לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו
'מזל טוב, יש לך בן' אמר לי הרופא במהלך הבדיקה ואני שמחתי. סוף כל סוף גבר ששובר את שושלת הבנות. שנתיים אחרי זה הגיע גם אחיו, עוד גבר גבר. כאימא של בנים, אחת הדאגות שמלווה אותי עם לידתם הוא השירות הצבאי. נכון, מאמי – את עוקבת אחרי הבלוג ויודעת שפיקי ולולי הם עוד קטנים מדי בכדי לדמיין את זה בכלל ובכל זאת, יש לי בנים – היש אם שבבחירת השם לבנה לא עשתה גוגל על 'שם של טייס'? היש אם שרואה את בנה מגיל קטן נוגע בשמיים ולא חושבת איזה קצין מדהים הוא יהיה? ונכון, עשינו כברת דרך והיום בנות הן קרביות לא פחות (כותבת את המשפט ומחייכת כמי שקיבלה אות עיטור על שירות קרבי) ועדיין, כאם לבנים, כל דרכי החינוך שלהם מובילים ל'להיות הגרסה הכי טובה של עצמך' ואני מתבוננת בזאטוטים הקטנים שלי. כשלולי עולה בלונה פארק על מתקנים שאני משקשקת בהם והוא מחייך ובכלל לא מזיז לו אני יודעת ש'הטובים לטייס' הוא לא רק בגדר סיסמה, זה לולי שלי. וכשאני מתבוננת בפיקי שלי אני יודעת שהוא לא ישאיר אף אחד מאחור – כי זה הלב הרחב שיש לו והמצפון המהמם שלו.
את הפוסט שלי היום אני רוצה להקדיש לאימהות של החיילים והחיילות, רגע לפני שמגיעים אלינו בגל גדול יום הזיכרון ויום העצמאות. השימחה והכאב שמהולים זו בזו. ואני חושבת עליכן, האימהות שבניהם ובנותיהן עכשיו בצבא בשירות קרבי ואני מצדיעה לכן, לחיות שלוש שנים עם לב בעל פעימות חסרות נראה לי היום אחת ממטלות האימהות הכי קשות שקיימות בעולם. לנסות ולהדביק את הקצב שלהם.ן, של בליעת החיים זה כבר לא פשוט בגילנו ולבקש מהם.ן בכל שיחה שיחזרו הביתה בשלום כי לפני הצבא הם שייכים.ות לנו זה כל כך אולד. נשימה עמוקה.
חושבת עליכן האימהות שאיבדו את הדבר היקר להן מכל עבור האדמה הזו ואני רק רוצה לחבק אתכן. אני רוצה להגיד לכן שהילדים שלכן הם הילדים של כולנו, אך אני מודעת לגודל הקלישאה גם אם היא מגיעה ממעמקי הלב. אני נפעמת מאלו מכן שבפרידתן מילדיהם הכירו תודה על אפשרות לחוות אהבה לזמן קצוב, בעולם שבו הנצח שייך למארח בלבד. אני מתרגשת שאתן לא מרשות לעצמכן ליפול גם כשהנפש חלולה. ואני יודעת שאם הייתן איתם שם, ברגע בו נדמה נשימתם הייתן מצליחות להנשים אותם מעומק נשמתכן. ואני בטוחה שאתן לא מפסיקות לדמיין בכל יום, את הרגע בו הם נולדו, בו נשמתן אותם לראשונה, הרחתן אותם והרצתן את סרט חייהם מתחילתו ועד סופו וזה לא היה הסוף הזה, אלא סוף אחר – שמח, אופטימי, חי. אני חושבת עליכן ומודה לכן.
ואני בטוחה שכל אחת ואחת מכן עכשיו הייתה מחליפה עם כל מאמי שקוראת את הפוסט. זו שמרגישה שלפעמים האימהות גדולה עליה מרוב אתגרים, קטנים וגדולים כאחד. בסופו של דבר פרופורציה היא סוד העניין. ובימים בהם הארץ גועשת ורועשת והאדמה תחתינו רועדת תזכרו שאנחנו האימהות כולנו אימהות. לא משנה באיזו צד אנחנו של הסקאלה ולא משנה מה מידת אמונתנו. בכוחנו ליצור רעות. למען בנינו ובנותינו.
מאאאמי, יום העצמאות הוא פארטי יום הולדת והזדמנות מצויינת ללמד את הילדים קצת על העולם. אז הכנתי להם ערכה מהממת ולימדתי אותם קצת על מפת העולם ואז בחרנו ילדים מארצות אחרות וניסינו לנחש מה הם יביאו מתנת יומולדת לארצנו המתבגרת. פעילות כייפית, מומלץ להעתק הדבק.
עוד בהחיים בבלוג
-
מכללית באהבה - מאות עובדי ש.ל.ה התנדבו מצפון ועד דרום
עובדי ש.ל.ה מתנדבים במגוון רחב של פעילויות ביום למעשים טובים שצוין במהלך סוף חודש מרץ , התנדבו בפעילות מצפון ועד דרום מאות עובדים מכל המרפאות בארץ -
הסופר החיפאי יקיר העיר סמי מיכאל הלך לעולמו בגיל 97
סמי מיכאל היה סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי. הוא כיהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו בעשרות פרסים ספרותיים בישראל וברחבי העולם. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. נחשב לאחד מגדולי הסופרים הישראליים ובין יצירותיו, חצוצרה בוואדי", "חסות", "סופה בין הדקלים" ו"חופן של ערפל" -
מחמם את הלב: "מקווה שהפרויקט ימשיך להתקיים גם לאחר סיום המלחמה"
עם תחילת המלחמה שירי רוקח, עובדת במכבי שירותי בריאות, החלה לסרוג מכל הבא ליד עבור חיילים וילדים מפונים. לאחר מכן חפשה כיצד ניתן לתרום לטווח הרחוק. מאז היא לוקחת חלק במיזם התנדבותי של רכישת תוצרת חקלאית כחול לבן מחקלאים בצפון ובדרום, שבזכותו הועברו לחקלאים באזורי האש כשני מיליון שקלים עד כה -
אות עמיתת כבוד של האיגוד הישראלי לאיכות
פרס עמיתת כבוד הוענק לראש המחלקה להנדסת איכות ואמינות בתעשייה במכללה האקדמית כנרת, ד"ר שלהבת צור, חוקרת ויועצת לארגונים, במסגרת הכנס השנתי ה-40 של האיגוד הישראלי לאיכות -
עצמאות הילד ורגשות האשם של ההורים-הבלוג הכי אמיתי
"לפיקי, היה קשה, הוא לא היה רגיל לעבוד עד כדי כך קשה ואני שבאותו הזמן לא ראיתי את הרווח העצום מכל מה שקורה" בלוג אמיתי על עצמאות ילדים ואיך לא, רגשות אשם הוריות על הדרך -
משבר הוא הזדמנות לצמיחה
האם משבר הוא הזדמנות לצמיחה? בלוג שמדבר על תרומת ההיא שעשתה עמודו לכל העולם -
אימהות וקריירה - היצלחו השניים יחדיו?
הי, זו אני. אימא טובה דיה עם רגשות אשם על רצון בקריירה מרשימה. מזדהה? כנסי במיידי -
כן, זו הבת שלי
לרגל חודש הגאווה – את הקול שלי השבוע אני רוצה לתת לאמא מיוחדת במינה, נעמית חושן, פה מאזורנו – מחיפה, שכל מה שהיא מבקשת שלבתה יהיה טוב. כנסו לקרוא ופתחו את הלב. ואת הראש -
מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14
היא ניסתה להיות הכל: אימא, בת, אישה – אך היא הצליחה בחייה להישאר רק הנאנסת משמרת ולנו אסור לעבור על מותה בשתיקה ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה -
האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?
בא לי לשקף ולתווך ליוצרי התוכנית הזו את החיים עצמם: בואו ניישם את התחושה של 'מה חשבתם לעצמכם?' ואם כבר מבחן הורים גדול אז איפה כל המגוון האנושי שקיים בישראל, יש עוד סוגי הורים יו נואו. טלי לאופר, אימא בטור דעה מיוחד -
ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?
בלוג אמיתי של אימא אמיתית עם ההתלבטויות של כל הורה. מתי לשים גבולות, מה הקשיים ובאלו נסיבות צריכים ההורים להגיד "די". הגיע הזמן לדבר על הצבת גבולות ועל הקושי (שלנו בעיקר) בהתמדה ובעקביות -
לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו
אני בטוחה שכל אחת ואחת מהאימהות השכולות עכשיו הייתה מחליפה עם כל אמא שמרגישה שהאימהות גדולה עליה -
תפסיקי להתעלל בבת שלי
פוסט מרגש של אימא מרגשת עם בת מרגשת שעברה התעללות על ידי גננת. לקרוא ולחבק -
הרגע שלפני האמהות
לא משנה אם יש לכן בן או בת, לא משנה מה הגיל שלכן, הדת שלכן, המוצא שלכן – לכולכן יש מן המשותף. אתן הולכות להפוך לאימהות -
אני לא אוהבת את הילד שלי?
לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם? -
איכס, לא טעים לי
אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו -
גמילה מחיתולים
המסע לגמילה מחיתולים – תמיד יש נקודת זינוק, אבל אף פעם לא ברור היכן תפגוש את נקודת הסיום -
צילומים כמראה למודל משפחתי
יש אדם שיוצר משפחה ובית באמצעות אוכל, השני באמצעות טקסים מיוחדים, השלישי באמצעות מוזיקה, הרביעי באמצעות תמונות והחמישי משלב בין כולם. -
אתגר השינה
אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי. -
מאמי, 2 מאצ'
אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה