X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

מחאת המורים – חישוב מסלול מחדש

ד"ר לודמילה קריבוש, ראש החוג לסוציולוגיה ואזרחות מכללת אורנים
פורסם ב:  13/09/22 , 1:59 מייל לכתב




  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4

חודשי אוגוסט בעשרים ושתיים השנים האחרונות זכורים לנו כתקופות מלאות מתח בעקבות האיומים של ארגוני המורים לפתוח בשביתה ולא לאפשר לשנת הלימודים להיפתח כסדרה. בכל פעם, גם אם הושג ההסכם בין המורים לאוצר וגם אם לאו, בראשון לספטמבר הצליחה מערכת החינוך לפתוח את דלתות בתי הספר והגנים לקראת חניכיהם. אך במקביל, עלו יותר ויותר ספקות באשר להישגיהן ולדרכי הפעולה של מחאות המורים, דבר הבא לידי ביטוי בתמיכה מועטה בצעדי המחאה מצד שאר האוכלוסייה ואף המורים עצמם, וכן בכותרות המדיה דוגמת 'ארגוני המורים השונים מתקשים לשתף פעולה' או 'ההורים והמורים מתקוטטים זה עם זה ברשתות החברתיות ומחוצה להן'. בין היתר, מביעים הורי התלמידים מורת רוחם: מבחינתם, בזמן השביתה נשארים ילדיהם ללא מסגרת, ללא חלופות וללא רצף לימודי תקין.

הפעם זה הצליח בגדול. לאחר השביתה שנמשכה כל חודשי הקיץ-2022, יפה בן דוד, יו"ר הסתדרות המורים, הוכרזה כ'מנצחת' אשר 'עשתה בית ספר' לאוצר. לפי ההסכמות, שכר המורה המתחיל יעלה משמעותית, יעלה גם שכר המורה הוותיק ושכר מנהלי בתי הספר, יתייעלו תהליך הפיטורין ותהליך קבלת הקביעות של המורים, וכן יסופקו מענים להתאמת החופשות. כל זה, לדעת נציגי ארגוני המורים והאוצר, עשוי להעלות את יוקרת המקצוע ולצמצם את נשירת המורים מההוראה.




בין 'סעיפי הניצחון' מופיע סעיף אחד שלא נותן מנוחה – הסעיף של 'שקט תעשייתי'. כאן הוסכם כי הסתדרות המורים לא תקיים שביתות נוספות עד סוף 2026. האם זה אומר שאיום השביתות יחזור על עצמו כעבור ארבע שנים בלבד? האם זה אומר שבמהלך ארבע השנים הקרובות תצטמצם עזיבת מקצוע ההוראה? האם הסיבה לנשירה מהמקצוע נעוצה בתנאיי העסקה בלבד?

המחקר בתחום החינוך וההוראה עשיר ומלמד על היעדר כל ניצחון במאבק עם עומס המורה, כאשר העומס מוגדר כסיבה העיקרית לנשירת המורים. ניתן לראות כי המחקר משנת 2012 אשר נערך על-ידי הפרופ' יזהר אופלטקה והמחקר משנת 2020 אשר נערך על-ידי יפה בוסקילה ותמר חן לוי מדווחים, על אף הפער בשנים, על אותם גורמי הלחץ בקרב המורים. בעשר השנים האחרונות לא השתנה דבר בין אלה: אובדן תחושת אוטונומיה מקצועית בתפקיד המורה, אינטנסיביות רבה של יום העבודה – 24/7 שבעה ימים בשבוע, לוח זמני הוראה צפוף, היעדר תנאים פיזיים תקינים, הרכב וגודל התלמידים בכיתה, התנגשות בין צורכי הבית לצורכי בית הספר, אופן ההתנהלות של מנהל ביה"ס או המפקח. בין גורמי הלחץ גם התערבות מוגזמת של הורי התלמידים בנעשה בבית הספר ובכיתה.

תמונת אילוסטרציה באדיבות אתר פליקר

העומס של אנשי החינוך הוזכר לא פעם גם במהלך המחאות, אך בפועל ההסכמים 'המוצלחים' אשר מעלים את השכר, לא מקטינים את הלחץ על המורים, אלא אף מגבירים אותו – נדרשות שעות שהייתם רבות יותר בבית הספר, עולה הצורך במילוי ומחשוב טפסים, גדלות חובת ההשתתפות במגוון השתלמויות, העשרת הידע בתחומי הטכנולוגיה וההשקעה בשינוי וגיוון שיטות ההוראה. ישנן גם התמודדויות מורכבות עם האלימות הגוברת בקרב התלמידים ומצד התלמידים כלפי המורים, וכן עם הציפיות והדרישות מהמורים מצד הורי התלמידים.

התרחיש של מחאות המורים ידוע מראש: ארגון המורים או הסתדרות המורים, לא בהכרח בסנכרון, מגישים דרישות למשרד האוצר, וללא קבלת מענה – מכריזים על סכסוך עבודה, אחר כך יוצאים לשביתות אזהרה, ואז מאיימים בשביתה כללית. פעמים רבות מסתיים המאבק בהיעדר הישג ממשי, וחוזר חלילה.. זאת כאשר בסופו של דבר רמת השכר הופכת להיות המטרה העיקרית המדווחת לשאר האוכלוסייה.

ברור שאם לא לשנות את הדרך ולהמשיך באותה הצורה, ההישגים יישארו אותם ההישגים. 'תורת המחאה החכמה' מאת הפרופ' ג'ין שארפ (2003) מציע צעדים ברורים למחאה מוצלחת (לא בהכרח מהפכה) – הן מבחינה האסטרטגית, והן מבחינה הטקטית. בין הדגשים של שארפ, הכוח של המון – החשיבות של שיתופי הפעולה והסולידריות בין הצד הנאבק לבין המעגלים הרחבים והשונים באוכלוסייה. על המוחים להשיג עלייה בעוצמה המוחלטת שלהם, לבנות תכנון אסטרטגי מבוסס ידע, תכנון אסטרטגיה חלופית ואף תוכנית מגירה. בנוסף, יש להרחיב את השפעת הקבוצה הנאבקת בתוך החברה ולהגדיל את האהדה שהיא מקבלת בקרב כלל אוכלוסייה. בעצם, מדובר בהכנה מאורגנת, שיטתית ותהליכית, אשר מובילה לפיתוח החוסן הפנימי, הנחישות והיכולת של הקבוצה הנאבקת הן לפעול מידית, והן לפתח חשיבה לעתיד.

נכון לעכשיו, כוח ההמון בעת מאבקי המורים אינו קיים. לא המורים לא שותפים לניסוח מטרות המחאה ודרכי השגתן, ולא הורי התלמידים ושאר האוכלוסייה יודעים במה מדובר. מטרות המחאה מצטמצמות לדרישה על העלאת השכר ושיפור תנאי העסקה, אשר חשובים ללא ספק, אך לא מכסים את שאר תנאי העבודה של המורים. המידע שמגיע מכלי התקשורת לא יכול להחליף את העבודה המשותפת עם המורים וההורים על בניית האסטרטגיה וצעדי המחאה בעתיד.

 

 






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך











<