X

מלחמת אוקראינה שלי

בעיר דונייצק שעולה היום לכותרות בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אימצתי לפני 13 שנים את בתי גפן (אז ויקטוריה), לאחר שננטשה על ידי אמה הביולוגית. טור אישי

 

כשאני חושבת על דונייצק המופגזת שנמצאת היום בכותרת, אני מבינה שהצלתי נפש, כי שם, לפני 13 שנים, אימצתי את בתי, גפן, כשהיתה בת שנתיים וארבעה חודשים.

כל אחד אומר שמזל שאימצו אותו, אבל כאן זה מקבל משמעות נוספת, כי גפן וכל הילדים שאימצו אותם, היו יכולים להיות ממש עכשיו בלב התופת, במלחמה על חייהם.

העיר שהיא היום מחוז דונייצק, היתה אז כפר טרשים נטוש, עם מראה אופייני של כפר מזרח אירופאי של המאה הקודמת אני זוכרת את הכבישים הלא סלולים, בתים קטנים עשויים חימר, עץ ובטון. רק חלק מהבתים אז היו מצופים באבן. אנשים צועדים לעמל יומם ברחובות, במראה מיושן, בבגדים של לפני 100 שנה, עם כובעים, מעילים כבדים, סריגים ומצנפות. האדמה אפורה, חומה ושחורה, אדמה עקרה שלא מצמיחה דבר. כל כך חסר שם הצבע הירוק ובכלל כל קשת הצבעים שיפיחו במקום חיים.

בית היתומים ממנו אימצנו את הילדה, נקרא בית ילדים מיוחד ובו נמצאים תינוקות יפהפיים שננטשו על ידי אימותיהן. החוק באוקראינה קובע כי ילד לא ניתן לאימוץ על ידי תושבים זרים, עד שהגיע לגיל שנתיים.

 

גפן, אז ויקטוריה, בבית הילדים באוקראינה. צילום עצמי

 

המבנה היה שקט, ללא ציוץ וקשה להאמין שנמצאים בו עשרות ילדים. בלובי של המבנה, חלל עם תקרה גבוהה, ניצבים פסנתר וספות ירוקות עתיקות. שם בילינו כחודש, מידי יום, עם הבת שלנו, עד לדיון המשפטי שנערך בעיר, שאחריו שמחנו לבסוף לקבל את הילדה ולחזור עמה הביתה.

בית הילדים הוא מבנה עתיק ונראה ממש כמו בסרטי הארי פוטר. מבנה אפור המוקף בחצר אפורה, שצמוד לה גן שעשועים ובו ארבעה מתקני ברזל, שאליו מגיעות המטפלות עם הילדים היתומים. עגלות תאומים ניצבו ליד המבנה מפני שהילדים יוצאים לטיול בזוגות.

 

גפן ואני. צילום עצמי

 

גפן נקראה באותם ימים "ויקטוריה", שם שהאחיות העניקו לה בבית החולים לאחר שננטשה על ידי אימה הביולוגית.

בביקור הראשון שלנו איתה, ראינו לפנינו ילדה עם עיניים כהות וחכמות וראש מושפל. דובבתי אותה באמצעות צעצועים, במבה ו"גמדים" שהבאתי מהארץ והיא מיד הסכימה לשבת על ברכיי ולשחק.

הפשטתי את הכותונת והבגדים הגלותיים, המזרח אירופאים, והלבשתי את הבובה השמנמנה שקיבלתי, בבגדים של אחייניתי. המראה האוקראיני המרופט שלה, הוחלף מיד בחזות מודרנית, עם חליפת פוטר צבעונית, והחיוך עלה על פניה הקטנים.  מיד עלו דמעות בעיניי, גם כשהתינוקת לא הישירה אליי מבט.

אט אט, מביקור לביקור היא התרגלה אלינו, חיכתה לנו וידעה שהיא עומדת לקבל צעצועים ואוכל טעים כשאנחנו באים.

בהתחלה היא קראה לנו מאמא ופאפא. אלו היו שתי המילים היחידות שהיא ידעה. אך מיום ליום לימדתי אותה מילים נוספות ובחוכמתה ובעזרת יצר ההישרדות שלה, היא קלטה את השפה העברית ממש מהר ועד שהגענו לארץ היא כבר דיברה כמעט שוטף. אני זוכרת שכדי להרגיע את עצמה, היא מצצה שתי אצבעות וסבלה כבר אז מחוסר שקט.

 

חוגגים בת מצווה לגפן. צילום: משה מעוז

 

מאז, דונייצק עולה מידי פעם לכותרות כעיר מלחמה, עיר שרוסיה תוקפת באוקראינה, והמתיחות בה רבה גם בימים "רגילים". בכל פעם אני אומרת לבתי שמזל שאימצנו אותה, אחרת היא היתה חלילה נמצאת שם בסערת המלחמה ומי יודע מה היה גורלה.

ביתי מהנהנת אבל היא לא מבינה עדיין את המשמעות הגדולה, למרות היותה בת 15. זה נראה לה מובן מאליו. היא לא מבינה שהחיים החופשיים שנתנו לה, והאפשרות לגדול במדינה ליברלית, נאורה וזבת חלב ודבש, הם לא דבר ברור ומובן מאליו.

בעיית ההיקשרות של גפן בולטת עד היום, עקב חווית הנטישה והאימוץ המאוחר. כמו כן, עם הזמן אובחן שהיא סובלת מתסמונת אלכוהול עוברי, היות ואמה הביולוגית שתתה אלכוהול בעת הריונה. גפן שלי, כיום בת 15, דורשת טיפול רב וזוהי מבחינתי משימת חיים, שבעקבותיה נאלצתי לוותר גם על קריירה, אבל אני מרגישה שזהו צו עליון וזוהי משימת חיי.

למרות שלא ידוע לי על בני משפחה נוספים של הבת שלי, אני שולחת לכל התינוקות והילדים שנשארו במחוז מקייבקה דונייצק, בבית הילדים המיוחד, ברכה לשלום ומתפללת עבורם שיישארו שלמים בגופם ובנפשם, למרות התופת סביבם.

אני מאמינה שאני מקבלת חזרה מהיקום אהבה ואושר על כל הנתינה שלי ואני בטוחה שביום מן ימים, גם גפן תבין שהיא קיבלה הזדמנות לחיים חדשים.

 

 

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

האם אתם נוהגים להזמין אוכל ובאיזו דרך?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין