חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

החיים בבלוג

אתגר השינה

אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי.

טליה לב-רי פורסם ב: 03/02/23 , 10:53 מייל לכתב

געגועיי עזים ללילות עם שינה עמוקה ואיכותית. אמנם עם נושא השינה שלי אין מאמי שלא תזדהה אך נושא הפוסט הוא שנתם של הזאטוטים ולא שלנו המבוגרים.

אתחיל מהנקודה של היום, ההווה: כשלולי היה בן 5 חודשים לימדתי אותו לישון שינה עצמאית. מכיוון שהינו תלמיד מצטיין הוא קלט מהר למעט מחלות, בקיעת שיניים, גזים, ויראלים או שאר ירקות שעימם אני נאלצת לחיות עד היום. סה"כ יש הפנמה, שלי כאימא, את התהליך שעם בני הבכור היה נראה לי קשה מנשוא.

חזרה לעבר: אני מכירה אותך, כן אותך, את שקוראת את הפוסט שלי עכשיו. הייתי בדיוק כמוך, עייפה, עצבנית, סהרורית, דוחפת את הילד לציצי שיירגע או לבקבוק המיוחל. שרה לו שירים, מנענעת אותו על הידיים, עושה סיבוב באוטו, מרימה על הידיים, קופצת על כדור פיזיו, מתנדנדת איתו בערסל, שמה אותו איתי לידי במיטה, שמה אותו עלי, עושה הרם – הורד, נותנת לו 5 דק' לצרוח, מחכה לרגע המיוחל שיגיע במד הרגע הזה שבו הוא יהיה עייף אך לא עייף מדי , שנייה לפני שהסקאלה נהיית אדומה, השמעתי רעש לבן, התפללתי לאלוהים, התפללתי ליקום, התפללתי לאימא אדמה, קניתי חליפה ללא פתחי ידיים לדימוי רחמי, הזמנתי יועצת שינה מטעם טיפת חלב, הזמנתי יועצת שינה מטעם קופת החולים, הזמנתי יועצת שינה פרטית, קראתי בשקיקה כל מה שמצאתי ברשת, בספרות הכתובה, המצולמת, הייתי חדורת מטרה והתייאשתי איפשהו באמצע התהליך. לא פעם אחת ולא פעמיים.

החדשות הטובות: כשהילד הראשון הוא סרבן שינה מהילד השני את נהיית מומחית והכל נהיה פיס אוף קייק. וזה לא שהוא סרבן שינה – פשוט את אם טרייה וכשאת עייפה המוח פחות עובד והכל מסתרבל. העייפות שלי היתה עד כדי כך חמורה שהיה לי שבוע מאוד קשה שבו פיקי החליט שאם הוא לא ישן אף אחד לא ישן ובשבוע הזה עשיתי 3 תאונות עם הרכב. בקטנה – דפקתי רכבים יום אחרי יום, באותו המקום ובאותם הזמנים. דקה אחרי ששמתי את פיקי במעון, שנייה אחרי ששחררתי את האחריות האימהית. וזה היה יכול להיגמר אחרת, הייתי צריכה להודות למישהו ששמר עלי ועל בני כך מלמעלה (תודה סבא).

להתפלל לאלוהי השינה. צילום: מהאלבום המשפחתי

אז אני רוצה לתת לך את כל המשנה של ההרדמה ככה על רגל אחת, זה יחסוך לך המון כסף של כל מי שמגדירה את עצמה היום יועצת שינה ואינה מוסמכת ע"י גוף רשמי, אלא פשוט אימא כמוני – כמוך שגם היא עם קצת קילומטראז' יודעת מה צריך לעשות.

אני מושיטה לך יד, קחי אותה, שנני ואל תתייאשי, מבטיחה שעולמך ישתנה אם רק תתמידי. אתחיל מכמה כללי ברזל:

# התמדה ועקביות הם שם המשחק – עשית את זה, הכל יתוקתק

# הפכי לילד את המיטה למקום של חוויה ולא לשדה קרב

# נתקי את ייסורי המצפון או את ההרהורים על מה יגידו השכנים.

# שינה היא שינה דהיינו בזמן שהלכים לישון זה אחרי שהילד כבר אכל והוא שבע, אחרי שהוא מקולח, עם חיתול יבש ונקי ובעברית ישירה נתקי אותו מהציצי או מהבקבוק

# כל אחד ישן במיטה שלו – מה שאומר שידיים, חלקי גוף, עגלה, רכב או כל דבר שאינם מיטה לא תקפים

# כל אחד מהשלבים הממוספרים שתיכף יפורטו יש לעשות במשך 7 ימים (מלבד מה שמסומן ב – # שזה הופך לקבוע)

אז קדימה נשימה, ויאללה מאמי מתחילים:

# חצי שעה לפני שעת ההרדמה תתחילו להוריד טון בבית. בלי צעקות, בלי טלוויזיה צורחת, רדיו מנגן או טלפונים על ספיקר, באותו הזמן גם תעמעמו קצת את האורות בבית ליצירת אווירה נעימה ורגועה יותר

# אכלו יחד ארוחת ערב טובה ומזינה סביב השולחן או במקום אחר שנעים לכם בו וכמובן, אל תשכחו לשמוע בסיומה את צליל הגרפס

# הכניסו למקלחת עם מים בטמפרטורה הנכונה לילדיכם ותיהנו ממנה

# הכניסו לחדר (כדאי שיהיה בטמפרטורה נעימה), תחתלו, תתלבשו והכניסו למיטה.

# קחו כורסה או כיסא נוח, שבו ליד המיטה והמציאו לעצמכם טקס שינה. ממליצה על הקראת סיפור (אפשרי גם יותר מאחד, תלוי בכם ובילד), מס' שירים בודדים, ספיץ' קבוע שמתאים לכם (לדוגמה: כולם למיטות, כיבוי אורות, אוהבים אותכם מלא מלא ועכשיו הגיע זמן החלומות)

# חבקו, נשקו ומיד לאחר מכן כבו אורות

# אם הילד חולה באמצע התהליך טפלו בו כמו שצריך וכשהוא מבריא, חזרו שלב אחד אחורה מזה שהייתם בו

שבוע ראשון: להשכיב, ללטף, לטפוח טפיחות קטנות בטוסיק ובמקביל להגיד ששששש (תמציאי מקצב ותחזרי עליו באופן קבוע) עד שהוא נרדם. אם הוא בוכה להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע. יש כאלו שמעדיפים שירים במקום ששששש – תמצאי את מה שהכי מתאים לילדך.

שבוע שני: מורידים את הליטופים והטפיחות ורק נוגעים בגב + ששששש. אם הוא בוכה להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע שלישי: בלי נגיעות, רק שששש. אם הוא בוכה להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע רביעי: שבי עם כיסא ליד מיטתו בלי נגיעות ובלי ששששש. אם הוא בוכה תלטפי אותו בפלג גוף שנעים לו בעודך יושבת ואם זה לא עוזר להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע חמישי: אותו הדבר כמו השבוע הרביעי מלבד מיקום הכיסא שצריך להציבו באמצע החדר ולא על יד המיטה.

שבוע שישי: אותו הדבר כמו השבוע הרביעי מלבד מיקום הכיסא שצריך להציבו ליד הדלת

שבוע שביעי: לערוך טקס שינה, לכבות אורות ולצאת מהחדר. אם הוא בוכה לחזור, לנסות להגיע אותו במיטה עם נגיעות או שששש ואם זה לא עוזר להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע שמיני: מזל טוב, את חופשיה – ילדך למד לישון לבד ויאללה קדימה, לאתגר ההורי הבא.

זמן איכות משותף שממנו אין אף פעם 2 מאצ'

סטריט ארט: אם אין על אחה"צ כייפי של טיול בעיר בעקבות אומנות רחוב. כן, פעם קראו לזה גרפיטי, היום זה כבר הפך לאומנות רחוב. לכו, טיילו, חפשו קירות צבעוניים, דברו על המסרים שמועברים, על הצבעים, הטכניקה, תנו להם לפרש, תפרשו להם. זה גם מצטלם נהדר ומוסיף צבעים לאלבום המשפחתי וגם נותן בוסט להעשרת הידע הכללי, ליצירתיות ואין על קצת אומנות לנשמה טהורה שמסתיימת בטילון על המדרכה.

בתמונה: פיקי פוק לומד לנתח סטריט ארט. צילום: מהאלבום המשפחתי

בתשקיעי בעצמך כי זה אף פעם לא 2 מאצ'

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

החיים בבלוג

אתגר השינה

עוד בהחיים בבלוג

מכללית באהבה - מאות עובדי ש.ל.ה התנדבו מצפון ועד דרום

הסופר החיפאי יקיר העיר סמי מיכאל הלך לעולמו בגיל 97

מחמם את הלב: "מקווה שהפרויקט ימשיך להתקיים גם לאחר סיום המלחמה"

אות עמיתת כבוד של האיגוד הישראלי לאיכות

עצמאות הילד ורגשות האשם של ההורים-הבלוג הכי אמיתי

משבר הוא הזדמנות לצמיחה

אימהות וקריירה - היצלחו השניים יחדיו?

כן, זו הבת שלי

מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14

האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?

ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?

לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו

תפסיקי להתעלל בבת שלי

הרגע שלפני האמהות

אני לא אוהבת את הילד שלי?

איכס, לא טעים לי

גמילה מחיתולים

צילומים כמראה למודל משפחתי

אתגר השינה

מאמי, 2 מאצ'