X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

בלוג אישי ואמיתי של אימא: מאמי, זה 2 מאצ'

אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה
טליה לב-רי פורסם ב:  26/01/23 , 2:14 מייל לכתב

את הפוסט הזה אתחיל מדיוק של הנושא שלו: יום הולדת שנה לילד הבכור.

הכותרת הזו טומנת בחובה כ"כ הרבה. אני עדיין זוכרת את הרגע הזה, ברכב, עם דיסק של שירי יומולדת ואותי, מתבוננת בו וכולי נמסה מתמצית האושר: הוא שמח, מחא כפיים, התרגש – כאילו הבין שזה יום מיוחד עבורו, יום שבו הוא הפך אישה לאימא ואני שרה, מוחאת כפיים והדמעות זולגות על הלחיים מרוב התרגשות, מורידות את כל שכבות האיפור שעליהן שקדתי בקפידה כמה רגעים לפני ואני עטופה בתחושה של 'שהחיינו, קיימנו והגיענו לזמן הזה', מוצפת בהתאהבות חסרת הגיון בילד המושלם הזה שהגיע לעולם ושינה את עולמי לבלי היכר. נזכרת בתחושת האושר שעטפה את כל גופי ונשמתי ברגע ששמעתי אותו בוכה, שנייה אחרי שהוציאו אותו מגופי, תחושת אושר שונה לחלוטין מכל תחושות האושר שקדמו לה בחיים השלמים שהיו לפניו. יום הולדת שנה לילד הבכור זו חגיגת הורות במיטבה, נקודה חשובה בציר הזמן של החיים. את חגיגות יום ההולדת שנה שלו התחלתי לתכנן משהגיע לגיל חצי שנה. קראתי בשקיקה כל אתר אינטרנט עם רעיונות בנושא, קניתי כל רסיס מידע מכל חלק בעולם ועשיתי הפקת ענק שנפרשה על פני סוף שבוע שלם ועלתה לא פחות ממסיבת ה'ברוכים הבאים לעולם'. אל תשפטו, יש דברים שמבינים רק כשחוגגים שנה לילד השני. אני חושבת שלא יכול להיות מדריך למאמי טובה דיה ביומולדת שנה. כי זו פעם ראשונה שאת כאימא חוגגת יום הולדת לילד שלך. ולכל אחת יש את הדרך שלה לחגוג, אך חשוב מזה אצל כל אחת המניע הפנימי העמוק שונה מזו של השנייה. האחת מחליטה לעשות יום הולדת כפי שהייתה רוצה היא שיחגגו לה, השנייה מתכננת את יום ההולדת שאף פעם לא היה לה, השלישית מתכננת עפ"י האישיות שלה או של הילד, הרביעית מתכננת עפ"י הדחפים הפנימיים, אבל כל אחת חייבת להגשים לפחות פעם אחת את מה שרוקם עור וגידים מהרגע שהפכה לאם. לכן, החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לימי הולדת בכלל.


תמונה נוסטלגית של פיקיפוק מחגיגות השנה. צילום: מהאלבום המשפחתי




אני יכולה לתת לך רשימת מכולת מדויקת לכל אחד מהגילאים לאפקט הוואוו אצל הסביבה ואפקט האושר אצל ילדך, אך משום מה הפוסט הזה מושך אותי למקום אחר, למקום הטהור ממנו התחלתי אותו. בימי ההולדת של ילדיי אני חוגגת אותנו. אותם ואותי ואת הרגע המיוחד והכל כך אינטימי של הפעם הראשונה שנפגשנו, את הפעם הראשונה שהרחתי אותם, את הפעם הראשונה שנגעתי בהם, את הפעם הראשונה שבכיתי מרוב אושר ענק, את הפעם הראשונה שבו הסתכלנו אחד לשני בעיניים, את הפעם הראשונה שבו שפתיי נגעו בעורם ואת התחושה הזו שליוותה אותי, תחושה של משהו עליון, קסום, גדול יותר מכל רגע בחיים ושטרם המציאו את המילה המדויקת עבורו. ובכל יום הולדת כשאני קמה בבוקר אני מתבוננת בשעון ונזכרת ברגעים שלפני, בצירי הלידה, ברעש המוניטורים, בתחושות שמישהו תיכף יצא ממני , בפחדים, בחששות, בהתרגשות ובכמיהה ובעיקר באהבה האינסופית שהציפה אותי כלפיהם. ואני מעירה אותם לחדר מקושט עם שירים שמחים ברקע, ומנסה להבין איך עברה לה עוד שנה במהירות כזו גדולה וכשמגיעה השעה בו התקיימה הלידה אני עוטפת אותם אלי, אל פניי ומריחה אותם, נוגעת בהם שוב כאילו זו הפעם הראשונה, משחזרת את המפגש הזה דקה אחר דקה, משחזרת את הרגע בו הבנו שגורלנו נקשר יחדיו לעד. לא באמת משנה איך יראה היומולדת, אם הוא יהיה גרנדיוזי, אם הוא יהיה צנוע, מה יוגש על השולחן ומה יהיה המיתוג. מה שמשנה זה שניתנה לך הזדמנות לחגוג אתכם, את היחד שלכם שאין דומה לו אצל אף אחת, כי הוא שלכם, פרטי. מזל טוב מאמי יקרה, הילד שלך גדל בעוד שנה.

 

זמן איכות משותף שממנו אין אף פעם 2 מאצ'

מאאאמי, רגע לפני שאת זורקת את גליל נייר הטואלט שעומד לך ככה בודד, על הרצפה בשירותים, שנייה אחרי שאחד מהילדים פשוט סיים אותו וקרא לך להרים. היי יצירתית. גזרי אותו לסלייסים שווים, הביאי קצת פסטה יבשה ובעזרת פינצטה (חייב ללמד הרי מוטוריקה עדינה) צרו את הפרח היפה בעולם. אפשר אח"כ לצייר על הגלילים, אפשר לצבוע את הפסטה – בקיצור לעשות מטעמים.

פסטה, נייר טואלט, פינצטה והופ שקט בבית. צילום: מהאלבום המשפחתי

תשקיעי בעצמך כי זה אף פעם  לא 2 מאצ'

תפתחי את היום עם שיר שאת אוהבת: סיימת לפזר את הילדים בגנים? אז היי, למה ענן על מקל עדיין מושמע ברקע? שימי לך שיר שעושה לך שמח

שני תדר. צילום: פריפיק.קום

 

 




אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בהחיים בבלוג

  • מכללית באהבה - מאות עובדי ש.ל.ה התנדבו מצפון ועד דרום

    עובדי ש.ל.ה מתנדבים במגוון רחב של פעילויות ביום למעשים טובים שצוין במהלך סוף חודש מרץ , התנדבו בפעילות מצפון ועד דרום מאות עובדים מכל המרפאות בארץ

  • הסופר החיפאי יקיר העיר סמי מיכאל הלך לעולמו בגיל 97

    סמי מיכאל היה סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי. הוא כיהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו בעשרות פרסים ספרותיים בישראל וברחבי העולם. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. נחשב לאחד מגדולי הסופרים הישראליים ובין יצירותיו, חצוצרה בוואדי", "חסות", "סופה בין הדקלים" ו"חופן של ערפל"

  • מחמם את הלב: "מקווה שהפרויקט ימשיך להתקיים גם לאחר סיום המלחמה"

    עם תחילת המלחמה שירי רוקח, עובדת במכבי שירותי בריאות, החלה לסרוג מכל הבא ליד עבור חיילים וילדים מפונים. לאחר מכן חפשה כיצד ניתן לתרום לטווח הרחוק. מאז היא לוקחת חלק במיזם התנדבותי של רכישת תוצרת חקלאית כחול לבן מחקלאים בצפון ובדרום, שבזכותו הועברו לחקלאים באזורי האש כשני מיליון שקלים עד כה

  • אות עמיתת כבוד של האיגוד הישראלי לאיכות

    פרס עמיתת כבוד הוענק לראש המחלקה להנדסת איכות ואמינות בתעשייה במכללה האקדמית כנרת, ד"ר שלהבת צור, חוקרת ויועצת לארגונים, במסגרת הכנס השנתי ה-40 של האיגוד הישראלי לאיכות

  • עצמאות הילד ורגשות האשם של ההורים-הבלוג הכי אמיתי

    "לפיקי, היה קשה, הוא לא היה רגיל לעבוד עד כדי כך קשה ואני שבאותו הזמן לא ראיתי את הרווח העצום מכל מה שקורה" בלוג אמיתי על עצמאות ילדים ואיך לא, רגשות אשם הוריות על הדרך

  • משבר הוא הזדמנות לצמיחה

    האם משבר הוא הזדמנות לצמיחה? בלוג שמדבר על תרומת ההיא שעשתה עמודו לכל העולם

  • אימהות וקריירה - היצלחו השניים יחדיו?

    הי, זו אני. אימא טובה דיה עם רגשות אשם על רצון בקריירה מרשימה. מזדהה? כנסי במיידי

  • כן, זו הבת שלי

    לרגל חודש הגאווה – את הקול שלי השבוע אני רוצה לתת לאמא מיוחדת במינה, נעמית חושן, פה מאזורנו – מחיפה, שכל מה שהיא מבקשת שלבתה יהיה טוב. כנסו לקרוא ופתחו את הלב. ואת הראש

  • מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14

    היא ניסתה להיות הכל: אימא, בת, אישה – אך היא הצליחה בחייה להישאר רק הנאנסת משמרת ולנו אסור לעבור על מותה בשתיקה ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה

  • האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?

    בא לי לשקף ולתווך ליוצרי התוכנית הזו את החיים עצמם: בואו ניישם את התחושה של 'מה חשבתם לעצמכם?' ואם כבר מבחן הורים גדול אז איפה כל המגוון האנושי שקיים בישראל, יש עוד סוגי הורים יו נואו. טלי לאופר, אימא בטור דעה מיוחד

  • ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?

    בלוג אמיתי של אימא אמיתית עם ההתלבטויות של כל הורה. מתי לשים גבולות, מה הקשיים ובאלו נסיבות צריכים ההורים להגיד "די". הגיע הזמן לדבר על הצבת גבולות ועל הקושי (שלנו בעיקר) בהתמדה ובעקביות

  • לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו

    אני בטוחה שכל אחת ואחת מהאימהות השכולות עכשיו הייתה מחליפה עם כל אמא שמרגישה שהאימהות גדולה עליה

  • תפסיקי להתעלל בבת שלי

    פוסט מרגש של אימא מרגשת עם בת מרגשת שעברה התעללות על ידי גננת. לקרוא ולחבק

  • הרגע שלפני האמהות

    לא משנה אם יש לכן בן או בת, לא משנה מה הגיל שלכן, הדת שלכן, המוצא שלכן – לכולכן יש מן המשותף. אתן הולכות להפוך לאימהות

  • אני לא אוהבת את הילד שלי?

    לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם?

  • איכס, לא טעים לי

    אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו

  • גמילה מחיתולים

    המסע לגמילה מחיתולים – תמיד יש נקודת זינוק, אבל אף פעם לא ברור היכן תפגוש את נקודת הסיום

  • צילומים כמראה למודל משפחתי

    יש אדם שיוצר משפחה ובית באמצעות אוכל, השני באמצעות טקסים מיוחדים, השלישי באמצעות מוזיקה, הרביעי באמצעות תמונות והחמישי משלב בין כולם.

  • אתגר השינה

    אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי.

  • מאמי, 2 מאצ'

    אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה









<












<