X

מנהיגות שצמחה מהשכונות: המדריך שהפך למנהל עשרות מתנסים בחיפה ובעמקים

ראיון מיוחד עם רחמים נינו, מנהל מחוז חיפה והעמקים בחברת המתנסים שפורש לגמלאות ונושא עימו זיכרונות מתוקים של יישוב קטן שבו גדלו גם חבריו, שלום ומני אסייג, ראובן עטר ומרקו בלבול

מה המשותף לראובן עטר, מרקו בלבול ורחמים נינו? ובכן, שלושתם עברו דרך המתנ"ס של טירת כרמל כשהיו נערים צעירים. ובעוד עטר ובלבול המשיכו לקריירה משגשגת בעולם הכדורגל, נינו המשיך בקריירה משלו בחברת המתנסים, במשך עשרות שנים ועד לימים אלו, עת פרש לפנסיה מתפקידו כמנהל מחוז חיפה ועמקים בחברת המתנסים.

נינו (65) שמתגורר היום במושבה יסוד המעלה, נולד וגדל בטירת כרמל וכנער נהג לבלות במה שנקרא אז "מרכז נוער", שלימים הפך למתנ"ס.  נינו גדל בתקופה שבה טירת כרמל הייתה עדיין יישוב קטן, בו כולם הכירו את כולם. תקופה שבה היה ערוץ טלוויזיה אחד ולמעטים היה אז טלפון בבית או  טלוויזיה. עידן בו הגירויים הדיגיטליים לא היו קיימים והמקום היחיד אליו הגיעו בני הנוער היה מרכז הנוער.

"זה היה מרכז החיים של היישוב", מספר נינו, "מנוער ועד קשישים וזה היה בהתאם לאופי של התקופה אז. כי שם היו כל הפעילויות ושם היו המפגשים עם החברים". חברת המתנסים הוקמה בשמה הנוכחי בשנת 1969 והמתנ"ס בטירת כרמל נפתח ב-1973. נינו פגש את המתנ"ס לראשונה כשהיה נער בן 16: "טירת כרמל התנהלה אז כמו כפר קטן, במובן החיובי שכולם מכירים את כולם ו'מרכז הנוער' היה לב היישוב".

רחמים נינו (בחולצה כחולה) כרכז נוער בטירת כרמל בשנות ה-80. בתמונה מימין  דוד שחר סגן ראש העיר טירת כרמל. צילום מתוך האלבום המשפחתי

אחרי שהשתחרר משירות צבאי בחטיבת גולני, חזר נינו לטירת כרמל, הישר לזרועות המתנ"ס של אז. בין החניכים שלו, היו גם האחים שלום ומני אסייג.

"היו לנו אז רק שני שולחנות פינג-פונג", נזכר נינו. "המתנ"ס היה פותח את שעריו רק בשעה ארבע, אבל כבר משתיים וחצי בצהריים עמדה שורה של נערים מול הדלת וחיכו, כי מי שהיה מגיע ראשון היה תופס את השולחנות של הפינג-פונג. שלום ומני היו אז חלק משחקני הפינג פונג והכדורסל של המתנ"ס".

אחים עם לב זהב. מני ושלום אסייג. אלבום פרטי.

נינו, שהיה גם מדריך ספורט במתנ"ס טירת כרמל, פגש אז את ראובן עטר ומרקו בלבול, שלימים הפכו להיות חלק מכוכבי מכבי חיפה.

"בתור ילדים הם כבר התאמנו במכבי חיפה והיו מגיעים ישר מהאימון של מכבי חיפה להתאמן עם קבוצת הכדורגל של המתנ"ס. מי שהתאמן אז במכבי חיפה קיבל תיק של הקבוצה והגיע עם התיק של מכבי לאימון. הם היו היחידים שהיו להם תיקים של מכבי חיפה. עטר היה צעיר בשנתיים מהשחקנים האחרים בקבוצה של המתנ"ס, אבל הוא היה משגע את כולם והיה אפילו שלב שביקשו ממני להוציא אותו מהקבוצה".

"היחידים שהיו להם תיקים של מכבי חיפה". רחמים נינו ומרקו בלבול. צילום מתוך האלבום המשפחתי

מתברר כי לנינו יש חלק גם בהישארותו של עטר במכבי חיפה והוא מספר: "לימים הקמנו בית ספר לכדורגל בטירת כרמל ועטר היה מגיע לאימונים שלנו ולא רצה להמשיך במכבי חיפה, אלא אצלנו. אמרתי לו שלא יעזוב את מכבי חיפה בשביל ההתפתחות שלו והוא אכן הוא נשאר בה".

על עטר: "הוא היה משגע את כולם והיה אפילו שלב שביקשו ממני להוציא אותו מהקבוצה". בתמונה, נינו ועטר. צילום מתוך האלבום המשפחתי

הרעיון של המרכז הקהילתי, שמוכר היום בשם מתנ"ס (מרכז תרבות, נוער וספורט), התפתח במהלך החיפוש אחר דרכים חדשות להאיץ תהליכים חברתיים בקהילות המתפתחות ובאוכלוסיות החלשות. הרעיון יצא לפועל בשנת 1969, ביוזמת שר החינוך והתרבות דאז, זלמן ארן ז"ל, שהיה משרי החינוך המשפיעים ביותר בישראל.

כיום פועלת החברה למתנסים בכ-700 מרכזים קהילתיים הפרושים בכל הארץ, המגזרים והאוכלוסיות, וביותר מ-150 רשויות מקומיות המשרתים מיליוני תושבים בשנה. חלוקת הארגון נעשתה על פי מחוזות גיאוגרפיים, כאשר בכל מחוז ישנו מנהל מחוזי וצוות מחוזי שאמונים על הדרכה, פיקוח והנחיה של מנהלי המרכזים הקהילתיים ושל הצוות וההנהלה המקומית, במכלול נושאים שבהם עוסק המרכז הקהילתי וכן לעמוד בקשר עם רשויות וארגונים באזור.

לאחר חמש שנים בטירת כרמל, המשיך נינו את הקריירה שלו בצפון הארץ, ביסוד המעלה ובניהול המתנ"ס של המועצה האזורית מבואות חרמון, המאגדת בתוכה 13 מושבים. ב-17 השנים האחרונות הוא מנהל את מחוז חיפה והעמקים שחולש על 32 מתנסים.

רחמים נינו בשליחות ביגוסלביה בזמן שלטון טיטו. צילום מתוך האלבום המשפחתי

"חברת המתנסים הוקמה בעיקר למען יישובי הפריפריה ולימים הגיעה גם למרכז הארץ", מספר נינו, "הפעילות שלנו לאורך השנים מתאפיינת בעבודה עם התושבים, עם הרצונות וצרכים שלהם, עם החסמים שמגבילים אותם ויצירת מנגנונים שיעזרו להם לנהל את החיים שלהם. המתנ"ס יוצק תוכן ומפתח תוכניות לטובת הציבור שבתוכו הוא נמצא".

אחד הדברים שנולדו בחברת המתנסים הינו הצהרונים המוכרים היום לכל הורה בישראל.  "החברה למתנסים זיהתה אז את הצורך של הורים לילדים שרוצים להמשיך לעבוד ולא להפסיק את העבודה בצהריים כשהילדים מסיימים את הלימודים. לא היה אז פתרון להורים שרצו לעבוד ומתוך הצורך הזה של ההורים הקמנו את הצהרונים שאפשרו להורים להשאיר את הילדים במסגרת בטוחה כשהם בעבודה. גם הקמנו מועדוני קשישים וסיירות של מתנדבים בכל הישובים שדואגים שלומם של הקשישים".

רחמים נינו בביתו ביסוד המעלה. צילום פרטי

החברה למתנסים לקחה על עצמה גם את תחום הספורט העממי  והיא מציעה חוגים רבים בכל ענפי הספורט, כפי שמסביר נינו: "לחברה יש חוגים לילדים כבר מגיל צעיר, אנחנו נותנים הזדמנות לכולם. השחקנים המצטיינים עוברים לקבוצות הגדולות אבל יש את אלו שהם מוכרים אבל לא מצטיינים. אלו עוברים לרמה חצי-מקצוענית בתוך המתנ"ס ומשתלבים בגופים ייצוגיים של המתנ"ס והרשות המקומית".

רחמים נינו בנאום פרידה מחברת המתנסים. צילום: דוברות המתנסים 

גם לענפים כמו מחול ומוסיקה, יש מקום של כבוד בחברת המתנסים שמציעה שלל פעילויות כמו להקות מחול ולהקות נוער שזוכות להצלחה גדולה.

"הפעילויות האלו התחילו בתקופה שבה לא היו תוכניות כמו 'זמר נולד' או תוכניות ריאליטי למיניהן והרבה אומנים התחילו את הקריירה שלהם דרך התוכניות של המתנסים. חברת המתנסים היום הפכה להיות זרוע ביצוע של כלל משרדי הממשלה לכל מה שקשור לתכנים, תוכניות ומיזמים למען הקהילה", אומר נינו.

בעידן הדיגיטלי כבר היו כאלה שטענו שהגיעו סופו של עידן המתנסים, אולם מתברר כי דווקא העידן הנוכחי, העלה את חשיבותה של חברת המתנסים. נינו מסביר: "החברה למתנסים מעצם קיומה ומהותה היא גוף לא סטטוטורי, היא מוכיחה את חשיבותה בהיותה מחוברת לתושבים. החברה למתנסים לומדת את מה שקורה בסביבה, לומדת את ההתפתחויות הטכנולוגיות ומתוך זה מכינה את עצמה ואת הקהילות לשינויים שמתרחשים עכשיו ולשינויים שיהיו בעתיד. יש לנו גמישות וזריזות פעולה. אנחנו פחות כבולים לממסד ולשיקולים פוליטיים וערוכים לשינויים. הרבה פעמים אנחנו צופים את השינויים שיגיעו ונערכים לקראתם, בשגרה ובחירום".




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

האם אתם נוהגים להזמין אוכל ובאיזו דרך?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין