X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

אתגר השינה

אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי.
טליה לב-רי פורסם ב:  03/02/23 , 10:53 מייל לכתב

אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. גם אם זה רק למס' דקות ולא חשוב מה המיקום או אם יש תנאיי סף.

געגועיי עזים ללילות עם שינה עמוקה ואיכותית. אמנם עם נושא השינה שלי אין מאמי שלא תזדהה אך נושא הפוסט הוא שנתם של הזאטוטים ולא שלנו המבוגרים.


אתחיל מהנקודה של היום, ההווה: כשלולי היה בן 5 חודשים לימדתי אותו לישון שינה עצמאית. מכיוון שהינו תלמיד מצטיין הוא קלט מהר למעט מחלות, בקיעת שיניים, גזים, ויראלים או שאר ירקות שעימם אני נאלצת לחיות עד היום. סה"כ יש הפנמה, שלי כאימא, את התהליך שעם בני הבכור היה נראה לי קשה מנשוא.




חזרה לעבר: אני מכירה אותך, כן אותך, את שקוראת את הפוסט שלי עכשיו. הייתי בדיוק כמוך, עייפה, עצבנית, סהרורית, דוחפת את הילד לציצי שיירגע או לבקבוק המיוחל. שרה לו שירים, מנענעת אותו על הידיים, עושה סיבוב באוטו, מרימה על הידיים, קופצת על כדור פיזיו, מתנדנדת איתו בערסל, שמה אותו איתי לידי במיטה, שמה אותו עלי, עושה הרם – הורד, נותנת לו 5 דק' לצרוח, מחכה לרגע המיוחל שיגיע במד הרגע הזה שבו הוא יהיה עייף אך לא עייף מדי , שנייה לפני שהסקאלה נהיית אדומה, השמעתי רעש לבן, התפללתי לאלוהים, התפללתי ליקום, התפללתי לאימא אדמה, קניתי חליפה ללא פתחי ידיים לדימוי רחמי, הזמנתי יועצת שינה מטעם טיפת חלב, הזמנתי יועצת שינה מטעם קופת החולים, הזמנתי יועצת שינה פרטית, קראתי בשקיקה כל מה שמצאתי ברשת, בספרות הכתובה, המצולמת, הייתי חדורת מטרה והתייאשתי איפשהו באמצע התהליך. לא פעם אחת ולא פעמיים.

החדשות הטובות: כשהילד הראשון הוא סרבן שינה מהילד השני את נהיית מומחית והכל נהיה פיס אוף קייק. וזה לא שהוא סרבן שינה – פשוט את אם טרייה וכשאת עייפה המוח פחות עובד והכל מסתרבל. העייפות שלי היתה עד כדי כך חמורה שהיה לי שבוע מאוד קשה שבו פיקי החליט שאם הוא לא ישן אף אחד לא ישן ובשבוע הזה עשיתי 3 תאונות עם הרכב. בקטנה – דפקתי רכבים יום אחרי יום, באותו המקום ובאותם הזמנים. דקה אחרי ששמתי את פיקי במעון, שנייה אחרי ששחררתי את האחריות האימהית. וזה היה יכול להיגמר אחרת, הייתי צריכה להודות למישהו ששמר עלי ועל בני כך מלמעלה (תודה סבא).

להתפלל לאלוהי השינה. צילום: מהאלבום המשפחתי

אז אני רוצה לתת לך את כל המשנה של ההרדמה ככה על רגל אחת, זה יחסוך לך המון כסף של כל מי שמגדירה את עצמה היום יועצת שינה ואינה מוסמכת ע"י גוף רשמי, אלא פשוט אימא כמוני – כמוך שגם היא עם קצת קילומטראז' יודעת מה צריך לעשות.

אני מושיטה לך יד, קחי אותה, שנני ואל תתייאשי, מבטיחה שעולמך ישתנה אם רק תתמידי. אתחיל מכמה כללי ברזל:

# התמדה ועקביות הם שם המשחק – עשית את זה, הכל יתוקתק

# הפכי לילד את המיטה למקום של חוויה ולא לשדה קרב

# נתקי את ייסורי המצפון או את ההרהורים על מה יגידו השכנים.

# שינה היא שינה דהיינו בזמן שהלכים לישון זה אחרי שהילד כבר אכל והוא שבע, אחרי שהוא מקולח, עם חיתול יבש ונקי ובעברית ישירה נתקי אותו מהציצי או מהבקבוק

# כל אחד ישן במיטה שלו – מה שאומר שידיים, חלקי גוף, עגלה, רכב או כל דבר שאינם מיטה לא תקפים

# כל אחד מהשלבים הממוספרים שתיכף יפורטו יש לעשות במשך 7 ימים (מלבד מה שמסומן ב – # שזה הופך לקבוע)

אז קדימה נשימה, ויאללה מאמי מתחילים:

# חצי שעה לפני שעת ההרדמה תתחילו להוריד טון בבית. בלי צעקות, בלי טלוויזיה צורחת, רדיו מנגן או טלפונים על ספיקר, באותו הזמן גם תעמעמו קצת את האורות בבית ליצירת אווירה נעימה ורגועה יותר

# אכלו יחד ארוחת ערב טובה ומזינה סביב השולחן או במקום אחר שנעים לכם בו וכמובן, אל תשכחו לשמוע בסיומה את צליל הגרפס

# הכניסו למקלחת עם מים בטמפרטורה הנכונה לילדיכם ותיהנו ממנה

# הכניסו לחדר (כדאי שיהיה בטמפרטורה נעימה), תחתלו, תתלבשו והכניסו למיטה.

# קחו כורסה או כיסא נוח, שבו ליד המיטה והמציאו לעצמכם טקס שינה. ממליצה על הקראת סיפור (אפשרי גם יותר מאחד, תלוי בכם ובילד), מס' שירים בודדים, ספיץ' קבוע שמתאים לכם (לדוגמה: כולם למיטות, כיבוי אורות, אוהבים אותכם מלא מלא ועכשיו הגיע זמן החלומות)

# חבקו, נשקו ומיד לאחר מכן כבו אורות

# אם הילד חולה באמצע התהליך טפלו בו כמו שצריך וכשהוא מבריא, חזרו שלב אחד אחורה מזה שהייתם בו

שבוע ראשון: להשכיב, ללטף, לטפוח טפיחות קטנות בטוסיק ובמקביל להגיד ששששש (תמציאי מקצב ותחזרי עליו באופן קבוע) עד שהוא נרדם. אם הוא בוכה להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע. יש כאלו שמעדיפים שירים במקום ששששש – תמצאי את מה שהכי מתאים לילדך.

שבוע שני: מורידים את הליטופים והטפיחות ורק נוגעים בגב + ששששש. אם הוא בוכה להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע שלישי: בלי נגיעות, רק שששש. אם הוא בוכה להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע רביעי: שבי עם כיסא ליד מיטתו בלי נגיעות ובלי ששששש. אם הוא בוכה תלטפי אותו בפלג גוף שנעים לו בעודך יושבת ואם זה לא עוזר להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע חמישי: אותו הדבר כמו השבוע הרביעי מלבד מיקום הכיסא שצריך להציבו באמצע החדר ולא על יד המיטה.

שבוע שישי: אותו הדבר כמו השבוע הרביעי מלבד מיקום הכיסא שצריך להציבו ליד הדלת

שבוע שביעי: לערוך טקס שינה, לכבות אורות ולצאת מהחדר. אם הוא בוכה לחזור, לנסות להגיע אותו במיטה עם נגיעות או שששש ואם זה לא עוזר להרים, לחבק ללא תזוזה ולהחזיר למיטה כשנרגע.

שבוע שמיני: מזל טוב, את חופשיה – ילדך למד לישון לבד ויאללה קדימה, לאתגר ההורי הבא.

 

זמן איכות משותף שממנו אין אף פעם 2 מאצ'

סטריט ארט: אם אין על אחה"צ כייפי של טיול בעיר בעקבות אומנות רחוב. כן, פעם קראו לזה גרפיטי, היום זה כבר הפך לאומנות רחוב. לכו, טיילו, חפשו קירות צבעוניים, דברו על המסרים שמועברים, על הצבעים, הטכניקה, תנו להם לפרש, תפרשו להם. זה גם מצטלם נהדר ומוסיף צבעים לאלבום המשפחתי וגם נותן בוסט להעשרת הידע הכללי, ליצירתיות ואין על קצת אומנות לנשמה טהורה שמסתיימת בטילון על המדרכה.

בתמונה: פיקי פוק לומד לנתח סטריט ארט. צילום: מהאלבום המשפחתי

בתשקיעי בעצמך כי זה אף פעם  לא 2 מאצ'

 

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בהחיים בבלוג

  • מכללית באהבה - מאות עובדי ש.ל.ה התנדבו מצפון ועד דרום

    עובדי ש.ל.ה מתנדבים במגוון רחב של פעילויות ביום למעשים טובים שצוין במהלך סוף חודש מרץ , התנדבו בפעילות מצפון ועד דרום מאות עובדים מכל המרפאות בארץ

  • הסופר החיפאי יקיר העיר סמי מיכאל הלך לעולמו בגיל 97

    סמי מיכאל היה סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי. הוא כיהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו בעשרות פרסים ספרותיים בישראל וברחבי העולם. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. נחשב לאחד מגדולי הסופרים הישראליים ובין יצירותיו, חצוצרה בוואדי", "חסות", "סופה בין הדקלים" ו"חופן של ערפל"

  • מחמם את הלב: "מקווה שהפרויקט ימשיך להתקיים גם לאחר סיום המלחמה"

    עם תחילת המלחמה שירי רוקח, עובדת במכבי שירותי בריאות, החלה לסרוג מכל הבא ליד עבור חיילים וילדים מפונים. לאחר מכן חפשה כיצד ניתן לתרום לטווח הרחוק. מאז היא לוקחת חלק במיזם התנדבותי של רכישת תוצרת חקלאית כחול לבן מחקלאים בצפון ובדרום, שבזכותו הועברו לחקלאים באזורי האש כשני מיליון שקלים עד כה

  • אות עמיתת כבוד של האיגוד הישראלי לאיכות

    פרס עמיתת כבוד הוענק לראש המחלקה להנדסת איכות ואמינות בתעשייה במכללה האקדמית כנרת, ד"ר שלהבת צור, חוקרת ויועצת לארגונים, במסגרת הכנס השנתי ה-40 של האיגוד הישראלי לאיכות

  • עצמאות הילד ורגשות האשם של ההורים-הבלוג הכי אמיתי

    "לפיקי, היה קשה, הוא לא היה רגיל לעבוד עד כדי כך קשה ואני שבאותו הזמן לא ראיתי את הרווח העצום מכל מה שקורה" בלוג אמיתי על עצמאות ילדים ואיך לא, רגשות אשם הוריות על הדרך

  • משבר הוא הזדמנות לצמיחה

    האם משבר הוא הזדמנות לצמיחה? בלוג שמדבר על תרומת ההיא שעשתה עמודו לכל העולם

  • אימהות וקריירה - היצלחו השניים יחדיו?

    הי, זו אני. אימא טובה דיה עם רגשות אשם על רצון בקריירה מרשימה. מזדהה? כנסי במיידי

  • כן, זו הבת שלי

    לרגל חודש הגאווה – את הקול שלי השבוע אני רוצה לתת לאמא מיוחדת במינה, נעמית חושן, פה מאזורנו – מחיפה, שכל מה שהיא מבקשת שלבתה יהיה טוב. כנסו לקרוא ופתחו את הלב. ואת הראש

  • מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14

    היא ניסתה להיות הכל: אימא, בת, אישה – אך היא הצליחה בחייה להישאר רק הנאנסת משמרת ולנו אסור לעבור על מותה בשתיקה ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה

  • האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?

    בא לי לשקף ולתווך ליוצרי התוכנית הזו את החיים עצמם: בואו ניישם את התחושה של 'מה חשבתם לעצמכם?' ואם כבר מבחן הורים גדול אז איפה כל המגוון האנושי שקיים בישראל, יש עוד סוגי הורים יו נואו. טלי לאופר, אימא בטור דעה מיוחד

  • ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?

    בלוג אמיתי של אימא אמיתית עם ההתלבטויות של כל הורה. מתי לשים גבולות, מה הקשיים ובאלו נסיבות צריכים ההורים להגיד "די". הגיע הזמן לדבר על הצבת גבולות ועל הקושי (שלנו בעיקר) בהתמדה ובעקביות

  • לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו

    אני בטוחה שכל אחת ואחת מהאימהות השכולות עכשיו הייתה מחליפה עם כל אמא שמרגישה שהאימהות גדולה עליה

  • תפסיקי להתעלל בבת שלי

    פוסט מרגש של אימא מרגשת עם בת מרגשת שעברה התעללות על ידי גננת. לקרוא ולחבק

  • הרגע שלפני האמהות

    לא משנה אם יש לכן בן או בת, לא משנה מה הגיל שלכן, הדת שלכן, המוצא שלכן – לכולכן יש מן המשותף. אתן הולכות להפוך לאימהות

  • אני לא אוהבת את הילד שלי?

    לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם?

  • איכס, לא טעים לי

    אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו

  • גמילה מחיתולים

    המסע לגמילה מחיתולים – תמיד יש נקודת זינוק, אבל אף פעם לא ברור היכן תפגוש את נקודת הסיום

  • צילומים כמראה למודל משפחתי

    יש אדם שיוצר משפחה ובית באמצעות אוכל, השני באמצעות טקסים מיוחדים, השלישי באמצעות מוזיקה, הרביעי באמצעות תמונות והחמישי משלב בין כולם.

  • אתגר השינה

    אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי.

  • מאמי, 2 מאצ'

    אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה








<

<












<