שעות פעילות המוזיאונים
ימי א', ג', ד': 10:00-16:00

יום ב': המוזיאונים סגורים
יום ה': 10:00-18:00
יום ו': 10:00-14:00
יום שבת: 10:00-16:00

הכניסה למוזיאון הרמן שטרוק ללא עלות (המוזיאון סגור בימי שבת וחג).

מוזיאון מאנה-כץ סגור לצורך הנגשתו.

הכניסה לתערוכות המוזיאונים ללא תשלום למשרתי כוחות הביטחון ותושבי עוטף ישראל.

*יש לשריין מקום באתר מוזיאוני חיפה

קרדיט: מוזיאוני חיפה

לחצו כאן והרשמו חינם למועדון המינויים שלנו וקבלו את הכתבות ישירות לנייד
כדי שתהיו הראשונים לדעת

תערוכות חדשות במוזיאון חיפה לאמנות
תערוכות חדשות
אלה ליטביץ: לתוהו ולבוהו תשוקתם
ליהיא טלמור: מהחשכה
הדר סייפן: פטרו
מרב סודאי: בת-אלה
רחל אניו: דמות מתעוררת לחיים
לירון חנה אוחיון ועמית גביש: 6+1
רוח צפונית | אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון

עונת התערוכות הנוכחית של מוזיאון חיפה לאמנות נפתחת בזמן ש-80 אלף אזרחיות ואזרחים מפונים עדיין מבתיהם ב-43 יישובים בצפון הארץ. היישובים המפונים, ואלה שאינם מפונים, מופגזים כל העת מלבנון, שריפות משתוללות בחורשות הגליל, ומלחמה מאיימת להתלקח. בעת של כאב, כעס ואימה, המוזיאון עורך מחווה של אמון ותמיכה בכוחות היצירה, היופי והחיים המְפעמים בצפון הארץ – מעמק יזרעאל, דרך חיפה והקריות, ועד קו העימות בגליל העליון. שש תערוכות יחידה לאמניות מחבל ארץ זה פורשׂות יחד מגוון אופני הסתכלות על היות אשה בישראל. כל אמנית מתייחסת בדרכה לאימת המלחמה ובוחנת גבולות גופניים לצד חיכוכים גיאוגרפיים ותרבותיים. ההצלה שהן מציעות עוטה את דמותה של קהילת נשים יוצרת וחומלת.  

אנרגיה לא נעלמת או מתפוגגת אלא רק מחליפה צורה. למעשה, מאז המפץ הגדול, היקום הוא אותה מאסה, שרק משנה את צורתה ואת מצב הצבירה שלה. אלה ליטביץ חוזרת אל המרחב הקדום של ים המלח והר סדום, אזור שרוחות הבריאה עדיין מנשבות בו. היא בוחנת את החומרים שהיא מוצאת בו כמצויים בעיצומו של שינוי, שהפעולה האמנותית יכולה להשתתף בו. הפסלים של ליטביץ אינם חפצים דוממים אלא גושי חומר בשינוי מתמיד, וגם בעודך קורא.ת את השורות הללו, התערוכה משנה באטיות את צורתה: מי מלח ניגרים, פטינה נוצרת, מגנזיום מתחמצן. כמו הגוף האנושי, ים המלח והיקום כולו, גם האמנות שרויה בתהליך בלתי פוסק של התהוות לכדי משהו אחר.

תהליכי ההתהוות הם אלימים: כוכבים מתפוצצים, חומרים ממוססים אלה את אלה, וכוחות מנוגדים כמו נאבקים זה בזה. ברקע המאבק החומרי הטבעי הזה נשמעים הדי המלחמה האנושית האולטימטיבית, מלחמת הטוב המוחלט ברע המוחלט. לצלילי חצוצרה, עבודת הסאונד של ליטביץ מפרשת את הנבואה על מלחמת בני אור בבני חושך כפי שתוארה במגילות מדבר יהודה. הכאוס של המלחמה מפורר תרבויות לרכיבי יסוד ומחזיר אותן למצב קדמוני. תשוקתם של בני אדם למלחמה היא אולי מן הקבועים הבודדים בעולמנו, וכך גם התקווה האנושית שמתוך התוהו ובוהו יבקע האור.

אלה ליטביץ
נ' 1982, חיפה; חיה ביפו
העבודות באדיבות האמנית;
Harlan Levey Projects,  בריסל;
וגלריה אלכסנדר לוי, ברלין 

אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

הפרטים, המרקמים השונים, בקיעה של אור או הסתר שלו, מה שהאור מדגיש ומה שנדחק אל הצללים: בעבודותיה של ליהיא טלמור, לכל פרט יש משמעות ולכל פעולה יש מטרה. עבודתה עוסקת בחיפוש אחר משהו שאבד אך השאיר עקבות במקום, למרות תהפוכות הזמן.

התערוכה מסכמת את עבודתה של ליהיא טלמור בשני העשורים האחרונים ומציגה יכולות המצאה וחדשנות יוצאות דופן בטכניקות הדפס מוּכּרות. ההדפס מאפשר לטלמור לעקוב אחר מה שנעדר ולהנכיח אותו מחדש, תוך חשיפת התחושות והמשמעויות האחוזות בו. עבודתה מתחילה לרוב בצילום של מרחב, מנקודת מוצא של בחינת ההיסטוריה – הזמן שחלף, סיפור שהטביע את חותמו על מקום. מן הצילום טלמור מקלפת שכבות, גורעת ומוסיפה אלמנטים, מבתרת ומחברת, עד שהדימוי הסופי מתרחק מהתצלומים שמהם נולד ובורא מקום אחר, דמיוני, תוצר של שאלות, משאלות ותחושות.

החופש הגלום בתהליך העבודה על ההדפס מאפשר את הפיכת היוצרות – הפיכת המתועד למדומיין ויצירת מתח בין השִחזוּר לבדיה, בין הזיכרון להמצאה. מתוכו מצליחה טלמור להאיר פרקים חשוכים בעברו של מקום, לחשוף אמיתות וסודות המסתתרים מתחת לפני השטח, ולדון במתחים המובְנים בין היסטוריה, אדם ומקום.

ליהיא טלמור
נ' 1944, תל-אביב; חיה בקיבוץ אדמית (מפונה לעכו מאז אוקטובר 2023)
אוצרת: שחר דורון

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

ביצירת עבודותיה, הדר סייפן מתפקדת כחיילת: היא מתצפתת על כלי טיס, פותחת צירים, מפטרלת סביב יישובים מפונים ויורה במצלמתה. הפלישה לישראל באוקטובר 2023 חידדה את תפקידם של אזרחים בהגנה על ביתם – אזרחים שחשו מופקרים על-ידי המדינה, ובחרו למלא בעצמם את הוואקום שהותירו המוסדות הרשמיים.

עבודת הווידיאו המרכזית בתערוכה, כוננות, מורכבת מתצלומים שצולמו בין ינואר 2021 למאי 2023, סביב ביתה של סייפן על קו העימות בצפון. היא נמצאת במצב דריכות תמידי כתצפיתנית, אורבת לכלי טיס שחגים בשמי הגליל, עוקבת אחריהם ומנסה לתפוס במצלמתה את העצמים הטסים במהירות מול ביתה. שטח האימונים של צה"ל גובל בקו היישוב האזרחי, והנוכחות הצבאית מגיעה עד סף הבית הפרטי, פורעת את השקט ומזכירה את הרעה האורבת בצפון. השמים הבהירים מתמלאים בכלי טיס בקצב הולך וגובר, רעש מנועים מפלח את הדממה, וענני אבק מתאבכים מעל הנוף הרוגע של צפון הארץ. הגליל המערבי מצטייר בעבודתה של סייפן כמקום נטוש מאדם, שפעילות צבאית ערה רוחשת בו לרקע נופים מרהיבים.

המוכנות הצבאית הנוכחת כל כך בעבודתה של סייפן הכזיבה בשבעה באוקטובר, אז פונו כל היישובים המופיעים בה. לביצוע העבודות המוצגות בגלריה הסמוכה, שנוצרו כולן אחרי אוקטובר 2023, פִטרלה סייפן סביב יישובי הצפון (המפונים והלא-מפונים) שנותרו לספוג את האש בקו העימות, כשהיא מוּנעת מאהבה ומדאגה. בגליל ובגבול הצפון המוצגים בעבודותיה נמזגים פחד ויופי, חרדה בלתי פוסקת ממלחמה קרובה והיאחזות בחיים.

הדר סייפן
נ' 1985, קיבוץ דפנה; חיה בקו העימות
העבודות באדיבות האמנית

אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

חלל התערוכה של מרב סודאי הפך למערה שקירותיה מצוירים, כאתר פולחני לאלה קדמונית. היא שואבת השראה מציורי-קיר במקדשים ובמנזרים הינדואיסטיים ובודהיסטיים, תוך החלפת הדמויות כולן בדמותה של אשה אחת, דמותה-שלה. מיצב ציורים זה מורכב אפוא מסדרה מרובדת של דיוקנאות עצמיים, שבהם סודאי בוחנת את גופה העירום כאובייקט לציור בעודה מתבוננת בעצמה פנימה, כסובייקט. בהנחת צבע מדולל על הבד, היא עורמת זו על גבי זו שכבות שקופות, שמסתירות או מגלות שכבות רפאים תחתונות של עירום נשי. הבד הדו-ממדי כמו הופך לתלת-ממדי, כי הרי מתחת לשכבת הצבע העליונה ממתינים להתגלות עולמות ציוריים נוספים.

בדמויות מונומנטליות גדולות מממדי אנוש, סודאי יוצקת את גופה לדימויים מוכרים של אלות מתולדות התרבות. לעתים היא נוּט, אלת השמים המצרית; לעתים היא ונוס, אלת האהבה והמיניות הרומית; לעתים היא האלה ההינדית קאלי, קוטלת השדים והבּוּרוּת, הקשורה בהרס ובמוות; ולעתים היא פשוט מרב סודאי, המחזירה אלינו מבט בוחן ומתריס. במשחק זה שבין חשיפה להסתרה, הכרה בכוח פנימי לצד הפגנה של פגיעוּת, סודאי פורשׂת את מגוון התחושות הגופניות והמנטליות הנובעות מהיות בת חוה.

מרב סודאי
נ' 1970, נהריה; חיה בקיבוץ גבת
העבודות צבעי גואש וגירי פסטל על בד, ובאדיבות האמנית

אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

רחל אניו יוצרת דימוי חזותי חדש של זהות אשה אתיופית ופמיניסטית. היא גייסה לפרויקט 13 נשים בגילים שונים ממוצא אתיופי, ויחד הן חקרו את תרבותן באמצעות עבודה בטכניקת הקולאז'. על בסיס מאגר דימויים שהכינה אניו מתוך אלבומי משפחתה, יצרו המשתתפות קולאז'ים בהדרכת האמנית, שפירקה וחיברה את הקולאז'ים הללו לכלל קולאז'ים חדשים משלה.

באמצעות הפירוק וההרכבה של הדימויים, אניו לומדת את זהותה האתיופית ומתוודעת מחדש אל תרבותה. את מלאכת האריגה האתיופית המסורתית היא מחליפה בטווייה של דימויים שונים אלה באלה. היא והנשים הפועלות עימה בוחנות לעומק דימויים ומצבים, מנכיחות משמעויות ובתוך כך מעידות על הקבוצה החברתית שלהן ועל תרומתה לתרבות המקומית. בעבודות מזוהה היגיון חברתי מתפתח: מודעוּת עצמית, תודעה פמיניסטית-קבוצתית, ומודעוּת לכוחה של הקבוצה החברתית-תרבותית שבה הן חברות. מול האופן שבו הוגדרה הזהות האתיופית מבחוץ על-ידי החברה הישראלית הוותיקה, אניו יוצרת הגדרה תרבותית עצמית מבפנים ובונה סיפור שהנשים האתיופיות הן גיבורותיו.

רחל אניו
נ' 1991, קריית-ים
העבודות באדיבות האמנית
אוצר: עוז זלוף 

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

חמושות בסרבלים לבנים, בחמלה ובתעוזה, מובילות לירון חנה אוחיון ועמית גביש מהלך אמנותי בין-תחומי ברחובות חיפה. צמד האמניות קיבצו שש נשים שעברו לאחרונה לחיפה לתהליך יצירה משותף, הכולל וידוי והצהרת זהות שמטרתם למתוח את הגבולות של מושגי המעורבות במרחב.

שש עבודות הווידיאו מְעבּדות של שש פעולות של ריפוי נשי, שעיקרן התמודדות משותפת עם תשוקות ופחדים אישיים. הפעולות מתרחשות במרחב העירוני, שנדמה לפרקים מאיים וקודר אך המשתתפות נעות בו ללא מורא – פעם כחיות, פעם כפועלות גינון, פעם כילדות. הן מתמסרות זו לזו ולמרחב, עושות בו כרצונן ומתמסרות לסביבה באופן שכמו מקים חיפה חדשה – ארץ פלאות מדומיינת שהיא מגרש משחקים השרוי באיום תמידי. קבוצת הנשים הרב-גילית ומלאת הכוונות הטובות פועלת יחד, בדבקות משחקית ולעתים טקסית, בחיפוש אחר גאולה לעצמן ולסביבתן. הפורום השבטי הזה מטעין במשמעויות רוחניות פעולות פשוטות ,כמו טיפוח צמחיית בר במפתני ביוב, טיפוס על גדר והליכת-ריקוד ברחוב.

בעִתות של משבר המערער את האמון במוסדות רשמיים, העבודה מעיינת בחשיבותו של כוח הובלה אזרחי ובכוחם של שכנים טובים להושיע אלה את אלה. גביש ואוחיון יוצרות משל על עיר-לילה, שבה אמניות לוקחות לידיהן את האחריות על הסדר הציבורי ומציעות סדר מטריארכלי משותף ומלא חמלה, שכולו אמונה באדם.

לירון חנה אוחיון
נ' 1985, ראשון-לציון; חיה בחיפה

עמית גביש
נ' 1995, תל-אביב; חיה בחיפה
העבודות באדיבות האמניות

אוצר: עוז זלוף

משתתפות: סיגל בן יאיר, שיר גל, שרה בל, הגר השילוני, עדי פאול

למידע נוסף לחצו כאן

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

הדרכות בתערוכות מוזיאון חיפה לאמנות

יום שבת, 30.11.24 | 11:00, 12:30
לרכישת כרטיסים >>> לחצ.י כאן

ילדים ומשפחה במוזיאון חיפה לאמנות

סדנת הכנת חנוכייה לכבוד חג החנוכה

רביעי, 04.12.24, 17:00

לקראת ימי החנוכה המתקרבים, בואו ללוש ולרדד, לעצב וליצור ביחד חנוכייה מחימר.
נרדד פרוסות חימר בצורות מגוונות, ולאחר שנדביק אותם היטב לבסיס החנוכייה, נצבע את החנוכייה והקנים כך שנקבל חנוכייה יפהפייה שיצרנו בעצמנו – בה נוכל להדליק את נרות החג.

החנוכיות יהיו מוכנות לאיסוף אחרי שיעברו שריפה כפולה עם זיגוג, לפני חג החנוכה.
אין צורך בניסיון קודם, רק בזוג ידיים סקרניות.

קרדיט: ג'ני כצנר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן 

סיור בלשי בחשכה

יום ה'   19.12  17:00
יום ה'   26.12  17:00, 18:30

הדלתות ננעלו, האורות נסגרו, והעובדים כבר חזרו הביתה…
שאלתם את עצמכם פעם מה קורה במוזיאון עם רדת החשכה? בואו לחוות את המוזיאון בדרך אחרת!
נחפש בחושך יצירות אמנות, נבצע משימות לאור פנסים ונצייר תמונה זוהרת – בחשכה!

קרדיט: סיגל מזל

הפעילות מתקיימת גם בשפה הערבית והרוסית

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

סדנת קישוטים לחג
שבת, 21.12.24, 10:30

סדנה מנצנצת במיוחד לכבוד חג המולד ונוביגוד, בה נחלום על קישוטים מעשה ידינו – וגם נגשים אותם!
בסדנה יעמדו לרשותכם חומרים שונים, וגם רעיונות להתחלה – ואנחנו נהיה פה ללוות אתכם בכל שאלה יצירתית וטכנית.
הסדנה פעילה בין 13:30-10:30, תגיעו כשנוח לכם ותישארו כמה שתרצו!

קרדיט: ג'ני כצנר

הפעילות מתקיימת גם בשפה הערבית והרוסית

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

תערוכה חדשה

תעשיית המכוניות הישראלית שזורה בסיפור חייה של מדינת ישראל מיום היווסדה.

הסיפור המרתק על הקמתה של תעשייה זו בחיפה מאפשר להציץ לחזון שביקש להפוך את ישראל לחלק ממועדון כלי הרכב העולמי. מפעלי המכוניות, ובעיקר מפעל "אוטוקרס" שהרכיב את מכונית הסוסיתא המוּכרת, הם פרק משמעותי בסיפורה של המדינה במשך שלושה עשורים.

פרק זה נוגע בהיבטים רבים באופייה של המדינה הצעירה, אשר האמינה ביכולתה להפוך לאימפריה תעשייתית שבליבה מכונית עשויה פיברגלס. הסיפור קשור גם לאנשי תעוזה, שהציבו מטרה שאפתנית והשקיעו מאמצים רבים כדי להפוך את חלומם למציאות.

מכונית הסוסיתא הפכה עם השנים לסמל ישראלי מובהק, הממשיך לפעום בזיכרון גם שנים רבות לאחר ש"יצאה לגמלאות". עד היום זהו סמל מעורר חיוך, המייצג את הישראליוּת של פעם. סיפורים, אגדות ובדיחות סופרו על המכונית ועל יכולותיה ועמידוּתה.

לעיר חיפה תפקיד חשוב בסיפור זה כעיר תעשייה. העשורים הראשונים של מדינת ישראל התאפיינו במגוון של יוזמות, שרבות מהן התרחשו בעיר הצפונית. מוזיאון העיר חיפה מאפשר להתוודע לפרק זה בקורותיה של העיר ולסיפוריהן של הנפשות הפועלות מאחורי אגדת המכונית הישראלית. זהו סיפור מעורר השראה, אשר יש בו נקודות מבט שונות מבחינה היסטורית, נוסטלגית ועכשווית על חלום קטן ושמו סוסיתא.

סוסיתא היום – סטודנטים מעצבים לתערוכה
סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית של המרכז האקדמי ויצ"ו באוניברסיטת חיפה יצרו מיתוג מחדש לסוסיתא בדרכים שונות כאשר עבודות נבחרות יוצגו בתערוכה; וסטודנטים מהמחלקה לעיצוב משחקים דיגיטליים במכללת תילתן יצרו משחקים דיגיטליים (משחקי מחשב ומשחק מובייל) שמהם יוכלו ליהנות המבקרים בתערוכה.

סוסיתא – גם למי שאין לו עדיין רישיון…
את התערוכה מלווה חוברת פעילות לילדים בה הם יוכלו לחשוב בעצמם על המצאה חדשה משלהם ובדרך יצירתית לגלות פרטים על סיפורה של מכונית הסוסיתא. בנוסף, בסמוך לחלל התצוגה ייפתח חדר פעילות ויצירה המותאם למשפחות ומאפשר יצירה עצמאית בנושא סוסיתא ומכוניות. לדוגמה: קיפול מכונית, גלויות לצביעה ושליחה ועוד. ובחצר המוזיאון, ליד דגמי סוסיתא אמיתיים, תהיה פעילות הרכבת מסלול מכוניות מודולרי חיפאי בו יוכלו הילדים להחליט מה תהיה הנסיעה שלהם!

יפעת אשכנזי | אבי וייסבלאי
אוצרי התערוכה

לפרטים נוספים אודות התערוכה >>> לחצו כאן

לפרטים נוספים אודות התערוכה >>> לחצו כאן

מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26 חיפה, 04-9115997
שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00

החממה לאמנות מקום: גֵּבֵרֵא | רבקה בלאי

בשכונת נווה דוד בחיפה פועלת גינה קהילתית שאותה מטפחים תושבי השכונה. הגינה מחולקת לערוגות ולשטחים קטנים, שבכל אחד מהם נשתל זן אחר של ירק או פרי. במשך שנה תיעדה האמנית רבקה בלאי, שעלתה מאתיופיה בשנת 1994, את אביה ואת שאר תושבי השכונה בתוך הגינה. העלייה מאתיופיה שינתה את אורח חייהם של העולים, ואילצה אותם למצוא מקצועות ומקומות פרנסה חדשים, אך בליבם ובזהותם כל אחד מהם הוא עדיין חקלאי ("גֵּבֵרֵא" באמהרית). הגינה מאפשרת להם להמשיך ולעסוק בפעילות הקשורה לשורשיהם התרבותיים.

התיעוד של רבקה מאפשר להציץ לחיי היומיום של אותם גברים חקלאים, שיצרו עם השנים קהילה חדשה בתוך הגינה. בסרט ובצילומים מתועדים רגעים של זריעה, השקיה, צמיחה, קצירה, קטיף וביטוי של הרבה גאווה על התוצרת שנוצרה בגינה. באמצע שטח הגינה עומד בסיס לבניית גוג'ו – בית אתיופי מסורתי עשוי עץ ובוץ. עד היום לא הסתיימה בנייתו של הבית, ונוכחותו החלקית אולי מסמלת את נקודת האמצע בין הבית שם לבין הבית שנמצא פה. מתוך רצון לחזור לשורשים ולבית, ניסו תושבי השכונה להקים להם מעין "נווה מדבר" מוּכר ונעים, פיסת עולם שתזכיר להם מאין באו ומהי זהותם.

העבודות בתערוכה מתעדות דמויות גבריות המתמודדות במשך מספר עשורים עם רצון תמידי להסתגל למקום חדש. רבקה בחרה לתעד אותם מתוך הבנה כי הם בנו מקום שמאפשר להם לעסוק במה שהם טובים בו, מקום שהם יכולים בו לברוא משהו חדש ולקטוף את פירות הצלחתם.

אוצרת התערוכה יפעת אשכנזי
אוצר החממה לאמנות מקום עוז זלוף

 לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

ילדים ומשפחה במוזיאון העיר

מרחב יצירה למשפחות במוזיאון העיר

החלל הפעיל והייחודי עוסק בנושא "העיר שלי".
המשפחות מוזמנות ליצור, להדביק, לכתוב, ולצייר את המרחבים הייחודיים של העיר חיפה.
במרחב עמדות פעילות מגוונות ליצירה עצמאית.

___________________________________________

פרטים נוספים
פתוח בהתאם לשעות פעילות המוזיאון.
בימי שלישי ושבת הפעילות במרחב בהנחיית צוות המוזיאון.
הכניסה למרחב הפעיל ברכישת כרטיס למוזיאון

.

 קרדיט: ג'ני כצנר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן 

מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26 חיפה, 04-9115997
שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00

סדנת בתים מוארים | לחגי האור והחורף

שבת, 28.12.24, 10:30

בסדנה נכין בית טמפלרי מקושט ומואר בהשראת הבתים המיוחדים שבמושבה הגרמנית, וברוח חגי החורף!

קרדיט: ג'ני כצנר

הפעילות מתקיימת גם בשפה הערבית והרוסית

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

סדנת ויטראז' – חלונות מוארים בשפה הערבית

שבת, 21.12.24, 11:00, 12:30

בסדנה כל משתתף ייצור חלון מואר אישי – יצירה צבעונית בטכניקה המדמה ויטראז' באמצעות גזרי שקפים וגזרי נייר.

קרדיט: ג'ני כצנר

הפעילות מתקיימת בשפה הערבית בלבד

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

אולמות התצוגה סגורים לצורך הקמת תערוכות חדשות

מועדון תרבות, קולנוע טיקוטין וחנות המוזיאון פתוחים כרגיל

הרצאות מועדון תרבות במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
לכל הרצאות מועדון תרבות ורכישת כרטיסים >>> לחצו כאן

לפרטים ורכישת כרטיסים למינוי / הרצאות

04-6030800

 לכל הסרטים המוצגים בקולנוע טיקוטין ורכישת כרטיסים >>> לחצו כאן

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, שדרות הנשיא 89, חיפה | 04-8383554

שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת 16:00-10:00

תערוכה חדשה

כיצד נראה הנוף החיפאי לפני מאה שנים? מהם השינויים שעבר ההדפס מאז?

התערוכה "צל עץ" תמר מזמינה את הצופים להתבונן על שתי נקודות זמן: הנוף החיפאי שתיעד האמן הרמן שטרוק לפני מאה שנים, לצד חיפה בת־זמננו – כפי שהיא ניבטת בעבודות של אמניות.ים שהוזמנו להציע תשובות לשאלות אלו בעבודות הדפס עכשוויות.

הרמן שטרוק היה אמן של דיוקנאות ונופים. באוסף המוזיאון כלולות רבות מעבודותיו המתעדות את חיפה לפני מאה שנים, עם מבט עקבי החוצה – לכיוון צפון. לתערוכה זו נבחרו מספר עבודות המציגות את מבטו הייחודי על הנוף הניבט מחיפה. בחלק ניכר מהן בולטים המאפיינים של צמצום הפרטים והריקוּת של הנוף, ואין לדעת אם אכן כך נראו הדברים או שמא שטרוק בחר זאת בקפידה ובמכוּון. כמו כן, בולט קו המתאר של מפרץ חיפה עד לראש הנקרה, וכן אפשר לראות את קו החוף ובו מבנים ספורים ובעיקר עצי תמר. הדקלים, המופיעים באופן חוזר ונשנה בהדפסיו של שטרוק, מעניקים לעבודות העדינות גוון אקזוטי. ניכרת בהן ההתבוננות של הזר האירופאי על מרחב החוף הים־תיכוני, על קו המים והשמיים המאפיינים אותו.

האמניות ניבי אלרואי, עינת אמיר, טליה בן אבו, מור רימר ואיילה נצר, וכן האמן פריד אבו שקרה, הוזמנו להתבונן בעבודות ההדפס של שטרוק העוסקות בנוף החיפאי וליצור עבודות חדשות הבוחנות את הנוף העכשווי של חיפה. נקודות המבט האמנותיות של יוצרות.ים אלו מתבססות על ריקוּת הנוף של שטרוק, נאחזות בתיאורי הדקלים ומייצרות מבט חדש המגשר על פער השנים. העבודות בתערוכה מציעות פרשנויות שונות בנות־זמננו לנוף החיפאי ומתבססות על טכניקות עבודה עכשוויות, המאתגרות את טכניקות הדפוס השונות.

טליה בן אבו, טיילת לואי, הדפס קולוגרף, 2022 קרדיט: באדיבות האמנית

בעבודות ניכרים כיוונים שונים ומרתקים של התייחסות לנוף החיפאי: "ניקיון" המרחב העכשווי ושאיפה להשיב לו מן הריקוּת שאבדה; יצירת הדפס בהתבסס על שימוש במסקינטייפ לתיאור נוף הנמל ושכונת הדר; יצירת טפט קיר באיור דיגיטלי; תיאור של הצמחייה הגדלה בסביבת המוזיאון; קריעה והרכבה מחדש של הדפסים של שטרוק; וכן הסתכלות אחרת על הנוף, מכיוון הים אל ההר. באופנים אלו העבודות בתערוכה מעניקות מגוון ביטויים לעיסוק בממד הזמן, בשינויים שהתחוללו ובאפשרות להביט בו־זמנית במה שהיה ובמה שיש כיום.

אוצרות: רות אופנהיים ודנה ניצני
ליווי אוצרותי: ד"ר קובי בן-מאיר
עוזרת הפקה: אפרת רקפת ויינשטיין

מוזיאון הרמן שטרוק, שד' ארלוזורוב 23 חיפה | 04-9127090

שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: סגור

מוזיאון מאנה-כץ סגור כרגע לצורך הנגשתו לבעלי מוגבלויות פיזיות. 

