X

אי אפשר לשתוק יותר

ד"ר רחל רביד, רכזת היחידה לחיים משותפים במכללת אורנים




שני אירועים מזעזעים התרחשו בשבוע שעבר במערכות חינוכיות שונות בישראל והביאו לידי ביטוי התנהגות מבזה, שיפוטית וגזענית שאין בה טיפה של מכובדות , אכפתיות ודאגה לאחר בחברה.

הראשון התרחש בבית ספר דתי בגבעת שמואל שבו החל לימודיו בשמחה ילד תמים שכל פשעו שנולד כבת. להילולה כנגד הילד ומשפחתו יצאו הורים שנתמכו בחברות כנסת מהימין. השני, התרחש במעון לפעוטות המנוהל ע"י רשת נעמת ברגע שבו גילו הורים שמספר מטפלות שהוכשרו כהלכה לעבודה עם ילדים צעירים הן לעוונן הרב, ערביות ממזרח ירושלים. מופע האיימים של ההורים הביא לידי ביטוי אלימות מילולית כלפי אותן מטפלות תמימות וכלפי מנהלת המעון עצמה.

אירועים אלה מצביעים על אובדן מוחלט של הבנה ויכולת מוסרית בסיסית בקרב חלקים מרכזיים בחברה הישראלית. עד כמה שהאירוע מפתיע בעוצמתו הוא אינו מפתיע כלל לאור אירועי האלימות המילולית המתרחשים באופן שכיח בפרלמנט והרחוב הישראלי והאירועים האלימים פיזית המופנים כלפי מפגינים מהמרכז והשמאל באירועי בחירות שונים.

מדאיגה ההבנה הנשחקת של חלק מהחברה הישראלית של ערכי הדמוקרטיה ובראש בראשונה הזכות להשמעת הקול באופן אשר מכבד את האחר הווייתו וקיומו בחברה הישראלית.

האירועים שהתרחשו מחייבים דיון עמוק וכואב במספר סוגיות:

  1. שגשוגה של תרבות ההכשר למופעי גזענות בחברה הישראלית
  2. תפקיד מערכת החינוך ומוסדות הכשרת המורים בקידום תהליכים המונעים גזענות והמעודדים אקטיביזם כנגד תופעה זו
  3. גבולות השמעת הקול בחברה הדמוקרטית ובפרט במערכות החינוך וביתר דיוק השמעת הקול ההורי

בטור זה אתייחס בעיקר לשני האחרונים.

התנהגות ההורים בשני המקרים שתוארו הייתה גסה ופגעה בזכות קיומו של האחר ובצורך שלו להשתלב ולהיות מוכל ככל אדם בחברה הישראלית.

התנהגות ההורים למרות שהיא מעוגנת בזכותם להשמעת קול אינה מקובלת. נעשה כאן שימוש בזכות להשמעת דעה באופן אלים ומשפיל שאינו רואה את זכויות וצורכי האחר.

בספרו 'הגזענות כפי שהסברתי לבתי' מאת טאהר בן ג'לון, מהנל הסופר שיח בינו לבין בתו הצעירה אשר במרכזו המושג גזענות.

הילדה שואלת את האב " אתה חושב שאני יכולה להפוך לגזענית?" והאב עונה : " זה יכול לקרות ; הכל תלוי בחינוך שתקבלי , עדיף לדעת שזה כך ולמנוע זאת מראש, כלומר לקבל את הרעיון שכל ילד או מבוגר עלול יום אחד , להרגיש או לנהוג בצורה דוחה כלפי מישהו שלא עולל לו כל רע , רק מפני שהוא שונה ממנו."

תשובתו של האב מציבה את סוכני החברות כגון , ההורים, שאר חברי המשפחה , הקהילה ואנשי החינוך כמובילי תהליכי ההשפעה על עיצוב אישיותו המוסרית של הילד הרך מלידתו ועד בגרותו, כאישיות רגישה תרבותית בעלת יכולות להתמודדות מכילה ומעצימה ברגעים אשר עלולים לחולל דרמה במפגש עם האחר וסיפורו האישי או הקולקטיבי. סוכנים אלה אמורים להוות את דמות המבוגר האחראי אשר באמצעות הדגמה של התנהגות מוסרית ותיווך להתנהגות שכזו מוביל את הילדים והמתבגרים בדרך לא קלה המאפשרת רכישה של מיומנויות להתמודדות עם מצבים מערערים רגשית במפגש עם האחר.

תרבות מכלילה ומכילה אינה צומחת ברגע ואינה מובנת מאליו היא דורשת תהליכי התערבות מדויקים ועקביים. אם ברצוננו לקדם מרחב חינוכי רב- תרבותי יש לקיים תהליכי עומק עם צוותי החינוך ההורים והילדים כצעד מקדים לשינוי עצמו. תהליכים אלה מתרחשים למרות הצורך בתוצאות מהירות באופן איטי ומדוד וזאת בשל היות החברה הישראלית נגועה בשורשי הגזענות.

יש צורך בפעולת תיקון עולם באופן מידי והמקום להתחיל זאת הוא במערכת החינוך ובמוסדות להכשרת אנשי חינוך וטיפול.

לצד הכעס העצום שבי והבושה אשר עוטפת אותי לנוכח שני האירועים שצוינו בתחילת טור עמדה זה, ובעיקר מהיותי יהודייה בת למשפחה שכמעט כולה נכחדה בשואה ומרצה לחינוך מכליל וקידום מהלכים לקראת חברה משותפת אני חושבת שאי אפשר לשתוק יותר.

ישנן מוסדות, כמו זה אשר אני חלק ממנו אשר מציבים במרכז תהליכי החינוך, ההוראה והלמידה המתקיימים בה דגש על מתן כבוד ותחושת מכובדות לכל סטודנט, סטודנטית ומרצה ללא הבדלי דת, גזע, מגדר ודעה. הם שמים לנגד עיניהם תהליכים מתקנים חברתית המעצימים את זהותם האישית והקולקטיבית של כל איש.ת חינוך בשלבי התפתחותם השונים וזאת מתוך עידוד סקרנות, הפתחות והקשבה לזהותו וסיפורו של האחר בהקשרו התרבותי.

אנשי ונשות החינוך הגדלים במוסדות אלו הם בעלי תחושת מסוגלות גבוהה להובלת שינוי תפיסתי במערכות חינוכיות וקהילתיות למען צדק חברתי, חברה וחיים משותפים ועשיה משותפת פרו- חברתית למען תיקון עולם.

אני מעוניינת להביע צער רב בשמי ובשם עוד אנשים בעלי מחשבה כמו שלי, בפני כל הסובלים מתופעות של גזענות והדרה כלפיהם ובפרט כלפי המטפלות הערביות שבאומץ רב למרות השונות התרבותית והקונפליקט הפוליטי- מדיני בחרו להיות חלק משפיע ממערך הטיפול בגיל הרך. מעל לכל ארצה להדגיש את המחויבות המוסרית שלנו כאנשי חינוך, כחברה למען צדק חברתי וקידום חברה הוגנת, הגונה ומכבדת לכל חבריה.

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

האם אתם נוהגים להזמין אוכל ובאיזו דרך?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך