לוקאל פוליטי

"אנחנו לפעמים מתווכחים אבל זה חלק מתהליך עבודה בריא"

בריאיון מיוחד ל'ניוז חיפה קריות" מנכ”ל עיריית חיפה, גדי מרגלית, מדבר גלויות על חרושת השמועות בדבר מערכת יחסים עכורה בינו לבין ראש העיר, על ההתמודדות העירונית עם מבצע “חיצי צפון”, כיצד משקמים את העיר והחזון לשנים הבאות

טלי ליבמן פורסם ב: 24/12/24 , 8:54 מייל לכתב

מרגלית: " יונה רוצה לראות תוצאות כאן ועכשיו" צילום: ראובן כהן, דוברות העירייה

שנת 2024 תיזכר כאחת השנים המאתגרות שידעה חיפה. ההנהלה החדשה של העירייה, בראשות יונה יהב, נכנסה לתפקידה באפריל 2024, בשיאן של השלכות מלחמת “חרבות ברזל”. בהמשך, בחודש ספטמבר, הגיעו האזעקות ונפילות הטילים גם לחיפה, עם מבצע “חיצי צפון” שבו נכנס צה"ל לדרום לבנון. העיר נאלצה להתמודד עם נזקים כבדים, אך לצד זאת התקדמה בתכנון לעתיד של פיתוח וצמיחה. מנכ”ל העירייה, גדי מרגלית, נכנס לתפקידו באפריל, ומיד התמודד עם מציאות מורכבת, מאתגרת ודחופה.

היחסים עם ראש העיר: "המטרה מקדשת את האמצעים" :לאור חרושת השמועות שנפוצה לאחרונה על כך שמערכת היחסים בינו לבין ראש העיר, יונה יהב, עלתה על שרטון, אומר מרגלית בגלוי: “אין פה פיצוץ, כמו שאוהבים לחשוב" הוא אמר. “כן, אנחנו לפעמים מתווכחים – אבל זה חלק מתהליך עבודה בריא. יונה רוצה לראות תוצאות כאן ועכשיו, וזה בסדר. המטרה שלנו משותפת – להפוך את חיפה לעיר מובילה".“בסוף היום, אנחנו שנינו רוצים את אותו הדבר – להוביל את חיפה לעשור של צמיחה, שינוי, ושיפור איכות החיים של התושבים".“חיפה היא עיר עם פוטנציאל אדיר" סיכם מרגלית. “יש לנו הרבה עבודה, אבל אני מאמין שהשנים הקרובות יהיו השנים שבהן העיר הזאת תפרח מחדש. אנחנו כאן כדי לדאוג שזה יקרה". מרגלית מודה: "אז לפעמים הרוחות מתלהטות גם שלו וגם שלי אבל צריך לזכור בסוף היום הוא רוצה שזה יקרה כאן ועכשיו! ואנחנו צריכים לספק את זה! ואם אני לא מבין אז אני עובד אצלו, ולא הוא שעובד אצלי. בסופו של דבר המטרה מקדשת את האמצעים. אנחנו אוהבים את חיפה! מתים על חיפה!".

יונה יהב וגדי מרגלית במרכז ניהול המשברים של העירייה. צילום: ראובן כהן, דוברות העירייה

“נכנסנו לתוך מצב חירום מתגלגל” “צריך להבין" פתח מרגלית, “המלחמה בדרום כבר גבתה מחיר כבד על כל המדינה, אבל כשבספטמבר 2024 התחילו האזעקות ונפילות הטילים גם בחיפה, זה היה אירוע בסדר גודל אחר לגמרי. העירייה לא הייתה מוכנה למצב כזה, והיינו חייבים להרים את כל מערך החירום על הרגליים במהירות שיא".לדבריו, אחד האתגרים המרכזיים היה חידוש תפקודם של שישה מוקדי חירום שכונתיים, המכונים “חבלים”. “החבלים היו קיימים, אבל לא במתכונת מספקת" סיפר מרגלית. “מהיום הראשון שלנו בתפקיד, דאגנו שהם יפעלו 24/7, ושהם יאיישו בצוותים מקצועיים: פיקוד העורף, משטרה, רווחה, עובדי סוציאליים ומתנדבים. היה ברור לנו שאין דרך אחרת לתת מענה אמיתי לתושבים".

מקלטים שהיו מוזנחים במשך שנים. שיקום מקלטים פרטיים. צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

שיקום מקלטים ומוסדות חינוך

נושא המיגון העירוני קיבל עדיפות עליונה. “חלק מהמקלטים הציבוריים בעיר לא היו ראויים לשימוש" אמר. “בנוסף, היו מקלטים פרטיים בשכונות מוחלשות, כמו קריית חיים וקריית שמואל, שהיו מוזנחים במשך שנים. נאלצנו להיכנס למקומות שאף רשות מקומית לא נכנסה אליהם קודם – לנקות, לשפץ, ולהחזיר אותם לתפקוד".

לדבריו, השיקום כלל גם מוסדות חינוך רבים. “לא מעט גני ילדים היו ללא מרחבים מוגנים תקינים”, הוא מסביר. “היינו צריכים לפרק מטבחים, שירותים ומבנים ישנים, ולהכשיר מחדש את הממ”דים כך שיתאימו לצרכים הבטיחותיים".

גם מערכת החינוך תפקדה תחת לחצים אדירים. “השאלה הגדולה הייתה אם לפתוח בתי ספר" תיאר מרגלית. “בסוף החלטנו לפתוח אותם במתכונת מצומצמת, עם למידה בקפסולות ובזום, כדי לאפשר להורים לשמור על שגרה מסוימת. היו הורים שהביעו חשש, וזה מובן, אבל האמנו שזו ההחלטה הנכונה".

ליווי אישי לכל אחת מהמשפחות. פגיעה ישירה בבניין מגורים ברחוב שוהם בחיפה. צילום: כבאות והצלה

טיפול במבנים שנפגעו: רחוב שוהם ובית הכנסת בקלר

אחד האירועים הקשים ביותר התרחש ברחוב שוהם, שבו טיל פגע בשני בניינים. “הבניין ברחוב שוהם הפך למבנה מסוכן" סיפר מרגלית. “הדיירים פונו מיד, חלקם לבתי מלון וחלקם למשפחות. דאגנו שכל אחת מהמשפחות תקבל ליווי אישי – גם ברמת הדיור החלופי וגם בסיוע רגשי".

הוא הוסיף: “בבניין סמוך, ברחוב שוהם, היה חשש שהנזק יגרום לסיכון נוסף. מיד ביצענו הערכה הנדסית והתחלנו בשיקום. כינסנו את כל הדיירים, הצגנו להם את האפשרויות, ודאגנו שהם יקבלו תמיכה מלאה מהעירייה".

אירוע משמעותי נוסף התרחש בבית הכנסת ברחוב קלר, שנפגע ישירות מטיל. “הפגיעה הייתה קשה, אבל המזל הוא שהמבנה הישן עמד בעומס" אמר מרגלית. “עובי הקירות – 40 סנטימטרים של בטון – הציל את המבנה, אבל מסביב היו נזקים אדירים. טיפלנו גם בדיירים הסמוכים, ודאגנו לתמיכה מלאה כדי לשקם את המקום".

"נלחמנו כדי שחיפה תיכנס למפת הפיצויים של הממשלה". מנכ"ל עיריית חיפה, גדי מרגילת, במרכז ניהול המשברים העירוני. צילום: ראובן כהן, דוברות העירייה

עלות המלחמה: “יותר מ-50 מיליון שקלים שהעירייה הוציאה מכיסה”

העלות הכלכלית של ההתמודדות הייתה אדירה. “אנחנו מדברים על יותר מ-50 מיליון שקלים שהעירייה הוציאה מכיסה" שיתף מרגלית. “זה כלל שיפוץ מקלטים, תגבור שעות עבודה לעובדים, ותפעול מוקדים 24/7. לא חיכינו שמישהו יגיד לנו מה לעשות – פשוט עשינו את זה, כי זה מה שהתושבים היו צריכים".

בנוסף, הכלכלה המקומית ספגה מכה קשה. “בתי המלון התרוקנו, התיירות נעצרה, ועסקים קטנים סבלו. נלחמנו כדי שחיפה תיכנס למפת הפיצויים של הממשלה, ובסוף הצלחנו לכלול גם את הקריות".

הקשר עם משרדי הממשלה

"בהתחלה היה לנו כעס כלפי משרדי הממשלה שלא ביקרו אותנו במלחמה אבל רוצה לומר לך שבחודשיים האחרונים יש פה התנפלות, אני אומר התנפלות טובה, של שרי הממשלה, של מנכ”לים מהמשרדים הממשלתיים. יש רצון לפתוח את הקשר, להקשיב ולשבת איתנו כדי להבין מה אנחנו צריכים. אנחנו משתדלים באמת לומר להם מה אנחנו צריכים. צריך לזכור, שבשנת 2025, עם דיוני התקציב, יהיה פחות לרשויות המקומיות, פחות כסף ממשלתי, כי מישהו יצטרך לשלם את החשבון של מעל חצי טריליון שקלים שעלתה המלחמה הזאת. אנחנו שמים לב למה שקורה, כולל הגזרות החדשות, המיסים והמע”מ".

האזרח הוא לפני הכל

“במהלך השנתיים הקרובות נקים שלושה חבלים נוספים, שיכללו לא רק חירום אלא גם שירותי שגרה – חינוך, קהילה, ופניות ציבור, קרוב יותר לתושבים, הרעיון הוא לשרת את האזרח כמה שיותר קרוב למגוריו. זאת אומרת, יוקמו בשנתיים הקרובות עוד שלושה חבלים. אבל החבלים, שעד עכשיו עבדו חירום ושגרה, יכללו למעשה חינוך, קהילה, כי אנחנו מבינים שהפעילות הקהילתית היא חשובה מאוד. חינוך, קהילה, כל מה שקשור בעירוניות, כל מה שקשור בפניות ציבור – הכל יהיה ליד הבית. זאת אומרת, אנחנו שמים בעצם את האזרח במוקד השירות".

"אנחנו רוצים להעביר חוק עזר עירוני בנושא של שיטור עירוני, ולהגדיל את הביטחון האישי של התושבים שהתדרדר פה בשנים האחרונות. השיטור העירוני והגדלת כוח המשטרה, זה אירוע בפני עצמו, כי אנחנו רוצים להעביר חוק עזר עירוני וללכת על הנושא הזה חזק יש לנו כבר אישור במשרד לביטחון פנים ובמשרד הפנים, וועדה פנימית שישבה פה עם המלצות לחזק את המשטרה. אנחנו רוצים להגדיל את השיטור ולחזק את המשטרה, וכל מה שאנחנו רואים מול עיננו זה ביטחון אישי טוב יותר עבור התושבים".

|הוצאנו הנחיה של ראש העיר לגבי פניות ציבור זה הולך להיות מושקע מכל הבחינות גם טכנולוגית גם מבחינה אנושית אין חוכמות זה הולך לחזור להיות לפחות כמו שהיה לפני שעזבנו והרבה יותר מזה".

חזון לעשור הקרוב: חיפה תגדל במאה אלף תושבים

מרגלית מציג חזון שאפתני לעתיד חיפה: “בעשור הקרוב חיפה תגדל ב-100 אלף תושבים" הוא אמר. “זה מחייב אותנו להיערך ברמה תשתיתית, עם תכנון מוסדות חינוך חדשים, מערכות תחבורה מתקדמות, ושיפור השירותים לתושבים".

"חלק מחזון הפיתוח האסטרטגי". חזית הים חיפה. קרדיט: אמיר מן עמי שנער אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ

התכניות העתידיות לפיתוח העיר: פרויקט חזית הים ומרינה

"יש היום כמה פרויקטים אסטרטגיים פה, שיכולים להשפיע על חיפה בצורה דרמטית. זה פרויקט חזית הים, שזה וואו תראי מה זה עשה לקייפטאון, לברצלונה, לבוסטון, להמבורג. יש לך גם את דנמרק, את קופנהגן. אם תראי את ההדמיות, את תהיה המומה, וזה פרויקט שצריך להיות תוך חמש-שש שנים, זה לא עתידות של 20 שנה". עוד הוא אומר: "בתוך חזית הים העירונית יש תוכנית למרינה מדהימה. זה חלק מחזון הפיתוח האסטרטגי שלנו והיא תתמוך בכלכלה המקומית והתיירותית. השדה תעופה של חיפה שחזר לפעול ואפשר לטוס לקפריסין, יוון ולאילת מה ש 6-7 שנים לא הגיעו. מעגן הדיג, אין ערים שיש להם מעגן דיג כזה. שוק דייגים. פיתוח גדול עם חברת חני. הפיתוח המואץ של מערב חיפה, אנחנו מתעקשים גם על מנהור הרכבת, יש פרויקט שאנחנו מאיצים אותו בשנתיים הקרובות זה פרויקט הדרגנועים! הטופוגרפיה הורגת אותנו ובשלב הראשון נעשה חיבור בין הדר והעיר התחתית חינם! זה תחבורה ציבורית הכי פשוטה ונקייה. אחר כך נפתח את הדרגנועים מהשוק להדר והלאה. הדברים הכי חשובים לאזרחים שאנחנו מתכוונים לשים דגש ולטפל ולפתח זה הגברת הביטחון האישי, ניקיון, שירות לאזרח, טיפול קרוב לאזרח כל זה בשנתיים הקרובות!"

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

"אנחנו לפעמים מתווכחים אבל זה חלק מתהליך עבודה בריא"

עוד בלוקאל פוליטי