X

אני לא אוהבת את הילד שלי?

לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם?

מאממי, נושא רציני עכשיו שמעטים האנשים ובטח האימהות לדבר עליהם בקול רם – מיתוס אהבת הורים המתעוררת באופן אוטומטי עם לידת התינוק. ועכשיו, אחזור מעט אחורה ברשותכן – פיקי בן שנתיים ועוד כמה ימים עומד להגיע אחיו לעולם. אני פילה, עגלגלה, מדדה עם בני לזמן איכות משותף אחרון וכך התגלגלנו (תרתי משמע) לפסטיבל שבו יש ים אטרקציות עבור הזאטוט הפרטי שלי. טעות באולם ומצאנו עצמנו צופים בהצגה קצרה הנקראת 'סורי בייבי'. פיקי רואה תינוק מדבר ואני מבסוטית מההומור, אז התיישבנו. פיקי נרדם עלי שלוש דקות אחרי שנכנסו לאולם החשוך (בכל זאת כבר הגיעה שעת הערב) ואני מנסה להבין איך אני יוצאת מהאולם עם פיקי על הידיים מבלי לעורר מהומה. ואז היא כישפה אותי, השחקנית, עם תינוק על הידיים שמסרב להירדם, מסמורטטת וקרועה נפשית ולרגע התאחדנו. בלב ובנפש. אני והיא. לא הבנתי איך היא העתיקה במדויק על הבמה את הלילה שלי אתמול עם פיקי בו כל מה שהתפללתי בלב זה 'בבקשה תירדם, זה לא הוגן כלפי אחיך שאני מותשת עד כדי כך'. אז נשארתי.. והתוודעתי ליוצרת מקסימה ואמיצה בשם טל שלאכטמן שהעזה להגיד בקול רם על במה שילד יכול להביא איתו גם רגש שלילי, ושזה לא תמיד אהבה ממבט ראשון או שני, ושהקשיים עם הרך הנולד יכולים להביא איתם קושי נפשי לאם ולעיתים גם לגרום להתנהגות שלילית – היא אף מנסה להזהיר את הצופות שלה עד לאן אפשר להגיע עם הבייבי שלך בשעת קושי – ספויילר: טלטול/אלימות ושנייה לפני שאתן מרימות גבה או מדפדפות את הפוסט לחביב יותר, תצפו. ממליצה בחום. אפילו צירפתי לכן את הוידאו אז שימו פליי. לפני מיליון שנה פרויד אמר שציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. ולמדינתו, ישראל 2023 – כביכול מדינה מתקדמת שבה אם מאמי חדשה תעז לחלוק את רגשותיה שהיא אינה אוהבת את בנה/בתה או מחוברת אליו/ה חלק מהזמן היא תחטוף הטפת מוסר מקצרין ועד אילת. אבל בואו נשים דברים על השולחן, לא כל לידה מביאה איתה התאהבות מיידית, יש לא מעט פעמים שהאתגרים ההוריים מתישים את הגוף והנפש ואין אימא שלא מצאה את עצמה אומרת בליבה 'בבקשה אלוהים, עשה שזה ייגמר'. גם אם נטאטא דברים מתחת לשטיח ונקבור אותם בערימת צעצועים זה לא אומר שהם לא קיימים והכי חשוב זה לא אומר שזה משהו חריג או שזו סטייה שאינה כדרך הטבע. הרבה פעמים הרגשות הם דינמיים ומצב זה אינו מצב שיישאר כך לעד. אם אתן מרגישות שאתן במקום הזה, תנשמו עמוק, זה נורמלי. זה קורה לכולן כמעט, וכל אחת זה תופס בנקודה שונה בחיים ובהורות. העניין הזה, שגובה מהאם רגשות אשמה מדן ועד ירושלים יכול לנבוע מהמון סיבות: דכאון אחרי לידה, הורמונים משתוללים, קושי לקבל את חוסר העמידות בציפיות העצמיות, תחושת אובדן של החופש והעצמאות, בעיות זוגיות/בעבודה/עם עצמך שמושלכות על הילד, תחושת חשש וחוסר ביטחון, בלבול של ההורה בין שנאה לתפקיד ההורי לבין הילד, קונפליקטים מהילדות, תשישות פיזית או נפשית – בקיצור, סיבות יש בשפע והבאתי כאן רק את חלקן. אז מאאאמי, אם את שם תדעי שאת לא לבד, כולן הרגישו כך באיזה שלב בהורות שלהן גם אם הן אינן אומרות זאת בקול רם. זה לא הופך אותך למפלצת אלא לאימא שמודעת לעצמה ומאפשרת לעצמה לחוות את כל הטווח הרגשי. נסי לעשות משהו שעושה לך טוב וצרי לך רשת תמיכה אמיתית שתעטוף אותך ולא תבקר או תשפוט אותך. תזכרי שאת אימא טובה ותיכף זה יחלוף וכל מה שתרצי זה רק לחזור, לעטוף ולנשום את הבייבי שלך עד אין קץ. נשימה עמוקה, אל תחצי את הקו האדום, הזעיקי מהר תמיכה ולכי לעשות מקלחת טובה. אוהבת אותך מאמי טובה דיה שאת. # פיקי ולולי שרופה עליכם ועל האישיות שלכם – בלי הקושי לא הייתי צומחת להיות המאמי שאני #.

 


זמן איכות משותף שממנו אין אף פעם 2 מאצ'

טורניר צמר גפן – פיקי שלי יודע מתי מאמי חופרת לו בדברים שלא תמיד בא לו עליהם אז מאמי, דהיינו אני, צריכה להיות יצירתית ולשלב משחק תחרותי – בכל זאת מדובר בגבר קטן. והפעם בקטגוריית התחרות – מי אוסף צמר גפן מהר יותר בעזרת מלקחיים. לכל צד יש צבע אחר של מלקחיים ובצד עומדת המעודדת, דהיינו אני. מהנה ומלמד.


במקום לשלוק ספגטי, שלקו צמר גפן. צילום: מהאלבום המשפחתי

תשקיעי בעצמך כי זה אף פעם  לא 2 מאצ'
שתי מים – הרבה מים. זה ינקה לך את הגוף, זה ינקה לך את הנפש, זה ירענן אותך, זה ישמר לך את עור

מים לגוף ולנפש. צילום: פריפיק.קום

 

 




אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בהחיים בבלוג

  • עצמאות הילד ורגשות האשם של ההורים-הבלוג הכי אמיתי

    "לפיקי, היה קשה, הוא לא היה רגיל לעבוד עד כדי כך קשה ואני שבאותו הזמן לא ראיתי את הרווח העצום מכל מה שקורה" בלוג אמיתי על עצמאות ילדים ואיך לא, רגשות אשם הוריות על הדרך
  • משבר הוא הזדמנות לצמיחה

    האם משבר הוא הזדמנות לצמיחה? בלוג שמדבר על תרומת ההיא שעשתה עמודו לכל העולם
  • אימהות וקריירה - היצלחו השניים יחדיו?

    הי, זו אני. אימא טובה דיה עם רגשות אשם על רצון בקריירה מרשימה. מזדהה? כנסי במיידי
  • כן, זו הבת שלי

    לרגל חודש הגאווה – את הקול שלי השבוע אני רוצה לתת לאמא מיוחדת במינה, נעמית חושן, פה מאזורנו – מחיפה, שכל מה שהיא מבקשת שלבתה יהיה טוב. כנסו לקרוא ופתחו את הלב. ואת הראש
  • מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14

    היא ניסתה להיות הכל: אימא, בת, אישה – אך היא הצליחה בחייה להישאר רק הנאנסת משמרת ולנו אסור לעבור על מותה בשתיקה ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה
  • האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?

    בא לי לשקף ולתווך ליוצרי התוכנית הזו את החיים עצמם: בואו ניישם את התחושה של 'מה חשבתם לעצמכם?' ואם כבר מבחן הורים גדול אז איפה כל המגוון האנושי שקיים בישראל, יש עוד סוגי הורים יו נואו. טלי לאופר, אימא בטור דעה מיוחד
  • ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?

    בלוג אמיתי של אימא אמיתית עם ההתלבטויות של כל הורה. מתי לשים גבולות, מה הקשיים ובאלו נסיבות צריכים ההורים להגיד "די". הגיע הזמן לדבר על הצבת גבולות ועל הקושי (שלנו בעיקר) בהתמדה ובעקביות
  • לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו

    אני בטוחה שכל אחת ואחת מהאימהות השכולות עכשיו הייתה מחליפה עם כל אמא שמרגישה שהאימהות גדולה עליה
  • תפסיקי להתעלל בבת שלי

    פוסט מרגש של אימא מרגשת עם בת מרגשת שעברה התעללות על ידי גננת. לקרוא ולחבק
  • הרגע שלפני האמהות

    לא משנה אם יש לכן בן או בת, לא משנה מה הגיל שלכן, הדת שלכן, המוצא שלכן – לכולכן יש מן המשותף. אתן הולכות להפוך לאימהות
  • אני לא אוהבת את הילד שלי?

    לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם?
  • איכס, לא טעים לי

    אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו
  • גמילה מחיתולים

    המסע לגמילה מחיתולים – תמיד יש נקודת זינוק, אבל אף פעם לא ברור היכן תפגוש את נקודת הסיום
  • צילומים כמראה למודל משפחתי

    יש אדם שיוצר משפחה ובית באמצעות אוכל, השני באמצעות טקסים מיוחדים, השלישי באמצעות מוזיקה, הרביעי באמצעות תמונות והחמישי משלב בין כולם.
  • אתגר השינה

    אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי.
  • מאמי, 2 מאצ'

    אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה