תפסיקי להתעלל בבת שלי
כפטריות אחרי הגשם צצות בכל יום תביעות פליליות על התעללות בילדים קטנים. אני לא יודעת אם זה המצב, אני לא יודעת אם זו הפרעה אישיותית ואני בעיקר לא מבינה למה זה קורה. היום, מאמי יקרה, אני רוצה להשמיע את הקול שלך, את מה שלא אמרת לגננת שניפצה לרסיסים את הנפש של הילדה בת השלוש שלך, את מה שאת עסוקה בלהדחיק כי את עסוקה בלטפל ולדאוג לבת שלך שצריכה עכשיו את מאמי שלה לצידה. ואני יודעת שהקול שלך מיה שוקרון האהובה (השם המלא שמור במערכת) הוא קולן של אימהות נוספות, של המון מאמיז שרוצות לזעוק אך אין להן את הבמה הזו. היום הבמה הזו שייכת לכן: אתן אימהות מדהימות, מוזמנות להשמיע גם את זעקתכן.
"חשבתי רבות לפני שהחלטתי לכתוב לך: כן לך, זו שקוראת לעצמה אשת חינוך/סייעת/מטפלת/גננת/מנהלת צהרון או כל טייטל שתבחרי שאומר שאת אחראית על הילדה שלי בזמן שהיא איתך. תגידי, יש לי כמה שאלות אלייך: אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו מחריגים אותך – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו מדברים עלייך מעל הראש שלך – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו מפגינים כלפייך אלימות מילולית – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו מפשיטים את החלק התחתון שלך ונותנים לך לישון על הרצפה ליד הדלת – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו נותנים לך להישאר בשירותים זמן ממושך מלוכלכת – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו אומרים לך לאכול בשולחן נפרד, לא עם כולם – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו אומרים לך שאת לא מסוגלת לכלום – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו אומרים לך לשבת בצד ולא עם כולם במפגש – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו מתייחסים אלייך בקור כשאת זקוקה לחיבוק – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו מפגינים כלפייך אלימות פיזית ולו הקלה ביותר – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו מאשימים אותך בכל דבר שלילי שקורה במהלך היום – מה זה היה עושה לך? אם היית מגיעה כל יום לעבודה – שבה את נמצאת יותר שעות מהבית שלך והיו אומרים לך שאסור להפגין אהבה וחמלה כלפי האחר – מה זה היה עושה לך? אני בטוחה שזה היה עושה לך מה שאת עשית לבת שלי כשהיתה בת פחות משלוש שנים: ריסוק של הנפש לרסיסים. יש לך מזל אחד גדול – שילדים שוכחים מהר ושכאימא בחרתי למלא את הלב שלי באהבה וחמלה כלפי הבת שלי ולא בשנאה כלפייך. אני מאמינה ביקום ובמעגליות. דהיינו: זה יחזור אלייך כבומרנג לפנים ושמך יתנוסס בכיכר העיר – כולם ידעו מי זו שדמות אישה לבשה אך בפנים היא התגלמות השטן. מדפוס התנהגות מסתבר, אי אפשר להיפטר – כבר שמעתי בדיעבד על ילדים נוספים שהיו תחת ידייך ועברו את משחה הגיהנום אותו את נוהגת להעביר כל ילד או ילדה אשר אימם אינה נוטה לנשק את כפות רגלייך ולהלל את שמך בחוצות העיר. נשימה עמוקה, עוד נשימה עמוקה, נשימה ארוכה אחרונה ואני משחררת. ועכשיו, אני כותבת לך מאמי יקרה. כשהכנסתי את בתי לראשונה לגן המדובר זה מה שחיכה לי שם, רק שלא ידעתי. בתי היתה בגן הספציפי הזה 5 חודשים – 5 חודשים שהרגשתי שמשהו לא בסדר רק לא ידעתי לשים את האצבע על הנקודה הנכונה. כל הזמן הזה חיפשתי בציציות של הבית מה אנחנו עושים לא בסדר, לקחתי אותה למיליון רופאים ומאבחנים ואז ראיתי את האור בהבזק מהיר, עשיתי אחד פלוס אחד והבנתי, נפל האסימון. הפוסט הזה הוא בשביל להאיר את עינייך מאמי יקרה, תמרורי העצור נמצאים שם – את רק צריכה לראות אותם. והכי חשוב – הקשיבי לרחשי ליבך ולכל ספק שיתעורר אצלך – אין עוד משהו הדומה ולו במעט לתחושה אימהית ולתחושת הבטן שאת צריכה להיות קשובה אליה. ואם תהית, בתי חזרה להיות הילד הקסומה שאני מכירה, הילדה שהיתה חסרה לי כל כך בחמישה חודשים ארוכים מנשוא. לילה טוב, אני הולכת להריח אותה עכשיו ולחבק אותה עד כלות".
מאמיז יקרות, אני מודיעה לכן באופן רשמי: אין, אבל אין על מסיבת פול מון בחדר המשחקים. זו האטרקציה הכי טובה בעיר בימי המחאה של שנת 2023. שמים כל סוג של מוסיקה, קצת צמידים זוהרים ויאללה מסיבה. הילדים עפים על זה, מאמי רוקדת ומשחררת קיטור ואנרגיה והאווירה…. פארטי!
קומי ותתחילי לחלום – דרך נהדרת להשקיע בעצמך וחלומות – אין מהם אף פעם 2 מאצ'
משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

עוד בהחיים בבלוג
-
מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14
היא ניסתה להיות הכל: אימא, בת, אישה – אך היא הצליחה בחייה להישאר רק הנאנסת משמרת ולנו אסור לעבור על מותה בשתיקה ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה -
האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?
בא לי לשקף ולתווך ליוצרי התוכנית הזו את החיים עצמם: בואו ניישם את התחושה של 'מה חשבתם לעצמכם?' ואם כבר מבחן הורים גדול אז איפה כל המגוון האנושי שקיים בישראל, יש עוד סוגי הורים יו נואו. טלי לאופר, אימא בטור דעה מיוחד -
ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?
בלוג אמיתי של אימא אמיתית עם ההתלבטויות של כל הורה. מתי לשים גבולות, מה הקשיים ובאלו נסיבות צריכים ההורים להגיד "די". הגיע הזמן לדבר על הצבת גבולות ועל הקושי (שלנו בעיקר) בהתמדה ובעקביות -
לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו
אני בטוחה שכל אחת ואחת מהאימהות השכולות עכשיו הייתה מחליפה עם כל אמא שמרגישה שהאימהות גדולה עליה -
תפסיקי להתעלל בבת שלי
פוסט מרגש של אימא מרגשת עם בת מרגשת שעברה התעללות על ידי גננת. לקרוא ולחבק -
הרגע שלפני האמהות
לא משנה אם יש לכן בן או בת, לא משנה מה הגיל שלכן, הדת שלכן, המוצא שלכן – לכולכן יש מן המשותף. אתן הולכות להפוך לאימהות -
אני לא אוהבת את הילד שלי?
לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם? -
איכס, לא טעים לי
אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו -
גמילה מחיתולים
המסע לגמילה מחיתולים – תמיד יש נקודת זינוק, אבל אף פעם לא ברור היכן תפגוש את נקודת הסיום -
צילומים כמראה למודל משפחתי
יש אדם שיוצר משפחה ובית באמצעות אוכל, השני באמצעות טקסים מיוחדים, השלישי באמצעות מוזיקה, הרביעי באמצעות תמונות והחמישי משלב בין כולם. -
אתגר השינה
אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי. -
מאמי, 2 מאצ'
אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה