשריין מקום באתר מוזיאוני חיפה

 

  

 

מוזיאון חיפה לאמנות סגור לרגל הקמת תערוכות חדשות

 

מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26 חיפה, 04-9115997
שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00

 

תערוכה חדשה במוזיאון העיר

תעשיית המכוניות הישראלית שזורה בסיפור חייה של מדינת ישראל מיום היווסדה.

הסיפור המרתק על הקמתה של תעשייה זו בחיפה מאפשר להציץ לחזון שביקש להפוך את ישראל לחלק ממועדון כלי הרכב העולמי. מפעלי המכוניות, ובעיקר מפעל "אוטוקרס" שהרכיב את מכונית הסוסיתא המוּכרת, הם פרק משמעותי בסיפורה של המדינה במשך שלושה עשורים.

פרק זה נוגע בהיבטים רבים באופייה של המדינה הצעירה, אשר האמינה ביכולתה להפוך לאימפריה תעשייתית שבליבה מכונית עשויה פיברגלס. הסיפור קשור גם לאנשי תעוזה, שהציבו מטרה שאפתנית והשקיעו מאמצים רבים כדי להפוך את חלומם למציאות.

מכונית הסוסיתא הפכה עם השנים לסמל ישראלי מובהק, הממשיך לפעום בזיכרון גם שנים רבות לאחר ש"יצאה לגמלאות". עד היום זהו סמל מעורר חיוך, המייצג את הישראליוּת של פעם. סיפורים, אגדות ובדיחות סופרו על המכונית ועל יכולותיה ועמידוּתה.

לעיר חיפה תפקיד חשוב בסיפור זה כעיר תעשייה. העשורים הראשונים של מדינת ישראל התאפיינו במגוון של יוזמות, שרבות מהן התרחשו בעיר הצפונית. מוזיאון העיר חיפה מאפשר להתוודע לפרק זה בקורותיה של העיר ולסיפוריהן של הנפשות הפועלות מאחורי אגדת המכונית הישראלית. זהו סיפור מעורר השראה, אשר יש בו נקודות מבט שונות מבחינה היסטורית, נוסטלגית ועכשווית על חלום קטן ושמו סוסיתא.

סוסיתא היום – סטודנטים מעצבים לתערוכה
סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית של המרכז האקדמי ויצ"ו באוניברסיטת חיפה יצרו מיתוג מחדש לסוסיתא בדרכים שונות כאשר עבודות נבחרות יוצגו בתערוכה; וסטודנטים מהמחלקה לעיצוב משחקים דיגיטליים במכללת תילתן יצרו משחקים דיגיטליים (משחקי מחשב ומשחק מובייל) שמהם יוכלו ליהנות המבקרים בתערוכה.

סוסיתא – גם למי שאין לו עדיין רישיון…
את התערוכה מלווה חוברת פעילות לילדים בה הם יוכלו לחשוב בעצמם על המצאה חדשה משלהם ובדרך יצירתית לגלות פרטים על סיפורה של מכונית הסוסיתא. בנוסף, בסמוך לחלל התצוגה ייפתח חדר פעילות ויצירה המותאם למשפחות ומאפשר יצירה עצמאית בנושא סוסיתא ומכוניות. לדוגמה: קיפול מכונית, גלויות לצביעה ושליחה ועוד. ובחצר המוזיאון, ליד דגמי סוסיתא אמיתיים, תהיה פעילות הרכבת מסלול מכוניות מודולרי חיפאי בו יוכלו הילדים להחליט מה תהיה הנסיעה שלהם!

יפעת אשכנזי | אבי וייסבלאי
אוצרי התערוכה

 

   

לפרטים נוספים אודות התערוכה >>> לחצו כאן

 

החממה לאמנות מקום: גֵּבֵרֵא | רבקה בלאי

תערוכה חדשה

בשכונת נווה דוד בחיפה פועלת גינה קהילתית שאותה מטפחים תושבי השכונה. הגינה מחולקת לערוגות ולשטחים קטנים, שבכל אחד מהם נשתל זן אחר של ירק או פרי. במשך שנה תיעדה האמנית רבקה בלאי, שעלתה מאתיופיה בשנת 1994, את אביה ואת שאר תושבי השכונה בתוך הגינה. העלייה מאתיופיה שינתה את אורח חייהם של העולים, ואילצה אותם למצוא מקצועות ומקומות פרנסה חדשים, אך בליבם ובזהותם כל אחד מהם הוא עדיין חקלאי ("גֵּבֵרֵא" באמהרית). הגינה מאפשרת להם להמשיך ולעסוק בפעילות הקשורה לשורשיהם התרבותיים.

התיעוד של רבקה מאפשר להציץ לחיי היומיום של אותם גברים חקלאים, שיצרו עם השנים קהילה חדשה בתוך הגינה. בסרט ובצילומים מתועדים רגעים של זריעה, השקיה, צמיחה, קצירה, קטיף וביטוי של הרבה גאווה על התוצרת שנוצרה בגינה. באמצע שטח הגינה עומד בסיס לבניית גוג'ו – בית אתיופי מסורתי עשוי עץ ובוץ. עד היום לא הסתיימה בנייתו של הבית, ונוכחותו החלקית אולי מסמלת את נקודת האמצע בין הבית שם לבין הבית שנמצא פה. מתוך רצון לחזור לשורשים ולבית, ניסו תושבי השכונה להקים להם מעין "נווה מדבר" מוּכר ונעים, פיסת עולם שתזכיר להם מאין באו ומהי זהותם.

העבודות בתערוכה מתעדות דמויות גבריות המתמודדות במשך מספר עשורים עם רצון תמידי להסתגל למקום חדש. רבקה בחרה לתעד אותם מתוך הבנה כי הם בנו מקום שמאפשר להם לעסוק במה שהם טובים בו, מקום שהם יכולים בו לברוא משהו חדש ולקטוף את פירות הצלחתם.

אוצרת התערוכה יפעת אשכנזי
אוצר החממה לאמנות מקום עוז זלוף

 לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

 

אירועים מיוחדים במוזיאון העיר

הדרכת אוצרת

חמישי, 27.03.25, 17:00

מכונית הסוסיתא הפכה עם השנים לסמל ישראלי מובהק, הממשיך לפעום בזיכרון גם שנים רבות לאחר ש"יצאה לגמלאות". עד היום זהו סמל מעורר חיוך, המייצג את הישראליוּת של פעם. סיפורים, אגדות ובדיחות סופרו על המכונית ועל יכולותיה ועמידוּתה.

לעיר חיפה תפקיד חשוב בסיפור זה כעיר תעשייה. העשורים הראשונים של מדינת ישראל התאפיינו במגוון של יוזמות, שרבות מהן התרחשו בעיר הצפונית. מוזיאון העיר חיפה מאפשר להתוודע לפרק זה בקורותיה של העיר ולסיפוריהן של הנפשות הפועלות מאחורי אגדת המכונית הישראלית. זהו סיפור מעורר השראה, אשר יש בו נקודות מבט שונות מבחינה היסטורית, נוסטלגית ועכשווית על חלום קטן ושמו סוסיתא.

יפעת אשכנזי | אבי וייסבלאי
אוצרי התערוכה

 מודעת פרסום סוסיתא

מודעת פרסום סוסיתא

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

 

ילדים ומשפחה במוזיאון העיר

מרחב יצירה למשפחות במוזיאון העיר

החלל הפעיל והייחודי עוסק בנושא "העיר שלי".
המשפחות מוזמנות ליצור, להדביק, לכתוב, ולצייר את המרחבים הייחודיים של העיר חיפה.
במרחב עמדות פעילות מגוונות ליצירה עצמאית.

___________________________________________

פרטים נוספים
פתוח בהתאם לשעות פעילות המוזיאון.
בימי שלישי ושבת הפעילות במרחב בהנחיית צוות המוזיאון.
הכניסה למרחב הפעיל ברכישת כרטיס למוזיאון.

קרדיט: ג'ני כצנר

 

מוזיאון העיר, שדרות בן גוריון 11, חיפה, 04-9115888,
שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית 

תערוכה חדשה

 

"מתחת לגל, סמוך לקאנאגאווה" מתוך הסדרה "שלושים ושישה מראות הר פוג'י" (1833-1831) של האמן קאצושיקה הוקוסאי (1849-1760) הוא הדפס שגודלו 26 על 39 ס"מ. למרות ממדיו הצנועים, ולמרות שמדובר בהדפס שהודפס בכמות מסחרית, שבסטנדרטים מודרניים איננה דבר יוצא דופן, שמור לו מקום של כבוד ברשימת יצירות המופת הבינלאומיות, וללא ספק הוא היצירה היפנית הידועה בעולם. הר פוג'י ניצב במוקד הסדרה כולה וגם במוקד הדפס זה, על אף שיבוש היחס בין גודל הגל לגודל ההר ושמו הפופולרי "הגל הגדול".

התערוכה "אפקט הגל – מאייקון יפני לגלובלי" נוגעת בשלושת האלמנטים המרכיבים את "הגל הגדול" — גל, סירות, הר — ואלה מיוצגים כאן ב-90 יצירות של אמנים יפנים וישראלים ומתורגמים לשפת התקופה שבה נוצרו. אלמנט הגל נבחן באמצעות יצירות שבהן הוא כוח טבע מסוגנן, קו גבול ערטילאי ומטפורה של בידוד חברתי וייצוג של חרדה קיומית, לאו דווקא חרדה הקשורה לאסונות טבע. אלמנט הסירות בין הגלים נקשר ביצירות מלחמה באמנות היפנית וביצירות העוסקות בהעפלה אישית ולאומית באמנות הישראלית. בתערוכה הר פוג'י מופיע ביצירות יפניות מסורתיות המדגישות נקודות מבט שונות עליו, לצד יצירות נוספות ישראליות המבטאות את המשיכה אל ההר. התערוכה נותנת מקום גם לאמנים צעירים המגיבים ליצירה באמצעים ויזואליים מגוונים ובאופן מתריס ושונה.

קריאה פרטנית של היצירה מציעה פרשנויות שונות, כגון היותה ביטוי לפולחן הר פוג'י הקדוש; קישורה למצבו האישי הקשה של הוקוסאי – מות רעייתו, שבץ שלקה בו ונכדו שהסתבך בהימורים והיה לו לנטל כלכלי. הספרות מציעה גם קריאה פוליטית לאומית שבה התיאור משמש כמטפורה לאי הוודאות שטלטלה את יפן כאשר צעדה בעל כורחה מהסגר ממושך לקראת פתיחת שעריה אל המערב ולמשבר הכלכלי הקשה שחוותה בשנות ה-30 של המאה ה-19. יפן למודת רעידות אדמה וגלי צונאמי, ולמרות זאת, "הגל הגדול" של הוקוסאי אינו קשור בתופעת הטבע של הצונאמי. בהדפס זה מתייחס הוקוסאי אל הגל כמטפורה יותר מאשר כתופעת טבע. רק פרשנות אמנותית ביצירות מאוחרות יותר מזהה את הגל הגדול עם תופעת הצונאמי.

 

הדרכות בתערוכה החדשה
שבת, 29.03 | 11:00, 12:30
לרכישת כרטיסים >>> לחצ.י כאן

 

הרצאות מועדון תרבות במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
לכל הרצאות מועדון תרבות ורכישת כרטיסים >>> לחצו כאן

לפרטים ורכישת כרטיסים למינוי / הרצאות

04-6030800

 


 לכל הסרטים המוצגים בקולנוע טיקוטין ורכישת כרטיסים >>> לחצו כאן

 

אירועים מיוחדים במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית

 

לקרוא את לוליטה בטהרן | Reading Lolita in Tehran
רביעי, 26.03.25 | 12:30, 19:00


בימוי: ערן ריקליס
ישראל | 2024 | 106 דקות | פרסית ואנגלית | תרגום לעברית
בכל יום חמישי בבוקר, ברפובליקה האסלאמית של איראן, אזאר נאפיסי, פרופסור לספרות נועזת ובעלת השראה, מכנסת בחשאי שבע מתלמידותיה המסורות ביותר בכדי לקרוא קלאסיקות מערביות אסורות. יחד עם הורדת החיג'אב, הן פותחות את ליבן כשסיפורן האישי מתערבב עם הספרים שהן קוראות בתשוקה. בזמן שמשמרות המהפכה פושטות על מעוזי התרבות וההתנגדות בטהרן, הנשים בסלון של אזאר מפליגות למחוזות של חופש, חלומות, תקוות, ציפיות ואכזבות, במטרה אחת – לבטא את רוח החופש שאינה ניתנת לעצירה ולמצוא את הדרך מחושך לאור, בעזרת כוחה המשחרר של הספרות.

 

געגוע | Longing
רביעי, 26.03.25, 14:45


בימוי: שבי גביזון
ארה"ב | 2024 | 111 דקות | אנגלית | תרגום לעברית
כשדניאל בלוך (ריצרד גיר), רווק ניו יורקי עשיר, מקבל טלפון מהאקסית שלו מלפני עשרים שנה ונפגש איתה , היא מספרת לו שיש להם ילד משותף שלא היה מודע לקיומו. ולפני שבוע הילד הזה שלהם לקח את הרכב שלה, נכנס במעקה של גשר, עשה תאונה ומת. דניאל מעכל את הדברים, נעצב, וכעבור זמן הוא מוצא את עצמו טס לעיירה קטנה בקנדה לנסות ולגלות מי היה הילד הזה שלו. זהו סיפור דרמטי עם נגיעות קומיות על הורות, על הרצון להיות הורה ועל הנגעים שמתלווים לזה.

רימייק אמריקאי לסרט הישראלי המצליח ״געגוע״ בבימויו של שבי גביזון.

 

פינק ליידי | Pink Lady
רביעי, 26.03.25, 17:00

בימוי: ניר ברגמן
ישראל | 2024 | 106 דקות | עברית
"פינק ליידי", סרטם של מינדי ארליך וניר ברגמן, מציג מנקודת מבט נשית את סיפורם של בני זוג חרדים הנאבקים על אהבתם. הסרט מתאר בשילוב של הומור, כאב ואהבה את מאבקם תחת איומי סחיטה של כנופיה המטילה אימה על המגזר…

 

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים >>> לחצו כאן

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, שדרות הנשיא 89, חיפה | 04-8383554

שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00

 

 

תערוכה ממשיכה במוזיאון הרמן שטרוק

כיצד נראה הנוף החיפאי לפני מאה שנים? מהם השינויים שעבר ההדפס מאז?

התערוכה "צל עץ" תמר מזמינה את הצופים להתבונן על שתי נקודות זמן: הנוף החיפאי שתיעד האמן הרמן שטרוק לפני מאה שנים, לצד חיפה בת־זמננו – כפי שהיא ניבטת בעבודות של אמניות.ים שהוזמנו להציע תשובות לשאלות אלו בעבודות הדפס עכשוויות.

הרמן שטרוק היה אמן של דיוקנאות ונופים. באוסף המוזיאון כלולות רבות מעבודותיו המתעדות את חיפה לפני מאה שנים, עם מבט עקבי החוצה – לכיוון צפון. לתערוכה זו נבחרו מספר עבודות המציגות את מבטו הייחודי על הנוף הניבט מחיפה. בחלק ניכר מהן בולטים המאפיינים של צמצום הפרטים והריקוּת של הנוף, ואין לדעת אם אכן כך נראו הדברים או שמא שטרוק בחר זאת בקפידה ובמכוּון. כמו כן, בולט קו המתאר של מפרץ חיפה עד לראש הנקרה, וכן אפשר לראות את קו החוף ובו מבנים ספורים ובעיקר עצי תמר. הדקלים, המופיעים באופן חוזר ונשנה בהדפסיו של שטרוק, מעניקים לעבודות העדינות גוון אקזוטי. ניכרת בהן ההתבוננות של הזר האירופאי על מרחב החוף הים־תיכוני, על קו המים והשמיים המאפיינים אותו.

האמניות ניבי אלרואי, עינת אמיר, טליה בן אבו, מור רימר ואיילה נצר, וכן האמן פריד אבו שקרה, הוזמנו להתבונן בעבודות ההדפס של שטרוק העוסקות בנוף החיפאי וליצור עבודות חדשות הבוחנות את הנוף העכשווי של חיפה. נקודות המבט האמנותיות של יוצרות.ים אלו מתבססות על ריקוּת הנוף של שטרוק, נאחזות בתיאורי הדקלים ומייצרות מבט חדש המגשר על פער השנים. העבודות בתערוכה מציעות פרשנויות שונות בנות־זמננו לנוף החיפאי ומתבססות על טכניקות עבודה עכשוויות, המאתגרות את טכניקות הדפוס השונות.

טליה בן אבו, טיילת לואי, הדפס קולוגרף, 2022 קרדיט: באדיבות האמנית

בעבודות ניכרים כיוונים שונים ומרתקים של התייחסות לנוף החיפאי: "ניקיון" המרחב העכשווי ושאיפה להשיב לו מן הריקוּת שאבדה; יצירת הדפס בהתבסס על שימוש במסקינטייפ לתיאור נוף הנמל ושכונת הדר; יצירת טפט קיר באיור דיגיטלי; תיאור של הצמחייה הגדלה בסביבת המוזיאון; קריעה והרכבה מחדש של הדפסים של שטרוק; וכן הסתכלות אחרת על הנוף, מכיוון הים אל ההר. באופנים אלו העבודות בתערוכה מעניקות מגוון ביטויים לעיסוק בממד הזמן, בשינויים שהתחוללו ובאפשרות להביט בו־זמנית במה שהיה ובמה שיש כיום.

אוצרות: רות אופנהיים ודנה ניצני
ליווי אוצרותי: ד"ר קובי בן-מאיר
עוזרת הפקה: אפרת רקפת ויינשטיין

מוזיאון הרמן שטרוק, שד' ארלוזורוב 23 חיפה | 04-9127090

שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: סגור

   


תערוכות פעילות במוזיאון הימי הלאומי

נמל הבית | הים שלנו | תל דגים | זמן בכמוסה | ימאים צעירים |

פיראטים–בין אמת לאגדה | הצילו! SOS | חצר הסיפון התחתון
המוזיאון הימי הלאומי מכריז על זמן חירום ומתגייס להצלת הים !

לראשונה מאז הקמתו מציב המוזיאון הימי הלאומי על סדר יומו נושאים עכשוויים בוערים, ובראשם הצלת הימים והאוקיינוסים מנזקים אקולוגיים הרי אסון, עם פתיחת תערוכות  ומרחבי משחק ולמידה חדשים . כל אלה יוקדשו לבריאות האקולוגית של הים ולהעלאת  המודעות לפעולות החשובות שניתן לעשות כבר עכשיו למען הצלת הימים והאוקיינוסים.

התערוכות  והמתחמים החדשים ברחבי המוזיאון יאפשרו למבקרים הזדמנות להתחבר ולהבין את המשמעות העמוקה של הים עבור בני האדם ,לגבש מודעות ואכפתיות כלפי סוגיית הבריאות האקולוגית של הים הניצבת לפתחנו – כל זאת באופן נגיש ומלא באפשרויות להסתקרן, לשחק וללמוד דברים חדשים.

התערוכה "נמל הבית", במבואת הכניסה המשופצת, מזמינה את הקהל לצלול לעולם הים עם תצוגה של דגמי אוניות שיצרו ספנים וסרטונים המשקפים מחקרים שנעשים כיום על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה. בקומה השלישית של המוזיאון, המציגה את אוספיו המרכזיים, בוצעו חידושים רבים: הפרויקט "הים שלנו" כולל מפה מוארת ומאוירת, המציגה את עשר התרבויות הימיות החשובות בחופי הים התיכון במשך כחמשת אלפים שנים. התערוכה "תל הדגים" מציגה באופן מחודש את אתר שקמונה, הנחשב לאתר הארכיאולוגי החשוב בחיפה, בהתבסס על מחקרים עדכניים. הפרויקט "זמן בכמוסה" מכיל מקבץ תיבות עם מוצגים ייחודיים כמו מומיות של בעלי חיים ומסכות קבורה ממצרים העתיקה, מפות ייחודיות מהרנסנס, כלי זכוכית עתיקים, ועוד.

הקומה התחתונה עברה גם היא מתיחת פנים משמעותית. תערוכת הפיראטים האהובה –"פיראטים: בין אמת לאגדה" – זכתה לחידוש מקיף והפכה לתערוכה אינטראקטיבית פעילה ומרהיבה. התערוכה הפעילה "הצילו !SOS " מאפשרת להתוודע לעולם המופלא של הים, לתופעת האלים ולגיבורי-העל הימיים ולחשיבות השמירה על הים. המתחם "ימאים צעירים"  בתערוכת הימאות העברית מכיל מרחב של משחק והתנסות בעולם הספנות –  לילדים ולכל המשפחה. כמו כן, כחלק מטיפוח מרחבי החוץ של המוזיאון הוקמה "חצר הסיפור התחתון", שבה אפשר לשחק ולהתנסות בפעילויות הקשורות לעולם הספנות או לנוח סביב שולחנות הפיקניק.

המוזיאון המחודש מאפשר למגוון רחב של קהלים בכל הגילאים ולכל בני המשפחה למצוא בו את מקומם. לאלו המבקשים להעמיק בידע ובמחקר המוזיאון מספק מוצגים מופלאים ונדירים ומידע מקיף. לאלו האוהבים התנסות חווייתית המוזיאון מציע מגוון של אפשרויות, כמו פעילות דיגיטלית אינטראקטיבית, משחקים, תחפושות, צילום, צפייה בקטעי סרטים ועוד. בני המשפחה שיגיעו למוזיאון יוכלו לבלות בו כמה שעות ולמצוא בו שפע של עולמות והפתעות.

למידע נוסף >>> לחצו כאן

תערוכה חדשה

דם – כסף – אוניות
הסכם השילומים עם גרמניה כמנוע צמיחה של צי הסוחר הישראלי

בינואר 1952 סערו הרוחות במדינת ישראל הצעירה. על הפרק עמדה שאלת הבחירה להיכנס למשא ומתן עם גרמניה המערבית בנוגע להסכם שילומים – מהלך שנועד לפצות את המדינה בעקבות קליטתם של כחצי מיליון ניצולי שואה, וכן להשיב קצת מן הרכוש שאבד לעם היהודי במהלך שלטון הנאצים.

לנגד עיני המצדדים בהסכם עמדו הקשיים הכלכליים העצומים שעמם התמודדה המדינה בעקבות מלחמת העצמאות וקליטת רבבות עולים מאירופה ומארצות האסלאם, רובם מחוסרי כול. המתנגדים, מימין ומשמאל, ראו בהסכם מתן מחילה בפועל על פשעי הנאצים. העימות היה סוער, על סף האלימות, בתוך הכנסת, בתקשורת וברחבי הארץ.

לבסוף ההסכם אושר ברוב של 61 קולות ונחתם ב־10 בספטמבר 1952. גרמניה המערבית התחייבה לספק סחורות ושירותים בשווי 3.5 מיליארד מארק גרמני בין השנים 1965-1953. לצורך ביצוע ההסכם הקימה ממשלת ישראל את "חברת השילומים", שעסקה ברכישה ובהעברה של הסחורות והשירותים לגורמים הכלכליים השונים במשק.

לכספי השילומים נודעה חשיבות רבה בהתפתחות הכלכלה הישראלית, והם תרמו באופן מכריע להתפתחותו של צי הסוחר הישראלי. חלק ניכר מכספי השילומים, כ־17%, שימש להזמנת 49 אוניות חדשות עבור צי הסוחר. "צים" רכשה 37 אוניות והפכה מחברת ספנות קטנה לגורם כלכלי מוביל, בעל צי אוניות חדיש ברמה בינלאומית. חברת "אל־ים" רכשה שמונה אוניות וחברת "עתיד, קווי הים התיכון" רכשה ארבע אוניות.

תוצאת ההסכם הייתה בנייתו של צי הסוחר הישראלי. לצד רכישת האוניות חל גידול בכמות המועסקים בספנות ובהיקף הסחורות שהגיעו לארץ בספינות ישראליות. נרכשו גם ספינות דיג ונבנו בארץ אוניות נוספות מחומרים שנרכשו בכספי השילומים. גם הנמלים עברו התייעלות משמעותית ותפוקתם גדלה הודות לרכישת מנופים, עגורנים ומבדוק צף.

התצוגה החדשה כוללת דגמים של מספר אוניות שילומים של "צים", שנועדו לשימושים שונים: דגן, האונייה הראשונה שנתקבלה במסגרת ההסכם, שימשה למטען, וגם עמפעל שימשה למטרה זו. האוניות ישראל וציון נועדו לשימוש מעורב של נוסעים ומטען, ואילו ירושלים הייתה אוניית נוסעים. האונייה הר גלעד של חברת "אל־ים" שימשה להובלת מטען כללי וקירור. עוד מוצגים בתערוכה רגעים היסטוריים בסיפוריהן של האוניות, כפי שאלו תועדו ביומני החדשות, בתצלומים, בעלונים פרסומיים ועוד.

התצוגה מאירה פרק משמעותי מסיפורה של הספנות הישראלית, כחלק מהמהלך של המוזיאון ליצירת תערוכה רחבת היקף שתתמקד בישראל כמדינה של ים.

הקמת התצוגה התאפשרה הודות לתרומה של צים שירותי ספנות משולבים בע"מ

עדי שלח אוצרת המוזיאון הימי הלאומי

למידע נוסף >>> לחצו כאן

 

תצוגה חדשה

המוזיאון הימי הלאומי פותח תצוגה חדשה בתערוכת הספנות הישראלית, ובמרכזה סרטון המציג בתמציתיות ובגובה העיניים את סיפור התפתחותם המרתק של הנמלים בישראל. 

הסרטון, בהובלת השחקן עידן אלתרמן, נפתח בהקמת נמל חיפה הבריטי ונמל תל אביב – "הנמל העברי" – בתקופת המנדט בשנות ה־30 של המאה העשרים; ממשיך דרך הקמת נמלי אילת ואשדוד בהתאם לצרכים האסטרטגיים של המדינה בשנות ה־50 וה־60; ומסתיים במהפכת המכולות, הרפורמה בנמלים והקמת נמל המפרץ ונמל הדרום בעשורים האחרונים. 

ארץ ישראל הייתה מאז ומתמיד צומת מרכזי לתעבורה ולמסחר. היא ממוקמת על דרכי מסחר שמחברות בין שלוש יבשות – אסיה, אפריקה ואירופה – ולכן לנמליה נודע מקום חשוב לאורך ההיסטוריה. עד תחילת המאה שעברה נמלי יפו ועכו היו הנמלים החשובים בארץ ישראל ושימשו שערים למעבר נוסעים וסחורות אל הארץ וממנה. נמלים אלו התפתחו במשך מאות ואלפי שנים כחלק אורגני של הערים, בדומה לערי נמל היסטוריות אחרות באגן הים התיכון.

המיקום של הנמלים המרכזיים במדינת ישראל יוצא דופן בהשוואה לערי הנמל הים־תיכוניות. מסיבות מדיניות הקשורות בנסיבות של הקמת המדינה, הנמלים ההיסטוריים שפעלו בשטחה הוחלפו בנמלים חדשים, שסביבם התפתחו גם ערים חדשות.

סיפוריהם של הנמלים בישראל משקפים מהלך של התבגרות: מתקופת המנדט הבריטי דרך השנים הראשונות לקום המדינה ועד לרפורמה בנמלים בעשורים האחרונים; התחולל תהליך הדרגתי של רכישת מקצועיות, של פיתוח יכולת תכנון ושל השקעה לטווח ארוך ובניית חוסן כלכלי חיוני לעתיד המדינה.

התצוגה כוללת גם מוצגים מאוסף מוזיאוני חיפה שמשקפים את התפתחות הנמלים והעבודה בהם – דגמים, תצלומים, הדפסים ועוד.

"ימאים צעירים" – מרחב למידה פעיל לכל המשפחה – מזמין את המבקרים ללמוד על תקשורת בים, להעמיס אוניית תובלה, להכיר כלי שייט שונים, ליצור סירות בקיפולי נייר, להתחפש ולהפוך לימאים בעצמם, לשחק במשחק צוללות ענק ועוד!

יוצרי הסרטון: גביש מדיה 

אנו מודים לחנ"י, חברת נמלי ישראל, על תמיכתם בהפקת הסרטון ועל שיתוף הפעולה הפורה ביצירתו.

למידע נוסף >>> לחצו כאן

 

תערוכה חדשה

התערוכה "דגים ודייגים" משלבת מוצגים מכל מוזיאוני חיפה במטרה להתבונן בדיג כתופעה מהותית בחברה האנושית. משחר ימיה של האנושות ועד ימינו, בכל רחבי העולם, הים הוא מקור חיים חשוב. הדיג, אשר לו נודעת חשיבות עצומה לתזונת האדם ולפרנסתו, השפיע על עיצוב סביבת החיים האנושית – על התהוותם של כפרי דייגים וערי נמל, על התנועה בין החוף והים, על אופיים של הרציפים והשווקים ועוד. בהתייחס לכל אלו, תערוכה זו מציגה יצירות המתבוננות באופן רומנטי על חיי הדייגים ומגלות עניין בהווי חייהם, לצד מוצגים המעידים על הפרקטיקה של הדיג הלכה למעשה.

תערוכה זו מזמינה את הצופים להתבונן בסביבה של עיירות הדייגים, המתמזגות עם החוף והנוף הימי, ולבחון במבט חטוף את הרחובות הצרים של השווקים המלאים בסחורות של דגה טרייה. היא מאפשרת גם להכיר יצירות המתארות את עולמם של הדייגים העוסקים בנחת במלאכתם ולהתרשם מסירות הדיג שעוגנות במספנות או יוצאות אל הים הגדול. כמו כן, הצופים מוזמנים להתוודע לחוויות שונות של דיג – נינוח או נמרץ וסוער – ולהתמודד יחד עם הדייגים עם האתגרים שמזמן הטבע. לצד זאת, התערוכה מעניקה הזדמנות להכיר מגוון יצירות שמתמקדות בדגים על סוגיהם השונים. לבסוף, עם החזרה לחוף, אפשר לפגוש את הלקטים הימיים העסוקים במלאכתם ובדייגים המתמקדים בעיסוק הקפדני של תיקון הרשתות, באופן המאפשר התכנסות פנימית מדיטטיבית.

כמו כן, התערוכה נועדה לעורר מחשבה על מהותו של הדיג בימינו. עם המעבר לדיג תעשייתי בעת המודרנית התערערה הבריאות האקולוגית של הדגה. דיג יתר, עלייה במחירי הדגה והתמעטות אוכלוסיות רבות של דגים – כל אלו מעוררים כיום דיון ציבורי ער ביחס לדיג. האם נדע למצוא את האיזון בין צורכי אוכלוסיית העולם בחלבון זמין ואינטרסים כלכליים של תעשיינים לבין ההכרח לשמור על הטבע הימי? האם נצליח לשמר את מורשת הדיג בר־הקיימא וניקח אחריות להמשך קיומו של הים כמקור חיים? במגוון פעילויות חינוכיות ותרבותיות שילוו את התערוכה נעסוק גם בשאלות אלו.

ניקה טולסטוב
מחלקת ניהול אוספים, מוזיאוני חיפה
אוצרת התערוכה

 

 

 

המוזיאון הימי הלאומי, שד' אלנבי 198 חיפה, 04-6030800

שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00

 

 






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד ביוצאים קבוע











<












<