 תערוכות פעילות:

נמל הבית | הים שלנו | תל דגים | זמן בכמוסה | ימאים צעירים |

פיראטים–בין אמת לאגדה | הצילו! SOS | חצר הסיפון התחתון
המוזיאון הימי הלאומי מכריז על זמן חירום ומתגייס להצלת הים !

לראשונה מאז הקמתו מציב המוזיאון הימי הלאומי על סדר יומו נושאים עכשוויים בוערים, ובראשם הצלת הימים והאוקיינוסים מנזקים אקולוגיים הרי אסון, עם פתיחת תערוכות  ומרחבי משחק ולמידה חדשים . כל אלה יוקדשו לבריאות האקולוגית של הים ולהעלאת  המודעות לפעולות החשובות שניתן לעשות כבר עכשיו למען הצלת הימים והאוקיינוסים.

התערוכות  והמתחמים החדשים ברחבי המוזיאון יאפשרו למבקרים הזדמנות להתחבר ולהבין את המשמעות העמוקה של הים עבור בני האדם ,לגבש מודעות ואכפתיות כלפי סוגיית הבריאות האקולוגית של הים הניצבת לפתחנו – כל זאת באופן נגיש ומלא באפשרויות להסתקרן, לשחק וללמוד דברים חדשים.

התערוכה "נמל הבית", במבואת הכניסה המשופצת, מזמינה את הקהל לצלול לעולם הים עם תצוגה של דגמי אוניות שיצרו ספנים וסרטונים המשקפים מחקרים שנעשים כיום על ידי חוקרי אוניברסיטת חיפה. בקומה השלישית של המוזיאון, המציגה את אוספיו המרכזיים, בוצעו חידושים רבים: הפרויקט "הים שלנו" כולל מפה מוארת ומאוירת, המציגה את עשר התרבויות הימיות החשובות בחופי הים התיכון במשך כחמשת אלפים שנים. התערוכה "תל הדגים" מציגה באופן מחודש את אתר שקמונה, הנחשב לאתר הארכיאולוגי החשוב בחיפה, בהתבסס על מחקרים עדכניים. הפרויקט "זמן בכמוסה" מכיל מקבץ תיבות עם מוצגים ייחודיים כמו מומיות של בעלי חיים ומסכות קבורה ממצרים העתיקה, מפות ייחודיות מהרנסנס, כלי זכוכית עתיקים, ועוד.

הקומה התחתונה עברה גם היא מתיחת פנים משמעותית. תערוכת הפיראטים האהובה –"פיראטים: בין אמת לאגדה" – זכתה לחידוש מקיף והפכה לתערוכה אינטראקטיבית פעילה ומרהיבה. התערוכה הפעילה "הצילו !SOS " מאפשרת להתוודע לעולם המופלא של הים, לתופעת האלים ולגיבורי-העל הימיים ולחשיבות השמירה על הים. המתחם "ימאים צעירים"  בתערוכת הימאות העברית מכיל מרחב של משחק והתנסות בעולם הספנות –  לילדים ולכל המשפחה. כמו כן, כחלק מטיפוח מרחבי החוץ של המוזיאון הוקמה "חצר הסיפור התחתון", שבה אפשר לשחק ולהתנסות בפעילויות הקשורות לעולם הספנות או לנוח סביב שולחנות הפיקניק.

המוזיאון המחודש מאפשר למגוון רחב של קהלים בכל הגילאים ולכל בני המשפחה למצוא בו את מקומם. לאלו המבקשים להעמיק בידע ובמחקר המוזיאון מספק מוצגים מופלאים ונדירים ומידע מקיף. לאלו האוהבים התנסות חווייתית המוזיאון מציע מגוון של אפשרויות, כמו פעילות דיגיטלית אינטראקטיבית, משחקים, תחפושות, צילום, צפייה בקטעי סרטים ועוד. בני המשפחה שיגיעו למוזיאון יוכלו לבלות בו כמה שעות ולמצוא בו שפע של עולמות והפתעות.

למידע נוסף >>> לחצו כאן

תערוכה חדשה

תערוכת היחיד של ד"ר רמי קליין מציגה נקודת מבט לא שגרתית – אמנותית, פואטית ומדעית – על הטבע הימי.

שלושת חלקי התערוכה משקפים את משמעותו ואת חשיבותו של הצילום התת־ימי עבור ד"ר קליין. התצלומים, שחלקם נלקחו באמצעות עדשה רחבת זווית וחלקם באמצעות עדשה מקרבת, משמשים לו להרחבת ההתבוננות בסביבה הימית ובמבנים הביולוגיים המצויים בה ולגילוי השונה והמופלא בעולם הימי העשיר של שונית האלמוגים. התערוכה משקפת את התנועה המתחוללת בין מחקר ביולוגי, חוויה אסתטית וביטוי פואטי.

אמנות הטבע הימי
פרויקט אמנותי שמגיב ליופי הצבעוני והצוּרני של יצורי הים, שאף הוצג במהלך הקורונה בטיימס סקוור בניו־יורק. קליין דגם מוטיבים מגופם של יצורים ימיים מקבוצות ביולוגיות שונות ויצר מהם תבנית קליידוסקופית מרהיבת־עין, המוצגת במיצב וידאו.

נקודות אור באפלה | מבט פואטי על הטבע הימי
תצוגה המבוססת על מקבץ עבודות מתוך ספרו של קליין, "ברבות הימים", שבו משולבים תצלומי תקריב של יצורים ימיים עם שירים קצרצרים והסברים מדעיים. התופעות הביולוגיות הנצפות מקרוב ובמנותק מסביבתן הקרובה נספגות בשירים במטען רגשי של חלומות ופחדים, חוסן נפשי, התחדשות ואהבה.

לחיות ביחד | חיי שיתוף בעולם התת־ימי
התערוכה המרכזית מזמינה את המבקרים להתוודע ליחסי הסימביוזה המתקיימים בין יצורים בשוניות האלמוגים ולשיתוף הפעולה ביניהם, המאפשר להם להפיק רווח ביולוגי ולהגביר את כשירותם ושרידותם. התערוכה מציגה אסטרטגיות חיים שיתופיות שבאמצעותם יצורים חיים יכולים לחיות ולשגשג זה לצד זה.

התערוכה גם מעוררת מחשבה על אודות משמעות המושג "חוסן" וגילויו המשתקפים בטבע הימי. היא מציעה לנו דרך מטאפורית להתבוננות בעולם שבו אנו חיים, על פסגותיו ותהומותיו, ומאפשרת לראות בה דרך להבניה של חוסן נפשי־אנושי.

לצד התערוכה תוצג גם עבודת הוידאו "עולם המים" של הצלם התת־ימי יובל פנחס. הסרטון מציג מגוון של יצורים מרהיבים החיים בשונית ועוקב אחר התנהגותם הייחודית ויחסי הגומלין ביניהם. בסרטון תוכלו להבחין בדוגמאות של כרישים ולהקות דגים הממחישות כיצד החיים בלהקה תורמים לסיכויי ההישרדות של הדגים.

ד"ר רמי קליין ביולוג ימי, צלם תת־ימי ומרצה בכיר בפקולטה למדעי הים במכמורת, המרכז האקדמי רופין, שפרסם ספרים רבים על העולם התת־ימי. בדומה לים, המתאפיין בהיעדר גבולות טבעיים, כך גם הוא מסרב להתמסר לגבולות הבלתי נראים המפרידים בין מחקר מדעי, אמנות ושירה ומחבר ביצירתו בין העין, הראש והלב.

יובל פנחס חיפאי, איש ים, מדריך צלילה וצלם תת־ימי. למעלה משלושים שנה הוא עוסק בצלילה ומוביל צוללים באתרים עוצרי נשימה ברחבי העולם. יובל לוקח חלק פעיל בשמירה על הטבע הימי ומתעד אותו במצלמתו. כחבר בקהילת אנשי הים התיכון־ראש כרמל, הוא מתנדב במגוון פעילויות בקהילה הימית, מרצה על כרישים ופעיל בהסברה לילדים ולנוער על חשיבות השמורות הימיות.

עדי שלח
אוצרת המוזיאון הימי הלאומי

למידע נוסף >>> לחצו כאן

מתחם פעילות לכל המשפחה בהשראת התערוכה ים ומלואו

המתחם מופעל בשבתות, חגים וחופשות בין השעות 10:00-14:00

אתם מוזמנים להכנס לעולם הטבע התת ימי בו תוכלו ליהנות מתחנות פעילות מגוונות לכל המשפחה

סימביוזה בים

יצירת סרטון אנימציה בטכניקת סטופ מואשן, שגיבוריו הם בעלי חיים ימיים בשונית האלמוגים, אשר משתפים פעולה ביניהם.
מה הבעיה שיתקלו בה ואיך יפתרו אותה יחד – אתם הבמאים מחליטים!
סט הצילום מורכב מרקע של ים והדמויות – בעלי חיים ימיים תלת מימדיים מפלסטיק שיתעוררו לחיים בסרטון שלכם.

העתק-הדבק בשונית האלמוגים

דגי השונית מעוטרים בדגמים צבעוניים מופלאים שיצר הטבע.
בהשראת העבודות הדיגיטליות בתערוכה המתמקדות בדגמים צבעוניים מגופם של דגים, נבחר קטע מודפס בהגדלה מדגם של אחד הדגים, נמלא את הצורות בהדבקת ניירות בצבעים בוהקים ונקבל יצירת אמנות בהשראת הטבע הימי.

שונית זה בית

השונית היא בית גידול מהעשירים בטבע ומקום משכנם של המוני בעלי חיים ימיים המתקיימים רק בה.
ממאגר דימויים של אלמוגים שונים ובעלי חיים ימיים, נבחר את מרכיבי השונית שלנו ונוסיף כל פעם מרכיב נוסף בהעתקה על נייר שקוף, לקבלת שונית אלמוגים מרהיבה ושוקקת חיים.

שיר לשונית

הטבע הימי המרתק מעורר השראה גם לכתיבת שירים, כפי שתראו בתערוכה.
מוזמנים לחבר את השיר שלכם בהשראת צילום שאהבתם, ממגוון המילים הפזורות על הלוח המגנטי, ולחלוק את יצירתכם הכתובה עם שאר המבקרים.

בפינת המשחקים תמצאו משחק ניקוי הים על ידי "דייג" זבל בחכות מגנטיות, משחק זיכרון של חיות ים אמיתיות ומתוך סרטי אנימציה, משחק חידות "מי אני?" בים ועוד.

קרדיט: ג'ני כצנר

למידע נוסף >>> לחצו כאן

תערוכה חדשה

דם – כסף – אוניות
הסכם השילומים עם גרמניה כמנוע צמיחה של צי הסוחר הישראלי

בינואר 1952 סערו הרוחות במדינת ישראל הצעירה. על הפרק עמדה שאלת הבחירה להיכנס למשא ומתן עם גרמניה המערבית בנוגע להסכם שילומים – מהלך שנועד לפצות את המדינה בעקבות קליטתם של כחצי מיליון ניצולי שואה, וכן להשיב קצת מן הרכוש שאבד לעם היהודי במהלך שלטון הנאצים.

