הקאמבק של זליג אהרונוביץ': "אף אחד לא הכין אותי ליום בו חרב עלי עולמי"

אף אחד לא הכין אותו לאותו יום ארור בו בישרו לו הרופאים שחלה בלוקמיה. שנתיים וחצי קשות וחשוכות עברו על איש התקשורת המקומית, זליג אהרונוביץ' אך בחודשים האחרונים נדלק אצלו האור הפנימי והוא מספר כי מצא סוף סוף את ה"גיים צ'יינג'ר ששינה את חייו". כיום, כמאמן מנטלי שאף הקים קליניקה פרטית, הוא צולל אל עולם הפסיכולוגיה החיובית ואומר: "כל אחד רוצה שינוי, אבל לא כל אחד רוצה להשתנות. איך אני יודע? הייתי שם"
פורסם ב:  01/02/21 , 3:00 מייל לכתב

 

זליג אהרונוביץ (56) הוא איש תקשורת וספורט מוערך באיזור למעלה משלושה עשורים, מנהל בכיר ומנטור לחיים, מגיש מהדורת הספורט "פליימייקר – אהרונוביץ עושה משחק" בפייסבוק לייב.

לאחרונה גם החל להגיש את המהדורה הקהילתית והאקטואלית "יקנעם IN", המשודרת אף היא בפייסבוק לייב, ודומה כי הוא חוזר לקדמת הבמה, למקום המוכר והבטוח, כדי להשפיע ולעשות טוב לאחרים ולעולם.

אבל לא תמיד הכל היה זוהר בחייו, וזאת בלשון המעטה.

איך זה שכוכב אחד מעז

במשך כ-30 שנה זליג אהרונוביץ עוסק בתקשורת הכתובה והאלקטרונית. הוא העסיק מאות עובדים מתוקף תפקידו כמנהל בכיר באחד מגופי התקשורת הגדולים במדינה, ניהל עיתונים רבים ברחבי הצפון, ביניהם: כלבו, הד הקריות, ידיעות הגליל, ידיעון עפולה, רצוי מצוי ועכבר העיר. כמו כן, הפיק אינספור מגזינים ומוספים שהטביעו חותם ב"רשת שוקן", בה עבד 18 שנים.

בנוסף, יזם והפיק אירועים נוצצים, חלקם מרגשים מאוד.

"יזמתי, פיקחתי, קידמתי, הובלתי תהליכים שהפכו מודל לחיקוי. ייעצתי לאנשי עסקים, סייעתי בכל מה שהתבקשתי מתוך רצון כנה ואמיתי לפרגן לכל מי שבא אל פתחי", הוא אומר בראיון ראשון שהוא מעניק לתקשורת.

 

קאמבק אחרי זמנים קשים. זליג אהרונוביץ'. צילום: עדי דינר

 

וכשמיצית את עצמך פנית לדרך עצמאית, לא היו לך חששות שזה לא יעבוד?

"הגשמתי את חלום חיי ואת חזוני, כשהקמתי את עיתון "כוכב יזרעאל" באזור העמקים, שלימים הפעילות של העסק התרחבה גם לנשר ולעמק חפר. כשאתה מזכיר לי חששות מהעבר, האמת שתמיד היו פרפרים בבטן, אך האמנתי בעצמי כל כך ולכן לא היתה אופציה של כישלון".

עברת מתפקיד ניהולי למערכתי, סוג של שינוי, לא?

"נכון. אחרי שנים כמנהל בכיר, עברתי לעולם התוכן ונדלקתי. הייתי העורך הראשי והתוויתי מדיניות ודרך ניהולית שלא היתה מקובלת באזור התפוצה, דבר שהוכח וההצלחה התעצמה עם השנים. היעד שהצבתי לעצמי שאחרי שנתיים נהיה העיתון הפופולארי באזור, וזה קרה. רשת העיתונים שהקמתי התבססה בטופ של העיתונות הכתובה באזורי התפוצה שלנו".

אחרי עשר שנים משהו השתבש, מה קרה שם?  

זליג: "אף אחד לא הכין אותי ליום בו חרב עלי עולמי. זה היה לפני שלוש שנים, ב-15.1.18 כשהרופא בבית החולים רמב"ם הודיע לי כי אני חולה בסרטן – לוקמיה".

איך קיבלת את הבשורה הקשה?

"זעקת השבר הראשונה שיצאה מפי הייתה: 'אני הולך למות', מיד אחר כך צרחתי 'אני לא אוכל לראות את און (הנכד שלי) גדל'. אשתי רפאלה ובני מאי ששהו במחיצתי באותו רגע קפאו על מקומם, אך הרופא ניסה לעודד אותנו, ואמר לי: 'זליג, יש לך 70-80% סיכוי לגבור על המחלה, להמשיך לחיות, אני מציע שנתחיל כבר עכשיו בטיפולים כימותרפיים וביולוגיים, כדי לא להפסיד דקה".

ומה קורה באותו רגע נורא?

"אני, שכל חיי ברחתי מרופאים, מבדיקות רפואיות, בעיקר ממחטים, אספתי את עצמי בשניות בודדות ואמרתי לרופא מבלי לדעת מהן ההשלכות של הטיפולים, בוא נתחיל, חבל לבזבז זמן, אני חייב את זה למשפחה שלי, אני מתכוון להילחם על חיי, אני חייב לראות את הנכד שלי און גדל".

 

"צרחתי 'אני לא אוכל לראות את און גדל'. אהרונוביץ'. צילום: עדי דינר

 

"זליג, יש לך 70-80% סיכוי לגבור על המחלה, להמשיך לחיות"

 

שנה קשה מאוד עברה על אהרונוביץ' מבחינה בריאותית, במהלכה אושפז למשך זמן ממושך בבידוד, במחלקה ההמטולוגית.

בהמשך הוא ביקר זמן רב באופן יומיומי במרפאת יום, שם התמודד עם אינספור הדקירות מהן חשש כל חייו, ולאחר מכן עם תופעות הלוואי של התרופות ועם חרדות, הזיות, לילות בלי שינה, חולשה, תשישות וסהרוריות.

איך זה השפיע על חייך ביום יום?

"זה היה גרוע מיום ליום. התנתקתי מהסביבה, בעיקר מכל מי שהיה קשור איתי בעולם הקריירה שלי. לא עניתי לטלפונים, לא היו לי כוחות לדבר עם אנשים שמן הסתם הביעו עניין במצבי ודרשו בשלומי".

מהיכן שאבת את הכוחות להתמודד?

"הילדים שלי, אנאבל מאי ורוי, תמכו בי ללא הרף. אבל מעל כולם, אשתי רפאלה היא הגיבורה האמיתית בתהליך ההחלמה שלי. התמיכה שלה בי ראויה להערכה וזה לא מובן מאליו שהיא זנחה את עיסוקיה, עבודתה וחלומותיה, כדי ללוות אותי במסע הקשה והמאתגר. כמו כן, משפחתי המורחבת תמיד היתה שם נכונה לעזור בכל רגע נתון, כך גם חברי נפש מהילדות שלא עזבו אותי לרגע וסייעו לי בכל מה שניתן".

היו גם אכזבות בדרך?

"הרבה מאוד אנשים שסייעתי להם רבות במשך שנים נעלמו כלא היו, אבל לא כעסתי עליהם, הבנתי אותם ואני אוהב אותם, עולם כמנהגו נוהג".

 

"זה היה גרוע מיום ליום. התנתקתי מהסביבה, בעיקר מכל מי שהיה קשור איתי בעולם הקריירה שלי". זליג אהרונוביץ'. צילום: עדי דינר

 

חלומות לחוד ומציאות לחוד

בסוף שנת 2007 זליג הגשים את חלומו והקים יחד עם שותף את עיתון "כוכב יזרעאל" באזור העמקים. מהר מאוד העיתון צבר קוראים רבים ובתי העסק האמינו בו והחלו לפרסם בתדירות גבוהה, כך שמספר העמודים גדל מידי שבוע והעיתון הפך לפופולארי באזור.

אהרונוביץ עשה תפנית בקריירה שלו ולקח על עצמו את הצד המערכתי, כעורך ראשי. האג'נדה של מערכת העיתון היתה להביא את הסיפורים האנושיים המרתקים ואת החדשות הרלבנטיות ללא אינטרסים. ולכן, גם היתה הפרדה מוחלטת בין המערכת למנהלה.

בחלוף הזמן הוקמו עיתונים נוספים, כמו: כוכב טבעון, כוכב נשר וכוכב עמק חפר, מה שהגדיר את הפעילות כרשת עיתונות צומחת, אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד.

רשת עיתוני כוכב הפסיקה את פעילות לקראת סוף שנית 2018, מה הוביל לכך?

"בעקבות המחלה שלי עברתי ועדה רפואית והוגדרתי נכה 100% עם אי כושר עבודה 100%, כך שנעדרתי מהעבודה במהלך שנת 2018. בדיעבד, גיליתי שמאחורי גבי בוצעו מהלכים שהובילו לקריסת החברה".

ואיפה זה פגש אותך מבחינת פיננסית?

"נותרתי ללא פרנסה, ללא החלום של חיי שהתמוטט לי מול העיניים".

דומה כי חווית משבר עמוק, מה הביא לצמיחה מחודשת?

"החלטתי לצאת ללימודים, להעשיר את עצמי בידע טכנולוגי. לכן, תחילה למדתי במכללת ג'ון ברייס בקורס קידום ובניית אתרים, כולל ניהול קמפיינים דיגיטליים ותוכן ברשתות החברתיות".

נשמע צעד מחייב לאור היחלשות המדיה הכתובה לטובת המדיה הדיגיטלית.

"לגמרי, זה היה הכיוון. אבל אז הגיעה הקורונה והכל השתבש שוב. הקושי היה בעיקר נפשי, התמודדות יומיומית עם העבר, ההווה והעתיד.

התחלתי לשאול את עצמי – האם נכון לי לחזור למה שהיה בעברי? האם עלי לשנות כיוון ולפנות לתחום אחר? שאלות שמן הסתם הדירו שינה מעיני.

כל הזמן חיפשתי שמשהו יתעורר בתוכי, שהאור הפנימי יידלק ויאיר לי את הדרך הנכונה בה עלי להמשיך בחיי, כדי להיות מאושר".

 

"איך האדם שהייתי רוצה להיות, היה עושה את הדברים שאני עומד לעשות"

 

מתי הגיע המפנה ומה הוביל אותך לקורס מאמנים מנטלי?

"השתתפתי בסדנא להעצמה אישית, שבסיומה נדלק בי האור הפנימי. הבנתי שאני צריך לעבור שינוי. נזכרתי בערכים הפנימיים והחיצוניים שלי, שמבחינתי עד אז היו חסרי משמעות ובעדיפות משנית.

הבנתי שכדי להתקדם, אני חייב לצמצם את מעגל הדאגה ולהרחיב את מעגל ההשפעה, כדי לחזור לקדמת הבמה, כדי להיות זליג מפעם, זליג התותח.

ואז, מישהו שהשתתף איתי בסדנא שאל אותי – אולי אתה לא צריך לחזור להיות זליג התותח? אולי אתה צריך לעשות שינוי ולפנות לכיוון אחר?"

ואיך הגבת למה שהוא אמר?

"האמת שבסטייט אוף מיינד שלי אני מנהיג, מוביל. במשך כל הקריירה המקצועית שלי עבדתי בתפקידי ניהול, מכירות, פרסום, כתיבה עיתונאית ועריכה, פרויקטים, הפקות ומה לא!? אבל זה הדהד בי, נגע בי וטילטל אותי.

לא הפסקתי לחשוב על המשפט הזה. התחלתי להבין שהיקום מזמן לי דברים חדשים וטובים שאני ראוי להם, שאני לא חייב להיות מנכ"ל או עורך ראשי או סמנכ"ל פיתוח עסקי, כדי שהדימוי העצמי שלי יישאר כפי שהיה.

הסתבר כי יש לי יכולת להיות שלם עם עצמי ומאושר גם בעשייה אחרת, וזה הוביל אותי להירשם לקורס מאמן מנטלי, ואני לא מצטער לרגע, נהפוך הוא".

וזה היה הגיים צ'יינג'ר?

"במהלך השיעור השני באוניברסיטה הפתוחה, המרצה וראש הקורס, איתן עזריה, הקרין לנו סרטון השראה. הדבר הראשון והמשמעותי שתפס את עיני, היה המשפט המכונן – 'איך האדם שהייתי רוצה להיות, היה עושה את הדברים שאני עומד לעשות'.

כמו כן, כשהגדרתי את תמונת הניצחון שלי – 'פתיחת קליניקה פרטית לאימון מנטלי – ספורטאים, מגזר העסקי ופרטיים'. האמת שחשבתי על משהו בטווח של שנה, אבל הכל קרה כל כך מהר".

מה זה אומר?

"כדי ליישם את זה בשטח, שיניתי פאזה והתחלתי לחשוב ולדבר כמאמן מנטלי עם הסובבים אותי, ורתמתי את אשתי לעניין".

מה זה אימון מנטלי?

"אימון מנטלי כמו כל אימון, נועד לשפר ולאמן את השריר והאיבר הכי חשוב שלנו, המוח. זה קורה בעזרת כלים פשוטים וברורים, שמביאים אותנו לרמת מודעות גבוהה. זה תהליך פיתוח מאגר המשאבים הפנימיים של האדם, המאפשר לו, למרות האתגרים וקשיי היום-יום, לייצר בעקביות רמות ביצוע גבוהות לשם השגת מטרותיו".

חוסן מנטלי", הוא מסביר, "הוא היכולת לנתר חזרה, להגיב או לשוב לגודל מקורי לאחר הפעלת לחץ, כדי להיות באיזון מושלם. כלומר, לא לחוץ מדי ובחרדה, מצד אחד. ולא רפוי או שאנן מדי, מצד שני".

 

"מישהו שהשתתף איתי בסדנא שאל אותי – אולי אתה לא צריך לחזור להיות זליג התותח? אולי אתה צריך לעשות שינוי ולפנות לכיוון אחר?". בתמונה, אהרונוביץ' עם המרצה וראש הקורס, איתן עזריה. צילום עצמי

 

רק לאחרונה הוסמך אהרונוביץ' כמאמן מנטלי לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו באוניברסיטה הפתוחה.

אהרונוביץ': "נבחרתי להיות מנטור לסטודנטים במחזור מס' 10 של קורס מאמן מנטלי ואני גאה על כך מאוד. ההשקעה הרבה שלי לא נעלמה מעיני המרצים בקורס. למעשה, הם מאפשרים לי גם לסייע לאחרים לדייק את עצמם וגם לחוות שוב את הקורס הנפלא הזה שמשנה חיים, מזווית אחרת. זה מדהים בעיני ואני נהנה מכל רגע ועושה הכל בהתנדבות.

אפרופו, פגשת את העולם המנטלי עוד לפני כן?

"האמת שכן. למעשה, מאז שהשתחררתי מהצבא היו לי כמה עליות וירידות. תחילה כשלתי בעסק שהקמתי, אחר כך נאלצתי למכור את ביתי כי שקעתי בחובות שהותירו צלקות. אבל, אף פעם לא נתתי לזה לפגוע בחיי היום-יום שלי וידעתי לעשות סוייץ' ולהתקדם הלאה".

פרט, נמק והסבר.

"אחרי שכשלתי כעצמאי בעסק הראשון שהקמתי, התחלתי לעבוד בעיתון כלבו חיפה. מהר מאוד נכנסתי לעניינים והגדרתי לעצמי מטרות והצבתי יעדים. הייתי במצב A ועבדתי כיועץ פרסום, אך הגדרתי לעצמי את מצב B שתוך 5 שנים אהיה מנהל מכירות".

וזה קרה?

"כן, הרבה יותר מהר ממה שחשבתי. אומרים שכל אחד צריך שיהיה אדם אחד שיאמין בו, לי היה את המנהל שלי דאז בעיתון כלבו, יוסי ורשבסקי, שמינה אותי למנהל מוספים ופרויקטים כבר אחרי שנתיים. אחרי 3 שנים נוספות הגיע מנהל חדש, עופר לוי, שמינה אותי למנהל המכירות של העיתון. בתכל'ס, הוא גם היה המנטור שלי, ועם יד על הלב, אני יכול לומר שורשבסקי ולוי שינו את השקפת העולם שלי, ואני שמח שלא אכזבתי אותם".

איך אתה מסביר את ההתפתחות האישית שלך בעולם התקשורת?

"עם כל הצניעות, הייתי סיפור הצלחה ותמיד הצבתי מטרות. סימנתי לעצמי שוב מצב B חדש, שאחרי 10 שנים בעבודה, אתמנה למנהל עיתון ברשת.

זה לא היה קל, כי נאמר לי שאין לי תואר אקדמי וזה מחייב, כך שהיה לי חשש שזה לא יתממש, למרות שידעתי שאהיה מנהל מעולה ומוביל, הרבה לפני שחשבו שאני מסוגל לזה.

יצאתי להשתלמויות מטעם הרשת ולאחר 10 שנים בעיתון כלבו, נקראתי לפגישה אצל מנכ"ל רשת שוקן, יוסי ורשבסקי, שבישר לי במשרדו על המינוי שלי למנהל העיתונים ידיעות הגליל וידיעון עפולה, משם הדרך לתהילה היתה מאתגרת ומוצלחת מאוד".

 

הכוכבים הסתדרו כדי שננצח

 דיברנו על העולם העסקי בקריירה שלך, איפה אתה פוגש את עולם הספורט בעשייה שלך?

"ראשית, ספורט זו אהבת חיי. אבל אם אתה שואל מה עשיתי בפועל, יזמתי ופיתחתי את מהדורת הספורט פליימייקר אהרונוביץ עושה משחק בפייסבוק לייב, תחת הפלטפורמה של רדיו חיפה, אותה אני מגיש לצידו של אחי פרשן הכדורגל, איציק אהרונוביץ, לו אני חייב תודה גדולה ומיוחדת, על כך שתמך בי מכל הבחינות לאורך כל הדרך.

אגב גילוי נאות, הרעיון הראשוני של התוכנית היה של אייל האחיין שלי (בנו של איציק), אך אני הובלתי אותו צעד צעד לרמה הבאה.

בנוסף, ליוויתי המון שנים את בני מאי כששיחק כדורגל מגיל ילדים עד בוגרים. כמו כן, ייעצתי לקבוצות ספורט, מנהלי מועדונים, מאמנים ועוד. בתווך הפקתי טורניר כדורגל לילדים הכי מוכשרים בארץ,

בהשתתפות 12 קבוצות מהטובות בישראל, לזכרו של נשיא מועדון הכדורגל הפועל חיפה, רובי שפירא ז"ל. מדובר בטורניר שנמשך 5 שנים ברציפות, דבר שאני גאה בו מאוד.

בין לבין גם ארגנתי מחנות אימונים לכדורגלנים כישרוניים שהתקיים בכל קיץ בקיבוץ הזורע, יחד עם מאמנים איכותיים ואנשי ספורט. וגם, ניהלתי מדי שנה את טורניר הכדורגל לילדים באילת, בהשתתפות קבוצות מכל רחבי המדינה".

 

פליימייקר. זליג עם אחיו, פרשן הכדורגל איציק אהרונוביץ. צילום עצמי

 

לאחרונה עלתה לאוויר יקנעם IN – תוכנית אקטואליה קהילתית, בהפקת מתנ"ס יקנעם, אותה עורך ומגיש זליג, אחת לשבוע בימי שני ב-18:00, בפייסבוק לייב. מדובר בחדשות מקומיות, ראיונות באולפן, ראיונות וידאו, כתבות מהשטח ועוד אייטמים מרתקים.

אפשר לומר שאתה חוזר לקדמת הבמה גם כעורך ראשי?

"ראשית, אני רוצה להודות לליאור בכר, מנהל מתנ"ס יקנעם, שבלעדיו זה לא היה קורה. הוא נרתם לעניין בהתלהבות והקצה תקציב מכובד להקמת אולפן מדהים, כדי להפיק תוכנית על קהילה, אקטואליה ומה שביניהם.

כמו כן, ליו"ר הנהלת המתנ"ס, לאה פדידה, שמגישה איתי את התוכנית בחן ובמקצועיות רבה, והיא מאתגרת אותי בכל שבוע מחדש. חשוב לי לציין שאנו עושים זאת בהתנדבות.

אין לי ספק, שמדובר בחידוש מרענן עבור תושבי יקנעם, במיוחד לאור השינויים שחווה העיתונות המקומית, בטח בתקופת הקורונה.

זה מאתגר אותנו לצאת מאזור הנוחות ולחשוב מחוץ לקופסה.

ולעצם השאלה", הוא אומר: "בהחלט זה חלק נכבד מהחזרה שלי לקדמת הבמה, כי אני מאמין שהיקום מתגמל מעשים והכוכבים הסתדרו כדי שננצח".

לסיכום, מה נאחל לך לשנת 2021?

"קודם כל בריאות, שאהיה שלם עם עצמי ומאושר. כמו כן, שאמשיך ליהנות מהתא המשפחתי המדהים שלי, מהמשפחה המורחבת ומהחברים הטובים שלי, שבלעדיהם לא הייתי צולח את המאבק היומיומי במחלה הקשה".

ובפן המקצועי?

"שכמאמן מנטלי להישגים וביצועי טופ, אסייע לכמה שיותר מתאמנים מהעולמות הקרובים לליבי, ספורט, עסקים ופרטיים.

ובלי קשר, שאמשיך ליהנות מהפעילות שלי כמגיש מהדורות ספורט ואקטואליה בפייסבוק לייב, להציב מטרות ולכבוש יעדים נוספים שמחכים לי מעבר לפינה".

 

ניוז חיפה קריות

 

 

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם לדעתכם יש לאסור על קשישים לנהוג ברכב?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין