כן, זו הבת שלי
פתאום כולם מדברים על ילדים טרנסים. פתאום כולם נהיו מומחים ברפואה טרנסית. פתאום לכולם יש דעה – דעה על רופאים, מטפלים והורים ״מטורללים״ שדוחפים ילדים לטיפולים ניסיוניים ומזיקים. דעה על חרטה, על טיפולים הורמונליים ועל טיפולים כירורגיים. מה פתאום כזה נושא אזוטרי נהיה מושא של שיחות סלון ברחבי הארץ? אני יודעת את התשובה. זה בגלל אנשים וארגונים שמפיצים שקרים על ילדים טרנסים כדי לקדם אג׳נדה נגד ליברליות, חילוניות, ושוויוניות.
אני אמא. אמא שעושה הכל כדי לשפר את הרווחה של הילדה שלה ולהקל על הסבל שנגרם לה מזהות מגדרית שונה מהמגדר בו סומנה כשנולדה. אני חוקרת ומדענית שמאמינה שיש מידע נכון יותר ונכון פחות. יש מחקרים מוצלחים יותר ויש כאלו שפחות. יש מקורות אמינים יותר ואמינים פחות. לא הכל רק עניין של אידאולוגיה, אג׳נדות ודעות, לכן אני מבררת, קוראת, מתייעצת, ועלי אומרים שאני מטורללת? שאני אמא לא טובה? שאני אמא לא ראויה? אני שמאמינה בצדק חברתי עבור קבוצות מוחלשות ומאמינה שיש לכבד את האוטונומיה והכבוד הבסיסי של כל אדם.
הבת שלי מקבלת טיפול רפואי כדי לאשש את המגדר שלה ולהפעיל את האוטונומיה הגופנית שלה. כפמיניסטית אני מבינה שהתפיסה בינארית שמחלקת את כולנו לנשים וגברים על בסיס איברי המין שלנו מגבילה את החירות של כולנו ומכריחה את כל הנשים לחיות כאזרחיות סוג ב' בגלל מה שיש לנו בין הרגליים. וכן, אני דוחה את הרעיון שמין ומגדר והקשר הישיר ביניהם הם עובדות ביולוגיות שמכתיבות לנו את המסלול בחיים, כי אני יודעת שזה שקר שמשרת את הפטריארכיה, ואני מאמינה שלא צריך למחוק גיוון מהעולם, לא גיוון מגדרי ולא כל סוג אחר של גיוון.
אין פה שום טרלול, רק אנשים שמחים על מה ומי שהם. מצעד הגאווה בחיפה. צילום ארכיון: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה
אנשים טרנסים קיימים. כמו שאנשים שמאליים קיימים, כמו שאנשים ג׳ינג׳ים קיימים. המין האנושי הוא עשיר ומגוון, אולי הרבה יותר ממה שנדמה לנו. אני סבורה שזה נפלא שיותר ויותר אנשים יוצאים מהארון המגדרי, ולכן אני לא מצליחה להבין את הרצון הזה, שקיים אצל אנשים מסוימים למחוק אנשים טרנסים מהעולם. למה רוצים למחוק את הילדה שלי מהעולם? למה רוצים להכחיש את הזהות שלה? לגזול ממנה את החופש להיות מי שהיא? אני אמא לנערה טרנסית, ואני מפעילה הגיון סביר. אומרים עלינו שאנחנו מסלילים ודוחפים ילדים לטרנסיות. ואני שואלת: מי מסליל ודוחף? ההורים? אנחנו ההורים מעדיפים שיהיה לילדים שלנו יותר קל, שהסביבה תחבק אותם ושיהיו להם זכויות שוות להתפתח ולצמוח. לילדים ומבוגרים טרנסים אין את כל זה. אז אולי הרופאים? האבל הרופאים הם אלה שדורשים מאיתנו אין ספור אישורים, טפסים, חתימות וחוות דעת. והם אלה שבכל נקודה מסבירים על ההשלכות ושואלים אותי ואת הבת שלי ״האם את בטוחה?״ אז מי מסליל ודוחף? זו החברה כולה שמסלילה ילדים עוד לפני שהם נולדים.
עוד כשהתינוק.ת בבטן כבר ממגדרים אותו.ה. מגיל צעיר, ממשטרים את ההתנהגות המגדרית שלו.ה. חלילה אם הבן יבקש ללבוש שמלה או שהבת תבקש לוק גברי. ההסללה קיימת, אבל היא לא לטרנסיות אלא ההיפך, לקונפורמיות מגדרית. אני אמא לנערה טרנסית, ואני כועסת. אני זועמת על אלו שרוצים לבייש אותה, לשלול ממנה אוטונומיה וזכויות, לחשוף אותה לבריונות, ללעג, ולתחושות אחרוּת.
יש לי בת טרנסית, אז מה? גאווה. צילום אילסטרציה: PEXELS
אני כן רוצה לדבר מתוך הלב, מתוך הבית שלי, מתוך נפשה של הבת שלי ומתוך נפשי, ולספר אותנו- את הסיפור שלנו, בלי שאף אחד יצמיד לו הסברים או אג'נדות, בלי שאף אחד יעוות אותו, בלי שאף אחד ישקר, יכפיש או יפגע בנו.
בני נוער שמקבלים טיפול הורמונלי לאישוש מגדרי הם פחות מ 0.001% מהילדים בישראל. הם מקבלים את הטיפול כי הם צריכים אותו. ונגדם, יש קבוצה של אנשים שעושה ניצול ציני של הפחדים הכי עמוקים שלנו. קבוצה שמשקרת לנו, ומשתמשת בילדים טרנסים פגיעים כדי לקדם אג׳נדה חשוכה. קבוצה שיוצאת באופן מוצהר נגד ליברליות, חילוניות, ושוויוניות. אני אמא לילדה טרנסית ואני אמשיך להגן עליה. אני אמשיך לטפל בה וללמוד דברים חדשים כדי לדאוג לרווחה שלה. וכל עוד אני חיה, אני אמשיך להילחם בכל כוחי על הזכות שלה להתקיים ועל הזכות של כולנו לחיות בכבוד ובחופש.
אני אמא, אני אמא שאכפת לה מאנשים חיים, נושמים ואמיתיים, ולא משנה מה המין או המגדר שלהם, ורוצה שיהיה להם רק טוב.
מגיע שיהיה להם רק טוב.
עוד בהחיים בבלוג
-
מכללית באהבה - מאות עובדי ש.ל.ה התנדבו מצפון ועד דרום
עובדי ש.ל.ה מתנדבים במגוון רחב של פעילויות ביום למעשים טובים שצוין במהלך סוף חודש מרץ , התנדבו בפעילות מצפון ועד דרום מאות עובדים מכל המרפאות בארץ -
הסופר החיפאי יקיר העיר סמי מיכאל הלך לעולמו בגיל 97
סמי מיכאל היה סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי. הוא כיהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו בעשרות פרסים ספרותיים בישראל וברחבי העולם. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. נחשב לאחד מגדולי הסופרים הישראליים ובין יצירותיו, חצוצרה בוואדי", "חסות", "סופה בין הדקלים" ו"חופן של ערפל" -
מחמם את הלב: "מקווה שהפרויקט ימשיך להתקיים גם לאחר סיום המלחמה"
עם תחילת המלחמה שירי רוקח, עובדת במכבי שירותי בריאות, החלה לסרוג מכל הבא ליד עבור חיילים וילדים מפונים. לאחר מכן חפשה כיצד ניתן לתרום לטווח הרחוק. מאז היא לוקחת חלק במיזם התנדבותי של רכישת תוצרת חקלאית כחול לבן מחקלאים בצפון ובדרום, שבזכותו הועברו לחקלאים באזורי האש כשני מיליון שקלים עד כה -
אות עמיתת כבוד של האיגוד הישראלי לאיכות
פרס עמיתת כבוד הוענק לראש המחלקה להנדסת איכות ואמינות בתעשייה במכללה האקדמית כנרת, ד"ר שלהבת צור, חוקרת ויועצת לארגונים, במסגרת הכנס השנתי ה-40 של האיגוד הישראלי לאיכות -
עצמאות הילד ורגשות האשם של ההורים-הבלוג הכי אמיתי
"לפיקי, היה קשה, הוא לא היה רגיל לעבוד עד כדי כך קשה ואני שבאותו הזמן לא ראיתי את הרווח העצום מכל מה שקורה" בלוג אמיתי על עצמאות ילדים ואיך לא, רגשות אשם הוריות על הדרך -
משבר הוא הזדמנות לצמיחה
האם משבר הוא הזדמנות לצמיחה? בלוג שמדבר על תרומת ההיא שעשתה עמודו לכל העולם -
אימהות וקריירה - היצלחו השניים יחדיו?
הי, זו אני. אימא טובה דיה עם רגשות אשם על רצון בקריירה מרשימה. מזדהה? כנסי במיידי -
כן, זו הבת שלי
לרגל חודש הגאווה – את הקול שלי השבוע אני רוצה לתת לאמא מיוחדת במינה, נעמית חושן, פה מאזורנו – מחיפה, שכל מה שהיא מבקשת שלבתה יהיה טוב. כנסו לקרוא ופתחו את הלב. ואת הראש -
מישהו צריך לזעוק את הזעקה של אותה ילדה בת 14
היא ניסתה להיות הכל: אימא, בת, אישה – אך היא הצליחה בחייה להישאר רק הנאנסת משמרת ולנו אסור לעבור על מותה בשתיקה ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה -
האם 'מבחן ההורים הגדול' שווה את ההייפ?
בא לי לשקף ולתווך ליוצרי התוכנית הזו את החיים עצמם: בואו ניישם את התחושה של 'מה חשבתם לעצמכם?' ואם כבר מבחן הורים גדול אז איפה כל המגוון האנושי שקיים בישראל, יש עוד סוגי הורים יו נואו. טלי לאופר, אימא בטור דעה מיוחד -
ההתלבטות התמידית של ההורים: איפה ומתי מציבים גבולות?
בלוג אמיתי של אימא אמיתית עם ההתלבטויות של כל הורה. מתי לשים גבולות, מה הקשיים ובאלו נסיבות צריכים ההורים להגיד "די". הגיע הזמן לדבר על הצבת גבולות ועל הקושי (שלנו בעיקר) בהתמדה ובעקביות -
לאימהות של החיילים והחיילות, הילדים שלכן הם הילדים של כולנו
אני בטוחה שכל אחת ואחת מהאימהות השכולות עכשיו הייתה מחליפה עם כל אמא שמרגישה שהאימהות גדולה עליה -
תפסיקי להתעלל בבת שלי
פוסט מרגש של אימא מרגשת עם בת מרגשת שעברה התעללות על ידי גננת. לקרוא ולחבק -
הרגע שלפני האמהות
לא משנה אם יש לכן בן או בת, לא משנה מה הגיל שלכן, הדת שלכן, המוצא שלכן – לכולכן יש מן המשותף. אתן הולכות להפוך לאימהות -
אני לא אוהבת את הילד שלי?
לפי פרויד ציפייה לרגש נעלה וחם ולאהבה הורית ספונטנית עלולה לגרום נזק, כמו כל ציפייה לא ריאלית אחרת שאי הגשמתה גורמת לתחושות אשמה וחרדה. האמנם? -
איכס, לא טעים לי
אם אתם מהורי השניצל – פתיתים או קציצות – אורז, כנסו ושננו -
גמילה מחיתולים
המסע לגמילה מחיתולים – תמיד יש נקודת זינוק, אבל אף פעם לא ברור היכן תפגוש את נקודת הסיום -
צילומים כמראה למודל משפחתי
יש אדם שיוצר משפחה ובית באמצעות אוכל, השני באמצעות טקסים מיוחדים, השלישי באמצעות מוזיקה, הרביעי באמצעות תמונות והחמישי משלב בין כולם. -
אתגר השינה
אם ישאלו אותי מה הדבר שאני הכי צריכה כעת – אענה כמו מאמי טובה דיה: לישון. בלי סינונים: שינה איכותית, שינה גרועה, שינה על הרצפה, שינה באמבטיה, שינה תוך כדי עבודה, שינה בכלוב עם יונים, שינה עם עקרבים – לא משנה איזה סוג של שינה, אני חוטפת. מזדהה? כנסי ותתעשרי. -
מאמי, 2 מאצ'
אימהות זה להגיד לילדים שלך שהם לא יכולים לאכול עוגה לארוחת ערב, ורגע אחרי שהם נרדמים לאכול עוגה לארוחת ערב ט.ל – אימא טובה דיה
