X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

לב שלם: כך הפכה חרדית ואם ל-6 מחיפה לסקסולוגית ורקדנית

בגיל 35, עם שישה ילדים, אפס כישורי חיים ומינימום היכרות עם העולם החילוני, יצאה נרי לב מחיפה בשאלה. היא עשתה את המעבר באומץ רב, חצתה את הקווים והפכה ממדריכת כלות, לסקסולוגית ורקדנית
דורון גולן פורסם ב:  12/03/22 , 5:37 מייל לכתב


 

כשפוגשים את נרי לב (38) רואים מיד שמדובר באישה מלאה באנרגיה בלתי סופית, אך רק מעטים יודעים שמאחוריה מסתתר סיפור חיים מיוחד, סיפור השראה, שיכול להוות סרט בפני עצמו.


לב, תושבת חיפה ואימא לשישה ילדים, עשתה את כל הדרך מהעולם החרדי של ברסלב, בו שימשה כמדריכת כלות וכיום היא סקסולוגית בעולם החילוני.




היא גדלה בבית חרדי וכמו כל חברותיה למדה בבית יעקב ובגיל 17 התחתנה בשידוך עם תלמיד חכם ירא שמיים. "פגשתי אותו פעם אחת לרבע שעה בערך", היא מספרת, "והוא החליט שזה בסדר. בשיחה הזאת הייתה פעם אחת קשר עין וזהו. תוך חודש כבר התחתנו ונכנסתי למעגל של לידות. לידה, הנקה לידה. מעגל שמי שמנהל בו את העניינים זה הרב. הוא מחליט אם אני יכולה לחכות ולנוח אחרי לידה, הרב צריך לאשר אם מישהי רוצה להשתמש באמצעי מניעה. יש המון המון לחץ בחברה החרדית להביא הרבה ילדים לעולם. החברה החרדית רואה את זה בתור אידיאל".

 

נרי לב בימיה כחרדית. צילום פרטי

 

לב התפרנסה מהדרכת כלות "ואחרי זה היו לי המון המון שאלות שלא היה לי מענה עליהן. החברה החרדית עוקפת הרבה דברים שלא בא לה לענות עליהן. או שאין תשובות או שלא בא לה לדבר על זה. הגיעו אלי הרבה זוגות עם המון קשיים, המון חוסר ידע, המון בלבול אז הלכתי ללמוד טיפול מיני כדי שאוכל לעזור להם".

ייתכן כי נקודה זו הביאה לשינוי שעשתה לב לאחר מכן בחייה. "קיבלתי המון מקרים עם קשיים בתחום המיני. כמובן שהכל דרך רבנים, הרבנים מפנים אלי והייתה לי תמיכה של הרבה רבנים שסמכו אלי. ראשי ישיבות היו מתקשרים אליי עם שאלות. באמת שאין להם ידע בסיסי".

לדבריה, "החברה החרדית עוברת איזשהו שינוי בשנים האחרונות עם המדיה והאינטרנט ואנשים נחשפו לכל מיני דברים והתחילו לשאול שאלות. זה הוביל גם אותי לשאול שאלות וחיפשתי המון תשובות לכל מיני דברים שעניינו אותי. התחלתי לחפש את הקשר בין מיניות לנפש, איפה זה מתחבר, איפה זה פוגש אותנו, איפה זה נוגע בנו ועל מה החסמים יושבים".

 

נרי לב. צילום פרטי

"ראשי ישיבות היו מתקשרים אלי עם שאלות". נרי לב. צילום פרטי

 

תוך כדי שהיא חוקרת את העולם המיניות, היא עשתה צעד נדיר בעולם החרדי והתגרשה: "את התובנות שלי לקח לי הרבה זמן להבין, אבל בסוף הבנתי שזה לא המגע שאני צריכה, שזה לא המגע שמתאים לי. חשוב לי להגיד, היהדות מאוד נותנת לגיטימציה לקשר אינטימי בין גבר ואישה, במסגרת של זוגיות על פי כללים הלכתיים ברורים, אבל זה לא מה שהייתי צריכה. הייתי צריכה את המעבר לזה, והמעבר לזה לא היה קיים. הבנתי שאין ביננו אהבה, שהיא לא קיימת. הייתה חסרה לי אהבה, תשוקה, קשר עין, כל הדברים האלה היו חסרים לי וכשהבנתי את זה, קמתי והלכתי".

"קמתי יום אחד, זה היה ראש השנה", היא משחזרת, "והחלטתי שאני לא נשארת יותר. החלטתי שיש לי חלומות, שאני רוצה להגשים את עצמי שאני רוצה לעזור לנשים, שאני רוצה לעזור לזוגות, שיש לי הרבה ידע ואני לא יכולה לממש אותו וזה מאוד כאב. חלמתי לרקוד, חלמתי על הרבה דברים שלא מסדרים עם היהדות שאני הכרתי".

היציאה בשאלה, מספרת לב, היא תהליך לא פשוט. "זה לצאת לחיים בגיל 35 עם אפס כישורי חיים. כישורי חיים בבית החרדי הם מדהימים, אבל כישורי חיים חיצוניים להתנהל בחוץ, בעולם הרחב, לא היו לי. גדלתי במסגרת חרדית שהיא מאוד מאוד שמרנית ולא ידעתי הרבה דברים על החיים. הכי הדהים אותי שאנשים יושבים בבית קפה. אנשים ביום שישי יושבים בבית קפה. גבר ואישה יושבים ומדברים. על מה יש לגברים ונשים לדבר בבית קפה? לא הבנתי. והן יושבות חשופות. אישה יושבת מול גבר במה שאז נראה לי לבוש חשוף, בבית קפה והם צוחקים. והמון אנשים כאלה. לא הבנתי איך זה יכול להיות. הרבה דברים הפליאו והפתיעו אותי".

 

נרי לב. צילום פרטי

"לא ידעתי הרבה דברים על החיים". נרי לב. צילום פרטי

 

"המשפחה שלי קיבלה את זה מאוד מאוד קשה", משתפת לב: "היה עדיף להם שאהיה חרדית מתה ולא יהודייה חילונית חיה. זה משפט קשה אבל זו המציאות. פגשתי אנשים מקסימים בדרך והם עטפו אותי וליוו אותי כמו עמותת הלל שמלווים לאורך כל התהליך מבחינה מקצועית וטיפולית. זה פשוט להתחיל חיים חדשים, כמו לעבור לארץ זרה שלא מכירים את השפה ולא להבין מה רוצים ממך".

החופש לבחור היה מהדברים הראשונים שהשפיעו עליה. "הייתי בהלם מהחופש. מהחופש לבחור בעצמי. בחיים לא בחרתי כלום, בחרו בשבילי", היא מתארת:  "בחרו לי את החתן, בחרו לי את החיים, בחרו לי את הלימודים. בחברה החרדית יש מסלול לכל בן אדם מהרגע שנולד ועד הרגע שהוא מת, יש לו דרך חיים מסויימת. הוא הולך ללמוד בבתי ספר שההורים שלו החליטו, על פי הקהילה והמסגרת החרדית שהם משתייכים אליה, הוא גם יילך לישיבה שאליה שייך הזרם שלו, יביאו לו את הכלה, הכל לפי הספר, אין בחירה. אנשים לא יכולים לבחור ופתאום בגיל 35 החלטתי שאני יכולה לבחור לעצמי וזה מותר לי. זה היה בשבילי הלם".

לב מגדלת בעצמה את כל ששת הילדים. שלושת בניה החליטו להישאר חרדים, אך הם עדיין חיים איתה. שלוש בנותיה החליטו לבחור את העולם החילוני.

כיום היא שוב בקשר עם אימא שלה אחרי שנים של נתק.  "הילדים בחברה חרדית, המושגים שלהם מאוד מצומצמים, שומרים עליהם, עוטפים אותם. לקח להם הרבה זמן לעבד את הגירושים ואת היציאה שלי בשאלה, הם הרגישו מתוסכלים, מאוד התביישו בי. הילדים בחברה חרדית לא מכירים מה זה חילונים, מכירים מה זה יהודים. מבחינתם יש יהודי ויש גוי. אז אם אני לא יהודייה לפי מה שהם מכירים, אז אני גויה. אם אני יהודייה אני צריכה להיות בלבוש מסויים שמשקף ומתאים לאורח החיים ואם אני לא נראית ככה אז אני לא יהודייה.

לקח לי המון זמן להסביר להם שיש כל מיני סוגים של יהודים. נלחמתי וירקתי דם עבור הבנות שלי, שתהיה להן השכלה, שיהיה להן חופש לבחור ולהחליט, שיהיה להן עתיד, שיהיו להן חלומות. שלא יחתנו אותן כמו שחיתנו אותי בגיל צעיר ובגיל 25 אמצא אותן עם ארבעה ילדים קטנים. אני רוצה שהבחירה תבוא מהן. נתתי לכל ילד בבית את האפשרות לבחור את אורח החיים שלהם".

 

נרי לב. צילום פרטי

"נלחמתי וירקתי דם עבור הבנות שלי, שתהיה להן השכלה, שיהיה להן חופש לבחור ולהחליט. שיהיו להן חלומות". נרי לב. צילום פרטי

 

כשיצאה בשאלה התחילה לב לעבוד עם הציבור החילוני. "בהתחלה הייתי בהלם" היא מספרת: "חשבתי שבחברה החילונית יש יותר ידע ונוכחתי לדעת שמרוב שהכל נגיש והכל פתוח, אנשים לא באמת יודעים, אנשים לא מחוברים לרגשות שלהם, לא מחוברים לגוף שלהם, מאוד טכניים, מאוד פשוט, מאוד קל. הכל נגיש והכל אפשרי, שזה בסדר אבל בתוך זה קיים בלבול מאוד גדול. המיניות שהיא פתוחה ונגישה לכולם, אנשים לא מעריכים את המגע, את היכולת להרגיש, לחבר את המיניות ללב. הסקס מאוד טכני, מאוד מאוד דל".

בדיוק אל המקום הזה נכנסת לב. היא מלמדת מה שנקרא מיניות מקודשת, ששורשיה נעוצים בעולם הפילוסופיה של הטנטרה. "המיניות המקודשת מלמד אותנו קודם כל להתחבר לגוף שלנו, לתשוקות שלנו, לחלומות שלנו, לאנרגיה המינית שלנו", מסבירה לב, "מצאתי הרבה זוגות שסובלים משיעמום מיני כי הם לא מתחזקים נכון את הזוגיות המינית שלהם, לא יודעים ליצור מרחב מיני, לא יודעים לשוחח שיח אינטימי".

לב מפנה אצבע מאשימה אל הפורנו ואומרת: "הפורנו הרס את החברה החילונית, את המיניות. הפורנו נותן לנו תמונה לא מציאותית. נשים יכולות להתחבר ולהשוות לבן זוג שלהן והן שוכחות שיש שם תרופות וכל מיני חומרים, שגורמים לגבר להגיע לביצועים לא אנושיים וזה לא נכון.

בשביל גברים, הפורנו מראה נשים שתמיד יש להן חשק מיני ותמיד בא להן, כשבמציאות יש פערים בין גברים לנשים. בזוגיות צריך למצוא את המקום של הפערים ולעבוד על זה. אם גבר רואה בפורנו נשים שתמיד יש להן חשק, הוא שואל את עצמי למה לאשתי אין חשק כל הזמן. אישה רואה דברים שהם לא מציאותיים. זה טכני".

 

נרי לב. צילום פרטי

 "הרבה זוגות סובלים משעמום כי הם לא מתחזקים נכון את הזוגיות המינית". נרי לב. צילום פרטי

 

"מילת המפתח במיניות היא נוכחות", אומרת לב, "להיות מרוכז בבת הזוג שמולי והיא מרוכזת בבן הזוג שלה. זה דורש היערכות, תכנון. להיות נוכחים בחווייה בלי רעשי רקע מסביב, לפנות לזה זמן. אפשר לעשות את זה, זה דורש רק רצון. אפשר לתכנן את זה ולא חייב שהזמן שפינינו יסתיים במגע מיני, זה יכול להיות זמן בלי טלפונים, לשאול שאלות. כמו שאנחנו משקיעים בקריירה ובלבוש, אותו דבר, זה צריך להיות הדבר הכי חשוב בתוך הזוגיות. בגלל הלחץ שיש בחיים קשה ליצור את זה ואז נוצרת שחיקה ושיעמום מיני".

אהבה גדולה שלב גילתה בעולם החילוני, היא האהבה לריקוד ומאז בכל רגע פנוי שיש לה היא רוקדת ריקודים סלוניים ולטיניים. "בחברה החרדית זה לא קיים", היא אומרת "הגוף שלי רצה לרקוד, הריקוד בער בי במשך שנים ומיד אחרי הגירושים הגשמתי את זה, הלכתי לרקוד. נכנסתי לסטודיו לריקוד כשאני עוד עם כיסוי ראש ובגדים של חרדית וכולם קיבלו שוק, לא ידעו מאיפה הגעתי. היה לי פחד בגוף לשחרר את הריקוד ואחרי ארבעה חודשים כבר הופעתי בפעם הראשונה ומאז אני רוקדת".

"לקח לי זמן לשחרר את הריקוד שהיה בתוכי, "מספרת לב, "בגלל שהחברה החרדית מחנכת את האישה להיות צנועה ולא להבליט את הגוף שלה והנוכחות שלה במחיצת גברים זרים ובטח שלא להניע אותו בקצב של סלסה ולקח לי המון זמן לשחרר את הפחד הזה".

לב עובדת היום גם בסטודיו לריקודים באיזור והיא אומרת: "אני רוקדת כל יום, כשנכנסים אלינו הביתה, יש מוסיקה, ריקודים, שמחה ושחרור".






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין











<












<