X

איכס, לא טעים לי

אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו

אני מאלה שמבשלות זיכרונות וחלומות: זיכרונות של הריחות מבית סבתא וחלומות של הריחות שארצה שיהפכו לזיכרונות של ילדיי.

תמיד הייתי מאלה שחושבים שמטבח הוא חדר מבוזבז בתוך הבית עד שילדיי נולדו ואז הוארתי שמשפחה יוצרים סביב השולחן. אז הלכתי על זה בכל הכוח והתחלתי ללמוד איך לבשל באמצעות קריאת השורות שבין המתכונים, שחזור ריחות וטעמים ובהמשך שדרוג מתכונים והבאת ה'אני' לתוך כל אחד מהם.


עם חלוף הזמן סיגלתי לעצמי מניירות משונות וביניהם מניירה מוזרה ביותר – להשתדל לגוון כמה שיותר באוכל, בצורתו ובמרכיביו, כדי לקבל טעמים חדשים, ריחות חדשים, חלומות חדשים. לילדיי האהובים, זה אומר רחמנא ליצלן – הרפתקה קולינרית על בסיס שבועי. וככה הם גדלים: מאמי המשוגעת שלהם מתנסה והם צריכים לאכול. אז הם זורמים, כי אין להם ברירה וזה מה שהם מכירים. הם גם יודעים שמה שיש בצלחת צריך לאכול ושקינוח אפשר לקבל רק אחרי שמסיימים לאכול.


כשאני מכניסה ירק או פרי חדש אני משתדלת ליידד אותם עימו ואז כך נוצרו משחקים יצירתיים במיוחד: חותמות ברוקולי, כוח הפופאי, הכנת כדורי כרוב ניצנים ועוד שלל שמות יצירתיים למשחקי אוכל שונים. הכי כיף לשחק עם אוכל, אז למה לא לתת לילדים להתיידד איתם?

צילום: מהאלבום המשפחתי

אחותי, שתהיה בריאה – אופה בחסד עליון, על אמת. כל עוד יש מתכון מדויק של גרמים ומדידות היא תעשה את זה כמו אלופה – אבל עם אוכל היא טרם מצאה את שפת האהבה כמו עם הקונדיטוריה. אז במשחקי האוכל אצלה כשהיא חתכה בצל, היא הסבירה לבת החכמה שלה שזה שורף בעיניים, אח"כ פלטה את דעתה על עגבניות וכך היתה מוצאת את עצמה בזמן יותר מדי ארוך מבשלת לכל הבית ולבת שלה עושה סירים בנפרד. כשאוכלים אצל הסבתות היא מנקה לה בצל, ירוקים ושאר עניינים ומגישה לה אוכל שעבר תשומת לב אימהית וכך נוצר שהילדה הגיעה למסקנה שהדברים היחידים שייכנסו לה לפה יהיו שניצל עם אורז נקי או אם ממש מתפרעים קציצות נקיות (רק בשר) על פתיתים. וזהו, ככה חיה לה משפחה שלמה עם שניצלים, קציצות, אורז ופתיתים. עד שהדודה של הילדה הזו, דהיינו אני – אמרה די!

אז הם הגיעו לסוף שבוע והיו כמה כללים: הראשון – ההורים לא מתווכחים בכל מה שקשור לאוכל, מה שדודה אומרת הם מגבים. השני – לא מקבלים שום דבר לאכול עד שלא מסיימים את הצלחת, שלוש – קינוח מקבלים רק אחרי שמסיימים הכל. וכך, בסופ"ש אחד, בהתעקשות קטנה ובשת"פ עם ההורים הילדה אכלה את האוכל של דודה שלה ואפילו, אלוהים ישמור, הצליחה להנות אחרי שסיימה את משחקי ההצגות שהיא מציגה להוריה על בסיס תמידי. עם לכתם בצאת השבת, ציידתי אותם באוכל ליומיים והבהרתי שזה מה שהילדה אוכלת וכך קרה. התעקשות ועקביות – והילדה אוכלת. אז אחותי התחילה להעיז – בצל, עגבניות, רטבים וגילתה שיש חוקים הילדה אוכלת או יותר נכון, כשהיא מפסיקה לעשות אישיו מהאוכל ואומרת זה מה יש, הילדה לומדת לאכול. אני מחכה בציפייה ליום שהאחיינית המהממת שלי תבקש ממני להכין לה דברים במיוחד, וזה יקרה ואפילו היום הזה קרוב אם רק הוריה ימשיכו להתעקש ולהיות עקביים.

אז הורים, עשו לילדיכם טובה ולמדו אותם על תזונה נכונה ועל מה שהם מכניסים לגופם. תתעקשו, תתמידו וגם ילדיכם יחכו לרגע שבו תוציאו להם מגש מלא בברוקולי וכרובית לארוחת ערב והם פשוט 'יירדו' על זה בהנאה עצומה ממש כמו ילדיי.

זמן איכות משותף שממנו אין אף פעם 2 מאצ'

שעת כושר לרגליים – אין משהו שהגברים הקטנים שלי אוהבים יותר ממים. הם סוג של דולפינים קטנים שכל הזמן מבקשים להיות בבבריכה, בים או במקלחת, הם לא מממש בוררים – העיקר המים. אז אם כבר מים שיחזקו קצת את שרירי הרגליים וייהנו משכשוכית נעימה בימים סגריריים. המטרה: להעביר כדור כדור (אחד אחד ולא כמה – תחשבו על אורך זמן הקפה שלוקח לכם לשתות) משכשוכית א' לשכשוכית ב' מבלי שייפול בדרך. אפשר לעשות טורניר משפחתי, אפשר למדוד זמנים, אפשר ללמד צבעים ואפשר פשוט להנות מרגעי אושר קטנים ביחד.

צילום: מהאלבום המשפחתי

תשקיעי בעצמך כי זה אף פעם  לא 2 מאצ'
למדי לנגן – זה לא חייב להיות אצל מורה פרטי, כמה שיעורים ביו – טיוב ואת אלופה! זה משחרר וממריץ רק מעצם הלמידה

צילום: פריפיק.קום

 

 




אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בהחיים בבלוג

  • מכללית באהבה - מאות עובדי ש.ל.ה התנדבו מצפון ועד דרום

    עובדי ש.ל.ה מתנדבים במגוון רחב של פעילויות ביום למעשים טובים שצוין במהלך סוף חודש מרץ , התנדבו בפעילות מצפון ועד דרום מאות עובדים מכל המרפאות בארץ
  • הסופר החיפאי יקיר העיר סמי מיכאל הלך לעולמו בגיל 97

    סמי מיכאל היה סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי. הוא כיהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו בעשרות פרסים ספרותיים בישראל וברחבי העולם. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. נחשב לאחד מגדולי הסופרים הישראליים ובין יצירותיו, חצוצרה בוואדי", "חסות", "סופה בין הדקלים" ו"חופן של ערפל"
  • מחמם את הלב: "מקווה שהפרויקט ימשיך להתקיים גם לאחר סיום המלחמה"

    עם תחילת המלחמה שירי רוקח, עובדת במכבי שירותי בריאות, החלה לסרוג מכל הבא ליד עבור חיילים וילדים מפונים. לאחר מכן חפשה כיצד ניתן לתרום לטווח הרחוק. מאז היא לוקחת חלק במיזם התנדבותי של רכישת תוצרת חקלאית כחול לבן מחקלאים בצפון ובדרום, שבזכותו הועברו לחקלאים באזורי האש כשני מיליון שקלים עד כה
  • אות עמיתת כבוד של האיגוד הישראלי לאיכות

    פרס עמיתת כבוד הוענק לראש המחלקה להנדסת איכות ואמינות בתעשייה במכללה האקדמית כנרת, ד"ר שלהבת צור, חוקרת ויועצת לארגונים, במסגרת הכנס השנתי ה-40 של האיגוד הישראלי לאיכות
  • עצמאות הילד ורגשות האשם של ההורים-הבלוג הכי אמיתי

    "לפיקי, היה קשה, הוא לא היה רגיל לעבוד עד כדי כך קשה ואני שבאותו הזמן לא ראיתי את הרווח העצום מכל מה שקורה" בלוג אמיתי על עצמאות ילדים ואיך לא, רגשות אשם הוריות על הדרך
  • משבר הוא הזדמנות לצמיחה

    האם משבר הוא הזדמנות לצמיחה? בלוג שמדבר על תרומת ההיא שעשתה עמודו לכל העולם
  • אימהות וקריירה - היצלחו השניים יחדיו?

    הי, זו אני. אימא טובה דיה עם רגשות אשם על רצון בקריירה מרשימה. מזדהה? כנסי במיידי
  • כן, זו הבת שלי

    לרגל חודש הגאווה – את הקול שלי השבוע אני רוצה לתת לאמא מיוחדת במינה, נעמית חושן, פה מאזורנו – מחיפה, שכל מה שהיא מבקשת שלבתה יהיה טוב. כנסו לקרוא ופתחו את הלב. ואת הראש
  • מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14

    היא ניסתה להיות הכל: אימא, בת, אישה – אך היא הצליחה בחייה להישאר רק הנאנסת משמרת ולנו אסור לעבור על מותה בשתיקה ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה
  • האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?

    בא לי לשקף ולתווך ליוצרי התוכנית הזו את החיים עצמם: בואו ניישם את התחושה של 'מה חשבתם לעצמכם?' ואם כבר מבחן הורים גדול אז איפה כל המגוון האנושי שקיים בישראל, יש עוד סוגי הורים יו נואו. טלי לאופר, אימא בטור דעה מיוחד
  • ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?

    בלוג אמיתי של אימא אמיתית עם ההתלבטויות של כל הורה. מתי לשים גבולות, מה הקשיים ובאלו נסיבות צריכים ההורים להגיד "די". הגיע הזמן לדבר על הצבת גבולות ועל הקושי (שלנו בעיקר) בהתמדה ובעקביות
  • לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו

    אני בטוחה שכל אחת ואחת מהאימהות השכולות עכשיו הייתה מחליפה עם כל אמא שמרגישה שהאימהות גדולה עליה
  • תפסיקי להתעלל בבת שלי

    פוסט מרגש של אימא מרגשת עם בת מרגשת שעברה התעללות על ידי גננת. לקרוא ולחבק
  • הרגע שלפני האמהות

    לא משנה אם יש לכן בן או בת, לא משנה מה הגיל שלכן, הדת שלכן, המוצא שלכן – לכולכן יש מן המשותף. אתן הולכות להפוך לאימהות
  • אני לא אוהבת את הילד שלי?

    לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם?
  • איכס, לא טעים לי

    אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו
  • גמילה מחיתולים

    המסע לגמילה מחיתולים – תמיד יש נקודת זינוק, אבל אף פעם לא ברור היכן תפגוש את נקודת הסיום
  • צילומים כמראה למודל משפחתי

    יש אדם שיוצר משפחה ובית באמצעות אוכל, השני באמצעות טקסים מיוחדים, השלישי באמצעות מוזיקה, הרביעי באמצעות תמונות והחמישי משלב בין כולם.
  • אתגר השינה

    אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי.
  • מאמי, 2 מאצ'

    אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה























<