X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

"הקבינט המדיני – ביטחוני" במכללה האקדמית עמק יזרעאל יתכנס לדון בנושאים סביב המלחמה בעזה

בתחילת יולי יתכנס "קבינט מדיני-ביטחוני" במכללה האקדמית עמק יזרעאל לדון בסדרה של נושאים שנוגעים להתפתחויות בין ישראל והעולם הערבי וכיצד הסכסוך הישראלי-פלסטיני מחייב גיבוש מדיניות אחראית, נבונה ומוסרית, שתשרת את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל
מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב:  26/06/24 , 6:41 מייל לכתב




המלחמה בעזה מהווה מבחינות רבות אירוע ייחודי בתולדות הסכסוך הערבי – ישראלי במזרח – התיכון. היא פרצה בעקבות מעשי האלימות הברבריים והנוראיים של החמאס ב – 7 באוקטובר, ובסביבה אסטרטגית שעל פניו הייתה נוחה מאד לישראל. מערכת היחסים בין ישראל והעולם הערבי הייתה נרחבת מתמיד – בנוסף להסכמי השלום (היציבים עד מאד) עם מצרים וירדן – כוננו "הסכמי אברהם" ואף התנהלו מגעים מבטיחים מול סעודיה. מארג אזורי מרתק כונן בעשור האחרון במזרח הים – התיכון. מה היה חסר, או נעדר, אם-כן? הסכסוך הישראלי – פלסטיני, כמובן. התחושה, אם תרצו הקונספציה, ששררה בישראל, ולמען האמת בחלק גדול ממדינות האזור, היו שניתן לדחוק את הבעיה הפלסטינית הצידה, שכן סרו חינה וחשיבותה בשנים האחרונות. ובכן, לא כך הדבר.

אז מה ניתן להעיר, בשלב זה של המלחמה ובטרם נראה באופק סיומה באופן זה או אחר, על המצב בזירה האזורית והבינלאומית? מספר נקודות עיקריות:



  • ארה"ב: מערכת היחסים האסטרטגית עם וושינגטון איתנה ומוכיחה את עצמה. ממשל ביידן ניצב איתן לצידה של ישראל למרות ביקורת בזירה הפנימית והחיצונית. ישראל מכירה בכך אמנם, אולם (משום מה?) מוצאת דרכים "לריב עם הבית הלבן", למרות ההכרח בתמיכה, המדינית והצבאית, האמריקנית יותר מתמיד.
  • המערב ככלל מתאפיין במעין גישה דואלית: ממשלות (אמנם לא כולן) מגלות הבנה לנסיבות בהן ישראל יצאה למלחמה, אולם הרבה פחות סביב היעדר מדיניות ברורה לגבי "היום שאחרי", וכמובן סביב המשבר ההומניטרי ברצועה. בה בעת, דעת הקהל במדינות המערב נוטה יותר ויותר נגד ישראל, כולל בביטויים שלא נתקלנו בהם בעבר.
  • הזירה האזורית: תמונת המצב כאן מרתקת וממחישה במידה לא מבוטלת את השינויים שהאזור עבר בשנים האחרונות. למרות התמשכות המלחמה, והביקורת החריפה על המצב ההומניטרי, מספר האבדות הרב בקרב האזרחים בעזה, וכמובן היעדר "היום שאחרי", מערכת היחסים עם מדינות ערב עימן כוננו יחסים דיפלומטיים נותרה על כנה (!). זאת ועוד, האפשרות להתקדמות עם סעודיה נותרה גם-כן על כנה, ותלויה למעשה בישראל. הרחוב הערבי רותח, אולם לפי שעה לפחות המשטרים מצליחים להכיל אותו.
  • איראן: טהראן מצליחה להניע ולנהל לחץ אזורי צבאי על ישראל ממספר חזיתות – לבנון, עיראק, סוריה, תימן – כמו גם על הזירה הבינלאומית כולה. יתרה מזאת, לראשונה חזינו בעימות ישיר ישראלי – איראני, שטרם הבנו מספיק את השלכותיו העתידיות.
  • דעת הקהל העולמית: מצבנו בזירה זו איננו מלבב כלל וכלל, בלשון המעטה. האם מדובר בביטוי חריף של "העולם כולו נגדנו"? של אנטישמיות/אנטי-ישראל/אנטי ציונות? או שמא בביקורת חריפה (מדי) אולם שניתן להבין, לפחות חלק ממנה? או אולי היעדר הסברה??

מדובר, אם-כן, בשורה ארוכה של שאלות מרכזיות, שלא בטוח שיש לנו עליהן מענה מספיק טוב בשלב זה. מטבע הדברים, לשם כך נדרשת פרספקטיבה מסוימת. אבל פטור בלא כלום אי אפשר. חובה עלינו לנסות ולהבין את פשר ההתפתחויות הללו, ובעיקר את השלכותיהן על ישראל והאזור כולו. בנקודת הזמן הנוכחית ניתן אולי להעיר שתי הערות עיקריות:

  1. ישראל לא מצליחה כל כך (מסרבת?) לגבש מדיניות נבונה, המשקללת באופן רציונאלי, מציאותי ונבון את כלל ההתפתחויות, שמנינו לעיל, את מובנן, ובעיקר מסרבת באופן עקבי ומרשים, לאותת על מדיניותה וכוונותיה, הן ביחס לאופן בו היא רואה את סיום המלחמה, ולא כל שכן לאחריה.
  2. הסכסוך הישראלי – פלסטיני לא נעלם. הוא מחייב את ישראל, ממשלה וחברה כאחד, להפנים עובדה זו ולגבש מדיניות אחראית, נבונה ומוסרית, שתשרת את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

לשם כך, יתכנס "קבינט מדיני – ביטחוני" בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ב – 3 ליולי, על מנת לנסות ולהשיב לפחות על חלק מן השאלות המרובות.

הכותב הוא מיכאל הררי, לשעבר שגריר ישראל בקפריסין, מילא תפקידים בכירים במשרד החוץ. מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית "מיתווים".

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך





<


















<