לנגד עיני המצדדים בהסכם עמדו הקשיים הכלכליים העצומים שעמם התמודדה המדינה בעקבות מלחמת העצמאות וקליטת רבבות עולים מאירופה ומארצות האסלאם, רובם מחוסרי כול. המתנגדים, מימין ומשמאל, ראו בהסכם מתן מחילה בפועל על פשעי הנאצים. העימות היה סוער, על סף האלימות, בתוך הכנסת, בתקשורת וברחבי הארץ.

לבסוף ההסכם אושר ברוב של 61 קולות ונחתם ב־10 בספטמבר 1952. גרמניה המערבית התחייבה לספק סחורות ושירותים בשווי 3.5 מיליארד מארק גרמני בין השנים 1965-1953. לצורך ביצוע ההסכם הקימה ממשלת ישראל את "חברת השילומים", שעסקה ברכישה ובהעברה של הסחורות והשירותים לגורמים הכלכליים השונים במשק.

לכספי השילומים נודעה חשיבות רבה בהתפתחות הכלכלה הישראלית, והם תרמו באופן מכריע להתפתחותו של צי הסוחר הישראלי. חלק ניכר מכספי השילומים, כ־17%, שימש להזמנת 49 אוניות חדשות עבור צי הסוחר. "צים" רכשה 37 אוניות והפכה מחברת ספנות קטנה לגורם כלכלי מוביל, בעל צי אוניות חדיש ברמה בינלאומית. חברת "אל־ים" רכשה שמונה אוניות וחברת "עתיד, קווי הים התיכון" רכשה ארבע אוניות.

תוצאת ההסכם הייתה בנייתו של צי הסוחר הישראלי. לצד רכישת האוניות חל גידול בכמות המועסקים בספנות ובהיקף הסחורות שהגיעו לארץ בספינות ישראליות. נרכשו גם ספינות דיג ונבנו בארץ אוניות נוספות מחומרים שנרכשו בכספי השילומים. גם הנמלים עברו התייעלות משמעותית ותפוקתם גדלה הודות לרכישת מנופים, עגורנים ומבדוק צף.

התצוגה החדשה כוללת דגמים של מספר אוניות שילומים של "צים", שנועדו לשימושים שונים: דגן, האונייה הראשונה שנתקבלה במסגרת ההסכם, שימשה למטען, וגם עמפעל שימשה למטרה זו. האוניות ישראל וציון נועדו לשימוש מעורב של נוסעים ומטען, ואילו ירושלים הייתה אוניית נוסעים. האונייה הר גלעד של חברת "אל־ים" שימשה להובלת מטען כללי וקירור. עוד מוצגים בתערוכה רגעים היסטוריים בסיפוריהן של האוניות, כפי שאלו תועדו ביומני החדשות, בתצלומים, בעלונים פרסומיים ועוד.

התצוגה מאירה פרק משמעותי מסיפורה של הספנות הישראלית, כחלק מהמהלך של המוזיאון ליצירת תערוכה רחבת היקף שתתמקד בישראל כמדינה של ים.

הקמת התצוגה התאפשרה הודות לתרומה של צים שירותי ספנות משולבים בע"מ

עדי שלח אוצרת המוזיאון הימי הלאומי

למידע נוסף >>> לחצו כאן

ילדים ומשפחה במוזיאון הימי הלאומי

סדנת מאירים את העבר – נרות ומטבעות

ראשון, 29.12.24, 11:00

סיור שבו נפגוש מוצגים מתרבות יוון העתיקה ומתקופת החשמונאים, נכיר את עבודת הארכיאולוג, נתבונן בנרות שמן עתיקים שנמצאו בחפירות ונלמד על התפתחות כלי המאור בעת העתיקה.
בסדנה עצמה ניצור נר שמן מעוטר מחימר ומטבעות מחמרן ברוח העת העתיקה עם סמלים יווניים ויהודיים.

קרדיט: ג'ני כצנר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

סדנת קישוטי כריסמס ונובי גוד ימיים

שלישי, 31.12.24, 11:00

נקבל השראה מהים, ובסדנה ניצור קישוטים עם אלמנטים ימיים לקישוט לכבוד הכריסמס / נובי גוד.
ניצור כדורים שקופים שבתוכם אלמנטים ימיים וכדורים אטומים, אותם נצבע ונעצב מבחוץ – לתלייה בין ענפי העץ, על החלון או בתוך הבית.
בנוסף, ניצור דימויים שונים במגוון טכניקות איתם נעצב את הכדורים שלנו: סירות קטנות בקיפולי נייר, צדפים ביציקות גבס, אלמוגים צבעוניים ועוד!

קרדיט: ג'ני כצנר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

סדנת עששית ימית

חמישי, 02.01.25, 11:00

ימאים חייבים להיות בקיאים בקשרים לצורך תפעול הספינה. בשעות הפנאי ניצלו הימאים את הידע שלהם במלאכת הקשירה ויצרו אומנות בחבל: מחזיקי מפתחות, חגורות, ערסלים ועוד.
בסדנה נכין עששית ממקלעת חבלים העוטפת צנצנת זכוכית, לתלייה או הנחה על שולחן להאיר את אווירת החג. נוסיף בצנצנת חול, נר קטן וסביבו צדפים מיציקות גבס לקישוט.

קרדיט: ג'ני כצנר

לפרטים נוספים >>> לחצו כאן

המוזיאון הימי הלאומי, שד' אלנבי 198 חיפה, 04-6030800

שעות פתיחה: ב' סגור. א', ג', ד': 16:00-10:00 ה': 10:00- 18:00 ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00