X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

בניית נרטיב של תיקון בגיל הרך

ד"ר סיגל אחיטוב, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך בגיל הרך ממכללת אורנים, הרצתה ב – 05.04.22 בכנס של מחקר ויצירה המשותף למכון מופ"ת ומכללת אורנים. טור אישי שלכם ההורים, אסור לפספסו
פורסם ב:  07/04/22 , 2:59 מייל לכתב




  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4

כבר שנתיים שאנו נמצאים בתקופה חריגה שאותה לא חווינו מעולם ולא יכולנו לדמיין. למדנו לחיות לצד חוסר וודאות, מבוכה ובלבול. כאנשי ונשות הגיל הרך אנו מודעים ומודעות להשלכות של מצבי חוסר וודאות על ילדים צעירים:

כבר לאחר הסגר הראשון כאשר הילדים חזרו למסגרת החינוכית התגלתה תמונה מדאיגה של נסיגה מהישגים התפתחותיים שכבר הושגו והתנהגויות המצביעות על סימפטומים טראומטיים. בלטו לעין התנהגויות אלימות והרסניות,  קושי רב בוויסות, ואי היענות לפניות המבוגרים.  את פניהם של  הילדים קבלו צוותים חינוכיים שחוו  גם הם בתקופה זו מצבי דחק קשים, והתקשו להתמודד עם הילדים.


קרדיט: freepik




לא  רק זאת, לילדים גם נוצרו פערים רבים:

פערים במיומנויות למידה – הלמידה במוסד החינוכי מתרחשת בהקשרים חיוביים וחווייתיים וכך מסייעת לטיפוח תפיסת הילדים את עצמם כלומדים ובעלי מוטיבציה ללמידה. בתקופת הקורונה פחתו במידה ניכרת ההזדמנויות ללמידה מסוג זה. אצל חלק מהילדים התקיימה למידה בבתים, תוך שימוש בעזרים טכנולוגיים או אחרים. כתוצאה מכך, עשויים להיווצר אצל חלק מהילדים פערים בתפיסת עצמם כלומדים עצמאיים ובתפיסת הלמידה כפעולה מהנה וגם בעצם הרכישה של מיומנויות למידה. יש לכך השלכות לטווח הרחוק שיש לקחת בחשבון.

פערים קוגניטיביים – שהותם של הילדים בבתים תוך שמירה על ריחוק חברתי לאורך זמן, עלולה הייתה לפגוע בפיתוח וטיפוח של כישורים ומיומנויות קוגניטיביים כגון, תפקידים ניהוליים, זיכרון, קטגוריזציה, מטה-קוגניציה וקבלת החלטות(. כישורים ומיומנויות אלו מתפתחים בגן תוך למידה מכוונת ומזדמנת-ספונטנית בהקשרים חיוביים וחווייתיים.

פערים חברתיים – סביבת המוסד החינוכי מאפשרת לילדים ריבוי הזדמנויות להבנת החברה וכלליה תוך התנסויות בבניית מערכות יחסים מגוונות. מאחר שבתקופת הקורונה פחתו במידה ניכרת ההזדמנויות ללמידה מסוג זה, צפויים פערים בהבנה, בעיבוד וביישום של תהליכים חברתיים בקרב ילדים בגיל הרך )כגון, היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים שונות(. לאור הריחוק הפיזי והחברתי ייתכן כי תיווצר רתיעה ממגע אצל ילדים עם החזרה לגנים.

פערים סנסו-מוטוריים – חלק מאוד מרכזי בלמידה המתרחשת בגן היא חשיפת הילדים למגוון חומרים, מרקמים והתנסויות )של מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה ופעילות גופנית(. לאור העובדה שהילדים לא נחשפו ללמידה מסוג זה לאורך זמן רב, ייתכן כי תיווצר פגיעה בכישורים ובמיומנויות הסנסו- מוטוריות שלהם הן בטווח הקצר )כגון, הימנעות ממגע בחומרים, רגישות יתר או תת-רגישות לחומרים מסוימים, פחד מפני התנסויות מוטוריות שונות בחצר הגן וחוסר שיווי משקל( והן בטווח הארוך )כגון, חגורת כתפיים חלשה, תפיסת מרחב לקויה וקשיי התארגנות במרחב, אשר עשויים להשפיע בעתיד על התארגנות הגוף לקראת ישיבה בכיתה וכתיבה(. למעשה מדובר על מעגל השפעה שמזין את עצמו – ככל שהכישורים והמיומנויות הסנסו-מוטוריים נפגעו יותר, כך קיים סיכוי גבוה יותר כי הילדים ימנעו יותר מהתנסויות אשר אמורות לקדם פערים אלו, דבר אשר יגרום להעמקת הפערים ולקושי לגשר ולטפל בהם. בנוסף, יש לקחת בחשבון את השפעת ריבוי החשיפה למסכים, גם על חשבון התנסויות מוטוריות אחרות.

ערוץ מרכזי בעיבוד טראומה  ובטיפוח חוסן הוא  בניית נרטיב לאירועים ולחוויות שהילדים חוו וגילוי הכוחות שטמונים בהם, הן באמצעות משחק סוציו-דרמטי, והן על ידי הסיפור האישי שלהם, שהמחנכות  מבנות עבורם.  זיהוי הסיפור שהילדים מספרים בהתנהגותם, מאפשר למחנכות לראות את התנהגות הילדים בעיניים אמפתיות יותר,  ומאפשר להן להתערב באופן  מותאם לצרכי הילדים. העבודה עם נרטיבים מאפשרת גם למחנכות לספר את חוויותיהן, ולזהות את הכוחות וגורמי החוסן העומדים לרשותן.

ואנו ההורים צריכים להפנים שהסקרנות, המוטיבציה להתאמץ, החוסן להתמודד עם אתגרים, המיומנויות המאפשרות לחקור, לסנן מידע ולנהל זמן, הבניית אבני השפה, יכולת הגילוי העצמי ומציאת תחומי עניין, שאילת שאלות וחשיבה מתמטית ולוגית – כל אלה נראים פתאום כה הכרחיים בהווה של ילדינו ולא רק בעתיד בו יחיו. הרי הדרישה של ההווה היא תמיד חזקה ותכליתית, יותר מכל שיח על האתגרים והשינויים שצופן העתיד.

 

 






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך



<