X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

כיצד נדע שהצלחנו לבנות קהילה?

שישה צעדים ראשונים במדידת קהילתיות בארגון או רשות
פורסם ב:  20/11/22 , 1:00 מייל לכתב




  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4

מדידה מאפשרת לקחת תחושות ולהמיר אותן, באמצעות כלים סדורים ונתונים אמפיריים, למדדים מובחנים של בנייה או חיזוק קהילה. התהליך מייצר תמונה שיכולה להוות הצדקה לשינוי והשפעה או עדות לאפקטיביות של פעולה ולכן הוא קריטי עבור כל מי שמנהל קהילה או פעולות קהילתיות סדורות, בין אם מדובר בקהילת און-ליין, קהילת עובדים בארגון או תושבים ברשות מקומית. לדוגמה, באמצעות מדידה של קהילתיות ניתן להבין כמה מהתושבים שותפים בפעולות הרשות, כמה הפעילות אפקטיבית לחיזוק תחושת השייכות של התושב והאם יש קהלים שלמים שאינם שותפים בחיים הקהילתיים ביישוב.

 מחקרים מראים כי קיים מתאם בין קהילתיות גבוהה לבין שיעורי התנדבות התושבים, רמת המעורבות שלהם בפעילות הרשות, ירידה בכמות הסכסוכים האלימים בין שכנים ועוד, ומכאן החשיבות של מדדי האיתנות הקהילתית לפעולת הרשות.
לפני שניגשים לתהליך של מדידת קהילתיות – ישנן שש נקודות מפתח שיש לשים אליהן לב:  




  1. ניתן למדוד כל קהילה וגם כמעט כל היבט (גם קהילת און-ליין). בתהליך המדידה יש אפשרות לדלות נתונים המעידים, בין היתר, על: מספר הקשרים (עם כמה אנשים כל אחד בקהילה/בארגון נמצא בקשר); מרכזיות מול פריפריאליות (מי האנשים שנמצאים במרכז העשייה או הפעילות עם אנשים אחרים); איכות הקשרים (כמה פעמים כל אחד היה בקשר עם אחרים). בניתוח רשתי כזה ניתן לזהות אנשים מרכזיים בקהילה (אלה שיש להם הרבה קשרים ונמצאים במרכז הרשת) ולתת להם תפקיד בהובלה, מכיוון שהם אפקטיביים יותר
  2. יש לקבוע מהן מטרות המדידה ומי מעורב בתהליך. ניתן לכוון את המדידה וההערכה כך שיבחנו האם הושגו מטרות הארגון או הפעולה, אך רצוי לחשוב מראש מי נכון שיהיה מעורב בתהליך המדידה ובקביעת המדדים. מטרות המדידה יכולות להשתנות בהמשך ובהתאם לכך יעודכנו המדדים, אופן הצגת הנתונים ותדירות המדידה. כך למשל, אם מטרת המדידה היא לבחון את יעילות הפעולה קהל היעד הוא עובדי הארגון; אם מטרת המדידה היא להציג לתורמים או למנהלים את היקף ההשפעה של הפעולה או את היחס בין העלות לתועלת ימדדו פרמטרים אחרים
  3. יש להחליט מהם המדדים החשובים אשר מאפשרים לנבא את מה שחשוב לקדם. ניתן לאתר זאת באמצעות מחקרים שנעשו בעבר. כך למשל, ישנם מחקרים שבדקו אילו מדדים מנבאים מוביליות חברתית ובהתאם אליהם ניתן לדעת מה למדוד
  4. ניתן למדוד גם תפיסות, עמדות ותחושות – הכירו את מדד הקהילתיות! מדד הקהילתיות
    (CI – Sense of Community Index) הוא שאלון מתוקף מחקרית אשר בנוי מכ-20 היגדים המודדים תחושות של שייכות, מעורבות, אמון וכדומה והוא פתוח לשימוש חופשי. ניתן להתאים אותו לקהילה יישובית, לארגון, לקהילה מקצועית, לקהילה וירטואלית ועוד. ייחודיותו היא בכך שהוא מודד היבטים 'רכים', שבעבר חשבו כי לא ניתן למדוד כיוון שהם סובייקטיביים, כגון: תחושת שייכות, רמת אמון, מידת מחויבות ועוד
  5. מתוך המדדים שנבחרו – יש לבחון מה נכון למדוד בהתאם לכמות המשאבים העומדת לרשות תהליך המדידה. ישנם נתונים זמינים אשר קל, מהיר וזול לקבל אותם, כגון: מספרי עובדים/חברים בקהילה, כמות שעות, אחוז נוכחות של אנשים באירועים וכדומה. לעומתם יש נתונים שקשה יותר להשיג או לייצר, כגון תחושות, תפיסות וכדומה, מכיוון שהשגתם דורשת שימוש בראיונות עומק, העברת שאלונים ועוד. מספר הנתונים הנמדדים יכול לגדול בהדרגה ככל שמתאפשר להגדיל את משאבי תהליך המדידה.
  6. מדידה אינה אירוע חד פעמי – יש חשיבות למדידה חוזרת, בפרקי זמן קבועים, הנקבעים על ידי מנהלי הקהילה, זאת על מנת לדעת האם מתקדמים בכיוון שאליו רוצים להגיע. המדידה החוזרת מאפשרת לראות את ההתפתחות (האבולוציה) של הנתונים ושל הקהילה עצמה לאורך זמן והיא חשובה במיוחד כאשר רוצים לבדוק אפקטיביות של תהליכי התערבות.

אם בעבר מדידה של אפקטיביות ויחס בין תשומה לתשואה (ROI) נעשו בעיקר במגזר העסקי, הרי שבשנים האחרונות נכנס תחום זה יותר ויותר לארגונים ממוקדי אנשים כגון רשויות מקומיות או ארגוני חברה אזרחית. בהיעדר מדידה הפעולה מתבצעת בדרך כלל בהתאם לתחושות ובאופן שנראה נכון ביחס למצב בזמן נתון. כלומר, פעולות רבות נעשות כי "כך עשו תמיד" או כי "נראה שזה מה שהרוב רוצה" או כי "זה מה שהם צריכים". מעבר משדה פעולה של תחושות לשדה של מדידה והערכה מגדיל את הסיכוי לייצר פעולה אפקטיבית לאורך זמן, גם במרחב הקהילתי.

הכתבה מבוססת על מושב שהוביל מרכז ק.מ.ה ממכללת אורנים במסגרת כנס הקהילות "Commina אשר עסק במדידה של תחום הקהילתיות (בתמונה)*.
את המושב הנחתה ד"ר נירית קורן לורנס, מנחה ומפתחת ידע בתחום בינוי הקהילה במרכז ק.מ.ה.
בפאנל השתתפו:
תלתן קציר – יועצת אסטרטגית ומלווה של תהליכים קהילתיים ב'גשר לעתיד', מרכז ק.מ.ה
ד"ר יערה ולצמן – חוקרת ומרצה בנושאים של ניתוח רשתות, הטמעת מערכות בינה מלאכותית, ניהול אלגוריתמי וניהול ידע, אוניברסיטת תל אביב
לירון שפירא – מנהלת אחריות תאגידית, אלביט מערכות






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך
























<